נהגנו ב-X MG-פאוואר: ביצועי מכונית-על במחיר של יונדאי אלנטרה

מחיר: 174 אלף שקל
מתחרות: סמארט בראבוס
אהבנו: ביצועים, אבזור, התנהגות, מחיר
לא אהבנו: הנדסת אנוש
ציון: 9/10

כאשר הוצאתי רישיון אופנוע בגיל 16 ההספק של החזקים והנחשקים באופנועים נע בין 7-7.5 כ"ס אימתניים. שנתיים מאוחר יותר, אפשרו התקנות דאז לעלות את דרגת הרישיון לכלים עד נפח 500 כ"ס שאז סיפקו בטובים שבהם 60 כ"ס. לקראת השחרור בגיל 21 כבר התירה המדינה להוציא רישיון לא מוגבל בנפח. מאז שונתה שיטת הרישיון המדורג מנפחי מנוע לכוחות סוס, אבל הרעיון המסדר של להגביל את הרוכב להספקים בהתאם לגילו נשמר.

אני חושב על זה כאשר אני עומד מול ה-MG4 בגרסת X-פאוואר. פעם, המחירים של מכוניות הספורט החזקות והיקרות שימשו כגורם מרסן, שלא מדעת, מקביל לאותו רישיון אופנוע מדורג. הסיכוי שצעיר שאך זה סיים את שיעורי הנהיגה שלו יוכל לקנות מכונית ספורט חזקה היה נמוך מאוד. האמריקאים למדו את הלקח הזה במחצית השנייה של שנות ה-60 עם הופעתה של מכונית השרירים שמהר מאוד הפכה לקוטלת צעירים.

אבל הנה, לפניכם מכונית בעלת פוטנציאל נזק סביבתי גבוה הרבה משל כלי דו גלגלי, בעלת הספק וביצועים שהיו עד לפני שנים ספורות נחלתן הבלעדית של מכוניות קצה אולטרה יקרות. כל מה שמפריד בינה לבין, ובכן כל אחד עם רישיון נהיגה הוא סכום של 174 אלף שקלים, מחיר של משפחתית קוריאנית חדשה, ועד לפני שנים ספורות מחירה של סופר מיני חמה עם מחצית ההספק שלה.

עיצוב: בניגוד למה שתפגשו בגרסאות הקצה של יצרניות רכב כמו הונדה (בסיוויק טייפ R), באודי (עם ה-RS3), מרצדס (ב-A45AMG) או אפילו פולקסווגן גולף GTI השמרנית יחסית, העיצוב החיצוני של ה-MG4 X-פאוואר לא צעקני ומתריס. נקו ממנה את הצבע הירוק-קרבי-מט של מכונית המבחן וכיסוי הקאליפרים הכתום, והיא לא כל כך שונה מה-MG4 הרגילה. אין כונסים שמאיימים לשאוב ילדים קטנים ונשים בהיריון, לא ניפוחי מרכב סטרואידיים, לא מסדר כנפיים ובטח לא סוללת אגזוזים באחוריה. מהבחינה הזו, היא הביטוי המאוד עכשווי לקלישאה "זאב בעור כבש".

תא נוסעים: יש מאמץ להוסיף מעט שאר רוח עם מושבים ספורטיביים ותומכים, שילוב בד ואלקנטרה וגם בזיקת צבע קלה. אבל זה מעט מדי באופן כללי ועם סביבת נהג שהיא בבסיסה לא איזה שוס אדיר באופן ספציפי. ולא שאני בעד איפור מיותר, אבל בכל זאת, פס צבע, איזה מרענן חזותי שיזכיר לנהג במה הוא יושב, היה מתקבל בברכה. שאר העסק פה הוא בדיוק מה שמכירים מה-MG4; ראות טובה לפנים ובעייתית לאחור בשל גובה המושבים האחוריים והשמשה הקטנה, תנוחת נהיגה טובה מאוד שמופרעת על ידי מפגש ברך-פלסטיק קשה ב"מדף" עליו נמצאת חוגת ההילוכים, כמות נאה של מקומות אחסון, לא כולם מאוד שימושיים ואיכות חומרים לא אחידה ברמתה. גם פה יש תצוגת לוח מחוונים פשוטה למדי, עם אותו סידור של תצוגת נתונים לא מאוד עשירה ובלי שינויים בין מצבי הנהיגה.

