מחיר (בסיס/רכב מבחן): 1.62/1.51 מיליון שקל
מתחרים: מרצדס G63
אהבנו: מתלים, מנוע, היגוי, שימושיות
לא אהבנו: מחיר
ציון: 10/10
מעבר לעיקול הגיח מולי קטע כביש מתפתל ומסתלסל, כזה שאתה מתפלל שיישאר נקי ממכוניות עויינות ורוכבי אופניים פריכים. האוקטה זיגזג ימין-שמאל בחדות המזכירה משפחתית ספורטיבית, מערכת הבולמים 6D שומרת אותו מאוזן להפתיע. בלימה קצרה על הברמבו הנושכניים, ולפתע נפתח הכביש עוד יותר. רגלי הימנית נלחצה מטה בדחף בלתי נשלט, ה-V8 נהם בעצבנות, מצאתי את עצמי מוטח קדימה בכוח גדול - תוך שברירי שניה היינו ב-120 ו-160 קמ"ש והאדרנלין גדש את עורקיי, עד שהופיע העיקול הבא. שחררתי גז, זה מספיק, לא בא לי לסיים את נסיעת המבחן בתעלה. בהמשך גילינו שהתאוצות הפסיכיות ממשיכות באוטובאן גם מעבר ל-200 קמ"ש, זו לא חוויה אותה ציפיתי למצוא על סיפונו של דיפנדר השוקל 2.6 טונות.
כמי ששפך ב-2020 קיתונות של ביקורת על הדיפנדר החדש, אני גם הראשון שמוכן להודות כי בסופו של דבר, המהפך שביצעה לנד רובר היה מוצלח מאוד - למרות שלא התאים לתפיסת השטח שלי. הדיפנדר החדש לא ניסה להחליף את הדגם הקדמוני אבל הוא יצר נישה חדשה לרכב שטח יוקרתי, בעל יכולות מופלגות בכביש ובשטח. השדרוג האחרון הוא דיפנדר אוקטה שהציב את הכוונת על מרצדס G קלאס היוקרתי; ה-G-Wagon יצר לעצמו נישה ייחודית של פאר, יוקרה וביצועים, ולנד רובר החליטה שגם לה מגיע להיות שם. מאז שמענו לראשונה על גרסת אוקטה הקיצונית השתוקקתי להניח ידיים על אחד כזה והנה הגיע הזמן הנכון, אבל לא במקום הנכון.
מבחן דרכים לאוקטה צריך להיערך בשבילים מדבריים, דיונות כבירות, או כבישים המתפתלים בין פסגות חבל טירול. זירת המבחן שלי לעומת זאת, הייתה אתר השטחWülfrath בגרמניה; יש בו מכשולים המהונדסים במדוייק ליכולות הדיפנדרים והריינג' רוברים, יש שבילי כורכר עם מגבלות מהירות מעצבנות. מסביב נמתחות אוטוסטרדות מהירות ומשעממות, והכבישים המשניים חלקים ורטובים במידה שלא אפשרה להתקרב למגבלות הדינמיות של אוקטה.
עיצוב: האבא של הדיפנדרים נקרא Octa, על שם צורת אוקטה-דרון של יהלום, משאב טבע נדיר וקשיח ביותר. האוקטה שומר את סגולותיו מתחת למעטפת החיצונית - מנוע, מתלים, צמיגי 33-אינץ', כל אלה חבויים מתחת לקליפה של דיפנדר כמעט שגרתי. הצילומים אינם עושים חסד עם האוקטה אבל כאשר אתה ניצב לידו, אתה קולט עד כמה הוא גדול ומסיבי, זהו האח השרירן של דיפנדרים רגילים. האוקטה גבוה ב-3 סנטימטרים מ-110 רגיל, ורחב ממנו בכ-6 סנטימטרים. זרועות המתלים הוארכו לקבלת יציבות משופרת, ולהגדלת מהלך המתלה; על ההרחבה מחפים כנפונים בולטים, המעניקים לאוקטה נוכחות ייחודית. ארבעה מפלטים משלימים את המופע אבל האוקטה אינו זועק "תראו אותי" בסגנון רכבי שטח פראיים כמו ראפטור, רוביקון 392 או TRX אמריקאי; הוא שומר על הופעה בריטית מופנמת יחסית, זה הרכב בו היה בוחר 007 לצורכי מרדף במעברי הרים מושלגים.
