די פופולרי בימינו לנהל דיון צרכני על רכבי פנאי ולציין את המגמה שמוביל קיה ספורטאז' 1.6 ל'. קרוסאוברים הם מנוע צמיחה אגרסיבי, וזה היה רק עניין של זמן עד שמישהו ירים את הכפפה ויתכופף קצת במחיר. התשואה לא איחרה לבוא, ובזכות קומבינציה "קלאסית" של מנוע 1.6 ל' ותיבה אוטומטית שהניבו ביצועים הולמים, צמח ספורטאז' למפלצת כלכלית והתברג בצמרת רשימת המכירות בישראל; עמדה שהוא אוחז בה זה ארבעה חודשים ברציפות. מובן שגם מראה אטרקטיבי אף פעם לא מזיק.
השוק הישראלי לא אימץ במקרה דנן רפורמות בדפוסי החשיבה או בהרגלי הקניה, אלא הגיב לתנודות בשערי המטבע וקפץ על המוצר החם ביותר במקום השני, אחרי מכונית סדאן ב-128 אלף שקל. תופעה דומה מתפשטת אל מספר יבואנים אירופיים: פולקסווגן הפחיתו מחיריהם של כמה דגמי ליבה, ולאחריהם יישרו קו גם פיג'ו-סיטרואן. חלק מהיבואנים אף החליטו לרכוב על גל ההוזלות ולרענן את המחסנים; במקרה של הפריזאים, זה אומר 208 מתוחת פנים, קקטוס, C4 מחודשת וגם 3008 שמחירו צלל ל-140 אלף שקלים, כלומר ירידה בשיעור של כ-13%.
מאחר ואת 3008 המחודש טרם חקרנו נפלה בידינו ההזדמנות לבדוק הן את השדרוגים שנעשו לו ברמת הביצוע (מנוע עם 165 כ"ס במקום 156 כ"ס) וכן לרדת לשורש העניין: האם במחיר מופחת אפשר להתנער מדעות קדומות ולחזור אל הצרפתי בלי רגשי נחיתות? רוחות של שינוי נושבות ב"דוד לובינסקי", אבל עד לאן הן תגענה?
מול הלוע
ה-3008 אסף ביקורות מגוונות כשיצא לאור בסוף העשור הקודם. חלקן חיוביות ותומכות, ואחרות עם סימן שאלה בסופן: האם זה קרוסאובר, מיניוואן, ואולי הכול נארז בחבילה אחת מבולגנת? עיון קצר בהיסטוריה מאמת למה התכוונו המבקרים, שכן בצעדיו הראשונים זכה לקבלת פנים צוננת בגין עיצוב לא מגובש, אבל מתוקף מידותיו הוגדר כרכב פנאי עם גישה לנהג הספורטיבי - ופתר את תעלומת זהותו. הוא אפילו הוכתר לרכב השנה במספר ירחונים מובילים באירופה ב-2010.
במפגש מולו, מתיחת הפנים של ה-3008 ראויה להערכה ומוחקת אכזבות. נעים להביט עליו, וזה משפט שלא הינו מעזים לומר אותו קודם לכן. נעשה כאן תהליך מדויק שבו הפיצוי הקוסמטי קטן בהיקפו, אבל התוצאה הסופית משנה מקצה לקצה את התמונה; בהשוואה לדגם המקורי זוהי בשורה מצוינת לרוכשים שלו, שבזמנו נאלצו לגבב תירוצים כדי לחפות על בחירה מוזרה; ערים לכך, מעצבי פיג'ו טיפלו בו סמלית ונקודתית: חידדו את בתי התאורה מלפנים ומתחו אותם כלפי הכנפיים, השחירו את האחוריים ועיצבו אותם מחדש, קימטו קלות את השבכה, ושורה של לדים מחמיאים לו בהתאם לקו האופנה ומוסיפים לתחושת היוקרה. זוהי מכונית שהיום תשמחו לעמוד לצידה במגרש החניה עם עגלת הקניות.
זריקת מרץ קטנה ונסיעה חלקה
המעבר לתקן יורו 6 טומן בחובו גם עליה מינורית בעקומת הכוח. בחזית מותקן אמנם אותו מנוע 4 בוכנות בנפח 1.6 ל' טורבו THP משותף לקולקציה של מכוניות פיג'ו-סיטרואן (בוריאציה מסוימת קיים גם בדגמי ב.מ.וו), אולם שינויים קלים במכלולים סחטו מהקרביים שלו תוספת של כ-10 כ"ס. התוצאה, היא הספק מרבי של 165 כ"ס ב-5,800 סל"ד ומומנט של 24.4 קג"מ הזמינים בין טווח של 1,400 ל-4,200 סל"ד. הוא גם עולה בדרגה ומשובץ כעת לקטגוריה "ירוקה" עדיפה במעט, ופולט פחות מזהמים לטובת שימור הסביבה.