בהגה יש שני כפתורים רב תכליתיים המאפשרים לבחור אילו פונקציות יפעילו. את שאר הדברים תצטרכו לתפעל ממסך המגע. שם יש עברית וזה חשוב כאשר צריך לנבור בין תפריטים ומסכים כדי להפעיל פונקציות בסיסיות כמו נהיגה בדוושה אחת בכל תחילת נסיעה או אפילו אחרי מעבר מצב נהיגה. שימוש בשיקוף הנייד "נועל" את הגישה המהירה לקיצורי הדרך ובקרת האקלים. כן, יש פערים שהסיניים עוד צריכים דור מוצרים כדי לצמצם.

במושבים האחוריים המרווח בסדר לשני מבוגרים, הם מקבלים את אותו שילוב ריפוד, אבל לא מקבלים יציאות מיזוג נפרדות ויש שקע טעינה בודד. כמו ליושבים מלפנים, יש סף דלת רחב מאוד שצריך לדלג את הרגל מעליו, יעידו על כך סימני הנעליים על הסף.

תא מטען: גם פה, בדומה לכל MG4, הנפח עצמו סביר למכונית קומפקטית (363 ליטר), אבל מבנה התא נמוך ומוגבל בשל המדף האחורי. יש וו תלייה ושני תאי אחסון בצדדים, גם פה, גלגל חלופי אינו בנמצא. בדומה לכל MG4, חסרונו של שקע 12V מחול לה ואפילו יביא אותנו להחמיא לה שוב על האפשרות להפוך אותה ל"תחנת כוח" באמצעות הרכבת מתאם שהופך את שקע הטעינה ליציאת חשמל.

אבזור: רשימת האבזור טובה, כמו בגרסת הטווח הארוך ה-X ריינג'. היא כוללת בין השאר את לוח המחוונים הדיגיטלי, מסך המולטימדיה בגודל 10.25 אינץ' עם תמיכה בעברית וניווט מובנה, קישוריות אפל ואנדרואיד, מצלמות 360, בקרת אקלים, חימום להגה ולמושבים הקדמיים, כיוון חשמלי למושב הנהג. הגרסה הזו מוסיפה גם את ריפוד המושבים המשולב עור ואלקטנרה, כיסויי הקאליפרים הכתומים, וגימור כרום לדוושות.

ביצועים: ה-X פאוואר נבדלת מהגרסאות האחרות של ה-MG4 בשימוש שהיא עושה בשני מנועים. אחורי כמו באחרות ואליו מתווסף אחד קדמי. ההספק המשולב של השניים עומד על 435 כ"ס ו-61.1 קג"מ, עכשיו קחו רגע לעכל את המספר הזה, שהיה מרשים בכל רכב גם בעל מנוע בעירה פנימית ותחברו אותו למכונית חשמלית - כלומר כזו שלא צריכה לטפס לסל"ד מקסימלי כדי לפתוח לרווחה את שערי האורווה, לא זקוקה לזמון יחסי ההעברה בתיבת ההילוכים, ומה שתקבלו הוא בעיטה שמעבירה אתכם ממצב נייח לנייד בטריקת גב למשענת. כמו כל חשמלית, היא מרשימה הרבה יותר מ-0 ל-100 קמ"ש מאשר בטווחי המהירות הגבוהים יותר, למרות שגם שם, עם כל כך הרבה סוסים היכולת שלה להמשיך לצבור מהירות עד 200 הקמ"ש המירביים שלה היא מאוד מרשימה.

