השוואת קרוסאוברים בכירים: פיג'ו 3008 נגד קיה ספורטאז' טורבו

על הצלחתו המסחרית של קיה ספורטאז' כבר נשפכו אלפי מילים, ורק היקף המכירות גדול עוד יותר – 14,106 ספורטאז'ים עלו על הכביש ב-2016, נתון מהפכני המרסק קונבנציות בשוק הרכב הישראלי. נכון שהייתה זו שנה מטורפת בה זינקו מכירות כלל הג'יפונים ב-60%, נכון שה-1.6 ליטר הבסיסי הוביל את המכירות (מתוך ה-14,100, 9100 נמכרו בגרסת 1.6), נכון שספורטאז' מציע מערכות בטיחות מתקדמות ביותר. אבל אלה לבדם אינם יכולים להעלות על הכביש כל כך הרבה כלים (אם נעמיד את הספורטאז'ים שנמכרו ב-2016 הם ייצרו שיירה של 63 קילומטרים, פקק רצוף מתל אביב לזיכרון יעקב!). להצלחת הספורטאז' חייבת להיות סיבה נוספת, עמוקה יותר.

עוד בנושא:
איזה מנוע הכי חסכוני ברכב משפחתי?
סופר מיני: נחשפה קיו ריו החדשה

בקטגוריית הקרוסאוברים, עיצוב הוא אחד המוטיבים החשובים ביותר. שבכת הספורטאז' נושאת את "חרטום הטיגריס", עיצובו של פיטר שרייר; מעולם לא השתגעתי על הטיגריס הזה, אבל הוא מעניק למכוניות קיה מראה משפחתי מזוהה. החרטום הכבד נמשך לאחור במרכב דמוי 'טיפה', ומעליו גג מקומר. קו המותניים גבוה יחסית, זה נראה טוב מבחוץ אבל גורם לישיבה שקועה מבפנים. גרסת ה-1.6T מתהדרת בפנסי ערפל קדמיים המכונים 'שוקולד', מכיוון שהם מפולחים לארבע משבצות. הישבן נקי ומודרני, אם כי לא יוצא דופן.

להרבה קרוסאוברים אין נוכחות עיצובית נחרצת אבל את זה אי אפשר לומר על הפיג'ו, שעל השבכה הקדמית שלו שואגת דמות האריה. ה-3008 מחוטב וזוויתי, יש בו פחות קימורים והרבה יותר נחרצות – קווים ייחודיים מאוד, עם גג 'צף' מעל לחלונות הצד. במבט צד ה-3008 דינמי מאוד, משופע בקווים בוטים המזכירים קצת רובוטריק מעודן. חרטום הפיג'ו כוחני, על גבול המוגזם לטעמי האישי. הישבן מסתיים ביחידות תאורה מלוכסנות, וחגורת פלסטיק כהה. אני מאוד אוהב את העיצוב הנועז של פיג'ו, קליל, דינמי ואלגנטי ולא פחות חשוב – ייחודי מאוד בפלח השוק הרווי.

תא הנוסעים הצרפתי נראה עוד יותר חוצני, כמעט רכב תצוגה. שפת העיצוב נכנסת פנימה ללא תרגום משבש, אותם קווים אלכסונים, ושימוש בחומרים איכותיים: אריגים ודיפוני פלסטיק נעימים למגע, גימורי אלומיניום יוקרתיים, ה-3008 מדיפה ניחוח 'פרימיום' מעל המקובל בקטגוריה. החלונות הגדולים מכניסים הרבה אור לתא הנוסעים, תחושת המרחב נעימה מאוד. ה-3008 מעניקה סוג של Joie de vivre (הנאת החיים), נעים לשבת בתוכה.

המעבר מהפיג'ו לקיה מנחית אותך אל מציאות 2016; ריפודו החום של רכב המבחן מציל אותו מקדרות אבל אין בו דבר מאיר עיניים. החומרים טובים ונעימים למגע, ההרכבה איכותית, יש מקום ומרחב אבל אין מעוף. אין לי כל תלונה לעיצוב הפנים של הקיה אבל ביחס לעתידנות של ה-3008, הוא נראה שגרתי ואפרורי.

