התוכניות היו גרנדיוזיות. הביצוע קצת פחות. בתאום כמעט מושלם עם תחילת שידורי העונה האחרונה בסדרה משחקי הכס, סקודה השיקה את סקאלה החדשה. ההשקה העולמית נערכה בעיר ספליט שבקרואטיה, והרעיון שלי היה לבחון ולצלם את המכונית החדשה בקרבת האתרים ההיסטוריים שבאזור ששמשו השראה ותפאורה לסדרת הטלוויזיה המצליחה. ויש לא מעט כאלה, כמו מבצר ההר Klis שמהווה את שער הכניסה לעיר מירין, קתדרלת 'סנט ג'יימס' בעיר סיבניק, שמייצגת את 'בית שחור ולבן', מקדש האל מרובה-הפנים, קתדרלת 'דומניוס' בעיר העתיקה של ספליט שבמרתף שמתחתיה הוחזקו הדרקונים ובסביבותיה כמו רחוב Papalićeva צעדו המורדים בשלטון דאינריז טארגאריין.
אז תוכניות היו, ומסתבר שלא רק לי. כי לאחר שבוע שטוף שמש, חמת זעמו של מלך הצפון הגיחה ליום אחד וטרפה את כל הקלפים. גשם, רוח, ומשב ערפילי טשטשו חלק מהנופים שכנראה מרהיבים לא פחות במציאות מאשר על המסך הקטן. המסע שלי אל מעלה-המלך כנראה שיצטרך להידחות למועד אחר. בינתיים כדי לא להיתקל במהלכים הלבנים נסתי על נפשי כשאני רוכב בכרכרת הברזל החדשה של סקודה.
שלב הבתים
למצטרפת החדשה לשורות סקודה קוראים 'סקאלה'. היא מקבלת את שמה מהשפה הלטינית ופירושה 'סולם' או 'מדרגות' ואיך שזה יושב "בול" על רצף האירועים בסדרת הטלוויזיה כמו גם על תוכניותיה של סקודה. סקאלה מסמלת שינוי תפיסתי ועיצובי עבור סקודה ועל כן היא לא רק מחליפה את ספייסבק וראפיד, אלא טוענת לשבת על כס המכונית הקומפקטית, שוות ערך נניח לפולקסווגן גולף. זו כבר משימה מאתגרת למדי, בוודאי כשסקאלה מבוססת על פלטפורמה מתוחה של פולו הקטנה יותר (MQB-A0) ולא הפלטפורמה של סדרת המשפחתיות.
במציאות היא נראית ארוכה, ומתוחה לקצוות. זה חלק מהעיצוב החדש של סקודה כמו החרטום האנכי שוויזואלית מגדיל את הפרופיל. יש בה גם כמה סממנים חדשים שמעתה יפארו את כל דגמי סקודה כמו הפנסים האחוריים שיוצרים מדרגה, או הכיתוב "סקודה" על תא המטען במקום הסמל המסורתי (מהלך שהחל בסין כי להנגיש את המותג לקהל הרחב). התוצאה הכללית גם אם לא פורצת דרך או שונה, מאוד מסותת ואלגנטית.
אני נכנס לחלל האירוח שגם הוא מציג קו חדש. לטענת מעצב סקודה הם ניסו לשלב את מראה השבכה הקדמית שיורדת לתוך הפגוש גם בתוך תא הנוסעים. זאת הסיבה שאזור המולטימדיה מציג מדרגה שכזו, שגם שימושית להנחת מפרק היד לתפעול המערכת. כמו בקליפה החיצונית, גם בפנים נמצא משחקי תלת ממד, ושילוב משטחים מדורגים כמו פתחי המיזוג הצידיים שחודרים לתוך מרחב ידיות הדלתות. העיצוב מאוד מזמין, החומרים טובים ברובם (במיוחד אלה העליונים) ואיכות הגימור מצוינת.
יש גם שפע של תאי אחסון בהם ניתן להניח את הסלולר או לשכוח חרב מפלדה ואלריאנית. ויש גם שפע של אבזור כמו לוח מחוונים מוקרן על מסך בגודל 10.25 אינץ' עשיר במידע ועם תצוגה מתחלפת, מולטימדיה עם מסך בגודל 9.2 אינץ', 2 כניסות USB-C מלפנים, ועוד. יש גם אבזרים חכמים כמו וו הגרירה האינטגרלי שבלחיצת כפתור מנתק את עצמו או פקק מילוי נוזל השמשות, שנפתח כסוג של משפך כדי לבלוע את כל הנוזלים שנמזגים לתוכו. מבחינת מערכות בטיחות, סקאלה מיישרת קו עם הטרנד הנוכחי כשבולט לטובה הוא חיווי "שטח מת" שנמצא בצדי המראות לכיוון הנהג ולא על זכוכית המראה עצמה כפי שהיה עד כה.
