מבחן דרך: MG ZS

זה לקח ליפנים בערך 30 שנים להציג מכוניות משפחתיות או עממיות שיישרו קו עם התוצרת האירופית במונחים של התנהגות, נוחות, איכות חומרים וטכנולוגיה מתקדמת. זה לקח לקוריאנים בערך 15 שנים לעשות את אותו הדבר. אני נוהג עכשיו בתוצרת העכשווית של תעשיית הרכב הסינית ושואל את עצמי בכמה יצטמצם פרק הזמן הפעם, 5 שנים אולי עשור אם הם יקחו את הזמן.

כי ברור לגמרי שביום שבו יכתבו הסינים את המילה "אירופה" בחיקוי הסיני של וויז וילחצו על "סע", הם יגיעו מהר מאוד לשם. היצרנים האירופים שהביטו בביטול על היפנים, היפנים שהביטו בביטול על הקוריאנים כבר למדו את הלקח - היום אף אחד לא מזלזל בסינים.

אז נכון שקל נורא לרדת עליהם. הסיבובים הקודמים של המכוניות הסיניות בישראל לא השאירו חותם משמעותי שאפילו ירוצו עליהם בדיחות סטייל המכוניות הרומניות של דאצ'יה בשלהי שנות ה-80. אז נכון שאפשר לצחוק עד מחר שה-MG ZS נראה כמו אחת הסקיצות הראשונות של מאזדה CX5 הקודם. אבל החבר'ה האלו רציניים מאוד, בתחום הטכנולוגי הם ידעו לקחת את המתחרים שלהם מאפל, סמסונג ואחרים, לפרק אותם לגורמים ולבנות מכשירים שלא נופלים באיכותם, ברמתם ובביצועים שלהם מהניידים המוכרים יותר - אבל מכונית? מכונית היא עסק אחר לגמרי.

העיצוב החיצוני לא משאיר תיבה אחת ריקה ברשימת הדרישות מהמראה של ג'יפון עכשווי. יחידות תאורה מרשימות עם תאורת יום מסוג לד - יש, גריל עמוק - יש, פס פלסטיק כסוף במראה של מגן גחון - יש, מסילות גגון - יש. אין בו שום מוזרות יוצאת דופן שמסגירה את מוצאו, וגם לא ראיות לפערי איכות ברמת הבניה והצבע.

הסיפור דומה גם בתא הנוסעים, הוא בנוי היטב מבחינת רמת ההרכבה, אבל פער באיכות החומרים בינו לבין ג'יפונים מערב אירופיים או קוריאניים עדיין קיים. הוא מרשים מאוד עם פתחי המיזוג הצרים שלו מרכז הקונסולה והעגולים בצדדי התא. הדיפון העליון רך, אבל שאר התא עשוי פלסטיק קשה ולא מזמין במיוחד. תחושת הדה-ז'וו שיש מהתבוננות בתצוגה מול הנהג ובמתגים השונים נפתרה כאשר ירד האסימון - היא דומה באופן חשוד לזו של פולקסווגן פולו מתחילת העשור, כמו גם המתגים. העובדה ש-SAIC החברה מאחורי השם MG מייצרת בסין את דגמי פולקסווגן מסבירה את זה.

הישיבה גבוהה וכן הראות החוצה שולטת במיטב מסורת הז'אנר. המושבים עצמם למרות ריפוד דמוי העור פחות מוצלחים, עם בסיס נוקשה ובעל זווית שכאילו דוחקת את הישבן החוצה וקדימה. ההגה שאינו מתכוונן לעומק אלא רק מעלה-מטה בטווח לא גדול כופים תנוחת נהיגה לא מיטבית, אבל אפשר להתרגל לזה.

מסך המולטימדיה המרשים בגודל 8 אינץ' מפסיק להרשים כאשר יוצאים לשמש ומגלים שהוא לא מהסוג האיכותי, אלא פשוט הופך לבלתי קריא בתאורה חזקה, גם סגירת הווילון הנגלל בחלון הגג הפנורמי לא משפרת בהרבה את המצב. הזכרנו את מושבי העור והגג הפנורמי, אז נגיד גם שהאבזור ברמת הגימור הנבחנת NET UP טוב וכולל שני גוונים לחישוקי ה-17 אינץ', מצלמת רוורס, בקרת שיוט עיטורי כרום ועוד. התפעול פשוט ונוח, רק תצוגת המיזוג הייתה לי מוזרה בלי הצגה של הטמפרטורה הנבחרת אלא רק חוגה בין אדום לכחול.

ל-MG אין מערכות בטיחות מתקדמות למעט ניטור לחץ אוויר בצמיגים, יש לו 6 כריות אוויר ומערכת מובילאיי פסיבית ורועשת. אם זה היה רק זה ניחא, אבל נקודה זו בנוסף לשלושה כוכבים בלבד במבחן הריסוק האירופי וציונים נמוכים מהמקובל בהגנה על נוסעים, הולכי רגל וילדים הן הנקודות הקריטיות מבחינתי בסיפור הזה.

המרווח מאחור מצוין, עם 259 ס"מ בבסיס הגלגלים הוא מרווח יותר ממכוניות סופר מיני המקבילות לו במחירן וקרוב לזה של הג'יפונים הקומפקטיים כמו ניסאן קשקאי. לזה מצטרף גם תא מטען גדול של 448 ליטרים בעל רצפה כפולה.

