מכונית העם? פולקסווגן טיגואן החדש במבחן: יקר ומצוין

מחיר: 218 אלף שקל
מתחרות: יונדאי טוסון, קיה ספורטאז', פיג'ו 3008, טויוטה ראב4

אהבנו: איכות חומרים, אבזור, הנדסת אנוש, מרווח, תא נוסעים
לא אהבנו: מחיר, מנוע תחת עומס

ציון: 8.5/10

משחק אסוציאציות קצר, אני אזרוק משפט ואתם תחשבו על מכונית - "הדגם החשוב ביותר עבור פולקסווגן". על מי חשבתם? חיפושית, גולף, אולי הטרנספורטר?

היום, בעידן הקרוסאוברים, כאשר מדברים על הדגם החשוב והמוצלח ביותר של פולקסווגן - זה צריך להיות הטיגואן. לאורך שלושה דורות הוא לא רק רב מכר היסטרי, משווק בכל שוק מרכזי של החברה מצפון אמריקה ועד סין, הוא גם הדגם עם מנעד הגרסאות הרחב ביותר של היצרנית הזו ממנוע דיזל 115 כ"ס ועד הטיגואן R על 320 סוסיו, הוא קיבל תצורת קרוסאובר-קופה ששווקה בסין וגרסת מרכב של 7 מושבים שהגיעה לפה, הוא היה אחת הפעמים שבהן פולקסווגן יצאה מגבולות הגזרה ואיזור הנוחות שלה וזכתה להצלחה אדירה, כאשר זו דוחפת אותה להתרחב לעוד ועוד דגמים בז'אנר הקרוסאובר על גווניו ותתי הנישות שלו לאורך השנים. זה לא קרה לה עם הטוארג, לא עם השירוקו, בטח לא עם האיוס והפייטון.

אז עם כל הכבוד לאייקונים, לגולף על המורשת ארוכת השנים שלה, זה דווקא הטיגואן שמופיע פה בדור השלישי שבו פולקסווגן צריכה להיות מאוד מדויקת בלחיצה על הקלידים כדי להמשיך את המנגינה הזו.

עיצוב: טיגואן הנוכחי כמו קודמו וקודמו של קודמו הולך על סולידיות. אין פה את המוחצנות של מתחרים כמו יונדאי טוסון וקיה ספורטאז', אין פה את האוונגרד של רנו אוסטרל. הוא הבחור עם חולצת הפולו בתוך המכנסיים בחבורה. בפולקסווגן מכירים את ההעדפות של הלקוחות השמרניים שלה ודואגים לעיצוב שתואם את הטעם הזה. שהאחרים ילכו לצוד אופנות, אנחנו מעדיפים להשקיע בשימור לקוחות, האפשרות שלה לשחרר חבל למעצבים במותגים מקבילים כמו קופרה עם הפורמנטור ובקרוב עם הטראמור מאפשרת לה לעשות את זה. היתרון של עיצוב כזה הוא שהוא נוטה להתיישן טוב יותר, לראייה, הדור הקודם עדיין נראה רלוונטי. לא תמיד אפשר לומר את זה על המתחרים שלו.

תא נוסעים: גם סביבת הנהג שלו ממשיכה בקו העיצוב הנקי, הפשוט והיעיל. המראה הכללי הוא דור 2.0 של תאי הנוסעים בפולקסווגן עם רמזים למה שאנחנו עתידים לראות בתאי הנוסעים העתידיים שלה. הגלגול הראשון של העיצוב הזה זכה לקיתונות של ביקורת, בין השאר על איטיות הפעולה והמעבר לשימוש ב"סליידרים" מופעלי מגע לעוצמת השמע ושליטה על הטמפרטורה בבקרת האקלים. סידור לא נוח שהוסיף חטא על פשע והיה גם לא מואר בחושך. אז הסליידרים עדיין פה, הפעם הם מוארים, ונוספה חוגה פיזית לשליטה בעוצמת השמע ומצבי הנהיגה בקונסולה המרכזית. מה שהתאפשר בזכות העברת בורר ההילוכים להגה. אגב הגה ולחצני מגע, גם פה לקחה היצרנית אחורה פנה וחזרה ללחצנים פיזיים במקום חיישני המגע הרגישים מדי. גם מהירות התגובה של המסך ללחיצה ומעבר בין התפריטים מעולה.

