שטח משומש: האם יש הצדקה לביקוש הקיצוני, לטויוטה לנד קרוזר?

לנד קרוזר הוא רכב שטח נחשק, השובר את חוקי שוק המשומשות; המוכרים דורשים סכומים גדולים, המוכרים ממהרים לשלם ולנו נותר רק לבדוק – האם זוהי באמת השקעה סבירה? אולי מיצובישי פאג'רו יהיה קנייה עדיפה? יצאנו לשוק המשומשות כדי לבדוק, מה אפשר למצוא בעבור 200,000 שקל

רכבי שטח (ניר בן טובים , רמי גלבוע)
לנד קרוזר הוא אחד מרכבי השטח העירוניים האחרונים, היכול לשמש כספינת המדבר (צילומים: רמי גלבוע, יצרן)

בכתבות "שטח משומש" דיברנו על רכבי שטח קוריאניים, סוזוקים וג'יפונים אבל אין ספק, שמלך השוק הוא טויוטה לנד קרוזר. אין עוררין על כך שזה כביש-שטח מצוין אבל הביקוש ההיסטרי שובר גבולות. לנד קרוזרים בני עשר שנים נחטפים כלחמניות, כלים נדירים נמכרים ב-280,000 שקלים, האלו, מה קורה? השתגענו? או שֶמָא אלו מחירים מוצדקים עבור אייקון מוטורי מבוקש כל כך? מכיוון שאין טעם בבדיקה נטולת נקודת התייחסות, נעמיד מול ה-קרוזר את הברירה הטבעית: מיצובישי פאג'רו, רכב שטח עירוני בעל תכונות דומות, ומחיר התחלתי לא רחוק.

רכבי שטח (ניר בן טובים , רמי גלבוע)
הפאג'רו מעניק יכולות מצוינות בכביש ובשטח. גם אמינותו עומדת מעל ספק, אבל שמירת הערך פחות טובה

למה לא להסתפק בג'יפון אופנתי?

פעם קראנו להם "ג'יפים עירוניים" או SUV, אבל היום מוצמדים כינויים אלה לקרוסאוברים נטולי יומרות שטח; ספורטאז', פורסטר, סורנטו, 3008, אקספלורר – אלה המשביעים את רעבון השוק לכלים דמויי-שטח המעניקים פוזה מוגבהת, תדמית הרפתקנית, ומרחב משפחתי גדול. ככל שאני מסתייג מכלים אופנתיים אלה, הם מאפשרים לאלפי לקוחות למַמֵש את הפנטזיה בלי להיענש בנהיגת ג'אמוסים כמו לנד קרוזר או פאג'רו. זה מצוין לכיס, בטיחותי, מקטין זיהום אוויר, הכול בסדר. מה שעשו הקרוסאוברים הוא להכניס קצת שכל לשוק ה"כאילו-שטח"; מי שמחפש מראית עין של רכב הרפתקאות כבר לא צריך לקנות בהמה מגושמת כמו לנד קרוזר

רכבי שטח (ניר בן טובים , רמי גלבוע)
מיצובישי נגד טויוטה, מאבק בצמרת מזה עשרות שנים

למה רק שני היפאניים?

בשנים עברו כלל שוק ה-SUV האמיתי הרבה יותר דגמים; במרוצת השנים נמכרו בישראל ניסן פטרול ו-טראנו, איסוזו טרופר ו-רודיאו, טרהקאן וסורנטו, ג'ימי וסבאורבן. בשנים האחרונות הצטמצם מאוד השוק אבל עדיין נמכרים בישראל רכבי שטח מפוארים, חלקם בעלי יכולות שטח. לא כללנו את כולם בכתבה מכיוון שלכל אחד מהם, יש מגבלות. סאנגיונג רקסטון יכול היה להיות קנדידט מצוין; ב-230,000 לרקסטון חדש (או 160,000 למשומש רענן), רקסטון יכול להיות חלופה מצוינת לקרוזר בן שש שנים, אבל האמת? זה רכב פחות טוב; נחכה לראות את הרקסטון החדש, ואז נדבר.