תא הנוסעים: כל דיפנדר יודע לספק מרחב נעים ושימושי לנוסעים ולמטען, וכך גם האוקטה. הוא מגיע רק בגרסת 5 מושבים, את הסעות 7-הנוסעים תשאירו ל-130 המשפחתי. מושבי האוקטה משופרים ואוחזים טוב יותר מאשר בגרסאות הרגילות, ועל ההגה נוספו מנופים להחלפת הילוכים. אלה מוארים באדום כאשר בוחרים במצב נהיגה "אוקטה" החוליגני.
מנוע: למיקסום יכולות האוקטה בחרו הבריטים לחמש את האוקטה ב-8V כפול מגדשים, שהושאל מב.מ.וו M5. על סיפון האוקטה מפיק ה-4.4 ליטר הבווארי 635 כ"ס ב-7,000 סל"ד ו-75 קג"מ ב-1,800. במצב אוקטה מוגדל המומנט המירבי ל-80 קג"מ. עם צמיגי כביש 275/50R22 מאיץ האוקטה מאפס ל-100 ב-4.0 שניות, עד ל-250 קמ"ש מרביים. היריב היחיד המסוגל לעמוד מול אוקטה הוא מרצדס G קלאס G63העולה בארץ 1.7 מיליון שקל, מסתפק ב-585 כ"ס ונזקק ל-4.4 שניות למיאוץ 0-100.
האמת היא שעל הסיפון מאבדים המספרים משמעות ומה שנשאר הן תחושות וצלילים. לא מצאנו כאן שאגה של LS אמריקאי אלא נהמה מעודנת יותר, המתגברת ככל שעולה הסל"ד. ההילוכים מתחלפים במהירות (יש מנופי הגה לשליטה ידנית מלאה), והכל מתגבר ומתחדד ברגע שבוחרים במצב דיינמיק. על האוטוסטרדה הופתענו לגלות כמה נשימה נשארה למנוע, גם מעבר ל-200 קמ"ש. תאוצות הביניים מהירות כברק אם כי בעידן החשמלי, הן כבר לא מרגשות כמו פעם. מה שתמיד מרגש היא הסימפוניה לארבעה מפלטים, מלווה בשריקת אוויר הנשאב למנוע, ורטט מכאני האהוב על שוחרי ביצועים.
נוחות והתנהגות כביש: עם כל הכבוד לדיפנדר המאיץ מהר יותר מפורשה 911, היהלום שבכתר הבריטי אינו דווקא המנוע הכביר, אלא מערכת המתלים 6D Dynamics Suspension. מערכת זו הופיעה לראשונה בריינג' רובר ספורט SV והיא משלבת מתלי אוויר עם בולמי זעזועים אקטיביים, המאזנים את המרכב בעזרת חיבור הידראולי בין ארבעת פינות המרכב. המערכת פועלת ללא מוטות מייצבים מכאניים, כך היא מגיבה מהר יותר וחוסכת כמה קילוגרמים.
הבריטים לא ניסו להשיג נוחות כביש קטיפתית ברמה של ריינג' רובר - הם הרחיבו את מעטפת הביצועים לקבלת התנהגות כביש מושחזת מצד אחד ומצד שני, יכולת שטח המאפשרת נהיגת ראלי מהירה בצידה של עבירות טכנית. האוקטה פחות רך ו'סופג' מאשר דיפנדרים רגילים, יותר בכיוון של נסיעה 'מוצקה'. ניתן לכוונן את המתלים למצב Soft אבל עדיין, אתה מרגיש שאתה יושב על מתלים וצמיגים ספורטיביים. בנהיגה מהירה היה האוקטה נוח ומפנק ביותר.
