המלחמה נותנת את אותותיה גם על הנהיגה בכביש: 82% מרופאי היחידות הקרביות בצה"ל דיווחו שנרדמו או כמעט נרדמו בזמן נהיגה - אך רק 11% היו מעורבים בתאונות.
בזמן שהקטל בדרכים בארץ נמצא בעלייה: לפי נתוני הרלב"ד, 297 בני אדם נהרגו בארץ בתאונות דרכים מתחילת השנה, עלייה של 6% ושיא של 20 שנה - לא נרשמו תאונות קטלניות בקרב הרופאים האלה. איך זה קרה?
את המחקר הובילו ד"ר אור שמואלי, ד"ר גלי זברסקי ששה ופרופ' טובה רוזנבלום מאוניברסיטת בר-אילן, בשיתוף עם חיל הרפואה והמרכז הרפואי הדסה, והוא הוצג באחרונה בכנס של המכון לחקר הגורם האנושי באוניברסיטה.
החוקרים התמקדו ברופאים צבאיים ביחידות קרביות החיים בלחץ תמידי; עומס מבצעי גבוה, אחריות רפואית בשטח, וכמעט תמיד, מעט מאוד שינה. המחקר החדש מוכיח עד כמה המחסור הזה בשעות שינה משפיע על ההגה, וגם מציע זווית מעניינת.
המחקר כלל 64 רופאים, כולם בעלי רכבים צמודים מצה"ל המצוידים במערכות תיעוד נהיגה ("עוזר נהג אלקטרוני"), שמנהלות רישום של בלימות חירום, מהירויות נסיעה ועוד. המטרה: לבדוק האם שעות שינה מועטות, שחיקה מקצועית ורמת הפעילות המבצעית משפיעים על הנהיגה שלהם.
עייפים - אבל לא מסוכנים? אחד הנתונים הבולטים במחקר: 82% מהרופאים דיווחו כי נרדמו או כמעט נרדמו במהלך נהיגה. מדובר בשיעור גבוה במיוחד, המעיד על עייפות כרונית באוכלוסייה שמבצעת נסיעות ארוכות לעיתים בתנאים מבצעיים.
ובכל זאת ציוני הבטיחות שנמדדו על ידי מערכת הענ"א היו גבוהים מהממוצע, ועמדו על 87.2 מתוך 100. החוקרים מציינים כי לא נמצא קשר ישיר בין נרדמות לבין מעורבות בתאונות - כלומר, רופאים שנרדמו על ההגה לא היו דווקא אלו שהיו מעורבים בתאונה. עם זאת, נמצא כי פחות שעות שינה קשורות לעלייה בהירדמות בזמן נהיגה, ואפילו לרמות האצה גבוהות יותר ברכב.
החוקרים מציעים הסבר: האקלים הבטיחותי בצה"ל, הכולל הקפדה על נהלים, הכשרות ייעודיות ומשמעת נהיגה גבוהה, ככל הנראה מפצה במידה מסוימת על העייפות. "כמי שמתמחה בחקר השפעות העייפות על נהיגה המסקנות עומדות בניגוד לכל מה שהתרגלנו, שנהג עייף הוא הרבה יותר מסוכן", אומרת פרופ' רוזנבלום. "זה לא השתנה, אבל נראה שצה"ל, באמצעות הדרכות ותרבות של בטיחות בנהיגה, וגם הידיעה של הרופאים שיש מעקב אחרי אופי הנהיגה שלהם מצליח להשפיע גם על האופן שבו הם נוהגים כשהם עייפים. זה סימן אזהרה: צה"ל לא יכול לסמוך רק על הדברים האלה וחייב לוודא שרופאים לא יעלו על ההגה כשהם עייפים, יסכנו את עצמם ואחרים, אבל יש כאן לקח גם לגורמי הבטיחות בדרכים האזרחיים, איך השקעה בתרבות בטיחות יכולה להפחית סכנת תאונות".
מובילי המחקר ממליצים על שינוי מדיניות, הכולל בין השאר הפחתת עומסים, התאמת משמרות, אפשרות למנוחה לפני נהיגה והעלאת מודעות לסכנות שבעייפות, גם בקרב רופאים מסורים.
בינתיים מחוץ לצה"ל בקשתה של הרלב"ד לתקציב חירום בסך 350 מיליון שקל בעקבות הזינוק בהרוגים השנה, כדי להגביל אכיפה והסברה, לא זוכה לטיפול מצד שרת התחבורה מירי רגב. כינוס ועדת השרים לענייני בטיחות בדרכים בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו ובהשתתפות רגב, שאמורה לאשר את התכנית, נדחה השנה כבר פעמיים. בדיון בכנסת אמרה נציגת האוצר כי רגב אמרה לשר התחבורה בצלאל סמוטריץ' כי אין דחיפות באישור התקציב וכי משרד התחבורה טרם הגיש בקשה רשמית עבורו.