פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      מסביב לעולם על אופנוע: מהים השחור לים הכספי

      בדיווחו השלישי, דורון קדמיאל חווה את גאורגיה, פוגש קולגות על אופנועים, טועם הרים ופסגות ורואה את עיר האירווזיון תחת כוכבי השמיים

      העיר באקו, שלחופו המערבי של הים הכספי, למדתי אותה לפני ולפנים במהלך ה'מצוד' שלי בין הקונסוליות אחרי הויזות להמשך הדרך. בחלק זה של העולם אני, כאזרח ישראלי, נדרש לויזה לצורך הכניסה לכל מדינה ומדינה אך בחלק מהמדינות אתה נדרש למכתב הזמנה כתנאי להגשת בקשה לויזה. עניין מורכב למדי ולא זול כלל ועיקר, כאשר הוא נעשה 'על הדרך' כמו שאני חויתי. רק תודות להתערבות של שגריר ישראל בבאקו, מיכאל לוטם הסתייע לי בסופם של שבועיים לעקוף המכשול של מכתב ההזמנה לאוזבקיסטאן ועתה עם ויזה לקזחסטאן ואוזבקיסטאן, דרך המשי פתוחה בפני ולמעשה כל הדרך מזרחה דרך סיביר עד לאוקינוס השקט.

      מסע מסביב לעולם על אופנוע, דורון קדמיאל (דורון קדמיאל , דורון קדמיאל)
      דורון קדמיאל. המסע ממשיך אל לב רוסיה (צילום: דורון קדמיאל)

      להרגיש בבית, כמעט

      והעיר באקו "צהלה ושמחה" בשלל אורות, צלילים וצבעים לרגל האירויזיון הנערך בימים אלה כאן. להקת "איזבו" שלנו כבר עזבה את העיר לאחר שלא צלחה את חצי הגמר. עוד לפני התחרות הזדמן לי לקבל שבת יחד איתם בבית הכנסת האשכנזי המקומי באוירה מאוד ביתית ולאחר התפילה נערכו קידוש וארוחת ליל שבת מפוארת שנתרמה על ידי יהודי מקומי, דווקא מבית הכנסת האחר, זה של יהודי ההרים מהקווקז.

      לבאקו הגעתי לאחר כ 3 שבועות נפלאים בגיאורגיה הירוקה ובאזרביאז'אן שחציה ירוק וחציה מדבר עשיר בנפט. גיאורגיה כל כך קרובה לישראל ואנחנו מבקרים בה מעט מדי. מדינה יפת נופים, עשירה בהיסטוריה ומצטיינת במאכלים ניפלאים. גם הכבישים הלא איכותיים, בלשון המעטה, שקיבלו את פני עם הכניסה מטורקיה המסודרת מאוד השתפרו ככל שרכבתי יותר ויותר לעומק המדינה.

      ההרים הגבוהים תמיד משכו אותי וכך מצאתי עצמי ב 3 הזדמנויות שונות רוכב לעבר רכס הקווקז החוצץ בגבהים של 5,000 מ' בין רוסיה שמצפון לבין המדינות שמדרום לו. ההזדמנות הראשונה היתה לרכב לחלק המערבי של הקווקז, לעבר הכפר מסטיה עתיר מגדלי ההגנה, הדרך לשם יפת נוף היא והררית כראוי. כפרים שקטים ושלווים, רועי צאן, הרבה ילדים מתלהבים למראה האופנוע שלי ואינטרנט בכל מקום. כמה מוזר הניגוד הזה וכמה נוח למטייל כמוני המשווע לקשר עם הבית מכל מקום.

      מסע מסביב לעולם על אופנוע, דורון קדמיאל (דורון קדמיאל , דורון קדמיאל)
      נוף עוצר נשימה

      במרכז גאורגיה

      הדרך לכיוון טביליסי עוברת בנוף ירוק עז של יערות ונהרות, תענוג של רכיבה. הדרך עמוסה במשאיות המגיעות מטורקיה ומובילות סחורות לכיוון אירן, ארמניה, אזרביאז'אן, קזחסטאן ושאר מדינות דרך המשי שממזרח. זהירות רבה נדרשת בכל עקיפה ובכל פניה. ההגעה לטביליסי, בירת גיאורגיה מלווה בתנועה מאוד כבדה ופקקים אינסופיים אך האוירה טובה ואין כעס גדול בין הנהגים. טביליסי עצמה עיר מאוד יפה, יושבת על שפת נהר רחב, עשירה בכנסיות גדולות, אופייניות לגיאורגיה בארכיטוקטרה המיוחדת שלהן.

      בעיר עצמה פגשתי זוג צעירים, וואצ'ה וליזי שפשוט ניגשו אלי והזמינו אותי לסיור מודרך בעיר כחלק מהכנסת האורחים הגיאורגית. ביליתי איתם 2 ערבים נחמדים למדי, הראו לי את שכיות החמדה של עירם בהרבה גאווה. יחד איתם טעמתי את המאכל המוכר ליוצאי גיאורגיה - החינאקלי, כופתת בצק עם מילוי של בשר טחון ונוזל בשרי טעים למדי, מעדן משובח וכאשר מצטרפת אליו הבירה המקומית, הארוחה הופכת לחגיגה.

