מחאת צרכני התחבורה הציבורית מתרחבת בצל כשל משרד התחבורה לתקן את שלל הליקויים עליהם מדווח הציבור: בתוך שנה זינק מספר הנוסעים שאינם משלמים באוטובוס מ-20% לפי נתונים שהוצגו בדיון בכנסת, ל-30% כעת, להערכת ארגון נוסעי התחבורה הציבורית "15 דקות".
מכשירי תיקוף תקולים, איחורים, אוטובוסים ורכבות עמוסים לעייפה, חוסר תחזוקה ותלונות לגבי קנסות לא מוצדקים הם רק חלק מליקויי התחבורה הציבורית הממשיכים גם כשנה לאחר התפארות משרד התחבורה בנוהל בקרה חדש.
בישראל כ-4 מיליון צרכני תחבורה ציבורית, שכ-84% מהם משתמשים בעיקר באוטובוסים, וכ-83% מתיקופי הנסיעות הללו מבוצעים באוטובוסים עירוניים. כך על פי נתוני הלמ"ס והרשות הארצית לתחבורה ציבורית.
השרות הלקוי עליו מדווחים הצרכנים אף הוביל להרחבת מחאת צרכני התחבורה הציבורית - נוסעים היוזמים אי-תיקוף ומסרבים לשתף פעולה עם פקחי חברות האוטובוסים והרכבות. ההערכה היא כי אי התיקוף גורע כ-600 עד 750 מיליון שקל בשנה מקופת המדינה, כספים שהיו אמורים לממן את הרחבת השירות בקווים חדשים ותוספת תדירויות.
לכאורה, הליקויים היו אמורים להיעלם כבר לפני יותר משנה, עם השקת נוהל בקרה מחייב על ידי משרד התחבורה כאמור, בעקבות מסקנות ועדת המשנה לתחבורה ציבורית בכנסת, שנתנה פומבי לליקויים. חלקם נגעו גם לקנסות המוטלים על נוסעים בשל תקלות טכניות שאינן באחריותם, ופיקוח לא מידתי מצד מפקחי חברות האוטובוסים שמתוגמלים על כמות הדוחות.
בין הטענות שהועלו אז בנושא: מתן קנסות לחסרי ישע, קנסות לנוער שאינו מלווה במבוגר או הורה, ועוד. במהלך דיוני וועדת המשנה לתחבורה ציבורית בכנסת סיפר אביב, נער בן 13 מחיפה, כי קיבל דו"ח ממפקח בשל תיקף באיחור, אף שנסע בכרטיס מעבר שהיה פטור מתשלום. אביו שליווה אותו בדיון הוסיף כי "יצרו פה מנגנון מעוות של ענישה שהופרטה לחברות פרטיות".
אחת הדוגמאות להמשך התופעה כיום היא עדותה של נערה מתל אביב שסיפרה לוואלה כסף כי עלתה על אוטובוס לכיוון ביתה לאחר סיום ערב בית ספרי במאי האחרון וקיבלה קנס לתשלום מוגדל בסך 100 שקל בגין אי תיקוף. הנערה הוסיפה כי תיקפה באמצעות הרב-קו וכי אף פנתה למפקחת שתסתכל במצלמות המותקנות באוטובוס, אך זו האחרונה רק דרשה ממנה להתקשר להוריה לקבלת פרטים לטובת הנפקת הקנס.
על פי הנתונים שהוצגו בוועדה, חברות האוטובוסים מפעילות מערך של כ-980 פקחים ובקרים המחלקים יחד כ-240 אלף דוחות בשנה, כאשר גובה הקנס הרגיל על אי תיקוף נע בין 100 ל-180 שקל לאזרח שאינו ותיק, בהתאם למרחק ולסוג הנסיעה.
נתוני חלוקת הדוחות לשנת 2024 בין המפעילות מראים כי חברת אגד לבדה חילקה כ-197.6 אלף אותה שנה, שהם כ-83% מכלל הקנסות שהוטלו אז בארץ. חברת דן, לדוגמה, נמצאת במקום השני עם כ-7,865 דוחות, ויתר המפעילות התחלקו יחד בכ-32 אלף הדוחות הנותרים.
שיעור הגבייה בפועל של הקנסות נע בין 12% ל-32% בלבד, בהתאם למפעילה. כך על פי דוחות המעקב של הכנסת. כלומר, רוב הדוחות המחולקים כלל אינם משולמים ומעלים סימן שאלה מעל יעילות מנגנון האכיפה, לצד המסר המעוות המועבר לציבור לפיו פראיירים משלמים בעוד פורעי חוק נהנים מנסיעות חינם בחסות אוזלת ידה של המערכת.
סיון שמואלוביץ, מנכ"לית ארגון "15 דקות", אמרה לוואלה כסף כי "לאזרח אמנם יש אחריות לשלם עבור נסיעתו, אך אם המכשיר תקול זה לא באחריותו. היו המון תלונות על פיקוח לא מידתי ועדיין רואים את התופעה. אני מעריכה כי התופעה דווקא קטנה מאז נוהל הפיקוח החדש, אך משרד התחבורה לא עושה מספיק כדי לאכוף על החברות הפרטיות, ואלה האחרונות די עושות מה שהן רוצות. צריך להבין שהקנסות מזינים את מערך הפיקוח וייתכן וזו גם הסיבה לקנסות לא מוצדקים".
שמואלוביץ מוסיפה כי "הבעיה רחבה יותר שכן התחבורה הציבורית בישראל מכילה כל כך הרבה עיוותים עד שנוצר אי אמון בין האזרח למדינה בנושא. לכך יש להוסיף את גלי עליית המחירים בתחבורה הציבורית שהגבירו את התסכול בקרב צרכניה, והובילו בין היתר למחאת אי-התיקוף, שמאז התרחבה ומוערכת כיום בכ-30% מהתיקופים".
ממשרד התחבורה נמסר כי "שיפור השירות לנוסעי התחבורה הציבורית עומד בראש סדר העדיפויות של משרד התחבורה והרשות הארצית לתחבורה ציבורית. במקביל, המשרד פועל בנחישות ובאופן בלתי מתפשר למיגור תופעת הנסיעות ללא תיקוף, שהפכה בשנים האחרונות לתופעה מדאיגה, המתבטאת בשיעורי אי תיקוף גבוהים ברחבי הארץ.
"במסגרת הבקרה התפעולית, אגף הבקרה ברשות הארצית לתחבורה ציבורית מבצע בקרות שיכפול בצורה רוחבית לכלל המפעילים, באמצעות בקרים סמויים וגלויים, ופניות ציבור שמגיעות למשרד.
בהתאם לנספח הפיצויים עליהם חתומים המפעילים, בכל פעם שבקר עולה על אוטובוס ונמצא מכשיר תיקוף לא תקין, החריגות עולות ומוצגות לועדת אכיפה של משרד התחבורה, אשר ממליצה על השתת פיצויים מוסכמים כנגד החריגות על מכשירי תיקוף.האחריות לשלמות ותקינות מכשירים הצירוף היא של המפעיל והוא נושא באחריות לוודא את תקינותם בתחילת כל נסיעה.
"הליכי גביית קנסות מבוצעים על ידי בעלי רישיונות ההפעלה של חברות התחבורה הציבורית, בהתאם להוראות הדין ולהנחיות משרד התחבורה. ככל שנוסע סבור כי נפל פגם בהליך או כי הקנס הוטל שלא כדין, עומדת לו הזכות להגיש ערעור בהתאם להליך הקבוע לכך, וטענותיו ייבחנו על ידי הגורמים המוסמכים".