בדרך מתל אביב צפונה ביום הנהיגה שלנו, החלטתי סתם ככה לספור כל קיה פיקנטו שאראה. קצת אחרי מחלף הסירה כאשר אני כבר מתקרב לעשרים הפסקתי. כי הבנתי שאם אמשיך ככה, יקרה אחד מן השניים או שאני ארדם או שאעמיד את חבילת הבטיחות של הפיקנטו החדשה במבחן מעשי ראשון בישראל, או שניהם יחד.
כי ככה זה כאשר מנסים לספור את אחת המכוניות שלצד אסקורט, סוסיתא, פיג'ו 205, סובארו DL, מיצובישי לנסר ועוד נכנסה זה מכבר להיכל התהילה של רבות המכר המקומיות שלנו. ככה זה כאשר בכל שכונה או מגרש חנייה תוכלו למצוא כמה אקזמפלרים שלה, אבל הנקודה הזו, אם יורשה לי, דורשת עוד בירור אחד הצורך להפריד בין קיה פיקנטו כהצלחה מסחרית, לבין קיה פיקנטו כמכונית, כמוצר.
כי אנחנו לא מדור כלכלי, אלא מדור רכב ואתם (כנראה) לא משקיעים המחפשים אפיק רווחי בשוק הרכב אלא מחפשים מידע אודות הפיקנטו החדשה. אז את הטררם על המספרים הגדולים, תרשו לנו להשאיר לאחרים ולדבר איתכם על המכונית.
עוד בנושא:
עוקץ קוריאני: קיה חשפה את GT סטינגר ספורט
תכנית חסכון: קיה פורטה דיזל במבחן דרכים
גדלה בלי לגדול
המכונית שלפניכם היא הדור השלישי לקיה פיקנטו, את הדור הראשון לא ממש הכרנו בישראל ואנחנו יכולים רק לשמוח מזה, כלי תחבורה בסיסי במיוחד, מהשרידים האחרונים של מכוניות קיה טרום הזינוק שלה קדימה. הדור השני כבר היה מוצר אחר לגמרי, לא רק בעיצוב החיצוני והפנימי אלא גם בתחושה שהיא העבירה כמוצר ראוי ולא כזה שזועק את ההשתייכות שלו לפחות או יותר מדרגות הכניסה של קטגוריות הרכב.
חשוב היה להתעכב רגע על העניין הזה של הדורות הקודמים מהסיבה הפשוטה מאוד שהם חשובים כדי להבין את הדור השלישי של קיה פיקנטו. זה שלוקח את רוב הטוב מהדור השני והמוצלח ומחדד את זה עוד יותר.
העיצוב החיצוני שומר על הקווים הכללים של הדור היוצא, אבל נפטר מהעגלגלות החמודה לטובת חיתוכים חדים וקווים מפוסלים יותר בפנסים, בגריל, הפרופיל ותאורת הזנב. עניין של טעם, וגם של הצהרה פה מדובר ביישור קו עם החזית והמראה הנוכחיים של שאר דגמי היצרנית. הגרסאות אותן פגשנו בהשקה היו המאובזרות (EX) ועטו גם חישוקי סגסוגת 15 אינץ' עטופים בצמיגי 185 בחתך 55 שגם היו אחראים להופעה המרשימה. פחות מרשים היה המראה של הפח החשוף בתוך בתי הגלגלים, בלט בעיקר בצבעים הבהירים ובאדום, פחות בכהים. עם כל הכבוד, זו עדיין מכונית תקציב.
מה שעוד נשמר הם המימדים החיצוניים, למרות שהקווים הרבועים יותר גורמים לה להיראות גדולה גם לצד פיקנטו דור שני (שלא חסרו הזדמנויות להעמיד ליד אחת ולהשוות). היא עדיין נמתחת לאורך של 360 ס"מ, רוחב של 160 ס"מ וגובה של 149 ס"מ. מי שכן השתנה הוא בסיס הגלגלים, שאמנם צמח רק ב-1.5 ס"מ ל-240 ס"מ אבל הארגון מחדש של תא הנוסעים מספק יותר מקום לרגליים ליושבים מלפנים שמקבלים גם תנוחת ישיבה גבוהה יחסית. גם מאחור יש מעט יותר מקום לרגליים, המושב קצת יותר גבוה מזה שבדור הקודם מבלי לגזול ממרווח לראש ויושיב זוג על ספסל שטוח וקשיח.