כל הטוב הזה לא מגיע ללא מגרעות. למשל: חלק מהלחצנים כמו זה שאחראי על מצבי הנסיעה, מוסתרים תחת בלם היד, תפעול מערכת המולטימדיה מבוצע רק ע"י לחצני מגע שפחות נוחים לשימוש עיוור תוך כדי דהירה, או ידית בקרת השיוט האדפטיבית שעדיין שומרת על מקומה המסורתי מאחורי גלגל ההגה.
אם יש משהו אחד שמייחד את מכוניות הנוסעים של סקודה, זה ללא ספק מרחב הפנים, וסקאלה לא מאכזבת. ההרגשה היא כאילו נכנסים לאולם הגדול של ביילור, עם המון מקום מלפנים ובמיוחד מאחור, בכל ממד. יש גם אוכפים חדשים שמשלבים עור ואלקנטרה, בשזירה ייחודית שנראה שנתפרו למידותיו של כרסתן ממוצע שמטייל בפונדקי הדרכים הפזורים בין ווסטרוז למעלה-מלך. המושבים האלה מאוד נעימים למגע וגם מאוד נוחים לישיבה עם תמיכה מעט חסרה לירכיים ומצוינת לגב. הם כמובן יוצעו ברמות הגימור הגבוהות, כשברמות הנמוכות יותר נמצא מושבים אחרים, פחות נוחים ותומכים ובעיקר קצרים מידי. כך שלאורך זמן ברכי הנהג מעט באוויר בתנוחה מעייפת.
מסע של איש אחד
לו"ז האירוע אפשר לי לתכנן שני מסעות שירחיקו אותי ממרכז העיר ספליט, כשבסופן אוכל לכתת את רגליי בשני אתרי צילום היסטוריים ששימשו את יוצרי סדרת הטלוויזיה. איזה מזל שגם סקאלה התייצבה לאירוע ההשקה עם שני מנועים רלוונטיים לישראל, שכבר משרתים דגמים אחרים בשורות סקודה (וקונצרן פולקסווגן בכלל). כך שנותר לי רק להתאים את יחידת הכוח למסע. הדרך לקתדרלת 'סנט ג'יימס' בעיר סיבניק, מקדשו של האל מרובה-הפנים, משתלשלת לאורך החוף בכביש שייעודו מתחלף מעירוני לבינעירוני. לא צריך מנוע בריון למשימה ומנוע התלת-צילינדרי, 1.0 ליטר המוגדש, התאים בדיוק ליעד. העובדה שהוא הגיע להשקה בשילוב עם תיבה ידנית (6 הילוכים), היה מבחינתי רק בונוס.
115 כ"ס ותיבה ידנית הצליחו להזיז את סקאלה בצורה מרשימה. מורגש שהמנוע לא אוהב לשהות בסל"ד גבוה מידי, אבל הוא מספיק חזק וגמיש כדי להציע אפשרות לדהירה מהירה אם רק רוצים בכך. תיבת ההילוכים נוחה לשימוש, מדויקת, ודוושת המצמד רכה במידה. אישית הייתי מעדיף מהלך ידית הילוכים קצר יותר, לטובת דרבון סוסים מהיר יותר.
סט הצילום של מירין נמצא על צלע הר מעל העיר ספליט. למסע הזה רציתי משהו חזק יותר, כזה שיעזור לי להתחמק אם באורח פלא אתקל בדרקון רושף אש. אז נטלתי את המפתחות של הגרסה החזקה ביותר שהוצעה כאן, והחזקה ביותר בה מוצעת המכונית כעת: טורבו-בנזין, 4 צילינדרים, 1.5 ליטר, 150 כ"ס בשילוב לתיבה אוטומטית רובוטית עם מצמד כפול ו-7 הילוכים.
מנוע ה-150 כ"ס כבר מציע קצב התקדמות גבוה יותר. אם אתם זקוקים לרגליים מהירות כדי לצאת לקרב, זו הגרסה. היא מרגישה קלילה, תוססת ויחד עם תיבת ההילוכים עובדת מצוין. אפילו ההשתהות ביציאה מהמקום עם רגל "חצי" אגרסיבית, פחות מורגשת או מציקה.
