מלחמת חרבות ברזל, החזירה את ההאמר הצה"לי לכותרות. מהמראות הקשים של הכלים שנגנבו מהבסיסים הצבאיים בעוטף וננהגו לתוך עזה ועד ללחימה העצימה לאורך מעל ל-500 ימים. רכבי השטח חלקם בני יותר מ-30 נשלפו מהימ"ח, הונעו והתרוצצו מאז ברחבי עזה ובלבנון. ממלאים משימות סיור, ניוד כוחות, חילוץ פצועים ותספוק.
הוא גדול, מגושם, עם יחס הפוך בין הגודל החיצוני לבין המקום בפנים, האבזור הכי מפנק בו הן דלתות - אבל רק מי שהעביר מספיק זמן על סיפונו של האמר בצבא, יוכל להבין את הקסם שיש במכונת השטח המופלאה הזו. זו שגם בידיים של נהג בינוני לגמרי עושה דברים מדהימים ובידיים של נהג מיומן - כמעט בלתי ניתנת לעצירה. אז כן, במילואים אתם יכולים לעשות את זה בחינם ואפילו לקבל על זה כסף, אבל עד עכשיו אם רציתם לשים יד על האמר אמיתי באזרחות הייתם צריכים לשלם מאות אלפי שקלים ל"אלפא" הגרסה האזרחית הנדירה שייצרה AM ג'נרל, אלא ששינוי בתקנות הייבוא של רכבי אספנות לישראל פתח צוהר להגעה של האמרים צבאיים לפה.
השינוי נכנס לתוקף בשנה שעברה, קבע שהחל מינואר 2024 ניתן לייבא לישראל מכוניות אספנות עם מנועי דיזל משנת הייצור 1994 ומעלה. עדכון התקנות פתח את הדלת להגעתם של קראוונים אבל גם רכבי שטח בעלי מנועי דיזל כמו מרצדס G קלאס, טויוטה לנד קרוזר, ניסאן פטרול - אבל גם רכב אחר לגמרי - ההאמר הצבאי.
מי שזיהה את הנישה הזו, פיצח וסלל את הדרך להביא אותם לישראל הוא יהונתן מדמוני מנכ"ל "אקסודוס קאר" מקבוצת EXO שעוסקת ביבוא אישי של כלי רכב מיוחדים ומימון מכוניות חדשות.
אז נתחיל בהתחלה, איך בכלל מגיעים לכלים כאלו?
"הצעד הראשון הוא להבין שההאמרים האלו הם כלים צבאיים וזה מייצר מורכבות בכל תהליך הקנייה והייצוא שלהם" מסביר יהונתן, "אנחנו בעצם עומדים בקשר עם דילרים שמתמחים בקנייה ישירה מהפנטגון ומשרד ההגנה האמריקני. זו לא קנייה רגילה מכיוון שאלו כלי רכב שאינם אזרחיים, אין להם מספר שלדה ולכן גם לא רישיון רכב רגיל עם תיעוד של הפרטים שלו, כמו CARFAX. כאן נדרש מסמך ואישור מיוחד מטעם הממשלה למכירה, תנאי בסיס לייצוא שלו זה רכיב שמוסיף קושי ודורש היכרות עם הדילרים המתאימים והתהליך".
למה זה מוסיף קושי? הרי יש כמויות אדירות של האמרים בצבא האמריקני.
"הקושי הוא בכמה היבטים. קודם כל אני מוגבל בטווח השנים שאני יכול להביא. כרגע אלו צריכים להיות כלים מעל שנת 1994 (שמשנה זו מותר לייבא דיזל כאספנות - ק.כ) ועד 1995 (ייבוא אספנות מותר לכלי רכב בני 30 שנים ומעלה - ק.כ). בשלב השני, למרות שהאמריקנים בנו המון האמרים, הם לא תמיד טרחו להחזיר אותם לאמריקה מעיראק, או מכל מקום בהם הם עשו בו שימוש. כך שההיצע שאנחנו עובדים איתו הוא של הכלים שהיו בעצם בבסיסים בארה"ב. יש לזה גם יתרון, אלו כלים שעוברים חיים קלים יחסית ומטופלים היטב, הם גם לא נוסעים הרבה, ואחנו מוצאים כלים עם 6,000 ו-7,000 מייל (9,600-11,200 ק"מ)".
