בעוד משרד התחבורה מתהדר ביוזמות כמו שאטלים ימיים באיזורי המלונות, גזירת סרטים חגיגיים והבטחות להחזרת התעופה האזרחית אחרי יותר משנה של שיתוק - בכל הקשור לדברים הנוגעים לחיים עצמם - תאונות הדרכים, אנחנו נמצאים באחת משנות השפל הגדולות ביותר שידעה המדינה.
נכון לזמן כתיבת שורות אלו, על פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים עומד מספר ההרוגים בתאונות דרכים בשנת 2024 על 426 בני אדם, זינוק של 21% ביחס לנתוני השנה שעברה בתאריך זה. בתחום התאונות הקטלניות נרשם זינוק בשיעור של 19% והוא עומד על 394 תאונות. בשני המקרים, זהו הנתון הגרוע ביותר שנרשם בעשור החולף.
הזינוק הדרמטי במספר הנפגעים לא פוסח גם על כלי הרכב החשמליים הקלים. מניתוח של עמותת אור ירוק המתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי 229 בני אדם נפגעו בתאונות דרכים במעורבות קלנועיות בחודשים ינואר-אוקטובר של שנת 2024 לעומת 194 בני אדם בתקופה המקבילה בשנת 2023. הנתון חשוב מכיוון שהוא מנטרל את הירידה בשימוש בקלנועיות לאחר פרוץ המלחמה באוקטובר של שנה שעברה. למעשה הוא מעצים את הבעייתיות שנוצרה בכך שהנתון בשנה הנוכחית גבוה בשיעור של 18% מזה שנרשם בשנה "רגילה".
קלנועיות משמשות אוכלוסיה מבוגרת שהפסיקה לנהוג במכונית, מוגבלים בניידות שעבורם היא מחליפה את הרגליים הפגועות, במקום או כשהשלמה לנהיגה ברכב.
בהיבט של הרוגים, בשנת 2024 נהרגו שני משתמשי קלנועיות לעומת להרוג אחד בשנת 2023. אולם חשוב לציין כי במקרה של אוכלוסיית המשתמשים בקלנועיות, שרובה הינה בקרב קבוצת הגיל המבוגרת, ההשלכות של פציעה הינן משמעותיות במיוחד. הפגיעות הפיזית, כושר ההחלמה והמעטפת הרפואית הנדרשת לשיקום ממנה, אם בכלל, גדולות משמעותית. כלומר, גם תאונה שאינה מסתיימת במוות, היא מקרה בעל השלכות אדירות על הפצוע, משפחתו וכלל המערך הטיפולי-שיקומי.
ואכן, מספר הפצועים כתוצאה מהגדילה במספר התאונות שגדל בשיעור של 33% ועלה מ-43 פצועים ב-2023 ל-57 בעשרת החודשים הראשונים של 2024.
קלנועיות ובמידה מסוימת גם אותן "גולפיות", "קלאב-קאר" ודומיהם (אם כי אלו אינם מוגדרים בתקנות כקלנועית אלא כרכב מנועי לכל דבר) מהווה מצד אחד ברכה ובשורה אדירה לקבוצות אוכלוסיה שאינן מסוגלות לעשות שימוש ברכב או מוגבלות פיזית מהליכה ושימוש באופניים בתחומי העיר. אבל היא מקפלת בתוכה גם סכנות בשל היעדר התאמה של תשתיות לשימוש הזה, ההיבטים הפיזיים של המשתמשים בהן ובעיות הנובעות ממבנה הכלי.
כך למשל, במקרים רבים בישראל, התעדוף במרחב הציבורי הוא לכבישים רחבים בערים. לא נדיר לראות שכונות מגורים אותן חוצים כבישים בעלי שני נתיבים לכל כיוון. הנתיבים האלו מגיעים לעיתים רבות על חשבון מדרכות להולכי הרגל, אלו נאלצים לחלוק אותן עם שבילי אופניים, מפרצי חניות ואוטובוסים, גינון, פחים ושאר גורמים המצרים את רוחבן. בשל כך, לעיתים קרובות מדי, נאלצים משתמשי הקלנועיות לנוע איתן בכביש, מה שהחוק אוסר במפורש.