את מבחן העיניים מנצח הפיג'ו בתרועת חצוצרות אבל באגף הנוחות, הוא פחות מוצלח. המושבים הצרפתיים ספורטיביים למראה, אבל הם פחות נוחים ותומכים מאלה של הספורטאז'. בגרסת T1.6 נותנים הקוריאניים מושבי עור נוחים יותר מאלה הצרפתים, ואפילו תומכים יותר. אין לי ספק שבגלגל ההגה של ה-3008 הושקעו מאות שעות מעצבים, אבל התוצאה לא מושלמת – ההגה קטן במידותיו וצורתו הקטומה פחות נעימה לנהיגה. הצג הראשי של פיג'ו מצוין – הוא בהיר וקריא (בעברית!) והעובדה שהוא דיגיטלי, מאפשרת לבחור בין הרבה תצוגות,. הצג הימני מפעיל מערכות מיזוג אוויר, צליל, פונקציות שונות במנוע. תפקודו לא קליל, הוא אינו מגיב בזריזות לאצבעותייך ולמרות 'פסנתר' מתגים מכאניים, הניווט דורש יותר מדי התעסקות.

תא הנוסעים של קיה פחות נוצץ, אבל מתפקד ממש טוב. המולטימדיה ממוקמת היטב ומגיבה בזריזות, התצוגה צלולה וכל המתגים נמצאים במקומם הצפוי. אז נכון, ידית ההילוכים אינה יצירתית כמו הצרפתית, מתגי השליטה בהגה נראים מיושנים, יש פחות אופציות אבל בסופו של דבר, נוח יותר לתפעל את הקיה. המרחב הפנימי בשתי המכוניות כמעט זהה, בעיקר מאחור. מלפנים מצומצם מרחב הברכיים של נוסעי הפיג'ו, בגלל קונסולה מרכזית מפוארת מאוד (עם תא מקורר ענקי) הגוזלת סנטימטרים יקרים מברכי הנהג. לשתי המכוניות יש גג פנורמי נפתח לרווחה. תא המטען של ה-3008 גדול מזה של הקיה (466 ליטר לקוריאני, 520 לפיג'ו) ולשניהם יש גלגל רזרבי בגודל מלא, מתחת לרצפת תא המטען.

שתי המכוניות מפנקות את הנוסעים, אבל לא באותה המידה. ל-3008 יש סגירה ונעילה אוטומטית של תא המטען, זה נחמד. בלם היד של ה-3008 חשמלי, זה של הקיה מכאני, מופעל ברגל שמאל. ב-קיה שני מושבים חשמליים (ב-3008 רק מושב הנהג). לאחר שאתה משקלל את היתרונות הפרקטיים של קיה מול הברק של ה-3008, אתה חייב להיות מאוד שמרני כדי להעדיף את תא הנוסעים של קיה; התא הצרפתי מאיר עיניים ומשמח אותך, מושיב אותך גבוה והוא הסביבה שבתוכה הייתי רוצה לבלות את שעותיי באיילון או בנס הרים, עם או בלי המשפחה.

שתי המכוניות חמושות במנוע בנזין 1.6 ליטר מוגדש, אבל כאן נגמר הדמיון. הפיג'ו מייצרת 165 כוח סוס ו-24.4 קג"מ המגיעים לגלגלים הקדמיים, נתוני היצרן אומרים 9.9 שניות ל-100 קמ"ש, עד 200 קמ"ש. לפיג'ו תיבת 6-הילוכים פלאנטרית מתוצרת אייסין היפנית. ה-1.6 טורבו של קיה מייצר 177 כ"ס ו-27 קג"מ, בהנעת 4X4. קיה מאיץ ב-9.1 שניות מאפס ל-100, עד 201 קמ"ש. תיבת 7-ההילוכים של קיה רובוטית, כפולת מצמדים. ה-3008 שוקל רק 1365 קילוגרם, מן הסתם הודות לייצור חסכוני ומודרני יותר. הספורטאז' שוקל 1609 קילוגרם, פער של 244 קילוגרם המשקף 2-3 נוסעים – זה המון משקל.

הדבר הכי פשוט למדידה? תאוצה. מעכנו את הדוושות כמה וכמה פעמים מעמידה ל-100 קמ"ש, מ-50 ל-140, מ-80 ל-120; בכל המקרים ובלא יוצא מן הכלל, מצאנו יתרון קליל עד זניח לקיה. במטרים הראשונים הגיבה התיבה הרובוטית שבריר שניה מהר יותר, לאחר מכן התעשת הפיג'ו, ובסביבות 80-90 ביסס הספורטאז' פער קטן מאוד – בין שניים לארבעה מטרים יתרון על ה-3008, זה ממש לא משמעותי (ולא תואם את נתון היצרן של קיה, המצהיר על יתרון של 0.8 שניות על פני הפיג'ו). קל להסביר את המאוץ הצמוד הזה – לקיה יש יתרון של 12 כוח סוס, 2.5 קג"מ והילוך שביעי אבל הוא סוחב עוד 244 קילוגרם על הסיפון (המורכבים בעיקר מצמיגים כבדים יותר, ומכלולי 4X4). בנתונים כאלה, כמעט מפתיע שהקיה מוביל (בקטן) במיאוצים.