אל המנוע הבנזיני, משודכת תיבת הילוכים פלנטרית טיפוסית עם 6 מהירויות עם תפעול טיפטרוניק מעמדת הפיקוד הראשית. היא עושה עבודה מצוינת בשמירה על גלי כוח זמינים שנותנים לנהג הרבה חופש פעולה על הכביש לבצע עקיפות בבטחה או תמרונים עירוניים. החל מ-1,800 סל"ד האנרגיות נערמות בצורה לינארית ללא שיהוי טורבו ניכר (אם בכלל), וה-3008 מפגין ביצועים שיכולים להפתיע רכבי פנאי מסוגו ולהותיר אותם נטולי תשובה. מעמידה, מורגשת במיוחד העברת הכוח החלקה לגלגלים הקדמיים, שכן את המיאוץ ל-100 קמ"ש מסיים בזמן טוב של 9.7 שניות בלבד, בעוד הדמית עקיפה הנעשית ב-80 קמ"ש אל 120 קמ"ש מסתיימת ב-7 שניות.
השיטוט על הכביש המהיר חושף תיבה שהילוכיה ארוכים, מנוע חי וקצת מחוספס, ורחשי כביש אותם שומעים רק במאמץ כביר עם רגל כבדה על דוושת ההאצה. התיבה היא מהסוג הלומד, שמנסה להיצמד להילוך הנכון ביחס לאופי הנהיגה של הנהג. לעתים רחוקות היא מחטיאה ובעיר היינו שמחים למעט פחות הססנות. באגף הבידוד, מצאנו כי ה-3008 רגיש יותר לרעשי רוח שמגיעים מכיוון בתי הגלגלים אך באופן יחסי לקטגוריה נמצא ברף הנמוך של הדציבלים. במהירות של 110 קמ"ש, כאשר מחט הסל"ד מצביעה על 2,100 טורים ה-3008 מצליח להשרות שלווה על נוסעיו, כשרק העפלה למהירות גבוהה מאוד מאפשרת לעולם החיצוני לפלוש אל מרחב המחיה.
אם יוצאים מהעיר, אפשר גם להשתעשע
היתרון הבולט שמפגין רכב הפנאי הצרפתי הוא התגמול בניהוג. כן, ה-3008 עדיין מבוסס על פלטפורמה קודמת, אך מספק חווית נהיגה נדירה ברכבי פנאי בזכות היגוי מדויק ושלדה צייתנית, שמחוברת למתלים שמציעים הרבה שליטה על תנודות המרכב ונוחות טובה מאוד. הוא מסוגל להכניס את החרטום לפניות במהירות מפתיעה - בטריטוריות של מכוניות ספורט ממוקדות, ולהישאר קרוב לגבולותיו מבלי לגרום לנהג לדפיקות לב מיותרות. אין ספק שזה בונוס להיות ספון בקרוסאובר בעל נימוסי כביש מרשימים שנותר דבוק לאספלט כשהדרך מתפתלת. נסו להוציא אותו משלוותו, ותגלו רכב מבוקר שעם טיפל'ה פרובוקציה מכשכש בזנב בקטנה. הבלמים, גם הם חלק ממעלותיו עם כושר האטה נוסך בטחון ותחושת דוושה מצוינת.
משפחתית חמה אש: פיג'ו מציגה את ה-308GTI החדשה
עוברים פנימה קוקפיט לנהג, צפוף מאחור
החשש העיקרי עם פיחות במחיר נעוץ בהקרבה ברמת האבזור. איך אפשר לכווץ את העלויות לצרכן ועדיין להשאיר אותו שבע נחת כשהוא חגור למושב הנהג? ב-3008, בדומה לספורטאז' או סובארו XV, גרסת הבסיס מגולחת מכמה רכיבים שעלולים לגרור מחלוקות באולם התצוגה; אי אפשר לקבל הכול בדיוק כמו שרוצים, אך לטעמנו מעטות הן הפשרות ב-3008 במיוחד אם אסתטיקה נמצאת בראש סדר העדיפויות שלכם.
לא במקרה פתחנו בנושא העיצוב הפנימי. כשמסתכלים על סביבת הנהיגה מותר להתפעל מחד מהנדסת האנוש, איכות ההרכבה והקוקפיט שעוטפים את הנהג ועדיין משקפים את האלגנטיות הצרפתית הנינוחה. תנוחת הנהיגה מוגבהת, הזגוגית הקדמית גדולה ושדה הראייה מצוין. אולם מאידך, חובבי צעצועים יעירו על אווירה קודרת, משוללת תפאורה "דיגיטלית" שבכלי רכב אחרים מעשירה את חווית המשתמש וממחישה את הבדלי השנים שנפערו בין ה-3008 לבין סמן הדרך הנוכחי, ה-308.
