מחיר משוער: מ-180 אלף שקל
מתחרים: ג'אקו 7, טויוטה קורולה קרוס, יונדאי קונה, קיה נירו
אהבנו: עיצוב שמתקרב ליוקרה, תא נוסעים בהתאם, ביצועים, התנהגות, נוחות וצריכת דלק
לא אהבנו: הנדסת האנוש עדיין לא מספיק טובה
ב-50 השנים האחרונות פולקסווגן עדיין מזוהה יותר מהכל עם הגולף, אבל ב-2026 הפולקסווגן הכי נמכרת באירופה היא הטי רוק, שעקף אפילו את טסלה מודל Y. פולקסווגן טיגואן מדורג חמישי והגולף שבמשך עידן הייתה המכונית הנמכרת ביותר ביבשת ואחת הנמכרות בעולם מדורגת רק שישית. ניצחון הקרוסאובר.
טי רוק הוא קרוסאובר משפחתי, מתחרה ליונדאי קונה ולטויוטה קורולה קרוס. הדור הראשון שהושק ב-2018 היה הראשון שעקף במכירות את הגולף, אבל הדור השני שהושק בשנה שעברה כבר מדורג שני באירופה, אחרי רנו קליאו שישראלים לא יכולים לקנות (מיוצרת רק בטורקיה, שאיפה שהשליט ארדואן הטיל אמברגו סחר על ישראל).
בקיצור, זה דגם שפולקסווגן לא הייתה יכולה לפשל איתו, והשקיעה בהתאם.
עיצוב: אין עוררין שמהפכת החשמל של פולקסווגן לא ממש הצליחה, אבל נראה שהחברה לא חושבת שהעיצוב היה הבעיה. כמו הטיגואן, גם הטי-רוק דור שני מקבל את המראה הנקי והעגלגל מהדור האחרון של רכבי פולקסווגן. עיצוב הוא עניין של טעם ולכן קשה לשפוט. באופן אישי העיצוב החדש נראה טוב מאוד, הוא מודרני, נקי ואלגנטי למדי. מהעבר השני, לאורך המבחן שמענו גם דעות אחרות שגרסו שהקווים השריריים של הדור החולף היו מוצלחים יותר.
הממדים גדלו כמובן: 4.37 מטר אורך, 1.83 מטר רוחב, 1.57 מטר גובה ובסיס גלגלים של 2.629 מטר. מדובר בתוספת צנועה של 1.2 ס"מ לאורך וגם של 2.8 ס"מ משמעותיים יותר לבסיס הגלגלים.
אם צריך לסכם, הקיבוצניק שעבר לעיר הפך למטרו-סקסואל. ברמה האישית אני עדיין מעדיף מגפיים אוסטרליים, ג'ינס משופשף וחולצות משובצות, אבל איכשהו בטי רוק זה נראה לא רע.
רכב המבחן הגיע בגרסת ה"סטייל", השלישית מבין 4 גרסאות. שלוש הגרסאות הראשונות זוכות לנגיעה של "רכב שטח" עם פסי פלסטיק אפורים אופקיים בפגושים מלפנים ומאחור. זה טוב כי זה הכי קרוב לשטח שהטי רוק אי פעם יגיע. ההבדלים בין הגרסה הזאת לגרסאות הפשוטות יותר נוגעים לחישוקים גדולים יותר, גג בצבע אחר כסטנדרט ופס תאורה לסמל המותג ולרוחב החזית והזנב. גרסת ה-R-line שניצבת מעליה מחליפה את הפגושים ומעניקה כונסי אוויר גדולים ומושחרים מלפנים ו-"כאילו" דיפיוזר מאחור.
רק הערה אחת בעניין הסמל של פולקסווגן שמואר כאן בלילה. מדובר באחד הפיצ'רים הכי מיותרים בעולם הרכב, בזבוז ענק ויקר במקרה של תאונה. פריט האבזור הזה מזכיר את הצורך של בעלי רכבים מסוימים לשים מדבקות ענקיות עם השם של האוטו שלהם לרוחב הדלת או השמשה.