על הנייר, גם לנד-רוברים הם חלופות ראויות מאוד; לדיסקברי (לא ספורט!) וריינג' רובר (לא איווק או וולאר!) יש יכולות כביש מעולות ופוטנציאל שטח מצוין, עדיפים בכמה דרגות על פני היפאנים. אבל מחירי הקנייה הגבוהים להחריד, עודף התחכום הטכנולוגי והצמיגים הספורטיביים מדי, מוציאים את הבריטים ממשוואת רכבי השטח המתאימים לשועלי המדבר. לאותה קטגוריה נכנסים גם כמה דגמי מרצדס, שאינם מתאימים למשעולי המדבר. ג'יפ רנגלר? זהו רכב שטח מעולה אבל על הכביש כרכב משפחתי, הוא נחות בכמה דרגות מהקרוזר והפאג'רו.

התבקש להכניס למשוואה גם את ג'יפ גרנד צ'ירוקי; ב-200,000 שקלים אפשר למצוא 'גרנד' מודל 2013 או 2014, רכב כביש משובח בעל יכולות שטח מצוינות. התנהגות הכביש שלו וביצועי המנוע טובים משמעותית מאלה של היפאניים, בעיקר עם מנוע הדיזל המשלב חיסכון וביצועים מצוינים. יש הנשבעים כי Only in a Jeep אבל לקטגוריה של רכבי שטח עירוניים 7-מקומות, אמינים ועמידים למסעות שטח, הגרנד לא יכול להצטרף.

מבחן דרכים: טויוטה לנד קרוזר 2014 (יח"צ , רמי גלבוע)

אז למה הלנד קרוזר כל כך מבוקש?

לנד קרוזר הוא רכב מצוין, למי שמחפש רכב משפחתי המסוגל לצלוח מדבריות. עם הגבהת מרכב של 2 אינץ', צמיגי שטח (או חצי-שטח) ומיגונים, הוא יתמודד בקלות עם רוב השבילים בישראל. במבחן השוואתי שערכנו לפני כשנתיים בין לנד קרוזר לפאג'רו הענקנו את גביע הניצחון לטויוטה – משיקולים של עידון כללי, תא נוסעים מרווח, יכולת שטח ורעננות. אבל הפער לא היה ענקי, ומי שמעניק משקל רב יותר להתנהגות כביש או מראה חיצוני – יכול היה להעניק את הניצחון דווקא לפאג'רו. הפער בין שני היפאניים אינו גדול כל כך, והוא מתבטא גם במחיר הקנייה: קרוזר חדש יקר מהפאג'רו בכ-50,000 שקלים. נראה כי פער היכולות המוטוריות בין שני הכלים, אינו מצדיק את פערי הביקוש הקיצוניים בשוק המשומשות.

רכבי שטח (ניר בן טובים , רמי גלבוע)

האם לנד קרוזר אמין כל כך?

המיתוס של "לנד קרוזר לא מתקלקל" נוצר בשנות התשעים של המאה שעברה, על בסיס דגמי לנד קרוזר 70 ו-80. היו אלה בהמות מסע חסונות ופשוטות שישבו על שלדות וסרנים חיים, במפרט כמעט חקלאי. רכבי השטח שיוצרו במפעל "אראקו" נהנו מאמינות וחוסן מפליגים, אבל מאז שנות התשעים זרם הרבה דיזל בשמורת ה-סרנגטי ומדבר ה-סלאר; הטויוטות של היום הפכו למתוחכמות, מעודנות ומורכבות הרבה יותר – בדיוק כמו רכבי המתחרים. מיתוס האמינות נשמר ותוחזק בהצלחה רבה, אך הטויוטות של היום אינן שונות מהותית מדגמים יפניים מקבילים – כמו מיצובישי, למשל.

למרות זאת ולמרות מחאותיו העקביות של אחד הנאמנים בגולשינו, שאינו מחמיץ הזדמנות להצהיר כי ההיי-לקס שלו התקלקל 170 פעמים בשנה (לא מאמין!), אני חושב שלנד קרוזר הוא רכב אמין מאוד. בטיפולים שוטפים ומוקפדים, בנהיגה סבירה (זה לא רכב מרוץ, לא חיית עבירות), הוא יעניק לבעליו שנים ארוכות של שקט והנאה. אצל לנד קרוזרים קדומים נודעו תקלות של ביקוע דיפרנציאלים, קריסת מתלה קדמי, או תקלות דשבורד; רוב אלו חלפו מן העולם או תוקנו במסגרת 'ריקול' והכלים מהדור האחרון, מאוד אמינים. זאת, בתנאי שיטופלו בקפידה אצל מוסך מורשה.