מתחת למכסה המנוע של ה-MG יחידת כוח מודרנית מאוד בתצורה שלה, שלושה צילינדרים בנפח 1.0 ליטר מוגדשי טורבו שפותח במשותף עם ג'נרל מוטורס . 111 סוסים ב-5,200 סל"ד ו-16.3 קג"מ ב-1,800 סל"ד מציבים אותו ב"תקן" המקובל, כמו גם תיבת שישה הילוכים פלנטרית.
בפועל, כל עוד לא מצפים ממנו לתאוצות מסמרות שיער, העסק זז בקצב מניח את הדעת. תיבת ההילוכים עובדת חלק מאוד ויש למנוע די "בשר" בחלק הנמוך והבינוני של הפעולה שלו. הוא כן משמיע שריקה מוזרה מדי פעם שנשמעת בעיקר בנסיעה עירונית, בבדיקה מול קולגות מסתבר שזה משהו שגם הם נתקלו בו ותקין לחלוטין. מוזר אבל תקין.

מעבר להתנהלות מנהלתית כבר קשה לו, הוא מתאמץ ומתלונן רוטן ורוטט תחת עומס, מה שמוציא חשק לדרבן אותו לעקיפות ספונטניות. עד מהירות של 100-120 קמ"ש הסל"ד נשמר בתחום ה-2,000 סל"ד והרעש בתחום הנסבל. מעל זה יש כבר יותר מדי צלילים שחודרים לתא, מהמנוע, מהגלגלים והמראות.

נוחות הנסיעה לא טובה במיוחד ואולי למטה מכך על כבישים שבורים. כיול מתלים הוא אחד האתגרים הכי גדולים של יצרניות רכב ואומנות שקשה לשלוט בה. זה לא קשור למחיר המכונית - זה קשור למסורת. בדגמים של דאצ'יה ובסיטרואן קקטוס היו ויש כיולי מתלים שיודעים להתמודד עם תחלואי ארצנו - פה לא. הוא נוקשה וחובט, מעביר שברים קטנים כגדולים לתא הנוסעים. אגב, זה לא שיש תמורה לכיול הזה בנהיגה דינאמית, שם הם רכים מדי כדי לשלוט בהעברות משקל, יחד עם הגה מנותק לגמרי ושלדה לא קואופרטיבית - אתם לא רוצים לקחת אותו לקצה. המקום בו הוא מספק את האיזון המיטבי הוא בגזרת 70-100 קמ"ש על כבישים טובים ובנהיגה מתונה. בבלימות ממהירות גבוהה נדרשו הבלמים ללחיצה אסרטיבית כדי להאט את הרכב בצורה משכנעתף אולם לא נרשמה כל דעיכה ביכולת.

בסיום ימי המבחן, עם צריכת דלק של 12 ק"מ לליטר הוא גם לא מצטיין כחסכוני במיוחד.

ל-MG ZS סמל שלבני ה-50 וצפונה עשוי להעלות זיכרונות נעימים של יצרנית מכוניות הספורט הבריטית. לשאר הוא לא אומר הרבה, אבל הוא כן מציג את הטעם העכשווי ביותר בתעשיית הרכב - ג'יפונים מרשימים למראה ומאובזרים לדור שלא מפשפש בדקויות המסורת ומחפש את התמורה הכי טובה לשקל שלו.

האם ה-ZS מעניק אותה? קשה להתווכח עם תג מחיר של 106 אלף שקלים תמורת האבזור והמימדים שלו. לחמש שנות האחריות שלו ו-150 אלף הקילומטרים שמכוסים בה יש משקל גדול לא פחות מרשרוש הניילונים. כמה מלקוחות הז'אנר הזה באמת רוצים לשמוע בכלל על הנאה מנהיגה והתנהגות? פרומיל.

הקושי המרכזי שלי להמליץ עליו כמכונית המשפחתית המרכזית שלכם הוא בעיקר בשל פער הבטיחות הבעייתי שלו. אנחנו רואים יותר ויותר מכוניות סופר מיני בסכום הזה שלא מתפשרות בסעיף הכי חשוב כאשר בוחרים להושיב בו את המשפחה, החבילה הנוצצת הזו לא צריכה להסיח את דעתכם מזה. אם נחזור לתחילת הכתבה, עוד חמש שנים מהיום כנראה שהעסק כבר ייראה אחרת לגמרי. בינתיים אפשר לבדוק מה קורה באולם התצוגה הסמוך עם הקקטוס המחודש של סיטרואן.

מנוע, הנעה - בנזין, 3 צילינדרים טורבו
נפח - 999 סמ"ק
הספק/סל"ד - 5,200/111
מומנט/סל"ד - 16.3/1,800
תיבת הילוכים - אוטומטית, 6 הילוכים

ביצועים
תאוצה 0-100 (שניות) - 12.8
מהירות מירבית (קמ"ש) - 180

מידות
אורך (ס"מ) - 432
רוחב (ס"מ) - 180
גובה (ס"מ) - 161
בסיס גלגלים (ס"מ) - 258
תא מטען (ליטרים) - 448

מתחרות:
סיטרואן קקטוס, דאצ'יה דאסטר

מחיר:
106,000 שקלים