מבחן דרך: מאזדה CX-5 המחודש

בעולם הג'יפונים הבינוניים, קשה שלא להיות בינוני ואני לא מדבר רק על הגודל. החלום של הבורגנות הישראלית הזעירה, זה שהחליף את הסדאן 1,600 של פעם הוא לא יותר מרכב של סך כל פשרותיו. רוב הכלים בקבוצה הזו הם חיות מגושמות, לא נעימות במיוחד, שימושיות הרבה פחות מסטיישן, לא באמת מסוגלות להניח רגליים רחוק מדי מהכביש הסלול - אבל למי יש פרצוף להוריד את הילדים בגן עם סתם משפחתית.

בתוך כל העיסה הזו, תמיד היו כמה חברים שהיו יוצאי דופן. סובארו פורסטר עם יכולות השטח, טויוטה ראב4 עם האלטרנטיבה ההיברידית, או פיג'ו 3008 עם תא הנוסעים האוונגרדי שלו. גם מאזדה CX-5 הצליח לחצוב לעצמו מקום, עם התנהגות כביש מצוינת ומאוד לא אופיינית לג'יפון.

מאזדה XC-5 עבר לפני כשנתיים מתיחת פנים. הוא היה בעל עיצוב ספורטיבי ונאה ונותר כזה גם אחריה. אבל החרטום העמוק שלו מכיל עכשיו גם חלק מהחידושים החשובים שלו ואלו מערכות הבטיחות המתקדמות שנוספו אליו. עד כה מערכת הבטיחות המתקדמת היחידה עמה הוא הגיע הייתה בלימה אוטונומית, מה שלא רק העמיד אותו בנחיתות מול המתחרים, אלא גם אילץ אותו לעשות שימוש במערכת של מובילאיי בהתקנה מקומית. לא עוד. כעת, כבר מרמת הגימור קומפורט הבסיסית הוא מקבל בנוסף לבלימה האוטומטית גם בקרת שיוט אדפטיבית כולל מצב פקקים, התרעה על סטייה מנתיב כולל תיקון אקטיבי, שליטה אוטומטית על האורות ותאורה עוקבת פניה. ברמת הגימור פרימיום גם התרעה ובלימה בזיהוי תנועה חוצה בנסיעה לאחור וברמת הגימור Signature נוספת גם התרעה על רכב ב"שטח מת".

תא הנוסעים עבר גם הוא עדכון, אבל באמת, חוץ מבעליו של CX-5 ועובדי אולמות התצוגה, קשה מאוד להצביע עליהם. כפתורי בקרת האקלים, פתחי המיזוג ושינוי קל בתפעול חוגת השליטה של מערכת המולימדיה. זהו. מה נשאר אם כן? אותו תא נוסעים נאה ועם חומרים איכותיים, תנוחת נהיגה מצוינת של ישיבה בתוך הרכב ולא על הרכב. תמיכה טובה למושב, ראות סבירה החוצה שנפגעת בשל הקורות הקדמיות העבות ובשל הזווית שלהן. הנדסת האנוש סבירה, אם כי הדפדוף בין התפריטים במחשב הדרך והשליטה על מערכת המולטימדיה עדיין אינן טובות. יש צימוד למכשירי אפל שעבד טוב מאוד. צימוד למכשיר אנדרואיד נתקל בתקיעות וגמגומים מדי פעם.

המושב האחורי נותר צפוף כשהיה ביחס למתחרים כמו סובארו פורסטר וגם קו החלונות לא ידידותי לילדים. יש פתחי מיזוג וזה מצוין, אתה מחפש לשווא את יציאות ה-USB שאמורות להיות מאחורה רק כדי להיזכר שהן נמצאות במשענת היד של המושב האחורי האמצעי. ואם אני מסיע שלושה אנשים מאחור? אז נכון, לא ממש סביר שתסיעו פה שלושה אנשים, אבל עדיין, לא ברור לנו הפתרון הזה.

תא המטען על 442 הליטרים שלו סביר בנפח, בעל פתח הטענה טוב וגישה נוחה וכן עם פתרונות עיגון ואחסון. הכיסוי שלו הוא מסוג הבד הנגלל, אני אישית מעדיף מדף קשיח.

