פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      ג'יפון במבחן ארוך טווח: מסכמים 4 חודשי נהיגה בפורד קוגה

      הוא הגיע כאנדרדוג, בתור הג'יפון שדי נעלם בתוך מבול הדגמים ששוטף את השוק המקומי והיה ראוי למבט שני ושלישי. אז אחרי ארבעה חודשים של שימוש אינטנסיבי, אנחנו נפרדים מפורד קוגה המערכתי, בעצב יש לומר

      פורד קוגה: מבחן ארוך טווח (ניר בן טובים , ערן גילווארד)
      ארבעה חודשים וקצת יותר מ-12 אלף קילומטרים עם הפורד קוגה המערכתי (צילום: ערן גילווארד)

      מבחנים ארוכי טווח הם מצד אחד כלי מאוד מעניין כדי להכיר מכונית באמת ולעומק, אבל את אחד מהנעלמים הכי גדולים סביב מכונית הם מתקשים לפזר - את האמינות שלה וצריך לומר את זה. בסופו של דבר, בכל הקשור לרכב חדש יחסית, גם בלאדה X RAY, פאר תעשיית הרכב הרוסית - קשה להאמין שתגלה קלקולים יוצאי דופן בארבעה חודשי שימוש המדמים ככל האפשר חיי יום-יום עם המכונית.

      אבל מה כן אפשר למצוא? לא מעט דברים אחרים. את המרכיבים הקטנים שנתקלים בהם בשימוש שוטף במכונית. כאשר נדרשים להחנות אותה לא כמות ספורה של פעמים כמו במבחן רגיל של 48 שעות, אלא במאות סיטואציות משתנות. כאשר באמת מעמיסים ציוד בתא המטען, כאשר מסיעים בו חמישה מבוגרים או מחברים אליו שלושה וארבעה טלפונים ניידים, כאשר לא רק בוחנים מנוסים נוהגים בו אלא גם בני משפחה וחברים שמעניקים את הזווית שלהם לשימוש השוטף בו.

      מעבר לזה, מכונית היא חדשה בשנים הספורות בהם היא נמכרת, אבל ממשיכה להסתובב בכבישים עוד הרבה אחר כך גם כמשומשת, סוג הסקירות האלו, מתאים גם למי שמתעניין בו כמשומש. זה לא סוד שהקוגה לא בדיוק מככב ברשימת הכלים הסחירים, אבל דווקא זה הופך אותו לאטרקטיבי אפילו יותר.

      פורד קוגה: מבחן ארוך טווח (ניר בן טובים , ערן גילווארד)
      עם הגריל הגדול של אחרי מתיחת הפנים הוא כבר לא נראה כמו גרסה רבועה ומוגבהת של פוקוס (צילום: ערן גילווארד)

      מה היה לנו

      הפורד קוגה שקיבלנו למבחן ארוך טווח בן ארבעה חודשים צבר תחת ידנו קצת יותר מ-12 אלף קילומטרים. הוא עלה לחרמון וירד לאילת, הסיע למילואים והוביל מסור שולחני. העמיס רהיטים בשוק הפשפשים והשתחל לירדן ההררי. בין לבין הוא שימש כרכב משפחתי כמו שישתמשו בו אנשים נורמליים בשוטף.

      במרוצת התקופה הזו העברנו את העדכונים הרגילים איתו:
      - קבלת הפנים במבחן הראשון שלו
      - בדיקת צריכת הדלק בנסיעות ארוכות
      - הוא שכנע את רמי גלבוע, שועל השטח שיש בו משהו
      - ביקרנו במוסך לטיפול שוטף

      את הסיכום שלנו איתו נחלק לראשי פרקים המרכזיים של המכונית.

      פורד קוגה ארוך טווח: דיווח שני (ניר בן טובים , קינן כהן)
      הקוגה יסבול בשקט נסיעת שבילים, אבל עם הנעה קדמית הוא לא מרגיש שם בבית (צילום: קינן כהן)

      עיצוב:
      מתיחת הפנים שעבר הדגם העניקה לו בעיקר את הגריל הגדול והבולט של הדגמים האמריקניים של פורד, מי שנראה בעבר כמו פוקוס סטיישן רבועה ומוגבהת קיבל חזות בולטת יותר. להגיד שהוא משדר את אותה פוזה קשוחה כמו חלק מהמתחרים, לא ממש. אבל הוא מספיק נאה ובעיקר בולט ביחס לעדרי הטוסונים והספורטאז'ים.

