"היום הגעתי מירושלים לתחנת תל אביב השלום עם כיסא ממונע. נאמר לי שבחזור לירושלים אין לי מה לבנות לחזור מכאן, כי כל המעליות לרציף של הרכבת שנוסעת לירושלים לא עובדות ושאני אמצא פתרון אחר. כששאלתי מתי יתקנו את המעליות נאמר לי: בשבועיים הקרובים. שבועיים!? שבועיים לסדר מעלית שמובילה לנגישות בסיסית", התלוננה השבוע אפרת, נוסעת מוגבלת בניידות, בקבוצת הפייסבוק של קהילת נוסעי רכבת ישראל.
והיא לא לבד: תחנות הרכבת נבנו לפי תקני נגישות מיושנים, עם פחות מדי דרגנועים ומעליות. בתחנת הרצליה העמוסה, למשל, אין דרגנועים לרציפים, רק מדרגות רגילות ומעלית אחת קטנה לכל אחד מששת הרציפים. בתחנות המרכזיות בתל אביב, כמו סבידור והשלום שנוסף להן טרמינל כפול, יש שתי מעליות לכל רציף, אבל כמו שגילתה אפרת, קורה שאחת תקולה והשנייה לא זמינה; במקרה זה בגלל שיפוצים בחיבור לטרמינל ממרכז עזריאלי הסמוך. עבור נוסעים המוגבלים בניידות אמורים הפקחים להפעיל את המעלית בטרמינל שאמור להיפתח מחדש השבוע, מה שלא קרה במקרה שלה.
בתחנת השלום פועל גם רק דרגנוע בודד בטרמינל הדרומי; זה הוותיק יותר בטרמינל הצפוני תקול כבר חודשים ולא יתוקן לפני אוגוסט, בנימוק שיש צורך בהחלפתו, שתדרוש גם הסרה של גג התחנה.
בתחנת נבון בירושלים, החדשה יחסית, יש צורך בשלוש מעליות נפרדות או שלושה גרמי דרגנועים כדי להגיע מהכניסה לרציפים, וגם כאן יש רק מעלית אחת קטנה לירידה מהמעליות הראשיות לרציף, וזו בעיר שמתאפיינת באוכלוסייה עתירת ילדים ועגלות, ובתחנה שדרכה נוסעים מאות רבות בכל יום לנתב"ג.
אחת משלוש המעליות המרכזיות שמשמשות לירידה הארוכה לאזור הרציפים מושבתת כבר שבועות בגלל מנוע שהיה צריך להביא במיוחד מחו"ל, מה שגורם לתורי המתנה ארוכים מהרגיל, כאשר גם ברכבת כבר הבינו שגם שלוש מעליות תקינות לא מספיקות ומחפשים פתרונות. מאמץ התיקון מתבצע נגד השעון: תחנת נבון היא גם כך אחת משלוש התחנות העמוסות ביותר, והשבוע תהיה נקודה קריטית במסעם של רבים מרחבי הארץ לבית הקברות הצבאי בהר הרצל לפקוד את קברי יקיריהם, משום שבצמוד אליה עוברת הרכבת הקלה להר הרצל. ברכבת אומרים כי המעלית אמורה לשוב לפעולה עד יום שני.
"זה בלתי נתפס שלרכבת ישראל אין תחזוקה מיידית למעליות שיש לה מלאי חלפים זמין בארץ", אומר יובל וגנר, יו"ר עמותת נגישות ישראל. "גם כך תחנות הרכבת נבנו לפי תקני נגישות מיושנים ובגישה שרק מי שהשתמש בכיסאות גלגלים וקלנועיות ישתמש בהן. אבל גם קשישים, נוסעים עם מזוודות, הורים עם עגלות ילדים ורוכבי אופניים זקוקים להן, ואין מספיק ולכן אין יתירות וכשמעלית מושבתת בגלל תקלה אין לה תחליף".
לדברי וגנר, "תקלות יכולות להתרחש, אבל הרכבת חייבת לשפר בדחיפות את חוזי האחזקה למעליות ולדרגנועים, ולהיות מסוגלת לטפל בהן הרבה יותר מהר. הרכבת חייבת גם לצאת בתוכנית ארצית להוספת מעליות וגדולות יותר, בדיוק כפי שהיא מאריכה את הרציפים בכל התחנות. הרכבת נערכת לענות לביקושים, אבל המעליות והדרגנועים ימשיכו להיות צוואר הבקבוק".