ומצד שני, גם הפאג'רו אמין מאוד. לא התכנסנו כאן כדי לחרוץ מי אמין יותר (תהיה זו מלחמת עולם נוראית...) אבל לדגם הנוכחי של פאג'רו, מאז 2008, אין תקלות משמעותיות. תנו לו טיפולים מסודרים, אל תתקמצנו על תחזוקה מונעת, והוא יהיה אמין ברמה הגבוהה ביותר. המנוע והתמסורות מצוינות, תא הנוסעים עמיד מאוד. כמו לנד קרוזר, גם פאג'רו רגיש מאוד לסולר הגרוע הנמכר בישראל. יש להיות ערניים לנוריות הביקורת בלוח המחוונים, לטפל באוטו במוסך מסודר, והוא יעשה גם 300,000 קילומטרים בלא תקלה.

מה המחירים בשוק המשומשים?

לנד קרוזר חדש עולה 350-380 אלף שקל, תלוי בגרסה (מרכב קצר עולה 300,000). פאג'רו עולה קצת פחות, 335,000 למרכב ארוך, 300,000 לקצר. קרוב לוודאי שתקבלו הנחות מפתות יותר אצל מיצובישי. כך באולם התצוגה אבל לאחר כמה שנים, הפערים גדלים באופן אותו אי אפשר להצדיק.

ניקח למשל את מר שמעוני שהקציב 200,000 שקלים לקניית רכב חלומותיו, סכום מכובד ביותר. בתקציב זה יימצא ביד-2 לנד קרוזרים מהשנים 2011-2012, עם 180-250 אלף קילומטרים. באותו סכום יציעו לו פאג'רו מהשנים 2014-2015, עם 70-100 אלף קילומטרים בלבד! אלו לא "מחירי מחירון" תיאורטיים אלא "מחירי אמת" המבוקשים ביד-2; לאחר מיקוח אפשר להוריד מהם 5%-10% או אף יותר, תלוי במצב הרכב והשוק. גם אם מוכרי טויוטה יהיו יותר עקשניים ממוכרי מיצובישי, אי אפשר בכלל להשוות את שתי ההצעות – בטויוטה תקבלו רכב בן 5-6 שנים עם קרוב לרבע מיליון קילומטרים על השעון; זה בדיוק הזמן בו מתחילות מערכות הרכב להתקלקל, מנועים, מגדשים, תיבות הילוכים, שלא נדע!

החלופה היא לקנות באותו סכום פאג'רו בן שנתיים-שלוש בלבד, באחריות, עם 80-90 אלף קילומטרים על השעון; זהו רכב חדש יותר, רענן יותר, כול החיים לפניו. אז בכלל לא חשוב מה אנחנו חושבים על היכולות המוטוריות הראשוניות של שני הכלים, בלי קשר לרמת האמינות המקורית, אין בכלל ספק שפאג'רו 2015 הוא קנייה טובה יותר. התופעה קיימת גם בשנות מודל ישנות יותר; ב-150,000 שקלים (לפני מיקוח) תמצאו קרוזרים משנות המודל 2008-2007, פאג'רו מהשנים 2011-2013, פער של 3-4 שנים.

רכבי שטח (ניר בן טובים , רמי גלבוע)

מה צריך לבדוק לפני קניית לנד קרוזר או פאג'רו?

במהלך הכנת הכתבה שוחחתי עם מספר אנשי מקצוע (זו ההזדמנות להודות ל-חן זני מסוכנות קיה רחובות, ול-וויקו אסולין ממוסך מיצובישי אוטו-וויק, ירושלים). ויקו ו-חן היו תמימי דעים שהדבר החשוב ביותר הוא להקפיד על קניית רכב עם היסטוריית טיפולים מסודרת במוסך מורשה של היצרן. ניתן היה לחשוב שהם דואגים לכיסיהם, אבל לא היא – מנועי הדיזל של שני הדגמים רגישים מאוד לאיכות הדלק הנמכר בארץ, סולר הפוגע במתזי הסולר וגורר תקלות חמורות מאוד במנועים, משאבת הסולר, מכלולים יקרים. מאותה סיבה, גם בדיקה לפני קנייה כדאי לבצע במוסך מורשה. מערכות המחשוב של הכלים מורכבות מאוד ולמכוני הבדיקה הרגילים, אין את מערכות הדיאגנוסטיקה הייחודיות.

