אם חשבתם שלמצוא חניה למכונית זו משימה מאתגרת, תופתעו לשמוע שבערים הגדולות ולפחות למי שרוצה לחנות כחוק, גם על שני גלגלים לא מדובר בתענוג גדול. אבל מה קורה כאשר אתם בין לבין? עם כלי רכב בעל 3 גלגלים?
כל עוד מדובר במכוניות הסיפור ברור מאוד, מקומות חניה מסומנים לצד המדרכה, בסימון כחול לבן או במתחמים ייעודיים, המדרכה, למעט מקרים חריגים מאוד - מחוץ לתחום. מה קורה על שני גלגלים? נתחיל ממה שהרבה עשויים להניח אבל שגוי לחלוטין; ככלל, לאופנוע אסור לחנות על המדרכה. והוא חייב בתשלום דמי חנייה ככל כלי רכב כאשר הוא חונה בכחול-לבן.
מה קורה בפועל? ממלכת אי הוודאות. נתחיל בחניה בכחול לבן, תופתעו לשמוע אבל הבעיה של רוכבי דו גלגלי עם חנייה לצד המדרה היא לא כמה שקלים של עלות החניה, אלא פוטנציאל לעלות הרבה יותר גבוהה, של מאות רבות של שקלים. מכירים את זה שחזרתם לחניה ועל קצה הפגוש מצאתם "נשיקה" ממכונית אחרת? אז קחו את זה ותכפילו ב-1,000 כשאתם חוזרים מפגישה והאופנוע שעמד זקוף וגאה על הרגלית מוטל על הכביש, מראת צד, ידית מצמד ופלסטיקה שבורה. לפעמים אם הנפילה הייתה לצד של המדרכה אז אולי גם איזו צלקת על הצילינדרים. כיף. אבל זה לא רק נהיגה מרושלת, אלא לפעמים סתם אנשים בזויים שמשוכנעים שאם אפשר להזיז אופנוע - אז מותר להזיז אופנוע ומגלגלים אותו הצידה כדי לחנות.
מה קורה על המדרכה? שוב, חוקית אין שום היתר לחניה על המדרכה. החוק מתיר לחנות כלי רכב כל עוד נותר מרווח של 130 ס"מ למעבר והכלי אינו מפריע את תנועת הולכי הרגל. להגיד שזה פתרון לכתחילה? ממש לא. בפועל בין אם מכורח או בחירה, רוכבי אופנועים עושים שימוש במדרכה כמקום חניה לגיטימי ומכאן ואילך זו בעיקר מדיניות של העירייה כמה היא מעוניינת לייצר חיכוך עם מי שבסך הכל חוסכים עומסי תנועה וחניות. כמו גם שיקול דעתו של הפקח.
לצד עיריות שמתקשות לקבל את זה, יש גם את אלו שהבינו את המצוקה הזו ומייחדות מקומות חניה לאופנועים. אבל מה קורה כאשר סוג שחקן מסוג חדש לגמרי נכנס לתמונה? בחודשים האחרונים החלו להימכר בישראל שלושה כלים החוסים תחת ההגדרה "תלת אופנוע", אחד מהם הוא ה-freewheelr מתוצרת הארלי דיווידסון ושני כלים נוספים הרייקר והספיידר מתוצרת קאן אם.
המשותף לכולם: שלושה גלגלים וכידון. בהארלי יש שניים מאחור, בקאן אם מלפנים. אבל מה שמשנה לעניינינו הוא הרוחב שלהם. במקרה של הארלי דיווידסון הוא עומד על 1.4 מטר ובספיידר הוא 1.5 מטר. כלומר כמעט כפול או כפול מרוחבו של אופנוע ממוצע שנע בין 750 ל-880 ס"מ במקרה של אחד גדול או 65 עד 70 ס"מ במקרה של רוב הקטנועים.
בישראל, הגדיר משרד התחבורה את הכלים האלו בהתאם לרגולציה והמדיניות האירופית כ"תלת אופנוע" כלומר הם רשומים כאופנוע ותקנות התעבורה והחוקים שחלים על אופנועים תקפים גם לגביהם. זה הדין בחיוב בקסדה למשל אבל גם מאפשר להם חניה במקומות החניה של כלים דו גלגליים למרות שהם רחבים יותר משמעותית. למעשה, במקרה של הקאן אם ספיידר למשל, עם אורך כללי של 2.80 ורוחב של 1.5 מטרים טכנית הוא בעל "חתימת חניה" שגדולה יותר מזו של סמארט מהדור הראשון שהייתה קצרה ממנו (2.54 מטר) וברוחב זהה (1.51 מטר).
התוצאה: התלתים החדשים, כלי פנאי שנמכרים בעיקר ב-200 אלף שקל ומעלה, יצמצמו עוד יותר את מקומות החנייה הפנויים לרכבים דו גלגליים והקטנועים הזולים שהמדינה מבקשת לעודד כעוקפי פקקים.