קל מאוד להרגיש בבית וטוב בתא הנוסעים, זה מתחיל בתנוחת נהיגה טובה מאוד, ממשיך בתפעול הכללי של המערכות - פשוט, נוח, סידור התפריטים וקיצורי הדרך מצוין. קחו למשל את כפתור הביטול של מערכת דימום המנוע בעמידה - יש יצרניות שמחביאות את הפונקציה הארורה הזו עמוק בתפריטים, פה הוא בסרגל הקבוע על המסך יחד עם קיצורי דרך נוספים. בכלל, הנדסת האנוש מדויקת, נכונה, ולהיכנס ב-2024 למכונית חדשה ולהסתדר פיקס גם בלי סמסטר והשתלמות - זה בהחלט ראוי לציון. אם יש הערה אחת, זה למיקום מחזיקי הכוסות, הוא ממקום מעט אחורה מדי כדי להיות באמת נגיש למי שלוגם קפה בזמן נסיעה. איכות החומרים טובה מאוד מקו אמצע התא ומעלה, מתחתיו מתגלה פלסטיק מעט נוקשה ופשוט.

במושב האחורי, ממשיכה פולקסווגן לעשות שימוש בכיוון למרחק של המושבים. זה מאפשר גמישות בין מרווח רגליים לנפח תא המטען. במצב בו הם מוזחים למרחק המקסימלי מקבלים פה מרווח רגליים מצוין, לא כזה שהייתם מצפים ממנו מבסיס גלגלים בן 268 ס"מ, שלא מרשים על הניר. המושבים עצמם עמוקים ונוחים. לחובתו נרשמת רק העובדה שהמבנה שלהם והבליטה ברצפת הרכב פוסלים אותו להסעת שלושה נוסעים לטווחים בינוניים ומעלה. זה לא המושב האחורי של סיטרואן C5 איירקרוס.

תא מטען: עם 625 ליטרים, תא המטען שלו הוא נוקאאוט מוחץ לכל מי שנמצאים בסביבה שלו, כולל אחיו מבית סקודה קארוק - הסמן הימני לשימושיות. יש בו ווי תליה, שקע 12V, תאים בצד, טבעות עיגון, מנוף קיפול מושבים וחכו - כל הליטרים האלו, לא באים על חשבון גלגל חלופי - גלגל חלופי על מלא, לא ערכת ניפוח ושאר כוסות הרוח של חלק מהמתחרות. אהבנו מאוד.

אבזור: טיגואן מגיע בשלוש רמות גימור, "לייף" היא גרסת הכניסה ובה אנחנו נוהגים היום. היא כוללת מערכת מולטימדיה בגודל 12.9 אינץ' עם צימוד אלחוטי לאנדרואיד ואפל, כניסה והנעה ללא מפתח, בקרת האקלים עם שלושה איזורים, כך שגם ליושבים מאחור יש יציאות מיזוג ושליטה נפרדת כמו גם שני שקעי USB C, יש טעינה אלחוטית לשני טלפונים, תצוגה עילית ומתחתיה לוח מחוונים דיגיטלי עם מגוון תצוגות וחימום למושבים הקדמיים (במחילה, לא בדקתי, אני גר בבקעת הירדן ואנחנו באוגוסט...).
אבזור הבטיחות מקיף בקרת שיוט אדפטיבית, בלימה אוטומטית, מערכת תיקון סטייה מנתיב שכמו רבות מסוגה נוטה לפעלתנות יתר, זיהוי רכב ב"שטח מת", זיהוי תמרורי מהירות ועוד.

ביצועים: מתוך מגוון מנועים עמם הוא מוצע בחו"ל, כולל גרסת פלאג אין עם טווח של עד 100 ק"מ חשמליים, לישראל מגיע הטיגואן רק עם מנוע ה-1.5 ליטרים ולו 150 כ"ס ומומנט של 25.5 קג"מ. ברוב מצבי הנהיגה ההספק הזה הוא די והותר כדי להזיז אותו בקצב ראוי ומתקבל על הדעת. תיבת ההילוכים הרובוטית כפולת המצמד בת 7 ההילוכים עושה פה עבודה טובה מאוד בתיווך בינו לבין הגלגלים ומיצוי הכוח. המקום בו הוא פחות מרשים נמצא בסיטואציות בהן צריך קצת למתוח את השרירים, עלייה ממושכת, נסיעה עם 4 מבוגרים ומטען. שם נזכרים שהוא גם שוקל 1,616 ק"ג - כך שהוא מהכבדים בקבוצתו ושהמנוע הזה כבר עשה כמה סבבי שירות בעוד דגמים של היצרנית. ההסתייעות שלו במערכת היברידית קלה, גורמת לו לדומם את המנוע בכל עצירה, כולל כזו רגעית בצמתים של מתן זכות קדימה או עצור והחזרה שלו לחיים לא מהחלקות או הטובות בסביבה. כאשר הוא מדומם אותו בגלישה איטית ההנעה המחודשת שלו עם שילוב תיבת ההילוכים מלווה ברעש (שהתגלה כתקין) מכיוון תיבת ההילוכים.

