ב-26 לספטמבר 2023, 10 ימים לפני ה-7 באוקטובר, מסרה פלסן ראם לקבט"ים של ישובי העוטף ארבעה כלים ממוגנים כלים שנרכשו בסיוע הקרן לידידות. איש לא צפה שבהתמודדות עם מתקפת החמאס הכלים האלו, היו מה שעשה את ההבדל בחלק מהמקומות בין השבתה של הגורם הבטחוני בשטח לבין המשך תפקוד שלו באירוע.
עם כל הכבוד לגופי ההערכה של אגף המודיעין, להדר בקר סמנכ"לית השיווק והפיתוח העסקי של יצרנית כלי הרכב הממוגנים פלסן ראם שיושבת בדלתון בגליל העליון, יש ססמוגרף רגיש ביותר לגבי גזרות שמתחממות. אין לזה קשר למודיעין אותות, תצפיות, הפעלת סוכנים ושאר אמצעים מודיעיניים, אלא רמת הלחץ מהשטח לקבלת המשלוחים הבאים של כלי הרכב הממוגנים מצד אחד, ומספר הכלים שמגיעים לתיקונים עם פגיעות ירי מצד שני.
"עוד מתחילת שנות ה-2000, כאשר איום הירי ביהודה ושומרון התרחב, עלתה דרישה לייצור כלי רכב ממוגני ירי לשימוש רכזי הביטחון השוטף (רבש"צים) בישובים ושל כוחות הביטחון. ואנחנו בהחלט יודעים שגזרה זו או אחרת מתחממת כאשר כלים משם מגיעים בתדירות גבוהה לתיקונים חוזרים כתוצאה מפגיעות ירי". אלא שלאירועים הקשים שעתידים היו להתרחש בישובי העוטף שום דבר לא יכל להכין.
"מה-7 באוקטובר ב-11 בבוקר התחלנו לעבוד ולא עצרנו עד עכשיו" מספרת הדר, "לא רק העובדים של המפעל, אלא גם 'צוותי מילואים', של בוגרי מערכת הביטחון שהוקמו ונרתמו לסייע במאמץ לספק כמה שיותר כלים מצילי חיים למי שזקוקים להם".
והקצב המוגבר אליו נדרש המפעל מקיף כל רכיב בתהליך הייצור של כלי הרכב. מבנייה של כלים חדשים ועד השמשה ותיקון של כלים פגועים. "לקוחות שידעו 'לצבוע' ולשריין לעצמם מלאי חלקים, יכולים לקבל את הרכב בחזרה בתוך זמן קצר לעומת שבועות של המתנה במקרה של תיקון חלק רגיל".
הסיפור של פלסן ראם מתחיל עוד הרבה לפני כן. פלסן, מפעל המיגון של קיבוץ סאסא, שהתמחה בכלים צבאיים נכנס אט אט גם לתחום הכלים האזרחיים הממוגנים, כמו רכבי הקרקל למשטרה. ככל שפלסן התמקדה בפרויקטים הנדסיים צבאיים עם התמחות בכלי רכב שישרדו פגיעת מטענים, בעיקר לייצוא, נוצר פער בין התחומים.
ב-2013 פרש קובי בן ארי, סמנכ"ל ההנדסה של פלסן דאז, מי שבתור קצין לשעבר ביחידת שלדג פיתח את אחד מכלי הרכב המסווגים ובעלי היכולת המיוחדת של היחידה ובפלסן את המיגון המודולרי, והקים חברת בת שתתמחה בכלי רכב ממוגנים לשוק האזרחי, כמו כוחות משטרה. מאז מחזיקה פלסן ב-50% מהחברה, וקבוצת המייסדים ב-50% הנותרים.
ומהתחלה צנועה עם 13 עובדים ובצילה של פלסן הגדולה, בתוך עשור בנתה לעצמה החברה תיק עבודות נרחב בהיבט של המוצרים, יכולות עצמאיות גבוהות מאוד של תכנון, ייצור, בנייה ובחינה של כלי הרכב, מה שמאפשר לה להקיף תהליך ייצור שמתחיל מחיתוך לוחות המיגון ועד בחינה דינאמית של כלי הרכב "בתוך הבית". בשנת 2024 היא רושמת שנת שיא כאשר מספר העובדים בה עומד כבר על 92 עובדים.
הצמיחה ושנת השיא של החברה מגיעה כמובן על רקע מלחמת חרבות ברזל, עם הכפלת היקף הפעילות טרום המלחמה. אבל לכולם ברור שהמוטיבציה פה רחוקה להיות כלכלית. "מה-7 באוקטובר עשינו שינוי משמעותי בהקדמת לוחות זמנים של המוצרים שלנו, למרות העומס הקדמנו בשנה שעברה מסירות מיולי לפברואר והגדלנו את היקף וקצב הייצור", אומרת בקר, שהגיעה לפלסן ראם אחרי ששימשה כמנהלת פרויקט הקרקל בפלסן הגדולה. כעת היעד הוא 20 כלים בחודש, לעומת קצב רגיל של 4-5.