פערי השנים מכתיבים התייחסות שונה לחלוטין לקניית פאג'רו או קרוזר ב-200,000 שקלים; ב-80,000 קילומטרים, פאג'רו 2015 יהיה עדיין באחריות היבואן, ורוב המכלולים בתחילת דרכם. אם אין כאן קומבינה אז הרכב טופל במוסך היצרן, עם אחריות והיסטוריית טיפולים מלאה. למען הסדר הטוב חברו אותו למחשב ייעודי, לראות אם אין התראה על תקלות. אם אתם רוכשים פאג'רו קשיש יותר צריך לבדוק בקפידה את מזרקי הסולר, מסבי גלגלים, משולשי מתלה קדמיים, הגה. משאבת הזרקה היא מכלול יקר למדי, יש להקפיד על בדיקתו במחשב.

באותו מחיר תרכשו לנד קרוזר 2011-2012 ללא אחריות, ועם קילומטראז' בו מתחילות להופיע תקלות ובלאי טבעי של מגדשי טורבו, תיבות הילוכים או אפילו מנועים (לעתים מטפטפים המזרקים דלק על הבוכנות, מה שעלול לחיסולו). חפשו סימני הזעה ליד מגדש הטורבו, וודאו שהמתלה הקדמי הוחלף במסגרת 'ריקול' של היצרן, בדקו מתי הוחלפו המזרקים כטיפול מונע (מומלץ לבצע כל 15-10 אלף קילומטרים).

רכבי שטח (ניר בן טובים , רמי גלבוע)
עם הכנה מינימאלית יצלחו הפאג'רו והקרוזר כל שביל ודיונה בישראל. אבל ההכנה דורשת כסף וזמן

האם עדיף למצוא רכב משופר לשטח, או עכבר עירוני?

האם כדאי לחפש רכב ש"לא ראה שטח", או לחפש את שועל המדבר שכבר מותאם לצרכינו? שאלה טובה. רכב במצבו המקורי ועם נסועה נמוכה מפתה מאוד, אם כי רכב שנסע בעיקר בעיר עלול לצבור פוטנציאל לתקלת דלק ומזרקים. רכב של חובב טיולים יהיה יותר בלוי וחבול, עקב טיולי מדבר. מצד שני, רכב הטיולים תוחזק, קרוב לוודאי, על ידי ג'יפאי שהעניק לו תחזוקה טובה ומונעת, ואם הבלאי אינו מוגזם, למה לא?

זכרו שעל רכבו של היאפי מצפון תל אביב תצטרכו להוסיף בין 10,000 ל-20,000 שקלים להכנה לשטח: הגבהה ומתלים, מיגונים, פגושים, צמיגי שטח, מגירות ציוד, שנורקל, אולי יותר? לא צריך לפחד מרכב שעשה שטח משפחתי. במקרה כזה צריך לשים לב ולתמחר קרקושי מרכב ולוח שעונים, חופשי תמסורות ומשולשי מתלים, שריטות חמורות בצבע, כיפופי מרכב וכיו"ב.

השבט אמר את דברו, אני חושב אחרת

העם בוחר טויוטה, וקובע בכך רמת מחירים חסרת פרופורציה לערך המוצר. לקוחות מתגודדים על כלים משומשים ושחוקים, נהגים מזניחים את התחזוקה במחשבה ש"טויוטה לא מתקלקל", המוכרים בטוחים שיש להם זהב ביד. כך מתנהג השוק, אבל אני רוצה לערער על חוכמת ההמונים – בלי להתמודד עם השאלה "איזה רכב אמין יותר", הרעננות של מיצובישי משומש מכתיבה את הבחירה שלי. את כספי אשים על הרכב הרענן והצעיר יותר. אם גם אתם תעשו כך אז ככל שהשוק יהיה בשל ורציונאלי יותר, יצטמצמו פערי המחירים והדילמה תהפוך לראויה ומאוזנת. במחירים של היום, אני הולך על מיצובישי פאג'רו (אבל בעצם ובחיים האמיתיים, אשאר עם הדיסקו הקשיש...)

רכבי שטח (ניר בן טובים , רמי גלבוע)