בכבישים מתפתלים, המרכב נשאר מאוזן תמיד - בפניות מהירות או הדוקות, בבלימות חדות או בשינויי כיוון פתאומיים האוקטה אינו מאבד את שלוותו, הוא בולע הכל ורק מבקש לנהוג אותו חזק יותר. ההיגוי קצר בכ-20% מאשר בדיפנדרים רגילים, זה יוצר היגוי חד הדורש פחות תנועות ידיים. השילוב של היגוי חד ומרכב מיוצב נותן תחושת נהיגה ברכב קטן ונמוך יותר אבל בואו לא נתבלבל, זה לא M5 או 911.
מצד שני, האוקטה מתנהג על הכביש מדויק ומענג פי כמה מכל רכב שמסוגל לעלות את מעלה וורדית עם או בלי כננת. זוהי חוויה ייחודית ביותר, רכב שטח כבד המתנהג בצורה קלילה וחדה כל כך, תענוג. בלמי הברמבו נושכניים והדוושה במשקל מצוין, הבלימה משתפרת גם כתוצאה מריסון תנודות המרכב.
שטח: בשונה מדגמי SVR ו-SV הספורטיביים של היצרן הבריטי, האוקטה אינו מסתפק בהשחזת יכולות הכביש. הוא משביח את יכולות השטח בעזרת מהלך מתלים של 57 ס"מ (מול 43 בדיפנדר רגיל), אפשר לנעול דיפרנציאלים באופן ידני, הוא יודע לזחול על סלעים ולצלוח מעברי מים בעומק 100 ס"מ. למרות זאת, עבירות טכנית אינה החוזקה הגדולה שלו: אל תחשבו קינג אוף האמרס, חשבו באחה או הכי טוב, ראלי דקאר.
הייתי מת לנהוג את האוקטה בנקרות או בשמורת הנחלים הגדולים, כדי להרגיש אותו מגהץ שבילים במהירויות תלת ספרתיות, מנתר גבוה ונוחת כמו חתול, יוצא לסחיפות וכובש דיונות תלולות. זה לא קרה במבחן שלי אבל זה מה שהאוקטה אמור לעשות, בצורה מדויקת וצפויה, בעמידות גבוהה של מכלוליו המחוזקים. הוא יודע לשחרר את כל הכוח שהקרקע מסוגלת לספוג, להתאים את בלמי הברמבו למשטחים נמוכי אחיזה, ולהתמודד בקלילות עם שבילים מתפתלים. כך אומרים מי שנהגו בו באפריקה, אני עוד מחכה להזדמנות מדברית ראויה. שעשועי המכשולים שביצעתי ונהיגת השלג הקצרה רק הגבירו את תאבוני להכיר טוב יותר את המפלץ הייחודי הזה.
נציין כי אוקטה מגיע עם חישוקי ה-22 אינץ' עליהם נהגתי, הם לא מתאימים לנהיגת שטח תובענית. לחובבי שטח מוצעים חישוקי 20 אינץ' הנועלים צמיגי Goodyear Wrangler, המסוגלים לעמוד בביצועי האוקטה. הבעיה היא שאם אתה מזמין את צמיגי השטח, מהירות האוקטה מוגבלת (לתמיד!) ל-150 קמ"ש בלבד. לפיכך, לקוחות המעוניינים לרדת לשטח (או לפחות להיראות כאילו חזרו כרגע מהמדבר) מזמינים אותו עם צמיגי כביש, ורוכשים במקביל סט גלגלים לשטח. שלא תגידו שלא הזהרתי אתכם!
אוקטה "דקאר"? בינואר 2026 עשה האוקטה היסטוריה, כאשר ניצח בקטגוריית Stock במרוץ דקאר המיתולוגי; שלושת הדיפנדרים D7X-Rשזינקו למרוץ סיימו בשלום את המרוץ, קוטפים על הדרך מקומות ראשון ושני. זהו הישג משמעותי, בוודאי עבור יצרן שמזה עשרות שנים לא השתתף במרוצי שטח. המתחרה היחיד שהצליח להתברג בין הדיפנדרים היה לנד קרוזר 300, שסיים שמונה וחצי שעות אחרי הדיפנדר המנצח. ההישג הספורטיבי מרשים, אבל העיבה עליו העובדה שלנד רובר הגיעה לדקאר עם קבוצת מרוצים עשירה ומאורגנת להפליא.
