ג'ו ביידן, שיפרד היום מהבית הלבן, היה אחד הנשיאים האמריקאים המזוהים ביותר עם תעשיית הרכב המקומית. אביו ניהל סוכנות רכב במשך עשרות שנים והעניק לו כמתנת נישואים ב-1967 שברולט קורבט סטינגריי פתוחה, שעדיין ברשותו.
ביידן העניק הטבות מס בסך 7,500 דולר לכל מי שירכוש חשמלית מתוצרת ארה"ב, ביקר במפעלים של ג'נרל מוטורס, פורד וקרייזלר-ג'יפ, במה שהיה גם החזר חוב לאחד ממקורות הכוח שלו לאורך השנים, איגוד עובדי תעשיית הרכב האמריקאית.
זה היה גם אחד הרגעים שהרחיקו ממנו את אילון מאסק. דווקא מי שהיה מזוהה בעבר עם הדמוקרטים, והמזוהה ביותר עם רכב חשמלי בזכות טסלה שהציל ומנהל, לא זכה לחיבוק מהבית הלבן של ביידן, לא הוזמן לאירועים שארגן ולא זכה לסיורים נשיאותיים בפסי הייצור שלו.
מאסק, שנהנה מההטבות שיצר ממשל ביידן, וקיבל חוזים במיליארדים מנאס"א וממשרד ההגנה האמריקני עבור יצרנית משגרי החלל והלוויינים שלו ספייס אקס, הפך לתורם הגדול ביותר של דונלד טראמפ, ולאחר האנשים המשפיעים ביותר על הנשיא ה-47 של ארה"ב. מאסק כבר משתתף בשיחות ובפגישות שמקיים טראמפ, עבר לגור באחוזתו במאר א לאגו שבפלורידה, ואמור להתמנות לראש המחלקה ליעילות ממשלתית בממשל החדש, לצד ויוק רמסוואמי. מאסק כל-כך מעורב ומשפיע בממשל החדש, שיש מי שטוען שהוא הנשיא בפועל של ארה"ב, טענה שטראמפ מיהר להכחיש.
זאת לא תהיה הפעם הראשונה שבה מתמנה בכיר בתעשיית הרכב לתפקיד משמעותי בממשל. רוברט מקנמרה עשה ב-1961 את הדרך מלשכת נשיא פורד לתפקיד שר ההגנה האמריקני. הנשיא החדש ג'ון קנדי קיווה שהכלכלן המבריק יסייע לו לרסן את התעשייה הביטחונית של ארה"ב ולחסוך בתקציב ההגנה, אבל בסוף הוביל מקנמרה את השקיעה האמריקנית בביצה של מלחמת וייטנאם.
גם מאסק מגיע רשמית כדי לייעל את הממשלה, אבל כבר אמר שספק אם היעד של טראמפ, לחסוך 2 טריליון דולר בתקציב הפדראלי, בר השגה. אבל במקביל למאסק יש הרבה מאוד אינטרסים לקדם עבור החברות שלו, ובראשן טסלה.
טסלה נמצאת תחת סדרת חקירות של רשות הבטיחות בדרכים האמריקאית לגבי תאונות דרכים קטלניות בזמן הפעלת האוטו פיילוט, מערכת הנהיגה האוטונומית שלה. צוות המעבר של הממשל החדש כבר שוקל לבטל את חובת הדיווח של יצרניות הרכב על תאונות רכבים אוטונומיים, מהלך שתואם את האינטרסים של טסלה, כמו של ויימו של גוגל.
מה שיותר משמעותי, הוא המגבלה הקיימת על מספר הרכבים האוטונומיים שיכול כל יצרן רכב להפעיל כרגע בארה"ב, שעומדת על 2,500 מכוניות. מאסק, שלפני שלוש חודשים הציג את הסייברקאב, הרכב האוטונומי העתידי של טסלה, חייב שההגבלה הזאת תוסר או תועלה למספרים גדולים בהרבה.
טראמפ מצידו הבטיח לבטל את ההטבות לרוכשי חשמליות, מה שיפגע דרמטית במכירות הרכבים האלה בארה"ב, אחרי שיצרני הרכב השקיעו מיליארדים בפיתוח ובהקמת פסי ייצור, כולל יצרנים זרים כמו יונדאי (פס ייצור של איוניק 5 בג'ורג'יה) וקיה (EV9 באותה מדינה).
טראמפ טוען שמדובר בהטבות מיותרות, שחשמליות הן "הונאה ירוקה", ושאין בהן צורך בגלל שגם משבר האקלים הוא רמאות. הוא מתכוון לעודד הפקת נפט בארה"ב, וייצור רכבי בנזין באמצעות הקלות במגבלות צריכת הדלק הממוצעות שמכתיב הממשל ליצרנים. אבל הרטוריקה שלו נגד חשמליות התרכבה קצת ככל שמאסק התקרב אליו, וטראמפ כבר הודיע שמבחינתו יש לחשמליות מקום בשוק, אבל לא כמכוניות העיקריות.
מאסק כבר צוטט כאומר שאינו חושש מביטול ההטבות, שיפגעו יותר ביצרניות אחרות מאשר בטסלה. במקרה כזה יפגעו למשל מתחרים בטסלה סייברטראק שלו, כמו פורד F150 לייטנינג, שברולט סילברדו EV והראם 1500.
