כמי שמכיר את רוב מפלצות העבירות המשוטטות בשבילי ישראל, ההפתעה הראשונה שלי הייתה קלות הכניסה לרכב העבירות של עאדל; המפתן נמוך, קל לטפס למושב בלי להזדקק ליכולות אקרובטיות של נערת גומי. ההפתעה השנייה היא הניקיון בו עובדת המפלצת, תחושה של מכונה מבוגרת ובשלה בהרבה מגילה האמיתי, והיא רק בת חודשים ספורים. את עאדל פגשתי לפני כשנתיים, עת השיק את רכב העבירות הראשון שלו. הכלי ההוא היה מקושת ומקומר, בוהק בצבעי כחול-צהוב, נראה כמו חרק אדיר ממדים.
ברכיים אקטיביות
שנתיים עברו באבק השבילים וליד הכחול הופיע רכב עבירות סגול, עוד יותר מוזר. הסגול שטוח ונמוך יחסית, וגם הוא מתהדר במערכת הידראולית היודעת להגביה ולהנמיך בנפרד, כל אחד מארבעת הגלגלים. ההגבהה מתבצעת על ידי מערכת מוטות ובוכנות, המקבלות את כוחן ממשאבה הידראולית של מלגזה מיושנת אותה הציל עאדל מכיליון. על ידי שינוי זווית המוטות יכול עאדל לשנות את גובה הכלי ומרווח הגחון שלו, על פי הצורך - בלחיצת אצבע הוא מגביה את מרווח הגחון מ-53 סנטימטרים "בסיסיים" (גם 53 הוא נתון מרשים ביותר!) עד 75 סנטימטרים מגודלי פרא... אלו נתונים מופרכים המאפשרים לעאדל לבחור בין רכב נמוך ויציב בשיפועי צד, לבין ג'ירפה החולפת בקלות מעל סלעי ענק. במקביל יכול עאדל להגביה כל אחד מצידי הרכב, עד 28 סנטימטרים; יכולת זו מסייעת להתמודד בשיפועי צד, או לחלוף מעל בולדר עקשני במיוחד.
שלדה טלסקופית
את המערכת ההידראולית של עאדל בחנתי כבר ב-2013, ויש בנמצא עוד כמוה בהפעלה הידראולית, או בעזרת כריות אוויר המוצבות בארבעת פינות רכב השטח. בהיות עאדל אדם יצירתי חסר מנוחה, זה לא הספיק לו. האיש מכור להידראוליקה ובעורקיו זורם שמן משובח, תערובת של נוזל אדום וברזל נוזלי. שנה לאחר השקת המפלץ הכחול החליט עאדל לעבור לשלב הבא: רכב עבירות שיידע למתוח רגליים כמו הכחול, אבל הוא יוכל גם להאריך את בסיס הגלגלים.
בסיס גלגלים הוא המרחק שבין נקודות המגע של הגלגלים בקרקע; ככל שהוא קצר, הכלי יכול לתמרן טוב יותר בין מכשולים צפופים עצים, סלעים וכיו"ב. ככל שבסיס הגלגלים ארוך יותר אז הכלי יציב יותר בנהיגה מהירה (זה לא מעניין את עאדל, זחלן הסלעים), אבל הוא יכול גם לגשר על פני תעלות ובורות גדולים יותר. הג'יפאי הרגיל חייב להחליט מראש מהי הפשרה הטובה ביותר עבורו, אבל עאדל לא רוצה להיות ג'יפאי "רגיל".
"אני אבנה את רכב העבירות הראשון, עם בסיס גלגלים משתנה" החליט האיש מעוספיה. הוא שרטט תכניות ובכל יום, לאחר שהפועלים עזבו את המסגרייה, היה מסתגר למשך לילות ארוכים, מרתך, חותך, מכופף ומרכיב רשת צינורות שלא היו מביישים מחפר תעשייתי. העיקרון היה לבנות את השלדה משני חלקים טלסקופיים, הגולשים זה בתוך זה. שתי בוכנות הידראוליות המתואמות ביניהן בדיוק מלא, דוחפות את קדמת השלדה ב...70 סנטימטרים מלאים! גם גל ההינע הקדמי מתארך ומתקצר ובמצב ה'פתוח', הכלי נראה כמו מוטור-גריידר לעבודות עפר.