      השהות בטביליסי וההמתנה לויזה לאזרביאז'ן סיפקו לי הזדמנות שניה לרכב לעבר הרי הקווקז, הפעם בחרתי להגיע למקום אותו ראיתי בתמונות רבות ורציתי מאוד להגיע אליו. "כנסיית השילוש הקדוש של גרגטי". כנסיה הממקומת מעל ה''דרך הצבאית'', אותה דרך המאפשרת מעבר יחסית 'נוח' בין טביליסי לרוסיה. מעבר נוח יחסית אבל דרך הררית למדי, בחלקים ניכרים ממנה הדרך שבורה לחלוטין, משובצת במנהרות אפילות ומסמרות שיער רצופות בבורות מלאים במים, ממש תענוג מפוקפק לרוכב אופנוע. עם זאת הדרך עבירה, אך לא לבעלי לב חלש. המאמץ של הנסיעה בדרך זו שווה כל ק"מ רק כדי להגיע אל אותה כנסיה מרהיבה הנמצאת בצילן של פסגות הקווקז מסביבן.

      חבורה קשוחה

      על הדרך הצבאית המובילה מרוסיה פגשתי ארבעה רוכבים רוסים על אופנועי BMW, חבורה קשוחה הנמצאת בדרכה לעירק. לאחר מיפגש של 'קולגות' במשך כשעתיים נפרדנו עם פרטי קשר והם הבטיחו כל עזרה שתידרש אם אקלע לקושי במעבר שלי דרך רוסיה. בינתיים התבשרתי דרך ישראלית, יוצאת חבר העמים, כי קראה על כך שארבעה רוכבי אופנוע מרוסיה הושלכו לכלא בעירק. מסתבר כי אלו הם הארבעה שפגשתי. בינתיים כבר השתחררו. כל חטאם היה, כנראה, כניסה בלתי מורשית לאזור אסור בכניסה בעירק.

      המעבר אל תוך אזרביאז'ן עם הויזה שקיבלתי בטביליסי היה זריז ויעיל ודי מהר מצאתי עצמי בתוך ירוק שהפך כמעט בלי ששמתי לב למדבר צהוב וחשוף מצמחיה ככל שהתקרבתי לבירה באקו. חויה אחת יקשה עלי לשכוח - באחד מימי הרכיבה בתוך אזרביאז'אן עצרתי, מאובק כדבעי, לצ'אי (תה) והתרעננות בצד הדרך. כמובן שמייד הוזמנתי על ידי יושבי המקום להצטרף אליהם.

      ההזמנה הזו הורחבה תוך דקות לקבב (שם כללי כאן למנגל) שהסתיים בערבו של יום באירוח מלא בביתם של ארזימן, אישתו גולנרה וילדיהם - קרחמן וסוריה. התמזל מזלי באותו הלילה שכן סופת גשם של ממש התחוללה באותו לילה באזור. לומר האמת, עם הזהירות הישראלית שטבועה בי, מעט חששתי מההזמנה הזו לבית לא מוכר, למשפחה מוסלמית אך לאט לאט הומסו שרידי ההיסוס שבי ושקעתי לתוך חיבוק ביתי חם וטעים למדי עד לארוחת הבוקר שלמחרת ואיתה פרידה מאוד מרגשת ממשפחה חמה זו. כולם קיבלו ממני סמלים קטנים של מדינת ישראל ותשורות נוספות. זכרון מתוק מאנשים שבדרך.

      חבר יצטרף למסע

      בדרך לבאקו, יחד עם המדבר, התחילו להופיע חרגולי הנפט המצויים כאן כמעט בכל פינה. מדינה עשירה בנפט באופן בלתי רגיל. ממש לקנא. אוצר המדינה שנהנה מאוד מהזהב השחור משקיע לא מעט במרחב הציבורי של התושבים, אך זה ניכר בעיקר בבירה באקו הנהנית מעושר בלתי יאמן של כיכרות, גנים, פארקים ומזרקות וכל אלה מוארים בלילות בתאורה הצובעת את כל מרכז העיר בשפע צבעים.

      מכיוון שאלו ימי האירוויזיון בבאקו, מוגברים האפקטים הצבעוניים וכל מרכז העיר והטיילת הרחבה לאורך הים הכספי הופכים למסיבה אחת גדולה, מאוד צבעונית וקיצבית. התחושה הכללית בעיר הזו היא תחושה של ביטחון ושקט למרות הקצב העירוני הסואן של המקום. בין השאר ההרגשה הזו מובטחת על ידי אלפי שוטרים במדים ושלא במדים הממלאים את הרחובות ומערכות הכריזה של רכבי המשטרה לא מפסיקות פעולתן יום ולילה.

      עבורי הימים כאן לא היו כל כך מוסיקליים וצבעוניים שכן שהיתי כאן משך שבועיים ב'מצוד' אחרי ויזות להמשך הדרך יחד עם עוד מטיילים, בעיקר רוכבי אופניים, מצרפת, ספרד, גרמניה איטליה, אוסטרליה ועוד. יושבים יחד כל ערב בקפה המקומי בעיר העתיקה של באקו, מספרים על הצלחותיהם או כשלונותיהם ביום שחלף ומתכננים איך לעשות את המחר ליותר מוצלח. דרך טובה עבור כולם ללמוד אחד מהשני מה לעשות כדי לקצר את ההמתנה הזו בקרקס הויזות של באקו.

      עתה, משבידי האישורים הנכספים אצא לכיוון 'דרך המשי' לאחר שאחצה את הים הכספי בספינה שאיש אינו יודע מתי היא יוצאת וכמה זמן לוקח לה לחצות את הים. אלו פני הדברים כאן והכל הוא חלק מההרפתקאה.

      בימים הקרובים יצטרף למסעי רוכב נוסף מישראל העושה דרכו לכיווני. אני מקווה כי הדיווח הבא יכלול כבר את שנינו יחד.

      דורון קדמיאל יוצא למסע של החיים

      הדיווח הראשון

      הדיווח השני

      עוד חדשות דו-גלגלי בוואלה! רכב