מבנה הקונסולה מאכלס בתוכו את בקרת האקלים המכנית ומעליו מערכת בידור בהתקנה מקומית - אליה למעשה עברו חלק מתכונות מחשב הדרך (צריכת דלק למשל). השימוש בה די חביב, הצג קריא יחסית (בשמש ישירה פחות), מותקנת מצלמת נסיעה לאחור עם מצלמה שימושית ברזולוציה ראויה, וחיבור USB נמצא בתא הכפפות. ואם כבר נגענו בתאים, משענת היד ממוזגת ועומקה כשל מנהרה.
קרוסאובר נדרש להיות שימושי למשפחה, ובנקודה הזו נאלץ ה-3008 לחלץ מפרופורציות קומפקטיות את המרב מהמגבלות על הפלטפורמה הוותיקה. בשורה הראשונה לא מצאנו שום דבר שלילי שעומד כנגדו - המושבים רחבים, התמיכה טובה והברכיים נעות בחופשיות בין הדפנות. אולם לחובתו, ספסל אחורי שאינו בהכרח מתאים לחמישה נוסעים מבוגרים בגודל ממוצע. לפחות הם נהנים מצמד פתחי מיזוג נפרדים שדואגים לצנן אותם בטמפרטורות טיגון.
מבחן דרכים לפיג'ו 208 החדשה: מנוע קטן, הבדל גדול
המספרים על הנייר, מסגירים חלק מההבדלים בין העבר להווה; הוא משתמש בבסיס גלגלים של 2.61 מ' ואורך של 4.35 מ', וכן רוחב של 1.84 מ' (גובה של 1.64 מ' הינו די ממוצע לקטגוריה). בהשוואה לקיה ספורטאז לדוגמא, חסרים לו כמה סנטימטרים לכל כיון. בתוך כך, תא המטען קטן אמנם ב-50 ל' ועומד על 512 ל', אבל מצויד במספר קונפיגורציות חכמות עם משטחים כפולים ושפת טעינה מתכווננת, כולל פתיחה כפולה לדלת האחורית. למטיילים, אפשר לעצור תחת עץ ולשבת בניחותא על הספסל המובנה עם הרגליים באוויר.
המחיר הנכון, והפשרות שצריך לקבל
ל-3008 תכונות שלא צריך להעמידן במבחן מול מתחריו כדי לדעת מה תהיה התוצאה, ולו רק משום שיש דברים שלא משתפרים בצד השני. פיג'ו מוכיחה לנו בשנים האחרונות שלמרות פאשלות ולקויות באיכות שפקדו חלק ניכר מדגמיה בעשור הקודם, היא עדיין מסוגלת לגרום לנהג המשפחתי להעריך את המסע שהוא עושה בשגרת יומו, בין אם זו קפיצה לקניון או נסיעה מחוץ לעיר. בפראפרזה על פרסומת סיטרואן ZX המיתולוגית, את ההבדל באמת מרגישים בסיבוב.
אלא שה-3008, הוא רכב שנבחן על פי קריטריונים נוספים שמשקלם כבד מהיבט אחד; שילמת 140 אלף שקלים על רכב משפחתי, מה קיבלת בתמורה?
בזירה הנוכחית, הצלחת ה-3008 תלויה באגרסיביות של אסטרטגית השיווק. בניגוד לקיה, יונדאי, או היריבים היפנים, הקרוסאוברים האירופיים, במיוחד היקרים שבהם (בדימוס), זקוקים למערכת שתדחוף אותם לידיים של הלקוחות, קל וחומר אחרי הוזלה תלולה במחיר. ה-3008 מעולם לא אוזכר בנשימה אחת עם רובם משום שהישראלים חוששים מירידות ערך דרמטיות. ואילו כעת, ב-140 אלף שקלים, או 145 אלף שקלים לרמה המאובזרת, ה-3008 פורץ מהקרקע מחדש כמו עוף החול ומדבר בלשון שכולם מבינים.
לזכותו יאמר, שגם אחרי שנים רבות אותן בילה במעמד "לא רלוונטי" מפאת מחירו, הוא מסוגל לתת קרב רציני לכולם ולפצות על הפרשים של 5,000 שקל מול יריביו; הוא מאובזר בצורה הולמת, מהיר, איכותי, נוח, צריכת הדלק בצד הנכון (11 ק"מ לליטר), ולשם שינוי הוא גם נראה טוב. במחירים אלו, ההמלצה בהחלט הרבה יותר שלמה.
עוד הרבה על פיג'ו בוואלה! רכב