צריכת חשמל וטווח: נתחיל מהסוף, אני אחטא לגביע הקדוש של סקירת חשמליות ואודיע מעכשיו, הטווח פה הוא לא העניין. בדיוק כמו שלא נתחיל בדקדוקי עניות של צריכת דלק למכונית ספורט קיצונית. תדע כל אם עברייה, שהמכונית הזו עובדת שונה על נוסחאות הזמן והמרחק לטובת מהירות. היא מצוידת לכתחילה בסוללה קטנה יותר מגרסת ה-X ריינג'. יש פה 64 קוט"ש ולא 77 בהחלטה מודעת לחסוך במשקל, שעומד על 1.8 טון, הרבה מאוד, אבל לא רע ביחס ההספק משקל שלה.

הטווח המוצהר הוא 385 ק"מ, אבל מכאן ואילך זה ברגליים שלכם. תנהגו בה במצב החסכוני ועם שימוש ברגנרציה ותרשמו בקלות 360 ו-370 ק"מ. נהיגה בתוואי משולב שכלל גם פעילות אגרסיבית וזה יתקצר משמעותית ל-270 ק"מ. בסופו של דבר התייצבנו על 320 ק"מ כטווח ריאלי. היא תטען בקצב של עד 140 קילוואט בעמדות מהירות, מדדנו לה הוספה של 10 ק"מ לדקת טעינה במטען 150 קילוואט (שכרגיל לא עבד בתפוקה המלאה שלו).

נוחות והתנהגות: כנראה שלא נדהים פה אף אחד אם נציין שה-X-פאוואר היא מכונית נוקשה. אבל כן הופתענו מכך שהיא הרבה פחות נוקשה ממה שדמיינו שהיא עשויה להיות. למעשה, איך שהוא, על אף הביצועים היא מכוילת טוב יותר, ומרוסנת יותר מאשר ה-X-ריינג' בה נהגנו ממש לאחרונה. המקום היחיד בו אפשר לבוא אליה בטענות הוא בידוד רעשים על סלילה לא טובה מספיק.

מה לגבי התנהגות? אז הבנו שהיום בעולם החשמלי כוחות סוס הם דבר מאוד זול. ה"תקן" של קרוסאוברים ומשפחתיות קומפקטיות עממיות חשמליים התייצב כבר על 200 סוסים פלוס מינוס וגם מספרים שנושקים ל-300 כ"ס כבר לא באמת מפילים אותנו מהכיסא. ועם כל הכבוד ל-3.8 שניות מאפס למאה, זה לא אומר שזו בהכרח מכונית ספורטיבית או מהנה לנהיגה. אלא שהיא כן. מהרגע שמעבירים את מצב הנהיגה ל"ספורט", היא מצליחה להרשים יותר ויותר מפניה לפניה.

זה לא רק עתודות הכוח והזמינות, אלא גם היכולת שלה להישאר מאוזנת וצפויה גם בהעברות משקל ושינויי כיוון מהירים. הקשחת הבולמים והכיול של המכונית הזו הרבה יותר מהודקת ומדוקדקת מאשר פגשנו ב-X-ריינג' למשל. ההגה מהיר ומדויק, בלי משוב, אבל לזה כבר התרגלנו. אם יש נקודה אחד שבאמת הייתה משפרת את החבילה פה עוד יותר זו העברת כוח יותר חלקה במצבים של האצות חזקות ביציאה מפניות, כאשר המנוע הקדמי והאחורי מחלקים ביניהם את העברת הכוח בהתאם לאחיזה. בחלק מהמצבים זה הגיע ב"קיטועים" ולא בזרימה חלקה של כוח. אבל אלו באמת דקויות שביחס לתמונה הכוללת לא משנים את השורה התחתונה: ב-MG בראו כרגע את ההוט-האץ' החשמלית המשכנעת הראשונה אי פעם.

בשנים 2003-2005, עת חרחרה את נשימותיה האחרונות מי שהייתה מוכרת כ-"MG רובר", יצרה גם חיה אחת מוזרה מאוד. קראו לה MG XPower SV, זו הייתה מכונית קופה שיוצרה באיטליה ועברה הרכבה סופית באנגליה, התבססה על המנגוסטה של Qvale האיטלקית שבעצמה הייתה גלגול של דה טומאסו Bigua. וכל זה נועד לאפשר ל-MG להחזיק דגם שיתאים לשיווק בארצות הברית. המראה היה אגרסיבי, הביצועים היו קיצוניים, היא הייתה ערב רב של חלקים ממכוניות אחרות, איכות ההרכבה לפעמים התעלתה לרמת "בינונית מינוס" ובסופו של דבר נבנו כ-82 יחידות.

