אחת הטרוניות שנשמעות היום יותר ויותר כלפי מכוניות חדשות היא ש"כולן נראות אותו הדבר", קשה לומר שהיא משוללת כל יסוד, מצד שני נסו אתם להבחין בין דגמים שונים של מכוניות משנות ה-20 וראשית שנות ה-30, או בין שלל האמריקניות בשנות ה-50 ואני לא בטוח שתחשבו אחרת.
אבל אז בשנת 2014 הגיע הקקטוס וכמה שהוא היה שונה...
לא רק בצורה המעוגלת שלו, לא רק בגלל ה"איירבאמפס" אותם מיגוני גומי על דפנות המכונית, בחזית שלה ובחלק האחורי שנועדו למנוע את כל אותן מכות חניה. זה היה גם עם תא הנוסעים המיוחד שלו, כן גם על המוזרויות שלו. זו הייתה התפיסה שמכונית זולה יכולה להיות משהו עליז וכיפי.
עכשיו הוא מגיע אלינו אחרי מתיחת פנים שאין מנוס מלומר את זה - מחקה המון מהעליצות שהוא הביא איתו.
איפה השוקולדות?
השאלה הראשונה ששאלו הבנות שלי למראה הקקטוס החדש הייתה "איפה השוקולדות?", כאשר הקקטוס היה אצלנו במבחן ארוך הטווח שלו, הוא הגיע בצבע לבן עם חיפויי איירבאמפס חומים שזכו אצלנו לכינוי "שוקולדות". ובכן, הם לא נעלמו לחלוטין, אלא פשוט ירדו לחלק התחתון של הדלת, במיקום שאין לו על פניו שום יתרון. האגדה מספרת שאת הפיג'ו 404 עליה השלום הפסיקה לייצר פיג'ו מכיוון שהייתה אמינה מדי ופשוט לא התקלקלה. האם אותם איירבאמפס נעלמו כי פחות ופחות לקוחות הגיעו להחליף חלקי פח בקקטוסים שלהם? תודו שזו לפחות מחשבה מעניינת...
כך או כך, המראה השגרתי יותר של הקקטוס לא מגיע רק כדי לרענן, הוא נובע גם מהעובדה שמקו הדגמים של סיטרואן נגרעה זה מכבר ה-C4 הקומפקטית המשפחתית, וכעת הקקטוס צריך למלא גם את משבצת המשפחתית הרגילה, מה שמכתיב עיצוב יותר האצ'בקי ופחות הרפתקני.
תא הנוסעים מציג את אותו מראה מוכר וחינני של הקקטוס טרום מתיחת הפנים. סביבת הנהג מורכבת משני צגים דיגיטליים, זה מול הנהג לתצוגת נתוני הנהיגה הרגילים כמו מחוון מהירות, דלק, הילוך וכעת גם זיהוי שלטי מהירות. שאר הפונקציות, ממחשב דרך, מצלמת הרוורס, מערכת השמע, המיזוג, התפריטים וכל השאר מתופעל מהמסך המרכזי - זה נשמע עמוס וזה אכן כך. כל התעסקות בו גורעת מתשומת הלב שצריכה להיות בכביש.
המרווח טוב ותנוחת הנהיגה גבוהה, במתיחת הפנים נוסף כיוון עומק להגה. הראות החוצה טובה מאוד, וצריך רק כמה רגעים כדי להבין איפה נגמרת החזית המעוגלת שלו. המושבים המוכרים שלו והזכורים לטובה שופרו אפילו יותר, הם אולי לא בדיוק הדבר הכי תומך בסיבובים אבל יש בהם רכות כורסתית שמזכירה למה לסיטרואן יש מוניטין נוחות מופלא כל כך. ברמת הגימור של המכונית הנבחנת - SHINE PK שהיא הגבוהה מבין שתי רמות הגימור שלו יש גם את תוספת הריפוד עם ספוג במספר רמות צפיפות שמשפר עוד יותר את הנוחות הראשונית של המכונית.
כבעבר, תא הכפפות הנפתח מעלה (בזכות העברה של כרית האוויר לתקרת המכונית) הוא הברקה שימושית מצוינת. יש כאן מעט מדי מקומות אחסון, אלו שיש די קטנים, מחזיקי הכוסות גם הם מעט קטנים ומקום להניח בו בבטחה את הטלפון בלי שיעוף בפניות חדות לא מצאנו. אמנם ימות החורף לא אפשרו לנו לבחון הפעם את יעילות מערכת המיזוג בעלת שלושת הפתחים, אבל במבחנים הקודמים שכללו נסיעות קיץ לוהטות - אין למערכת שום בעיה לצנן את התא. מה שכן, רעש המפוח בדרגת ההפעלה החזקה ביותר חזק מאוד.
המושב האחורי מציע מבנה שטוח ורחב ידיים, גם המרווח לרגליים טוב למרות 260 ס"מ בבסיס הגלגלים. בסיטרואן שמעו כנראה את זעקתם של בעלי משפחות והוסיפו תאורה אחורית ליושבים פה, יש מעט מאוד דברים מתסכלים יותר מהשתופפות עם הנייד בחיפוש אחר מוצץ בחשכה. תא המטען מטעה ברגע הראשון בגלל נתון של 358 ליטרים. אבל בפועל הוא עמוק ורבוע, מה שמאפשר להעמיס בו בנוחות לא מעט ציוד.