כל זה בזמן שהמפעל הצעיר מתמודד עם הצורך ליעל את הייצר כדי להעלות את הקצב, להטיס לעתים חומרי גלם כדי להתגבר על מצוקת השילוח הימי, וכמו שאר התעשיות הביטחוניות - להתמודד גם עם תופעות הלוואי של המלחמה: "נתקלנו במקרים של ניסיונות של חרמות על ספקי משנה שלנו, אבל ידענו לעקוף גם את זה".
לא רק על חומרי גלם הם היו צריכים להאבק, אלא גם על הרכבים עצמם. כמפעל שמתמחה בגרסאות ממוגנות של טנדר הטויוטה היילקס, הוא מצא את עצמו מתמודד עם מגבלות האספקה בצינורות הרשמיים, באמצעות יבואנית טויוטה יוניון מוטורס.
"יצרנו יחסים מצוינים ומחויבות מול היבואנית יוניון מוטורס, שלאורך כל התקופה סיפקו כלי רכב ותמכו במאמצים שלנו להעלאת קצב הייצור, אבל אנחנו גם יבואן זעיר שיודע לייבא מכוניות בעצמו. הצלחנו לשים יד, למשל, על משלוח כלי רכב שיועד לרוסיה אבל לא יכול להגיע אליה בשל הסנקציות, דאגנו שהוא יגיע אלינו".
כאמור, מאז ה-7 באוקטובר המפעל עם הרגל על הגז ללא הפסקה, מייצר לא רק את רכבי הביטחון הממוגנים לרבש"צים והקב"טים, אלא גם רכבי הסעות ואמבולנסים ממוגנים על בסיס מרצדס ספרינטר המסחרי למד"א, בעבודה צמודה עם היבואנית כלמוביל.
"לשמור ולהגן על הצוותים שבעצמם מצילים חיים - זו הגנה כפולה. השאיפה היא לצייד כל יישוב צמוד גדר באמבולנס ממוגן. המטרה היא להעניק להם יכולות שלא היו ב-7 באוקטובר, אז כלים לא ממוגנים פשוט לא יכלו להגיע למקומות בהם הם נדרשו יותר מכל והוגבלו לנקודות חבירה מרוחקות יחסית של פינוי" מסבירה הדר. כל זה קורה כאמור לצד המשך העבודה השגרתית של אספקת רכבי ה"תן" הממוגנים על בסיס טויוטה היילקס למשטרה, פתרונות מיגון מבצעיים לכוחות מיוחדים.
ההזמנה של רכבי התן, 69 כלים, בהמשך לרכש רכבי הקרקל של פלסן, הגיעה לפלסן ראם עוד לפני המלחמה. אחריה הזמין ממנה משרד הביטחון 150 רכבי היילקס ממוגנים עבור כיתות כוננות בעוטף עזה, בצפון וביישובי השומרון, כלקח ישיר מהמלחמה, שבה מצאו את עצמם חברי כיתות הכוננות מוזעקים ברכביהם הפרטיים נטולי המיגון אל מול מחבלי החמאס.
לא רק הכלים שנפלטים כאן מפס הייצור הם לא שגרתיים, כך גם הרכב העובדים. שילוב מייצג של הפריפריה הצפונית, בין צ'רקסים מריחאניה, דרוזים, יהודים חילונים מיישובי הסביבה וגם בני המגזר החרדי שבזכות עמותת "צורים" שמעודדת השתלבות שלהם במעגל התעסוקה, עוברים הכשרות בתחומי החשמל, היצור ועוד ומצטרפים לפסיפס העובדים בה.
אבל היה יום אחד בו עצרו המכונות, הונחו המברגות, השתתקו המדחסים הפניאומטיים ושערי המפעל נסגרו. זה קרה ב-1 לאוקטובר 2024, שנה אחרי הטבח, ביום המסירה של הרכב הממוגן לרבש"צ נתיב העשרה, ש- 20 מתושביו נרצחו ביום המתקפה של חמאס, בהם גם חברי כיתת הכוננות שניהלו קרב הירואי. כל עובדי החברה הגיעו למעמד המסירה שלווה בטקס הנצחה והצבת נר מתכת לצד עצי הזית שניטעו לזכר הנרצחים, אחד מהם ליווה לאורך שנים את החברה, ולמעמד מסירת הרכב נוסף מימד אישי של הנצחה לצד תרומה לביטחון התושבים.
זה הסיפור של פלסן ראם ב-500 ימי לחימה, עשרות עובדים שבונים יום יום את הכלים שמצילים חיים במפעל אחד מגויס חברתית ובטחונית.