מכונית המבחן חולקת את שמה עם ה-MG הבריטית ההיא, כעוד מאמץ של MG הנוכחית, כעת עוד מותג של SAIC הסינית, לסמן את עצמה כהמשך של היצרנית המקורית. רק שהנסיבות והרכב שונים לגמרי.
MG של תחילת שנות ה-2000 נזקקה נואשות לא למכונית ספורט אלא לדגמים רגילים, הגיוניים שימכרו בכמויות גדולות. וה-XPower SV היא דוגמה מצוינת לאחת הסיבות שהביאו לקריסתה של תעשיית הרכב הבריטית. MG של 2024 מסודרת מבחינת דגמים רגילים והגיוניים שנמכרים בכמויות גדולות, אבל זקוקה למכונית ספורט שתרעיף הילה אטרקטיבית על המוצרים שלה ותבלוט בשטח.

הנטייה הטבעית היא לראות ב-X-פאוואר יורשת פיזית או רוחנית לקומפקטיות חמות "קלאסיות" כמו יונדאי i30N או פולקסווגן גולף GTI. והיא באמת נראית כזו בתפיסה, אבל היא לא. היא תהייה מהירה מהן בכל תנאי דרך, בוודאי שבקו ישר, "שעת טיסה" בה תעלה לכם הרבה פחות בדלק ובלאי בפירוש שלא להזכיר את מחיר הרכישה הנמוך בעשרות אלפי שקלים. אבל היא לא מחברת, מחוברת ואנלוגית כמו שתי אלו ודומותיהן ולא עשויה טוב כמותן ברמת הנדסת האנוש וממשק הנהג.

בשורה התחתונה ה-MG4-פאוואר בהחלט בולטת, הגעתי אליה מיד אחרי נהיגה ב-X-ריינג' שדינאמית לא הותירה רושם מדהים, אבל גיליתי מכונית שבכל הקשור לביצועים ויכולות ספורטיביות בהחלט הפתיעה מאוד. יש לה רשימת מגרעות שנוגעות לבסיס עליו היא יושבת בתחומי הנדסת האנוש, התחושה בתא הנוסעים ואפשר גם איזה ליטוש קטן למערכת ההנעה, אבל החשיבות פה היא ברמת הצהרת הכוונות והיכולת ליישם אותן. וגם אחרי שקלול החסרונות מול היתרונות, ברגע שעל כל אלו מתנוסס תג מחיר של 174 אלף שקלים, למי שמחפש קומפקטית, ביצועיסטית, חשמלית - זו פשוט עסקה מעולה.

מנוע, הנעה: 2 מנועים חשמליים, הנעה כפולה
סוללה: 64 קוט"ש
הספק/מומנט (כ"ס/קג"מ): 61.1/435
תיבת הילוכים: אוט', תמסרת ישירה

מידות:
אורך (מ'): 4.29
רוחב (מ'): 1.83
גובה (מ'): 1.52
בסיס גלגלים (מ'): 271
תא מטען (ליטרים): 363

ביצועים:
תאוצה 0-100 (שניות): 3.8
מהירות מירבית (קמ"ש): 200
טווח (יצרן): 385 ק"מ
טווח (מבחן): 320 ק"מ

בטיחות:
ציון מבחן ריסוק אירופי: 5 מ-5 כוכבים
בטיחות אקטיבית: התרעה ובלימה בזיהוי תנועה חוצה מאחור, התרעה על רכב חולף בפתיחת דלת, התרעה על רכב ב"שטח מת" כולל תיקון היגוי, תיקון סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, בלימה אוטומטית, זיהוי תמרורים משולב בבקרת השיוט

זיהום אוויר:
קבוצה 1 מ-15

אחריות:
7 שנים או 150 אלף ק"מ לרכב, 8 שנים או 150 אלף ק"מ לסוללה