בתחילה שקל עאדל להתקין גלגילות אוקולון להקלה על התנועה, אבל הוא גילה שזה מיותר. הפרופילים הרבועים מחליקים היטב ללא גלגילות, והשלדה נוקשה לחלוטין בניגוד למקובל בתחום העבירות, בו מחפשים שלדה גמישה יחסית.
כאן בתמונה האחרונה, שני הצינורות המבהיקים מתרגמים את הלחץ ההידראולי, להגבהת והנמכת המרכב. הפרופיל השחור המחבר אותם לשלדה הסגולה, הוא החלק הטלסקופי של השלדה. שני העיגולים השחורים, צינורות המפלט הזועמים.
במגרש המשחקים הפרטי
נסענו אל מסלול העבירות של עאדל, הנמצא בשטח פרטי של אחד מאנשי הכפר. מדרגת סלע ענקית התנשאה לפנינו, נראית בלתי עבירה לחלוטין היא ארוכה ותלולה, עם בור ענקי הנמצא בתחתיתה, והצלבה מוטרפת לגמרי. רכבי עבירות מתבססים על מהלך מתלים ועל גמישות השלדה, כדי לשמור על מגע עם הקרקע. לא כך עם המפלצת של עאדל; הוא נעצר לפני או במהלך המכשול, פורט על מנופי ההידראוליקה כפסנתרן מיומן, ומאפשר למפלץ הסגול להעביר את מלוא כוחו אל הקרקע, תוך שהבטן מרחפת גבוה מעל המכשולים. הגחון חלק בכל מקרה כך שגם אם הוא נוגע בקרקע, יחליק עליה בקלילות יחסית.
בלב הבהמה הסגולה פועם מנוע V8 של סוואנה, המספק 365 כ"ס. המנוע הקשיש בן 13 שנה, אבל הוא לא מתקשה להניע את 2.4 הטונות של רכב, בעזרת תיבת הילוכים TH400, ותיבת העברה של אביר; גם כאן התחכם עאדל והוסיף מצב של נסיעה בהנעה קדמית בלבד. למה? ככה!... הרכב יושב על סרנים פורטאליים של יונימוג 406, הכוללים נעילות רוחביות. הצמיגים הם סופר סוואמפרים 44 אינץ', לא מושלמים לזחילת סלעים אבל עושים את העבודה. עאדל מלהטט עם 6 מנופי ההידראוליקה, בעוד בנו מכוון אותו מבחוץ. ניגש מימין, תוקף משמאל, הכול בניחותא ובשליטה. השניים עובדים בנינוחות של אנשים המכירים את הבהמה על כל בורג שבה, ויודעים גם לתקן כל דבר.
בשביל החברים
לעאדל יש את רכב העבירות ההידראולי ביותר, אבל הוא לא לבד. בישראל משוטטים עוד כתריסר רכבי עבירות כבירים, שרידים אחרונים לעידן תחרויות העבירות, שחוסלו על ידי חוק הספורט המוטורי. אלו כלים מורכבים ורבי יכולות רובם נבנו על ידי בעליהם, חובבי עבירות ומסג?רו?ת, היודעים גם לשפץ מנוע עם 400 כוח סוס. עצוב לראות את הדינוזאורים הנכחדים האלה, ולדעת שפעם געשו כאן ליגות עבירות מפוצצות בקהל ובמתחרים, שבאו לשטח עם מפלצות, כלים משופרים ואפילו רכבי שטח סטנדרטיים שנהנו להתחרות זה בזה.
