איך תחסכו על מרצדס GLC קופה?

מחיר: 570 אלף שקל (בסיס), 680 אלף שקל (מבחן)
מתחרות: ב.מ.וו X4, אודי Q5 ספורטבק
אהבנו: נוחות נסיעה, מנוע, בידוד רעשים, צריכת דלק
לא אהבנו: איכות חומרים, הנדסת אנוש, תא מטען
ציון: 7/10

פעם זה היה פשוט יותר, יכולתם לגשת לעולם היוקרה הגרמני או בכלל ולדעת בדיוק מה מייצרת כל אחת מהן. ביגואר הן היו שילוב של ספורטיביות והידור בניחוח כסף ישן ואריסטוקרטיה, קאדילק פלטה יאכטות יבשה רכות עם מנועי בנזין ענקיים, בב.מ.וו קיבלתם מכונית עם דגש על התנהגות כביש, אודי הייתה הטכנולוגית והסולידית, מרצדס מכרה איכות חסרת פשרות ובנייה ברמה אחרת מכל מה שהיה בתעשייה ואת לקסוס קנו כל מי שנמאס לו מהאמינות של חלק מהחברות האלו, או רצה לשלם פחות. אבל מאז, עשו כל היצרניות שעטנז וסלט יוקרתי. לאודי הייתה מכונית על בשם R8, ב.מ.וו ייצרה סופר מיני חשמלית בשם i3, ללקסוס יש קבריולה ענקית עם מנוע V8 בשם LC, לא ברור מה קורה ביגואר אנחנו חושבים שהיא הופכת לחברת בשמים וקאדילק? היא עובדת על קו החשמליות שלה.

ובתוך כל השינויים האלו, מרצדס מרגישה בנוח להיכנס לנישות חדשות, נפרדת מהשמרנות ולא חוששת לשחק גם היא במשחק של טריקים עיצוביים - אם הלקוחות שם ומוכנים לשלם, מי היא שלא תאפשר להם. וכך, כמו בב.מ.וו או אודי, לצד הקרוסאוברים GLE הגדול וה-GLC הקטן היא מעמידה גם תצורות קופה דינאמיות למראה.

עיצוב: אתם לא תשימו לב להבדל במבט מהחזית, שם הוא זהה לאח המהוגן למראה שלו ה-GLC הרגיל. רק כאשר עוברים לפרופיל מתגלה החלק האחורי הפרחחי, זה שנותן קריצה וטוויסט ספורטיבי להופעה שלו. הכחול העמוק של מכונית המבחן הבליט את המופע הבולט לכתחילה של מרצדס עוד יותר.

תא נוסעים: אני לא מהטיפוסים שמשתגעים על תאורת אווירה, כשזה לא בהיר, זה תמיד גורם לתאי נוסעים להיראות כמו מועדון לילה סליזי במיוחד. אבל כשנכנסתי ל-GLC קופה בחניון היבואנית ומתוך 64 הגוונים שהיא מציעה, זה היה האור הכחלחל שטף את סביבת הנהג בהתאמה לגוון במסכי המולטימדיה ולוח המחוונים - משהו שם עבד. בכלל, המראה של תא הנוסעים במרצדס מצליח להיות טכנולוגי ומרגיע בו בזמן. טכנולוגי על שום המסכים הגדולים, מרגיע על שום האופן בו הם מציגים את המידע - ברור, גדול, מתועדף לפי מה חשוב ונחוץ.

לחובתו נרשמות הערות של התמכרות מוגזמת לתפעול באמצעות סליידרים וכפתורי מגע. באלו הראשונים צריך דיוק בהזזת האצבע עליהם והשניים כמו זה של מצבי הנהיגה לא מובחנים מספיק מהכפתורים לידו כדי לאפשר תפעול "עיוור" ומהיר. אבל מה שהפריע יותר בתא הנוסעים פה היו איכות החומרים ורמת ההרכבה, זו לא פעם ראשונה שאני פוגש את זה במרצדס בשנים האחרונות. פאנלים שלמים כמו זה שחוצה את תא הנוסעים לרוחבו עשויים פלסטיק נוקשה וחלול, על גימור דמוי סיבי הפחמן אני כבר לא מדבר. בלחיצה על חלק מהפאנלים נשמעים צקצוקים שמקומם לא יכיר במכונית ב-2024, בטח לא במרצדס.