תא נוסעים: העיצוב המודרני והנקי ממשיך לתא הנוסעים. כפי שנרחיב בעוד כמה משפטים, נקי זה נהדר לעין ופחות לתפעול. הקווים המינימליסטיים מעניקים תחושה אוורירית ומודרנית בתא הנוסעים. מסך מולטימדיה בגודל מכובד (12.9 אינץ') ולוח מחוונים דיגיטלי מעניקים תחושה טכנולוגית למדי, כזאת שמאפשרת לרוקי להיצמד למובילות בקטגוריה.
איכות החומרים בתא הנוסעים הייתה אחת מהנקודות המרכזיות בגינה הטי רוק דור א', ומכוניות המותג באותן השנים, ספגו ביקורת קשה. האיכות בדור השני מציגה שיפור מסוים עם בד נאה על הדשבורד, פלסטיקה רכה פה ושם, ומעט מאוד פלסטיקים מחוספסים. עדיין לא מדובר ברכב שתלטפו רק לשם הליטוף, אבל לא תרגישו שהתקמצנו עליכם.
אם הגרמנים כן התקמצנו על משהו זה על כפתורים. כמו בהרבה רכבים בנוסח עדות סין, גם כאן המתגים הפיזיים עשו הודיני ונעלמו להם. ניחא אם הם היו נעלמים, מתחת למסך מופיעים 3 פסי נגיעה האחראים על הווליום והטמפרטורה של היושבים מלפנים. אלו אינטואיטיביים לשימוש בערך כמו שכתב חרטומים מצרי עתיק נוח לקריאה.
ועם כל הביקורת, אחרי מספר ימים של נהיגה ברכב התרגלנו לתפעול באופן כללי והוא הפך ממעצבן למשהו נסבל.
אחת הסיבות לכך היא מעבדים עם ביצועים טובים מאוד וגרפיקה מוצלחת. גם ממשק המשתמש עצמו ברור, קריא ונוח לשימוש גם בנהיגה - כל עוד לא תנסו לעשות משהו מסובך במיוחד. לסיכום, המערכת רחוקה משלמות אבל תפריע בעיקר למסכופובים.
מבחינת סביבת הנהג, המושב מוצלח עם תמיכה טובה ושדה ראיה נהדר כמעט לכל כיוון. בליטות על החרטום מאפשרות להבין בדיוק איפה קצה המרכב נמצא. תנוחת הישיבה לא גבוהה כמו ג'יפון אך היא גם לא נמוכה - ככה היא באמצע עם איזון מושלם לרכב בקטגוריה הזאת.
השליטה בהילוכים עברה מידית בין המושבים לידית מאחורי ההגה, בדומה להרבה רכבים חשמליים. למי שמגיע מרכב מסורתי ייקח זמן להתרגל אבל בסוף הכל עובר חביבי. במקום בו הייתה ידית ההילוכים, יש עכשיו כפתור עגול שמסוגל לכוון את הווליום ולבחור בין מצבי נהיגה ו"מצבי רוח" (עוד קונספט חדש ומוזר של תעשיית הרכב). יש מספיק תאי אחסון אבל לא משהו ששווה לרוץ ולספר עליו.
רכב המבחן, שהוא רכב עיתונות, הגיע מאובזר עד מעל הגג וספק גדול אם כל אלו או אפילו חלק ניכר מהפריטים שמוצעים כאן יוצעו בארץ. מערכת שמע של "הרמן קרדון", מערכת חנייה אוטומטית (מעולה), מצלמות היקפיות, פונקציית מסאז' בגב ועוד יעלו בארץ לא מעט אם מישהו בכלל יטרח להביא אותן. גם אם כל אלו לא יגיעו האבזור הסטנדרטי יותר מספק בהחלט.
המרווח מלפנים נהדר עם מושב (כוונון ידני) שמציע מרווח מצוין. המושב מאחור מציע שפע מקום לרגליים, גם לנוסעים גבוהים. מרווח הראש לא נדיב באותה מידה אבל בסדר לכל אלו שלא יכולים לשאוף לקריירה ככדורסלנים. רוחב המושב בסדר ושלושה מבוגרים יוכלו לשבת מאחור אך בצפיפות ניכרת. רכב המבחן הגיע עם שליטה מאחור על מערכת המיזוג ויציאות USB. הגישה להתקן האיזופיקס נוחה מאוד.