השילוב בין כלי רכב מהירים משמעותית מהקלנועיות בכביש יוצר פער מהירויות שהינו תמיד תמהיל נפיץ מאוד בטיחותית. בעוד על המדרכה חלק מהקלנועיות מהירות יותר מתנועת הולכי הרגל בשל מהירות מירבית של 12 קמ"ש. גם כאשר הקלנועיות נוסעות בכביש, הדבר מלווה לא מעט פעמים בהיעדר מודעות, הבנה או התחשבות בחוקי התנועה מכיוון שאינן מחייבות רישיון נהיגה. חציית צמתים באור אדום, נסיעה בניגוד לכיוון התנועה בנתיבים ובמעגלי תנועה ועוד.
אם כל אלו לא מספיק בעייתיים, מסתבר שמשתמשי קלנועיות שמוצאים עצמם מעורבים בתאונה, עשויים למצוא את עצמם גם בבעייה כלכלית משמעותית. לדברי עו"ד אסף ורשה, מומחה בדיני ביטוח, נזיקין ומיצוי זכויות של נפגעי גוף, שלא כמו במקרה של קורקינט ואופניים חשמליים - בתאונה בין קלנועית לרכב נוסף, לא חלה אחריות מלאה על נהג הרכב מבחינת הכיסוי הביטוחי - אלא אם כן יוכח באופן מובהק כי זו התרחשה באשמת או רשלנות הנהג הפוגע. במקרים בהם נפגעים הולכי רגל מהקלנועית התסבוכת הכלכלית לפוגע ואף למשפחתו עשויה להיות קטסטרופלית.
"בשנת 2020 פסק בית משפט השלום ברמלה פיצויים בסך כ-283 אלף שקל לאישה בת 75 שנפגעה על ידי קלנועית בראשון לציון בשנת 2013 ושברה את ירכה" מסביר עו"ד ורשה "מאחר שהנהג הפוגע נפטר, השופט דב גוטליב חייב את שלושת ילדיו ואלמנתו לשלם את הפיצויים בהתאם לחלקם בירושה".
חברות ביטוח מסוימות ישמחו למכור למשתמשי קלנועיות כיסוי ביטוחי לצד ג', אלו מגיעים גם עד סכום של חצי מיליון שקל כגבול אחריות. אולם הן ישמחו עוד יותר לחמוק מתשלום ויערימו קשיים לא מעטים אם וכאשר יתברר כי משתמש הקלנועית עשה בה שימוש שלא בהתאם לחוק. מה קורה במקרה כזה? "במקרה שבו נהג הקלנועית היה מעורב בתאונה בקטע כביש בו החוק אוסר עליו לנהוג, עשויה חברת הביטוח להערים קשיים ואף לסרב לשלם את הפיצויים לניזוק", מסביר ורשה.
"מספר הנפגעים הגבוה בתאונות קלנועיות בשנת 2024 והעליה בהשוואה לשנת 2023 מראה על בלאגן וכאוס גם בתחום הזה" אומר לוואלה רכב עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק. "לא ברור מהם החוקים, איפה מותר לנסוע ולמי מותר לנהוג. בשנים האחרונות אנחנו רואים גם צעירים שמנצלים את המצב הלא ברור ועושים שימוש בקלנועיות מסוגים שונים. במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייבים לעשות סדר בתחום הזה כדי לוודא שרק מי שזכאי לנסיעה בקלנועית יעשה זאת. במקביל יש להגביר את המודעות בקרב נהגי הקלנועיות מאחר ומספר הנפגעים בתאונות עם כלים כאלו גבוה. הגברת ההסברה והמודעות בעיקר בקרב אזרחים ותיקים במקביל לאכיפה כנגד מי שנוהג לא כחוק יובילו לצמצום מספר הנפגעים הגבוה".
באתר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים קיימות התייחסויות ספורות לשימוש בקלנועית, חלקן כבר ישנות מאוד, כמו למשל "עלון נהיגה בטוחה בקלנועית" שפורסם בשנת 2017. ההמלצות בו חשובות ונכונות, מתייחסות למעמד הקלנועית בחוק, היכן מותר ואסור השימוש בה, והמלצות בטיחות כמו התקנת חגורות, צופר ומראות והמלצה שלא לעשות בה שימוש בשעות החשכה. מצד שני, כבר אז צוין כי נרשמה עלייה במספר הנפגעים בכלי זה. אולם לא נעשה הרבה מאז, לפחות כך עולה מבדיקה באתר לאור הנתונים בזינוק בנפגעים, אפשר, צריך ומותר לצפות שהדברים האלו ישתנו.