מלבד אלו, זה באמת מקום מופלא להעביר בו זמן ומרחקים. המושבים נוחים ותומכים היטב בגוף, תנוחת הישיבה גבוהה ועם תצפית מעולה החוצה (פחות לכיוון הקורות האחוריות בשל העיצוב ש"סוגר" את שדה הראיה). לאלו אפשר להוסיף את תועפות האבזור שמנעים את השהייה פה.

הכניסה למושב האחורי מראה שבניגוד לזכור לי מהדור הקודם, הפעם המבנה של הגג לא גובה מחיר במרווח הראש. המפתח עצמו יורד נמוך ומוקדם, אבל בתוך המושב אין בעיה. גם מרווח הרגלים מצוין בזכות 289 ס"מ של בסיס גלגלים. המושבים עצמם עמוקים ונוחים גם הם. תעלת הינע די פוסלת הושבת אדם שלישי מאחור. יציאות מיזוג ושליטה נפרדת על בקרת האקלים יחסלו מריבות עם מכחישי האקלים מאחור. גם פה פגשנו פלסטיקה שקצת מאכזב לפגוש במכונית שעולה כל כך הרבה כסף.

תא מטען: בגרסאות הבנזין שלו, ה-GLC קופה מציע נפח אדיר של 545 ליטרים בתא המטען וגם גלגל חלופי. בזה הנבחן פה, עם הנעת פלאג אין, הסוללות גובות מחיר למשתכן. הנפח יורד ל-390 ליטרים בלבד וערכת תיקון מחליפה את הגלגל הרזרבי. גם בנפח הצנוע יותר הוא ממשיך להציע נפח הטענה נוח ומבנה רחב ושימושי.

אבזור: מכונית המבחן הגיעה ברמת הגימור עם חבילת ה-AMG, זו הבכירה מבין שלוש רמות הגימור של הדגם, כאשר תחתיה יש את ה"פרימיום" באמצע ה"פלטינום" ומעליה ה-"AMG ליין" בעלת ההופעה הספורטיבית. האבזור כולל גג פנורמי, מושבים בכיוון חשמלי עם חימום, לוח מחוונים 12.3 אינץ' ומסך מולטימדיה 11.9 אינץ', משטח טעינה אלחוטי, סייעת קולית, בולמי אוויר, תא מטען חשמלי, תאורת חזית עם הקרנה על גבי הכביש, 4 איזורי אקלים לבקרת המיזוג, תצוגה עילית, מערכת שמע של "בורמייסטר", היגוי אחורי ועוד.

רשימת מערכות הבטיחות המתקדמות כוללת בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, זיהוי רכב ב"שטח מת" כולל מניעת מעבר נתיב, זיהוי תנועה חוצה מאחור ובלימה אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעה על פתיחת דלת בזיהוי רכב חולף.

ביצועים: גרסת הפלאג אין עושה שימוש במנוע הבסיס של סדרת הדגמים - 2.0 ליטר טורבו בנזין ומשדכת אליו מנוע חשמלי. ההספק המשולב של השניים עומד על 313 כ"ס ו-56.1 קג"מ. אני מתחיל תנועה כאשר הסוללה טעונה במלואה בכוח המנוע החשמלי בלבד. יש לו 136 סוסים, לא נשמע הרבה, אבל הוא גם עם 44.8 קג"מ - וזה מה שקובע את היכולת לדחוף את 2.3 הטון שלו. בכל קצב תנועה יומיומי סביר המנוע החשמלי סוגר את הפינה של שינוע, ה-GLC קופה מחליק בקצב התנועה בלי בעיה. הטווח החשמלי הרשמי הוא 117 ק"מ. אני כיסיתי בקלות 100 ק"מ חשמליים בתנאים לא אידיאליים - נסיעה בכביש הכולל קטעים מהירים וגם חלקים הרריים.

המעבר בין ההנעה החשמלית לבנזין נעשה באופן חלק, בלתי מורגש, תחושת הכוח והדחיפה קדימה נמצאת כל הזמן ברקע. כאשר דוחקים אותו ממש חזק, מגלים שמנוע הבנזין הזה לא אוהב למתוח את השרירים שלו, הוא הופך לרועש (אם כי בתוך הרכב כמעט לא שומעים אותו). העובדה שהסוללה לא מתרוקנת לחלוטין מותירה די עתודות חשמל כדי לא להגיע למצב בו ההנעה היא רק של מנוע הבנזין.