תא המטען מפתיע לטובה. על פניו במצב בו הרצפה הכפולה בפוזיציה הגבוהה שלה התא לא מזמין במיוחד. כשמורידים את המדף למצבו הנמוך מתגלה תא המטען במיטבו. עם נפח של 475 ליטר הוא הצליח לקחת משפחה על ציודה למספר ימים בלי פשרות יוצאות מהכלל. גלגל רזרבי מתחתיו הוא אופציה לבחירת היבואן המקומי.
מה שכן, התחרות מגיעה מדגמים היברידיים כמו קונה וקורולה קרוס, שמציעים באופן טבעי תאי מטען קטנים בפער בגלל הסוללה. לכן, נחכה לראות מה יהיה נפח תא המטען של הגרסה ההיברידית העתידית של הטי רוק כשתחשף בשנה הבאה.
נוחות: נעשה את זה קצר. רכב המבחן הציע נוחות נסיעה טובה מאוד לאורך ימי המבחן אבל הוא הגיע עם מערכת הבולמים האדפטיביים. את הבולמים אפשר לכייל ממצב נוקשה וספורטיבי שגורם למכונית לקפץ על מהמורות למצב רך וסופג. גם בכיול הרך ביותר עדיין אפשר להרגיש ריסון גרמני מסוים וזה לא רע בכלל. קשה לדעת מה יהיה הכיול המדויק של הגרסאות שיעלו לארץ הקודש.
מה שכן ניתן להגיד ברמת ביטחון די גבוהה זה שבידוד הרעשים טוב מאוד - בעיקר רעשי כביש ורוח שמגיעים במהירויות מאוד גבוהות או על משטחים הסלולים באופן מזעזע.
מנוע וביצועים: כיום מוצעות רק שתי יחידות הנעה, שתיהן עם מנוע 1.5 ליטר טורבו ותיבת הילוכים אוטומטית כפולת מצמדים, 7 הילוכים. הגרסה הבסיסית מציעה 116 כוחות סוס והגרסה החזקה 150 כ"ס. שתיהן מגיעות עם מערכת היברידית מתונה.
בעתיד אמורות להגיע עוד יחידות הנעה ובהן מנוע 2.0 ליטר, ככל הנראה עם הנעה כפולה ואולי גם גרסת R גדושת סוסים. אבל החשובה שביחידות היא היחידה ההיברידית המלאה שתושק בשנה הבאה, וחשובה מאוד לשוק שלנו.
עד שזאת תגיע, המנוע החזק בנפח 1,500 סמ"ק ו-150 כוחות סוס הוא זה שהתייצב למבחן. המנוע מוכר ונהגנו בו עשרות פעמים. לכן, אין פה הרבה הפתעות. היחידה הזאת היא מהמוצלחות של הקונצרן.
יש פער ענק בין מצבי הנהיגה השונים. מצב "אקו" יעשה הכל כדי לסרס את המנוע ולא לתת למנוע לטפס לסל"ד גבוה. כדי לעקוף מהר ובטוח עדיף לעבור למצב ספורט. במצב הזה הרכב מגיב בחדות ומנצל את יכולות המנוע טוב יותר. הגיר חלק, בטח בתנאי המבחן, וכמעט ולא פגשנו בחוליים של תיבות כפולות מצמדים מפעם.
חשוב להגיד, לא מדובר ביחידה ספורטיבית והיא נטולת מחץ בסל"ד גבוה בין אם אתם במצב ספורט או אקו. זאת יחידה שמאוד אוהבת שיוט נינוח ומציעה בתנאים האלו מומנט זמין שמסייע להתקדם בהחלטיות או לצאת לעקיפה בלי להוריד שניים או שלושה הילוכים.
יתרון נוסף של האופי הנינוח מתגלה בתחנת הדלק. במהלך ימי המבחן בהם נהגנו המון על אוטובאנים, במהירות כביש 6 פלוס, צריכת הדלק התייצבה על כ-14.5 ק"מ לליטר, שזה מצוין. בנהיגה בין עירונית שלווה יותר המצב ישתפר ויתקרב יותר ל-17-18 הקמ"לים הרשמיים, תלוי בגודל החישוקים: 18 עד 20 אינץ'. רכב המבחן נעל חישוקי 19 אינץ', מה שמחמיא עוד יותר לצריכת דלק במבחן. מי שינהג בתוך העיר כמובן יקבל צריכה פחות טובה אך המערכת ההיברידית הצנועה תסייע.