החומרים סביב היושבים מאחור פשוטים ונוקשים, יש פיצ'ר חביב בדמות שקע קטן לאבזם החגורה שמחזיק אותה במקום כאשר היא לא בשימוש. מי שעוד יצא נשכר בסידור המחודש הוא תא המטען שגדל מ-200 ל-255 ליטרים. שנוספו לעומק בזכות הזזת המושבים האחוריים מעט קדימה. התא עצמו פשוט, לא תמצאו פה ווים או טבעות קשירה. סף ההטענה שלו גבוה מאוד וידרוש הנפה של המטען לגובה לא מבוטל. במבחן עגלת הסופר הוא הכיל קניות של שבוע למשפחה של 2+2 שכללו שישיית מים, רביעיית סודה ושלוש שקיות בד גדולות.
רגע לפני שנצא לדרך, אני חוזר למושב הנהג. כאמור תנוחת הישיבה גבוהה ויש מרווח טוב מאוד ביחס למכונית מיני. קורות A הקדמיות גדולות למדי, חיסרון במכונית שהעיר היא שדה המחייה המרכזי שלה. זוכרים את העניין עם לקחת את הדברים הטובים של הדור הקודם ולשפר אותם? אז סביבת הנהג היא דוגמה מצוינת לכך.
אחת מנקודות הזכות של הדור היוצא הייתה העובדה שלמרות שהיא מכונית מיני זולה, התחושה כאשר מביטים סביב היא של מכונית של ממש ולא סך פשרות. נכון, אין כאן חומרי דיפון איכותיים במיוחד (היא היחידה בקבוצה שיש לה משענת יד מתקפלת עם תא וההגה מצופה בדמוי עור, אבל זה לא משנה הרבה) אולם המראה הכללי גם בדור הזה מצליח להעניק הרגשה של מוצר העולה על סך חומריו. אמת, העובדה שרמת הגימור בה נהגנו נהנית ממסך מולטימדיה גדול של 7 אינץ' עם קישורית למכשירי אפל (קצת איטית בתגובות אבל עושה את העבודה), חלונות כהים ובקרת אקלים בהחלט מרחיבות דעת, אבל גם בלי אלו העיצוב הבסיסי נאה מאוד.
יוצאים לדרך
קיה פיקנטו החדשה תשווק כמו בדור הקודם עם שני מנועים, 1.0 ליטר שלושה צילינדרים בהספק 67 כ"ס ומנוע 1.25 ליטרים בהספק 84 כ"ס. אלו למעשה אותם מנועים, אם כי הם עברו שורת שיפורים טכניים. אנחנו נהגנו בגרסת ה-1.25 ליטר, כאמור עם 84 סוסים ב-6,000 סל"ד ו-12.4 קג"מ ב-4,000 סל"ד. תיבת ההילוכים האוטומטית עם ארבעה יחסי העברה נתונה בתוך מסילה משוננת, עם העברה שלה ל-D אנחנו יוצאים לרחובות תל אביב לסיבוב קטן לפני העלייה לאיילון. בתנועה הצפופה הפיקנטו זורמת יפה ומגיבה טוב לתאוצות במהירויות האלו. נוחות הנסיעה לא מבריקה והעברת השיבושים מהכביש מורגשת מאוד, בהמשך התברר שלחץ האוויר בצמיגים היה גבוה מהמומלץ והפחתה שלו שיפרה את המצב, אם כי לא בצורה דרמטית. ההגה מהיר וקוטר הסיבוב התגלה ככזה שמאפשר לתמרן אותה בחניות בקלות.
עם היציאה לכביש המהיר זה לא מורגש בתחילה, בטח בתנועת בוקר ערה, אבל עם התרוקנות הכבישים והעלייה במהירות פיקנטו מזכירה לי שהיא לא מיועדת לכסות מרחקים בין עירוניים. המנוע מתאמץ, לא זועק חמס, אבל בהחלט מתאמץ להאיץ למהירות במהירות. בעליות היא דורשת נעיצה הגונה של הדוושה ברצפה כדי לזוז בקצב סביר. מהירות השיוט שמאזנת בין זרימה לבין שמירה על מידת רעש ראויה מתייצבת על כ-100 קמ"ש, שם מסתובב המנוע על 3,000 סל"ד. מפה יש עוד כוח להאצות, אבל לא לעקיפות מזדמנות וספונטניות. זה לא שהיא לא מסוגלת לנסוע מחוץ לעיר למרחקים, אלא שהיא פשוט לא מיועדת לזה, לא אוהבת את זה ולא מנסה אפילו להסתיר את זה.
למרות ההבטחות לשיפור בצריכת הדלק, לנו בנסיעת המבחן שהמשיכה גם למחרת ההשקה הזדמנה תוצאה של 13.9 ק"מ לליטר וזה מספר מאוד, אבל מאוד לא מרשים למכונית קטנה.