יתרון התאוצה של הקיה זעום מכדי שייחשב למשמעותי, אבל יש הבדלים נוספים בין שתי המכוניות. ככל שהקיה נעים ומעודן לנסיעה, הוא אינו מסוגל לתת את רמת העידון ואת תחושת ה'כמעט-פרימיום' שמפזר הפיג'ו. ה-3008 נוסע בשקט מופתי, מעודן, הדוק ונותן תחושה איכותית באופן יוצא דופן לסגמנט. איכות זו נובעת מעבודה טובה במיוחד של מחלקת ה-NVH הצרפתית, בידוד אקוסטי משובח וצמיגים צרים יותר, המייצרים פחות רעש. התחושה 'ספורטיבית' למדי, עד כדי חוסר נוחות במצבים מסוימים. תשכחו ממתלים צרפתיים רכרוכיים כפי שהיכרנו פעם; ה-3008 משדרת תחושות מהודקות וחדות.

הספורטאז' אינו מעודן כמו הפיג'ו, יש בו יותר רעשי רוח, מנוע וצמיגים. נוחות הנסיעה לעומת זאת ובמפתיע, גבוהה יותר בקיה. זו נוחות מרוככת משהו, המלווה בטלטלות מרכב מודגשות, ומרכב הנוטה יותר בפנייה מהירה. התוצאה הכללית היא שהקיה נוח יותר לנסיעה הודות למערכת מתלים בעלת קריצה אמריקנית למדי, ומושבים נוחים יותר. הפתעה.

לפני שניכנס לעובי הצמיג בנושא התנהגות כביש, כדאי להיזכר מה הציפיות מקרוסאוברים אלה; אלו כלים של פשרות ו'כאילו-שטח', מכוניות נוסעים מוגבהות בכמה סנטימטרים. בעודנו בוחנים את הקרוסאוברים צריך לזכור כי בסביבות 180,000 שקלים יש אופציות כביש אטרקטיביות יותר, אבל קונספט הקרוסאובר הוא המבוקש והמתפתח ביותר בעולם - אנחנו היום במבחן קרוסאוברים.

הקיה עונה על הסטריאוטיפ. יכולותיו הדינמיות עונות במדויק על ציפיות הז'אנר, הוא זורם ומהיר, ולא מתבלבל אם אתה מחליט ללחוץ עליו בכביש הררי – מה שכמעט ולא ייקרה, בחייו של נהג רגיל. ברגע שלוחצים מתחילה הקיה לגלות שזה לא באמת האלמנט שלה; המרכב מתנודד, תיבת ההילוכים מגיבה באיטיות מסוימת, זה לא אמור להיות רכב ספורטיבי.

גם ה-3008 אינה מתיימרת להיות ספורטיבית, אבל היא טובה יותר – למרות שההגה שלה קטן והוא גם מוגבר מדי, עד רמת קלילות מוגזמת (במצב 'ספורט' ההגה יותר מוצק, אבל לא מספיק). מעבר לקלילות היגוי, ה-3008 מהנה מאוד בנהיגה ספורטיבית; הטיות המרכב אינן מוגזמות, ההיגוי חד ומדויק, תיבת ההילוכים מתפקדת היטב (בעזרת מנופים שאינם מסתובבים עם גלגל ההגה). צמיגיה הצרים יחסית של ה-3008 מספקים אחיזה מספקת לחלוטין, אבל הנעת ה-2X4 מפעילה לעתים תכופות יותר את בקרת המשיכה. הנעת ה-4X4 של הקיה מצמצמת מאוד את התערבות בקרת המשיכה בזמן האצה מפניות ובואו לא נשכח את מערכות הבטיחות האקטיביות – לפיג'ו יש רק מערכת אקטיבית נגד סטייה מנתיב, כמו זו של קיה. אבל לספורטאז' יש גם מערכת אקטיבית לבלימת חירום, העשויה להציל אותך מהתנגשות.

הפיג'ו יותר נעימה בנהיגה ספורטיבית, אבל בשני המקרים – נדיר יהיה למצוא לקוחות שיגרדו את מעטפת הביצועים של מכוניות אלה. 'שטח'? בואו לא נתבלבל. לקיה יש 4X4 אבל עם מרווח גחון של 17.2 סנטימטרים, היא לא תגיע רחוק. לפיג'ו יש למעלה מ-20 סנטימטרים מתחת לגחונה אבל הנעה קדמית בלבד, וזווית גישה ממש לא מלהיבה. לפיג'ו יש מערכת Advanced Grip Control אופציונאלית, סוג של חיקוי ל'טריין רספונס' של לנד רובר. אל תבנו על זה, אלו קרוסאוברים לכביש ולשבילים מסודרים בלבד.