התנהגות כביש: מקובל לציין בסעיף הזה את היכולות הדינמיות של הרכב, אבל כמה מהרוכשים של SUV קומפקטי הולכים באמת לצאת בשבת בבוקר לנהיגה בהרי ירושלים? תמצאו לי אחד/אחת.
אז ככה, הטי רוק הוא רכב מאוד צפוי ובטוח. הוא ניטראלי, משמע הוא לא נוטה לתת היגוי או היגוי יתר קיצוני גם כשדוחפים אותו מעבר לרגיל. הוא מגיב היטב להעברות משקל וההגה והבלמים מדויקים.
במצב ספורט כן אפשר להעלות איתו כמה חיוכים וההתנהגות הספורטיבית הכללית טובה מהממוצע עם נכונות די מפתיעה להדק את קו הפניה. ושוב, לא משהו שיוציא אתכם במיוחד ליום נהיגה.
בתוך העיר שדה הראיה המוצלח מאפשר תמרון נוח וגם רדיוס הסיבוב טוב יחסית. הרכב כאמור הגיע עם כל מערכת סיוע אפשרית בחניה אז גם זה לא היווה בעיה, וגם בלי כל המערכות מדובר ברכב לא גדול שקל לתמרן לרוב החניות.
השורה התחתונה: הדור השני של פולקסווגן טי רוק הולך על בטוח. ממש כמו הגולף לפניו, בחברה הגרמנית מעדיפים צעד קטן אבל בטוח קדימה מקפיצה נחשונית לבריכה מבלי לדעת מה העומק. בסעיפים עליהם הדור הקודם חטף ביקורות קשות כמו איכות החומרים או מערכת המולטימדיה נרשם שדרוג משמעותי. הנדסת האנוש פחות טובה.
בשאר הסעיפים הטי רוק רושם תנודות קלות לכאן ולשם, עם מראה חדשני, תא נוסעים מתוחכם מבעבר, מעט יותר מרחב ואבזור עשיר. בסוף מדובר באבולוציה זהירה ולא במהפכה. מצד שני, שוק הרכב השתנה משמעותית. באירופה טווח המחירים מאפשר לו עדיין להתמודד מול המתחרות העיקריות מבית קיה, יונדאי וטויוטה, אך זה בלי יחידת הנעה היברידית.
בישראל נמכרים אחרוני הטי רוק היוצא ב-180 אלף שקל. הדגם החדש, עם נוכחות בולטת יותר על הכביש ואופי הרבה יותר פולקסווגני יכול להצליח יותר בסביבה עתירת מתחרים, חלקם מסין שמציעים ממדים דומים, הנעה היברידית או פלאג-אין ולא מעט אבזור. אם הטי רוק החדש יפתיע בסעיף המחיר הוא יוכל להחזיר את פולקסווגן למקומה הטבעי בצמרת השוק המקומי. כרגע מועד הנחיתה המשוער הוא אי שם בשנה הבאה.
פולקסווגן טי רוק: על הצד הטכני
מנוע: טורבו בנזין היברידי מתון, 1,498 סמ"ק. הספק 150 כ"ס, מומנט 25.5 קג"מ
תיבת הילוכים: אוטומטית רובוטית כפולת מצמדים, 7 הילוכים. הנעה קדמית
ביצועים (יצרן):
0-100 קמ"ש: 8.9 שניות
מהירות מרבית: 212 קמ"ש
צריכת דלק משולבת (יצרן): 17-18 קמ"ל
צריכת דלק משולבת (מבחן): 14.5 קמ"ל
מידות:
אורך (מטר): 4.37
רוחב (מטר): 1.83
גובה (מטר): 1.56
בסיס גלגלים (מטר): 2.63
נפח תא מטען (ליטר): 475
משקל (ק"ג): 1,500
בטיחות
ציון במבחן הריסוק האירופי: 5 מ-5 כוכבים במבחן הריסוק האירופי
בטיחות אקטיבית: בלימת חירום אוטונומית בנסיעה לפנים ולאחור, בקרת שיוט אדפטיבית, שמירת נתיב ומניעת סטייה, ניטור עירנות נהג, אור גבוה אוטומטי, התרעה על פתיחת דלק לנתיב לא פנוי
אחריות:
3 שנים או 100 אלף ק"מ