      תא נוסעים:
      בעוד עיצוב חיצוני קל לעדכן עם קצת כרום ותאורת לד, תא נוסעים לא צעיר הוא משהו שניכר יותר. הצורות העגולות בהן מגולף פנים תא הנוסעים וסביבת הנהג הם כבר לא המילה האחרונה בתחום וכאן ניכר פער של ממש בינו לבין הכלים המובילים בתחום זה, עיין ערך פיג'ו 3008. איכות החומרים עדיין טובה, אם כי לא מרשימה כפי שהייתה לפני שלוש או ארבע שנים.

      אבזור:
      לרמת הגימור "טיטניום" הנבחנת ושמחירה 160 אלף שקלים רשימת אבזור ארוכה, הן בתחום הנוחות והן בפן הבטיחות. מושבים משולבי עור ובעלי כוונון חשמלי, מערכת מולטימדיה מצוינת של SONY, גג שמש פנורמי, תצוגה צבעונית בלוח המחוונים, דלת תא מטען חשמלית ועוד. בקרת סטייה מנתיב כולל תיקון אקטיבי, בלימה אוטומטית, מצלמת רוורס (אבל בלי חיישנים או התראה? למה?) וגם זיהוי תמרורים. יצוין כי גרסת הכניסה ב-144 אלף שקלים מוותרת על כל הטוב הזה לטובת מערכת של מובילאיי בלבד, חבל.

      מרווח:
      המרווח מלפנים טוב מאוד, רק הקונסולה המרכזית הענקית גוזלת קצת יותר מדי מקום ממרווח הרגליים של הנהג והנוסע לצידו. שורת המושבים האחורית אכלסה שלושה מבוגרים לא בכיף גדול, אבל שני מושבי בטיחות ובוסטר קומפקטי נכנסו לשם. מרווח הרגליים טוב וכן מרווח הראש. תא המטען מרווח מאוד, סף ההטענה גבוה, אבל ככה זה בג'יפונים.

      שימושיות והנדסת אנוש:
      בגדול בסעיף הזה הקוגה מקבל ציון גבוה, אין פה כשלים ברמה היסטרית, יש דברים קטנים. ציינו כבר את הנושא של הקונסולה המרכזית הרחבה ונוסיף לה פתחי מיזוג שמכוונים בעיקר לידיים של הנהג וגם את מסף המגע שנמצא מעט רחוק מדי מהנהג. חוץ מזה יש כמות טובה של תאי אחסון, תפעול בקרת האקלים פשוט ונוח, מערכת המולטימדיה פשוטה לשימוש. פה ושם יש גימור לא ברמה הגבוהה ביותר, כמו קצוות יציקות פלסטיק, אבל באמת שחוץ מזה אין הרבה תלונות.

      פורד קוגה: מבחן ארוך טווח (ניר בן טובים , ערן גילווארד)
      השנים חולפות ותא הנוסעים של הקוגה כבר מראה את גילו (צילום: ערן גילווארד)

      מנוע, תיבת הילוכים וביצועים:

      אחד הקלפים החזקים של הקוגה הוא המנוע שלו, 1.5 ליטר עם 182 כ"ס ו-24.5 קג"מ הם נתונים מצוינים ויחד עם תיבת הילוכים פלנטרית של שישה יחסי העברה מקבלים ג'יפון לא קטן ובכל זאת זריז. אולי זריז מדי, לוקח זמן להתרגל לתגובת הדוושה המיידית ולזה שבתאוצות חזקות מקבלים "לחימת הגה" מורגשת מאוד, תוצאה של די הרבה סוסים שרצים לגלגלים הקדמיים עם בולמים רכים יחסית.