במהלך המבחן גמאנו מאות קילומטרים בעיר ובכביש 6, בכבישים הרריים ובפקקים מעצבנים. קיה מצהירה על תצרוכת דלק של 16.4 קילומטרים לליטר בנסיעה בינעירונית, 13.3 בנסיעה משולבת. פיג'ו מצהירה על נתונים אופטימיים עד כדי חשד, 20.8 ק"מ/ליטר בנסיעה בינעירונית, 17.2 במסלול משולב. לאחר כ-300 קילומטרים במסלול בינעירוני תובעני ומהיר, הופתענו לגלות תצרוכת דלק זהה לחלוטין בין שתי המכוניות – 12.8 קילומטרים לליטר, זה נתון מצוין עבור סגנון הנסיעה בו בילינו את היום. מחשב הדרך של הפיג'ו הצהיר על נתון טוב יותר מזה של הקיה, שהייתה אמינה יותר. ציפינו למצוא פיג'ו חסכונית יותר (בגלל משקל עצמי נמוך, צמיגים צרים והנעת 2X4) אבל לא כך הראתה משאבת הדלק. תיקו ליד המשאבה.

לפיג'ו אין יומרות להעלות על הכביש 14,000 חתיכות מ-3008 אבל בכל זאת, 'לובינסקי' מכרו 600 מכוניות תוך שלושה שבועות, ומאות לקוחות ממתינים למשלוחים הבאים. דווקא מכיוון שאנו עוסקים בגרסאות הבכירות, פיג'ו עשויה למשוך אליה לקוחות אניני טעם ושוחרי קדמה, הסולדים מהליכה בתלם. קיה יצרה לעצמה מוניטין מצוין של סחירות ואמינות אם כי גם כאן, הצלחתה עלולה להיות בעוכריה; עם 14,000 ספורטאזי'ם משומשים שייפלטו לשוק בעוד שלוש שנים, קשה לנבא את מחירה. אמינות? קיה אמינה מאוד, אבל גם פיג'ו עשתה קפיצת דרך גדולה בשנים האחרונות. הפיג'ו מיוצרת בצרפת והספורטאז' בסלובניה, במי תבחרו?

ספורטאז' 1.6-טורבו 4X4 הוא קרוסאובר מצוין; זה לא רק 'חוק העדר' או מערכות הבטיחות האקטיבית. הספורטאז' מציע נוחות נסיעה מצוינת ותא נוסעים ארגונומי מאוד וגם, הנעת 4X4 בטיחותית על כביש רטוב או בירידה תמימה לשטח. ישראלים ידועים באהבתם ל'אוטו כמו שכולם קונים' ובמקרה הזה, הספורטאז' מנצח, ובגדול. ספורטאז' הוא בחירה קלה יותר עבור לקוח שמרני שאינו מחפש ניסים ונפלאות; אבל – האם לקוח כזה ילך על ה-1.6 4X4? אילו ערכנו מבחן של גרסאות בסיס 1.6 צנועות, די היה בנתונים האלה כדי להעניק את הניצחון לספורטאז'.

הפיג'ו אינה מושלמת – תא הנוסעים שלה מרהיב עין אבל יש לו באגים ארגונומיים, ואפילו נוחות הנסיעה אינה מושלמת – במצבים רבים, ה-3008 פחות נינוחה מהקיה. אבל כאשר אנו מדברים על 175,000 שקל לפיג'ו ו-187,000 שקלים לספורטאז', רף הציפיות צריך להיות גבוה יותר (הפיג'ו נמכר כרגע במחיר השקה של 169,900 שקלים בלבד, 10% פחות ממחיר הספורטאז'); בטווח מחירים כזה אני כבר מצפה לקבל עיצוב חריג וייחודי, ותא נוסעים מלבב – את אלה מספקת הצרפתייה באלגנטיות וב-Joie de vivre שופעת.

תא הנוסעים של פיג'ו משדר תחושת פרימיום עדיפה, ורמת העידון גבוהה יותר – בכל מצב תהיה הפיג'ו שקטה יותר ופחות רועדת, מעניקה איכות חיים גבוהה על הסיפון. מבחינת נראות וייחוד קשה להשוות את הפיג'ו האלגנטית עם הקיה היותר שגרתית, והצרפתייה אפילו זולה ב-10% מהקוריאנית... אנחנו יודעים מראש שנתוני המכירות של 2017 לא ישקפו את המסקנה הבאה אבל מבחינתנו, פיג'ו 3008 מנצחת את המבחן ההשוואתי.