ומסתבר שהקהל הישראלי הגיב בהתלהבות להזדמנות הזו. מדמוני מספר כי ארבעה כלים כבר נרכשו והם מחזיקים רשימת ממתינים שמחכים לכל כלי רלוונטי עליו הם מצליחים לשים את היד. מבין שתי התצורות שניתן למצוא למכירה בארה"ב - הטנדר וגרסת ה"קומנדו" בעלת 4 המושבים שאנחנו מכירים כ"האמר סיור" - אלו דווקא הטנדרים שמבוקשים ביותר.
המחירים לכלים האלו נעים בין 12 ל-22 אלף דולר, תלוי ברמת ומצבו הכללי של הכלי. אבל גם ברף המחיר הנמוך לא מדובר בגרוטאות שחוטות אלא בכלים במצב טוב, שפשוט דורשים שיפוץ קוסמטי או חלקים. אלו מחירים שבעיקר אומרים שאחרי המרה לשקלים, שילוח שעלותו כ-3,000 דולר, הערכת מכס ותשלום המכס (בגובה 108%) מביא את המחיר המלא בישראל לסדרי הגודל של 135 עד 165 אלף שקלים.
נשמע לכם הרבה? לא נתווכח, זה אכן סכום נכבד מאוד, אבל מצד שני, מדובר ברכב שאין שום דבר בכביש או בשטח שדומה לו "אנשים גם מבינים שמהרגע שהוא פה, השווי שלו יכול להכפיל את עצמו", למה? "קודם כל כי אין כלים כאלו, כי הכלים האזרחיים נמכרים בסכומים אדירים שיכולים להגיע בקלות ל-60-80 אלף דולר" ויש עוד נקודה "אנחנו באמת לא יודעים כמה זמן עוד יהיה אפשר לייבא את הכלים האלו, והאם בשלב מסוים משרד התחבורה ימהר לסגור את הפינה הזו וימנע את הכניסה שלהם".
באופן מפתיע, למרות שהרכב חריג לגמרי, לכל מי שחושש מאחזקה וטיפולים, יהונתן אומר שאין באמת בעיה מבחינת מכלולי הנעה שכן הכלים עושים שימוש בהרבה רכיבי מדף של ג'נרל מוטורס או תואמים להם או לדבריו "אפשר לטפל בכל מוסך של UMI".
נוסיף שזה נכון לגבי המנוע, אבל בכל הקשור לסרנים הפורטליים ומערכת העברת הכוח, ההיגוי, תושבות ועוד - כדאי מאוד לוודא שהן תקינות עוד לפני שהרכב יוצא מארה"ב, שם ודאי זמינות החלקים עדיפה על זו שבארץ. מה גם שאפילו בצה"ל כבר מתקשים לתחזק את הכלים ברמה סבירה. זמינות טובה, אבל לא תמיד בזול. הייצור המוגבל והזמינות של חלקים מביאה לכך שרכיבים כמו דלתות צד הן עסק לא זול - 1,500 דולר לכאלו מברזנט. אגב הכנות לפני שילוח, החברה מאפשרת ללקוחות המעוניינים להתקין מיזוג אוויר ואפילו מערכת שמע שאין בכלים הצבאיים עוד בארה"ב.
כרגע, באקסודוס מייבאים את הכלים במשורה. כי למרות שהעובדה שהרכב דורש רישיון C (לא בשל המשקל, אלא בשל הרוחב שלו) וגם המחיר לא מרתיע את הלקוחות במיוחד, הם רוצים להימנע מ"הצפה" של הכבישים במכוניות האלו בקצב מהיר מדי. שכן למרות שהרכב עבר את כל האישורים, התקנים והרישוי, על מנת שלא למשוך את תשומת הלב של משרד התחבורה והחשש שהאפשרות לייבא אותם תחסם. נו, טוב, עם איך שהדברים נראים כיום, אנחנו עוד נעשה הרבה מילואים ונפגוש אותם שם.