      צריכת דלק:
      זו המגרעה הגדולה והמשמעותית של הקוגה. לביצועים שלו יש מחיר שמתורגם ישירות לחשבון הדלק. בנסיעה לאילת, ארוכה ובמהירות שיוט ללא דרישות מיוחדות הוא הציג 11.6 ק"מ לליטר, רחוק מלהרשים. בשימוש יומיומי שוטף הוא הסתובב בעיקר סביב 10 ק"מ לליטר, פשוט בלתי אפשרי לקבל פחות מזה.

      התנהגות:
      כבר מהרגע הראשון היה ברור שפורד קוגה הוא בליגה אחרת מהמתחרים שלו, שני אולי רק למאזדה CX5 בתחום הזה. השלדה, המתלים וההגה מתחברים לג'יפון שמצליח להעלות חיוך על הפנים של הנהג וזה מאוד לא מובן מאילו. גם אם הנאה מנהיגה לא נמצאת במקום הראשון, השני, ובינינו, כנראה גם לא הרביעי והחמישי של רוכשי ג'יפונים - זה משהו ששמחנו מאוד לגלות אצלו. אמרנו את זה בעבר וצריך להדגיש את זה שוב, מכונית שיודעת לפנות - זו לא פריבילגיה, זה משהו שאנחנו מקפידים לבדוק, כי תמרון חמיקה ממכשול פתאומי או רמת אחיזה הם מרכיבים משמעותיים בבטיחות לא פחות מאשר התראה על רכב בשטח מת או בלימה אוטומטית.

      נוחות נסיעה:
      נוחות הנסיעה סבירה על כבישים משובשים או במהירות איטית ומשתפרת ככל שעולים בקצב. רעשי כביש ורוח נבלמים היטב עד מהירות של 120-130 קמ"ש משם וצפונה חודרים רעשי רוח לתא הנוסעים.

      עלויות:
      מעבר לצריכת הדלק הגבוהה בשימוש שוטף. הגענו עם הקוגה גם למוסך לטיפול ה-15,000 ק"מ שלו, שם הופתענו שלמעט החלפת שמן ומסנן שמן לא נדרש שום טיפול נוסף. זה טיפול שבהחלט אפשר גם לעשות לבד עם מעט ידע. העלות עמדה על 431 שקלים, וכללה גם בדיקה כללית של הרכב והפעם הבאה בה הוא יראה מוסך לטיפול שוטף תהייה ב-30,000 ק"מ וגם שם מסנן שמן, שמן ומסנן מזגן יהיו הרכיבים הנדרשים להחלפה. כך שבהחלט מדובר בעלויות אחזקה סבירות.

      כאמור בפתיח, במבחן ארוך טווח של ארבעה חודשים למכונית חדשה, הסבירות לפגוש בתקלה נמוך מאוד. בכל זאת נציין כי במהלך השימוש בו לא עלתה ולו שמץ בעיה בכל היבט ממערכת המולטימדיה ועד צריכת שמן.

      פורד קוגה: מבחן ארוך טווח (ניר בן טובים , ערן גילווארד)
      מנוע ה-1.5 ליטר טורבו עם 182 הוא אחת מנקודות הזכות הגדולות של הקוגה, המחיר הוא צריכת דלק ממוצעת של 10 ק"מ לליטר

      נפרדנו כך

      עד לרגע בו הפקדנו אותו בחזרה בחניון של היבואנית דלק מוטורס ולכל אורך התקופה שהיה ברשותנו, פורד קוגה המשיך לעשות מה שהוא עשה במפגש הראשון שלנו איתו. להיות ג'יפון נעים מאוד, נוח ומאובזר, אבל בעיקר להעניק ערך מוסף שמעט מאוד כלים בקטגוריה שלו מציעים - התנהגות כביש מצוינת וביצועים טובים מאוד. החסרונות שלו בתחום צריכת הדלק הגבוהה ותא הנוסעים המעט מיושן מתאזנים עם המקומות האחרים בהם הוא הרשים מאוד.

      כך שהוא עדיין הג'יפון שאתם חייבים לפחות לבדוק ברצינות ולנהוג בו אם גם אתם בדרך לקנות משהו בקטגוריה שלו.

      פורד קוגה: מבחן ארוך טווח (ניר בן טובים , ערן גילווארד)