התנהגות הכביש טובה, מעין בונוס לא צפוי שגיליתי בה. חלק מזה בזכות הקשחת השלדה ב-32 אחוזים ביחס לדור הקודם שגם ידע לבזוק מידה של חן באופן בו הוא נע, שוב, יחסית לקבוצה וליעוד. הדור החדש מקבל כחלק מחבילת הבטיחות המקיפה מאוד מאוד שלו גם מערכת ייצוב של המכונית בפניות על ידי שימוש בבלמים, לא רק בזיהוי החלקה אלא גם עם הפנייה של ההגה. מה שמקבלים בפועל זו מכונית קטנה שלא מתבלבלת בפניות ושינויי כיוון, גם כאשר הראשונות חדות והשניים מהירים.
כיף זה לא, אבל חשוב זה כן זו בדיוק הבטיחות שתמנע מכם להיכנס לצרות מהן יצטרכו לחלץ אתכן בקרות האחיזה, הבלימה, היציבות ואם כל זה לא יעזור אז גם 7 כריות האוויר שלה. עוד לפני אלו יתריעו ויצפצפו לכם עזרי הבטיחות האחרים שלה, כמו הרדאר הקדמי המספק זיהוי, התראה ובלימה בטווח מהירויות רחב (בלימה מוחלטת בין 8-75 קמ"ש, בלימה חלקית עד 160 קמ"ש) וגם מערכת מובילאיי. מה שהופך אותה נכון להיום למכוניות המיני המקיפה ביותר בישראל מבחינת מערכות בטיחות.
ימשיך כבודו?
אם אתם רוצים פסקת סיום של תכל'ס, קפצו כמה שורות למטה. אם אתם רוצים לשמוע תובנה מעניינת תמשיכו לקרוא.
יצרניות רכב יאכלו לכם את הראש לפחות כמותנו עיתונאי הרכב כאשר תבקשו מהן לספר לכם על ה-DNA שלהן. אבל אם אתם רוצים לדעת את האמת, אל תחפשו אותה במכוניות היקרות של היצרנית, לכו למכוניות הפשוטות והזולות שלה. יצרנית שתצליח לפצח את זה, היא יצרנית שכנראה תפצח גם את השאר.
קיה פיקנטו החדשה, היא מכונית עירונית קטנה ובסיסית. לא מפנקת או נעימה ביסודה אבל מכונית נהדרת. למה? כי היא מכילה DNA של יצרנית שפיצחה את הטריק של המכוניות הקטנות.
היא העמידה מכונית מיני נאה, קטנה חיצונית אבל עם מרווח פנימי טוב מאוד ותא מטען מכובד. עם סביבת מחיה שבהחלט נעים לשהות בה, מאובזרת ברמה של קטגוריה וגם שתיים מעליה, גם באביזרי נוחות וחשוב מכך בחבילת הבטיחות (שכבר הופכת להיות סימן היכר של קיה), כושר תמרון עירוני טוב מאוד ואפילו התנהגות טובה.
החסרונות? אלו בעיקר מתמקדים בסעיפי הנוחות, אם כי קשה לבוא בטענות למכונית עירונית צנועה בסעיף זה אבל בעיקר במנוע, שלמרות השיפורים לא מספק את הביצועים הראויים וגם לא את צריכת הדלק שמכונית מיני אמורה להצטיין בה. מה שעשוי להיפתר עם מנוע ה-1.0 ליטר טורבו שצפוי להתחיל להימכר בסוף השנה הנוכחית.
במחיר שמתחיל ב-65 אלף שקלים לגרסת ה-1.0 ליטר ידנית ומיועדת בעיקר לחברות השכרה, עבור ב-70 אלף שקלים לתיבה אוטומטית באותו מנוע והלאה ב-79,500 שקלים ל-1.25 ליטר ברמת הגימור LX ו-80 אלף שקלים לרמת הגימור EX פיקנטו שומרת על אותם מחירים פחות או יותר כשל הדור היוצא, אלא שהפעם תמורת הכסף הזה מקבלים חבילה משופרת עוד יותר. צרפו לזה את שבע שנות האחריות והמוניטין שהחברה הזו כבר בנתה לה בישראל - וכנראה שגם בשנים הקרובות אני אתעייף מלספור פיקנטו בכביש החוף.
על הצד הטכני
מנוע, הנעה בנזין, 4 צילינדרים
נפח 1,248
הספק/סל"ד 6,000/84
מומנט/סל"ד 4,000/12.4
תיבת הילוכים אוטומטית, 4 הילוכים
מידות
אורך (ס"מ) 360
רוחב (ס"מ) 160
גובה (ס"מ) 149
בסיס גלגלים (ס"מ) 240
תא מטען (ליטרים) 255
משקל (ק"ג) 959
מתלים, בלמים, צמיגים
מתלים קד'/אח' מקפרסון/קורת מתח
בלמים קד'/אח' דיסק מאוורר/דיסק
צמיגים 185/55 15R