צריכת דלק: כמו המון מנועי טורבו, גם לו יש אופי דואלי. בפרק הנהיגה המנהלתי "מצב סבתא" הוא רשם 15.5 קמ"ל, אחרי הפרק הדינאמי התייצבה הצריכה על 13.8 ק"מ לליטר ובסיכום ימי המבחן עמדנו על 14.4 ק"מ לליטר. זו צריכה טובה מאוד לרכב במשקלו וגודלו.

נוחות והתנהגות: גם בדור הנוכחי הטיגואן מכויל על הצד הקשיח יותר של המושג "נוחות". ברמת הגימור הגבוהות יותר הוא מגיע עם בולמים אדפטיביים, אבל גם עם חישוקי 19 ו-20 אינץ' ב-R ליין וה-R ליין פלוס בהתאמה. על הצד הקשיח, אבל לא מדובר ברכב נוקשה, למעשה בשילוב המושבים הנוחים שלו הוא מאפשר סינון טוב של השיבושים בכביש. ועל סלילה ראויה, כזו שהוא מכיר מהבית גם בידוד הרעשים שלו טוב מאוד. על כבישים מחורצים או סתם בלויים, גם השמשות הכפולות שלו לא עוזרות.
האחיזה בשפע, השליטה בגלגול הגוף טובה גם כאשר נוהגים בקצב מהיר. זה אומר שהוא מעניק המון ביטחון בכביש מפותל, קשה להביא אותו לקרבת המגבלות והוא מאוד סלחן. הביקורת היחידה היא על כיול לא טוב של דוושת הבלמים, שמעניקה תחושה ספוגית משהו בבלימות חזקות, כנראה תולדה של המערכת ההיברידית הקלה.

טיגואן הנוכחי, כמו קודמו וכמו קודמו של קודמו ממשיך לעשות את מה שפולקסווגן יודעת לעשות הכי טוב. לזהות מתי היא בול על ה"תדר" של העדפות הלקוחות שלה ולהקפיד לנגן את אותו תו בדיוק. זה משהו שהיא לקחה כבר שנים לרמת המדע המדויק, זה הוכיח את עצמו לאורך השנים כאשר היא מצליחה להביא את הלקוחות שלה לחזור ולהחליף פולו בפולו, גולף בגולף, פאסאט בפאסאט, ועכשיו עם הדור השלישי שלו - אפשר גם לומר בביטחון שהם ירגישו בנוח להחליף גם טיגואן בטיגואן. הפעם הם יקבלו דגם משופר בכל היבט שברמת המוצר למעט מנוע מעט גס הוא אחד המוצלחים בקבוצתו, עם מעט מאוד "אבל" בתכונות שלו.

יש לו רק בעיה אחת, לא קטנה בכלל. הוא יקר באופן שפשוט עושה לו עוול. 218 אלף שקלים לגרסת הכניסה של קרוסאובר קומפקטי, זה פשוט סכום שהוא כל כך גבוה יותר מרוב גרסאות הכניסה שהופך אותו לפשוט כזה שלמעט כאלו שנעולים עליו לגמרי, קשה לראות מישהו מכניס אותו לסל השיקולים. זה יותר מ-30 אלף שקל מעל יונדאי טוסון וקיה ספורטאז'. וזה עוד לפני שנגענו ברמות הגימור הגבוהות יותר ב-255 ו-265 אלף שקלים, זה כבר נוגע בגרסאות הכניסה של מותגי פרימיום. הוא לא שם.

אז אם לתמצת את זה בקצרה, הרכב מצוין, המחיר שלו גבוה והוא עשוי לשלם על זה ביוקר.

מנוע, הנעה: בנזין, טורבו, קדמית
הספק/מומנט (כ"ס/קג"מ): 25.5/150
תיבת הילוכים: אוטומטית, מצמד כפול, 7 הילוכים

מידות:
אורך (מ'): 4.54
רוחב (מ'): 1.84
גובה (מ'): 1.65
בסיס גלגלים (מ'): 268
תא מטען (ליטרים): 652

ביצועים:
תאוצה 0-100 (שניות): 9.1
מהירות מירבית (קמ"ש): 210
צריכת דלק (מבחן): 14.4 ק"מ לליטר
צריכת דלק (יצרן): 14.9 ק"מ לליטר

בטיחות:
ציון מבחן ריסוק אירופי: 5/5
בטיחות אקטיבית: בקרת שיוט אדפטיבית, בלימה אוטומטית, תיקון סטייה מנתיב, מצלמת רוורס, התרעת רכב ב"שטח מת" כולל מניעת מעבר נתיב, זיהוי תמרורים, בלימה אוטומטית בנסיעה לאחור

זיהום אוויר: 13/15

אחריות: שלוש שנים