צריכת דלק: צריכת דלק במכונית פלאג אין היא כמובן תמיד בעייתית לציון. תמהיל השימושים הפרטני של כל לקוח עשוי לשנות את הנתון הזה מקצה לקצה. לקוח עם נסיעות קצרות הטוען את הרכב עשוי להזקק לתדלוק לעיתים נדירות מאוד. אנחנו נהגנו באופן בו כשליש מהנהיגה נעשה במצב חשמלי. הצריכה המשולבת עמדה על 16.5 ק"מ לליטר. נתון מעולה לרכב במימדיו, משקלו וביצועיו.

נוחות והתנהגות: שני הדברים הבולטים ביותר במאפייני הנוחות של ה-GLC קופה הם בידוד הרעשים ונוחות הנסיעה. בראשון מטפלים המון חומרי בידוד ושמשות, בשני מטפלים בולמי האוויר שלה. כיוון שלהם למצב נוחות ומתקבלת רחפת כבישים שמעלימה את האספלט תחתיה. אלו רק חישוקי ה-20 אינץ' וחתך של 40 שמחבלים בכל ההשקעה הטכנית של מרצדס. ההיגוי האחורי שלו שמפנה את הגלגלים ב-4.5 מעלות בכיוון הנגדי להגה עד מהירות של 60 קמ"ש ובמקביל אליו מעליה, מאפשרים לו כושר תמרון עירוני מפתיע לטובה.

בכביש המפותל הוא התקשה להרשים. השילוב בין ההיגוי האחורי שמאלחש את ההיגוי והדיוק, התופעה המרגיזה של "דוושת הרפאים" במרצדס, בה דוושת הבלם נעה מעצמה בעת כניסה לפעולה של הבלימה הרגנרטיבית, המשקל שלו וההנעה הכפולה הקבועה מייצרים כלי שאפשר לתפור איתו כבישים גם מפותלים במהירות גבוהה מאוד, אבל אין חיוך על הפנים. אתם אולי קניתם חבילת AMG, אבל פורשה מקאן הוא לא.

מרצדס לא המציאה את הגלגל עם ה-GLC קופה. היא פשוט עלתה על הטרנד החם של שוק הקרוסאוברים היוקרתיים ורוכבת עליו. במקרה שלו היא עושה את זה בהופעה חיצונית משכנעת, תא נוסעים נעים לשהייה אבל הנקודות בהן הוא מצטיין הן יחידת ההנעה ונוחות הנסיעה המעולה שלו. על העובדה שהוא רחוק מהתנהגות הכביש שהעיצוב החיצוני רומז עליה אפשר למחול, הבעיות שלנו איתו קשורות לאיכות החומרים וההרכבה בתא הנוסעים והמחיר שלו.

גרסת הפלאג אין של ה-GLC קופה מתחילה ב-570 אלף שקלים, שזה פחות מהפלאג אין של ה-GLC שמתחיל ב-620 אלף שקל אבל עדיין יקר מאוד. גרסת המבחן עם חבילת ה-AMG כבר מזנקת ל-680 אלף שקל שאי אפשר להצדיק מבחינה רציונלית בהיבט של חיסכון בדלק למשל. אבל הנה אלטרנטיבה, ל-GLC קופה יש גם את גרסת ה-200, גרסת הכניסה של הדגם, היא מתחילה ב-490 אלף שקל, זה פתאום לא נשמע הרבה. בעודף תוכלו לקנות מכונית ספורט קטנה ומשומשת כדי להבין מה זה באמת אופי ספורטיבי.

מנוע, הנעה: בנזין, טורבו, פלאג אין
נפח (סמ"ק): 1,999
הספק/מומנט (כ"ס/קג"מ): 56.1/313
תיבת הילוכים: אוטומטית, 9 הילוכים

מידות:
אורך (מ'): 4.76
רוחב (מ'): 1.89
גובה (מ'): 1.62
בסיס גלגלים (ס"מ): 289
תא מטען (ליטרים): 390
משקל (ק"ג): 2,360
צמיגים: 285/40 R20

ביצועים:
תאוצה 0-100 (שניות): 6.7
מהירות מירבית (קמ"ש): 220
צריכת דלק (יצרן): 200 ק"מ לליטר
צריכת דלק (מבחן): 16.5 ק"מ לליטר

בטיחות:
ציון מבחן ריסוק אירופי: 5/5 (ל-GLC)

בטיחות אקטיבית: בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, זיהוי רכב ב"שטח מת" כולל מניעת מעבר נתיב, זיהוי תנועה חוצה מאחור ובלימה אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעה על פתיחת דלת בזיהוי רכב חולף

אחריות: 3 שנים או 100 אלף ק"מ