מחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית יתייקרו בעוד שנה ל-8.6 שקל. כך העריכה היום בדיון בכנסת מנהלת אגף כלכלה במשרד התחבורה, דריה פודשיבלוב, לאחר שהשבוע התגאו שרת התחבורה מירי רגב ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בעצירת ההתייקרות שתוכננה למחר.
לדבריה, לפי הצו הנוכחי בינואר אמורים להתייקר התעריפים ב-7.53%. מדובר בהתייקרות גבוהה משיעור האינפלציה, שמורכבת מעלייה של 3.53% בסל התשומות, ועוד 4% שמתווספים בעקבות דחיית העלאת המחיר של 2023. השיעור אינו סופי ועוד צפוי לגדול עד אז.
יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן (הליכוד) אמר בתגובה כי מרוב דחיות של צווים כבר לא יודעים מה הצו אומר, והודיע שיכנס את הוועדה שוב בעניין בעוד שלושה חודשים. "לא יכול להיות שבשנה אחת יעלה התעריף ביותר מ-50% ומשרד התחבורה יאפשר זאת. לא ברור גם למה העלייה הייתה צריכה להיות של 12% כשהאינפלציה היא רק 3%. צריך לבטל את ההעלאה הזו ולא רק לדחות אותה. יש לכם שלושה חודשים להביא פתרון לדבר הזה".
בישיבה משותפת עם הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, בראשות ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) , אמר נציג רשות התחבורה הציבורית במשרד התחבורה, עמיחי לוי, כי הירידה בפעילות היא חלק מהיערכות למצבי חירום בתיאום עם רשות החירום הלאומית, ופועל יוצא של אילוצים כמו גיוס אוטובוסים ונהגים למילואים.
לוי: "הצמצום בפעילות נועד לצמצם סיכונים, מצד שני אנחנו מחויבים לתת שירות לנוסעים וכרגע במדרג הכוננות החמור ביותר מבצעים פעילות הכרחית בלבד, שכוללת 35-45 אחוז מהפעילות הרגילה. אין אפשרות להפעיל את כל הקווים, אבל אנחנו שמים דגש על קווים לבתי חולים ובסיסי צה"ל. בתחילת המלחמה הפעילות ירדה ל-15%, בהתאם להנחיות פיקוד העורף. אם פיקוד העורף יוריד את רמת הכוננות נוכל לחזור מחר ל-70-80 אחוז פעילות, וביום ראשון לפעילות מלאה".
המשנה למנכ"ל ההסתדרות הלאומית, ששי שדה, אמר כי מבחינת המשתמשים המשמעות היא שאין תחבורה ציבורית וזה מוביל את הציבור לחפש חלופות. "אנחנו עושים עבודה של שנים והכל נהרס ביום אחד והציבור בורח. הבן שלי שהוא חייל משוחרר לקח את האוטו מסבא, ומה הוא יעשה עכשיו? יקנה רכב", אמר שדה. הוא הוסיף כי גם המפעילים נפגעים כי הם יקבלו 35% תגמול אבל יוציאו 85% מההוצאות, והדבר יוביל אותם לפגוע בנהגים שמשתכרים על בסיס שעתי".
יו"ר חברת קווים, אריק סיני, אמר כי תחבורה ציבורית היא כמו כל תשתית חיונית ותהה אם מישהו היה מעלה על דעתו להוריד את זרם המים ל-15%, או את זרם החשמל ל-35%. "איך מצפים שעובדים חיוניים יגיעו לעבודה? חייבים להתייחס לתחבורה ציבורית כמו אל שירות חיוני ולהבטיח אותו בעיקר בחירום, זה לא שונה ממים, חשמל או אינטרנט", אמר.
יו"ר ועד עובדי אלקטרה אפיקים, יוני קריספין, ציין כי הנהגים לא יודעים מה תהייה המשכורת שלהם ביום שלמחרת והם לא נכללים במתווה הפיצוי, אך כשקוראים להם הם מתייצבים מיד. נציגת אמהות בחזית, אילת פלר מימון, אמרה כי ההורים לחיילים והמילואימניקים נדרשו להביא את החיילים לבסיס באזעקות.
בתשובה לשאלת היו"ר ביטן, ענה נציג משרד האוצר: כי "נכון לעכשיו אין מתווה פיצויים לתחבורה הציבורית". ביטן דרש להתייחס לנושא ולפצות כראוי, ואמר כי הוועדה תדון בכך בעתיד.
איגוד התחבורה בכוח לעובדים שלח אמש מכתב לחברות בהם מאוגדים העובדים בכוח לעובדים, בדרישה לתשלום שכרם המלא של עובדי התחבורה הציבורית. עמדת החברות הנוכחית, היא שתשלום המשכורת הקרובה ינתן בעבור היקף העבודה בפועל בלבד, ורק לנהגים שנהגו בפועל, כאשר היו נהגים שלא קיבלו כלל משמרות. השבוע נחשף בוואלה כי 17 אלף נהגי התחבורה הציבורית צפויים להרוויח החודש פחות ממחצית משכרם הרגיל.
על-פי מתווה הפיצויים שמגבש משרד האוצר, עסקים שמחזורם העסקי עומד על עד 300-400 מיליון שקל לשנה, וירד בלפחות 25% בתקופה שתוגדר, יזכו לקבלת פיצוי עבור נזקים כלכליים בגין תשלום שכר לעובדים ו/או החזר הוצאות, בהתאם למידת הירידה בהוצאותיהם. מתווה דומה פורסם בעקבות מלחמת "חרבות ברזל".
בהתאם להסדרים קודמים, המבוססים על חוק מס רכוש וקרן פיצויים (התשכ"א -1961) ניתן הפיצוי למעסיקים בדיעבד, באם עמדו בתנאים לתשלום. אחד התנאים הוא "מסלול שכר" , אשר עניינו תשלום בגין נזק עקיף הנגרם מתשלום שכר עבודה לעובדים שנעדרו עקב המצב הביטחוני.
איתי כהן ראש ענף תחבורה בכוח לעובדים: "החברות מדברות על כניסה מתחת לאלונקה במצב המורכב אליו נקלע הענף והמשק בכלל. לא ייתכן כי מי שיישא בנטל הם העובדים בלבד. הבהרנו לחברות, כי לא רק טובת העובדים עומדת על הפרק, אלא גם טובתן הכלכלית של החברה. תחילה בהבטחת קבלת הפיצויים, אך גם בהבטחה כי הבריחה המשמעותית של עובדים מן הענף לא תגבר, בשל העדר פרנסה. על כולנו לחשוב על עתיד התחבורה הציבורית ביום שלאחר המלחמה".