שני המסעות שלי הציעו שפע של כבישים שונים להעמקת איכות ויכולות הנסיעה. במיוחד כשכל דגמי המבחן שעמדו לרשותי, בלי קשר לסוג המנוע, צוידו בחישוקי 17 אינץ' ובבולמי זעזועים מתקדמים בעלי שתי תוכניות קבועות: אחת לנוחות שניה לקשיחות. ההבדלים בין המצבים לא גדולים ומורגשים בעיקר בתחילת מהלך הפניה כשסקאלה שומרת על עצמה מפולסת יותר ופחות רוכנת. בשתי התוכניות סקאלה לא מציעה חווית נהיגה מיוחדת, ספורטיבית או מתקשרת במיוחד, אלא התנהגות כביש צפויה, טובה, ומרוסנת. בדיוק מה שרוב לקוחותיה יחפשו.
הבולמים המתקדמים לא הציגו נוחות נסיעה יוצאת דופן. היא כן היתה טובה ברובה, בעיקר במעבר על שיבושים גדולים ותלאי אספלט שבוצעו ברישול. שיבושים קטנים סוננו פחות. יש לומר שבולמים אלה מוצעים כאופציה בתוספת תשלום, כך שאלינו סקאלה כנראה שתגיע עם בולמים רגילים, לפחות ברמות הגימור הנמוכות יותר. מבחינה זו התמונה המלאה תושלם רק על אדמות ישראל.
שיר של אש ושל קרח
לא הספקתי לעבור בכל אתרי הצילום שהצבתי לעצמי כיעד, וגם לחלק מאלה שהגעתי מזג האוויר לא אפשר לי לספוג את כל החוויה. לא נורא, זה רק אומר שהיעד לא נמחק מהרשימה האישית שלי.
העולם החצי-בדיוני של משחקי הכס שונה לגמרי מהמציאות שלנו כיום. מציאות של סוסי ברזל בעיצוב קרוסאוברי, שממשיכים לנגוס בפלח המשפחתיות שמאבד מנפחו. "אלה כבר לא המספרים של פעם," אומרים בסקודה, "ועדיין סגמנט המשפחתיות מוכר בכמויות גדולות, במיוחד בחלק המערבי של אירופה." לכן הם מכוונים את סקאלה ללב הסגמנט ובידיעה שבחלק מהשווקים זו הולכת להיות משימה קשה.
אין ספק שסקאלה החדשה הרבה יותר גדולה ושימושית מספייסבק וראפיד אותן היא מחליפה. היא רחבה מהן ב-6.5 ס"מ, בעלת בסיס גלגלים ארוך יותר, ובעלת פרופורציות עדיפות. היא נוחה ושקטה יותר, סביבת הנהג שלה אלגנטית יותר, יש בה טכנולוגיה מתקדמת יותר, אבזור עשיר יותר, וגימור מהודק יותר. סקאלה היא מוצר אחר. הרבה יותר מתקדם, הרבה יותר מכונית קומפקטית מאשר סופרמיני מוגדלת.
זאת הסיבה שסקודה מנסה להצמיד את סקאלה לאוקטביה כאלטרנטיבה קצוצת זנב, ובחלק מהשווקים, ומבחינה זו גם בישראל, עלולה להיות לה בעיה. ספייסבק וראפיד מצאו נקודת אמצע כלשהי בין אוקטביה לפאביה הקטנה יותר, וגם אז היה להן קשה. לא רק בגלל מצב השוק הישראלי שפחות מתחבר לתצורת האצ'בק ובמקביל ראה בראפיד סוג של תת-משפחתית ליסינג, אלא בגלל שאוקטביה, ממרום שנותיה, עדין נותנת את הטון. זו משפחתית גדולה שימושית ומתחכמת יותר מסקאלה כשבנוסף גם מתומחרת בצורה תחרותית לנוכח שאר יריבותיה בשוק כמו טויוטה קורולה ויונדאי איוניק, שלא עושות לה הנחות.
סקאלה שתגיע אלינו לקראת הקיץ, תצטרך לפלס לעצמה דרך משלה לכס המלכות. לשמור מרחק מהטוענות לכתר שאורבות לה מעבר לפינה ואלו מולן היא מתומחרת באירופה כמו פורד פוקוס החדשה, קיה סיד והגרסאות הפשוטות של פולקסווגן גולף או אפילו מאחותה הגדולה שכוחה עדיין בין חישוקיה.