ב-2012 כאשר השיקו מאסק וטסלה את מודל S, ג'נרל מוטורס עוד הייתה יצרנית הרכב השנייה בגודלה בעולם, אחרי שמכרה 9.29 מיליון מכוניות, חייתה על אדי דלק מהעבר, והתחרתה ראש בראש בטויוטה, שמכרה באותה שנה 9.75 מיליון מכוניות. פולקסווגן הייתה אז שלישית, עם 9.07 מיליון מכוניות.
12 שנה אחר כך, טויוטה נותרה במקום הראשון ב-11 החודשים הראשונים של 2024, עם 9.52 מיליון מכוניות, אבל במקום השני ניצבה פולקסווגן (7.65 מיליון). ג'נרל מוטורס, יצרנית הרכב הגדולה ביותר בעולם בין 1931 ל-2008 התדרדרה למקום שישי, עם 5.32 מיליון, אחרי יונדאי-קיה (6.36 מיליון) ורנו-ניסאן (5.06 מיליון, ועוד הקדימה את פורד (3.52 מיליון), שייתכן שבסיכום שנתי תיעקף בידי BYD הסינית (3.39 מיליון).
טסלה (1.79 מיליון) אמנם לא בעשירייה הראשונה, אבל למרות שהיא מייצרת רק חשמליות היא עקפה כבר מזמן את קרייזלר, דודג' וג'יפ. (1.2 מיליון).
כמו ריביאן שמייצרת רכבי כביש שטח חשמליים, וסקאוט שמקימה מחדש פולקסווגן כמתחרה לריביאן, טסלה היא העתיד של תעשיית הרכב האמריקאית. זו שמאז השיא שלה בשנות ה-30, איבדה את היומרות להתחרות בחו"ל, רכשה או הקימה חטיבות באירופה.
ג'נרל מוטורס, פורד וקרייזלר יצרו מכוניות זולות, פשוטות ומנוונות יחסית לאלה שנמכרו מחוץ לארה"ב. ההצלחה של מכוניות זרות כמו החיפושית והבאס של פולקסווגן, ואחר כך טויוטה, הונדה, ניסאן וסובארו, כרסמה בהדרגה ברווחי היצרניות האמריקניות, עד שג'נרל מוטורס וקרייזלר הגיעו עד לפשיטת רגל ב-2008, ניצלות בזכות סיוע נדיב מממשל אובמה.
ג'נרל מוטורס ניצלה אחרי שסגרה חטיבות עתירות היסטוריה כמו פונטיאק ואת האמר שחסרה לה מאוד כיום. קרייזלר איבדה את עצמאותה, פיאט השתלטה עליה, וכיום היא חלק מקבוצת סטלנטיס, לצד פיג'ו, סיטרואן ואופל שהייתה בעבר בבעלות GM. פורד ניצלה ללא סיוע מהממשל רק לאחר שמכרה נכסים כמו וולוו ולנד רובר.
מאז המשבר הן המשיכו להתכווץ, אבל הציגו במקביל דגמים תחרותיים יותר, שבלעדיהם היו נעלמות כליל. כמו שאר יצרני הרכב בעולם, הן מנהלות מרדף אחרי טסלה והמכונית החשמלית. העובדה ש-BYD הסינית עשויה לעקוף את פורד בסיכום 2024, עם שיעור גובר של ייצוא, מראה שאם טראמפ אכן יבלום את הגידול במכירת חשמליות והיברידיות בארה"ב, הוא יחזיר את השוק האמריקני לימים של שברולט קווליר, קאדילק סימרון ופורד קראון ויקטוריה.
טראמפ מאיים להטיל מכסים על מקסיקו וקנדה, אתרי ייצור משמעותיים של היצרנים האמריקנים, מהלך שיפגע מאוד בכמה מהדגמים הכי נמכרים של ג'נרל מוטורס, פורד וקרייזלר, ויעזור דווקא ליצרנים יפניים וקוריאנים שמייצרים בארה"ב.
היצרנים הסינים אמנם חסומים בארה"ב עוד מימי ממשל ביידן - זה אחד התחומים היחידים שהממשל היוצא והחדש מסכימים עליהם - אבל ממשיכים להתרחב בעולם. היברידיות, פלאג אין וחשמליות הן הכיוון שהעולם הולך אליו, שלא לדבר על תחבורה ציבורית חשמלית שנדירה כל כך בארה"ב.
מהיום מתחיל המבחן הגדול של מאסק. אחרי שהמציא מחדש את המכונית עם המהפכה החשמלית, הוא יכול לנצל את השפעתו כדי לשמר את תעשיית הרכב האמריקנית תחרותית, עם מכוניות חשמליות או בנזין חסכוניות, ואת המשך המהפכה בארה"ב. או שהוא יכול לנצל את כוחו לחסום מתחרים ולהעשיר עוד יותר את החברות שלו. עידוד מהיר מדי של המעבר לרכבים אוטונומיים באמצעות ביטול מנגנוני פיתוח וזהירות רק עלול להסתבך בתאונות מתוקשרות, שיאטו עוד יותר את האמון של הציבור במהפכה, בארה"ב ובשאר העולם. זאת הולכת להיות נסיעה מעניינת.