אבל עם כל הכבוד לתאורה האחורית, התוספת החשובה והמתבקשת ביותר הייתה של מערכות בטיחות מתקדמות, וכאן יש פחות או יותר את רובן. שליטה אוטומטית על עוצמת התאורה, התרעת אי שמירת מרחק, זיהוי שלטי מהירות (עם התאמה למהירות בבקרת השיוט), זיהוי רכב ב"שטח מת", בלימה אוטומטית, מצלמת רוורס ועוד.
מרבד הקסמים
לקקטוס העדכני, כמו בעבר מנוע שלושה צילינדרים בנפח 1.2 ליטרים. הוא מפיק 110 סוסים ו-20.9 קג"מ. תיבת ההילוכים היא פלנטרית עם שישה יחסי העברה. איך זה נוסע, בדיוק כמו שזכרנו. המכונית הקלילה מייצרת קצב נאה מאוד, רעד שלושת הצילנדרים מורגש רק בזחילה או בהאצה חזקה, בשאר הזמן לא תדעו בכלל. את העליות לרמת הגולן הוא אוכל בקלילות, אמנם עקיפות של מובילי טנקים דרשו מומנטום, אבל בשאר הזמן אין ממש בחשש. תיבת ההילוכים עושה עבודה טובה מאוד באופן כללי, אבל שוב, כמו שזכרנו במהירות איטית בעיקר בהילוך הראשון והשני העברת ההילוכים לא נעימה ומלווה מדי פעם בנדנוד לא נעים.
נוחות הנסיעה המצוינת של הקקטוס מקבלת כאן תגבור באמצעות בולמים חדשים שעושים שימוש בשיכוך הידראולי. מה שמאפשר להוסיף עוד ספיגה בעיקר סביב קצה מהלך הבולם - ששם הם בדרך כלל מתקשים. כך, עם הבולמים החדשים מעלים לחלוטין הקקטוס כל זכר לכבישים המחוטטים, בולע מכסי ביוב, שותה מהמורות, מגהץ באמפים, מעלים גלים ושאר סופרלטיבים שיגרמו לכם להבין - לא תקבלו מכונית יותר נוחה מזו אלא אם כן היא תצויד במתלי אוויר - ואני מתכוון לאלו היקרים בטירוף בואך דגמי קצה של מותגי יוקרה.
כבעבר, ההתנהגות היא לא בדיוק מנקודות החוזק של הקקטוס. הוא קליל ושש אלי פניות, אבל לרכות הנינוחה של המתלים יש מחיר כאשר מגזימים בפניות וההגה עצמו עמום מאוד במשוב שלו.
תצרוכת הדלק הכוללת בסיום ימי המבחן עמדה על 14.5 ק"מ לליטר, תואמת פחות או יותר את הצריכות אליהן הגענו במבחן ארוך הטווח של הגרסה טרום מתיחת הפנים והיו כ-15 ק"מ לליטר וגם 17.5 ק"מ לליטר בנסיעות ארוכות ונינוחות.
מה הלך ומה נשאר?
סיטרואן קקטוס, עם האיירבאמפס או בלעדיהם הוא קרוסאובר חביב מאוד ובעיקר שונה בנוף המקומי. הוא מרווח דיו לשמש משפחה צעירה או רכב גימלאים שמסתפקים בהקפצה אקראית של הנכדים. האבזור מניח את הדעת ואפשר לסלוח לו על מיעוט במקומות האחסון. תוספת מערכות הבטיחות המתקדמות מבורכת מאוד וכן הדברים הנוספים כמו התאורה האחורית, התמיכה המלאה בעברית וחמש שנות האחריות שלו. המנוע עושה את העבודה, הוא חסכוני למדי ונוחות הנסיעה, נו טוב, אנחנו לא יכולים לשבח אותה מספיק.
מצד שני עם כל האבזור הזה לקקטוס יש גם תג מחיר שהתייקר ועלה מ-105 אלף שקלים ל-115 אלף שקלים. כאן הוא מאבד קצת את הנוקאאוט החד שהיה לו בעבר. אני כבר יכול לראות יותר ויותר אנשים פוזלים ממנו מעלה אל ה-C3 איירקורס, לסיאט ארונה או יונדאי קונה שמציעים יותר בכמעט כל תחום למעט הנוחות ולא עולים הרבה יותר כסף. אז קקטוס, ברוך הבא לעולם האמיתי, רצית להיות דומה לכולם? אין בעיה , אבל זה בא עם תחרות לא קלה.
על הצד הטכני: סיטרואן קקטוס
מנוע, הנעה: בנזין, 3 צילינדרים, טורבו, קדמית
נפח: 1,199 סמ"ק
הספק/סל"ד (כ"ס): 110/5,500
מומנט/סל"ד (קג"מ): 20.9/1,750
תיבת הילוכים: אוטומטית, 6 הילוכים
מידות:
אורך (ס"מ): 417
רוחב (ס"מ): 173
גובה (ס"מ): 154
בסיס גלגלים (ס"מ): 260
תא מטען: 358 ליטרים
ביצועים:
תאוצה 0-100: 9.9
מהירות מירבית: 193
מתחרים:
קיה סטוניק, סיאט ארונה, סיטרואן C3 איירקרוס
מחיר:
115 אלף שקלים