מעבר לצוות גדול של מכונאים ומהנדסים גייסה לנד רובר את נהג העל ספטן פטרהאנסל (שנאלץ להסתפק במקום הרביעי), ועוד 2 נהגים מהשורה הראשונה. למרות זאת, זהו הישג מרשים עבור השתתפות ראשונה בדקאר. מערכת המתלים של האוקטה הוחלפה בבולמי מרוץ וקפיצים מסורתיים, צמיגי מרוץ החליפו את הסטנדרטיים, כל פיסת משקל ואלקטרוניקה סולקה מהרכב. במקום מושבים אחוריים הותקן מיכל דלק של כ-500 ליטרים וכמובן, הורכבו כלוב בטיחות ושאר מכלולי המרוץ. תקנות המרוץ חייבו הקטנת ההספק מ-635 כ"ס ל-400 סוסים צנועים. לאור ההצלחה בדקאר שוקלת רובר להציע לשוחרי ראלי קניית D7X-R להשתתפות בדקאר 2027, כולל תמיכה וסיוע של המפעל.
לחישות ורמזים נפלטים לאחרונה ממטה לנד רובר באנגליה, שם מדברים על פיתוח גרסה אזרחית לדיפנדר אוקטה-דקאר. הבריטים אינם מתכוונים לשווק אוקטה רגיל עם מדבקות דקאר, הם מדברים על רכב קשוח בעל יכולות מרוץ אמיתיות. האוקטה דקאר יוותר על חלק מיכולות הכביש שלו, כדי ליצור רכב המכוון לביצועי שטח ועמידות הגבוהים ביותר שניתן להשיג, ברכב חוקי לנסיעת כביש. האם זה יקרה? מתי? כמה יעלה? אף אחד לא יודע, אבל הרעיון מדליק לאללה.
השורה התחתונה: דיפנדר אוקטה אינו רכב שמישהו צריך, אי אפשר להצדיק או להסביר אותו. זהו רכב ייחודי ביותר, עתיר כריזמה ואופי ייחודי. הוא עולה פי שלושה מדיפנדר 110 בסיסי, וכך גם ביצועיו ומספר הסוסים באורווה. זה רכב למי שאוהב מאוד את המותג הבריטי, ומחפש פוטנציאל למסעות וקטעי דירוג מדבריים. האוקטה מרחף כמה קומות מעל רכבי שטח כמו ראפטור או רנגלר 392, בעודו שומר על שימושיות מלאה כרכב משפחתי. ניתן לשער שרוב הלקוחות לא ייקחו את האוקטה לגבולות מעטפת הביצועים, בכביש או בשטח. אבל זה מה שקורה עם רוב דגמי הקיצון, כולל מרצדס G שייתקשה להרשים ביכולותיו מול האוקטה השרירי. שלושה לקוחות ישראלים כבר הזמינו אוקטה, ונראה שהסיפור רק מתחיל.
הכותב היה אורח לנד רובר בגרמניה
על הצד הטכני: לנד רובר דיפנדר 'אוקטה'
מנוע: בנזין V8 כפול מגדשים היברידי מתון, 4,395 סמ"ק
הספק מרבי (כ"ס/סל"ד): 635 / 7,000
מומנט מרבי (קג"מ): 75 / 1,800
הנעה: AWD, הילוך כוח, נעילת דיפ' מרכזי ואחורי
ביצועים (יצרן):
0-100 קמ"ש (שניות): 4.0
מהירות מירבית (קמ"ש): 250
תצרוכת דלק משולבת (קמ"ל, יצרן): 7.5
ממדים:
אורך (מטר): 5.00
רוחב (מטר): 210.5
גובה (מטר): 1.995
בסיס גלגלים (מטר): 3.02
מרווח גחון (ס"מ): 32
זויות גישה/נטישה (מעלות): 43/40
עומק צליחת מים (ס"מ): 100
משקל עצמי (ק"ג): 2,673
בטיחות:
ציון במבחן הריסוק האירופי: לא נבחן
בטיחות אקטיבית: בלימת חירום אוטונמית בנסיעה לפנים ולאחור, בקרת שיוט אדפטיבית, שמירת נתיב ותיקון סטייה, ניטור רכב בשטח מת
אחריות:
5 שנים או 150 אלף שקל