בעוד מרבית המתחרים שלו פנו לשימוש במנועים עם נפח גדול יותר (פורסטר), נעזרים במנוע חשמלי (ראב 4) או פשוט משדכים טורבו ליחידת הבנזין (ספורטאז', קשקאי, קארוק, 3008 ועוד), מאזדה נשארת לפחות בישראל גם עם נפח לא גדול של 2.0 ליטרים וגם עם מנוע אטמוספרי. אכן, זו בחירה שיש שכל בצידה עבור מאזדה. בכל זאת, חברה קטנה, בלי כיסים עמוקים להרפתקאות של מנועי טורבו קטני נפח. מצד שני, מעבר לים יש לה מנוע 2.5 ליטר מוגדש עם 230 כ"ס, אבל שוב, אלינו הוא אינו רלוונטי כלל.

בפועל 165 הסוסים שלו ו-21.4 הקג"מ מאיצים אותו ל-100 קמ"ש ב-10.1 שניות. זה לא לאט, זה גם לא מהר, זה בכל אופן לא מעניק תחושה נמרצת מדי על הכביש. הפינוק שמרעיפים עלינו מנועי הטורבו גורמים לנו לשכוח שמנוע אטמוספרי זקוק לקצב משלו על מנת לטפס לסל"ד גובה כדי לספק את הסחורה. בפועל לא תרגישו פערים גדולים מדי בשיוט, זה רק תחת עומס שהרזון שלו ניכר. מצד שני הוא עושה שימוש בתיבת הילוכים אוטומטית, פלנטרית בת שישה הילוכים - פשוטה ומצוינת.

נוחות הנסיעה טובה, על אף שהיא נוטה יותר לצד הקשיח של הכיול. על שברים גדולים בעיר מרגישים את התנועה והספיגה של המתלה, אם רק היה אפשר לוותר ברמת הגימור הזו - אקזקיוטיב על חישוקי ה-19 אינץ' זה היה נהדר. מכל מקום, ככל שעולה המהירות העסק מתייצב. כך שיש נוחים ממנו, אבל לסידור הזה יש יתרון במקום אחר. נכון שהתנהגות כביש היא לא בדיוק סעיף מרכזי ברשימה של מי שקונה את המכוניות האלו. אבל בשורה התחתונה ה-CX-5 היה ונותר הסמן הימני בתחום הזה. הוא פונה מצוין, בעל ריסון טוב מאוד של הגוף בפניות ולא רק שאינו נסחב מעיקול לעיקול כמו רוב מתחריו שמעניקים תחושה של שיכור שמנסה לרוץ בגרם מדרגות לולייני - הוא באמת יכול להעלות חיוך על הפנים. מאזדה הייתה ונשארה מהטובות ביותר באומנות של כיול מתלים מוצלח. מערכת חלוקת המומנט בפניות מוסיפה לבסיס המוצלח בלאו הכי שלו ומגדילה את הפער בינו לבין שאר כלי הרכב בקבוצה שלו.

עם נהיגה שכללה בעיקר קצב מנהלתי בלי יותר מדי מאמץ, ה-CX-5 רושם 11.7 ק"מ לליטר בצריכה משולבת. לא רחוק מזו של מתחריו עם כל מנועי הטורבו המתוחכמים, שגם מועדים לפורענות בצריכת הדלק ברגע שמעמיסים עליהם. אגב צריכת דלק, במאזדה אחת ממערכות דימום המנוע הטובות יותר שיש, במיוחד כי היא מחזירה לחיים את המנוע באופן נעים מאוד, בניגוד לאחרות שמנערות את המכונית כמו מלח מוכה שחפת שמתעורר בשיעול.

מצד אחד, על מנת באמת לבלוט בקטגוריה של הג'יפונים והקרוסאוברים המודרניים צריך להצטייד באיזה מאפיין שובר שגרה או ייחודי. בין אם יהיה זה מחיר, ביצועים, מרווח, בטיחות או כל דבר אחר.
בהיותו לא מהמרווחים, החזקים או הזולים בקבוצתו, וכן שבתחומי המרווח, הביצועים והנוחות הוא לא רושם פרקים חדשים בספר. מתיחת הפנים ועדכון המערכות הבטיחות לא שינתה לגמרי את המאזדה CX-5 יתרונותיו בתחום הדינאמי נותרו רלוונטיים למעט מאוד אנשים.

אבל למרות התנהגות הכביש העליזה והעיצוב הדרמטי, בשורה התחתונה אני דווקא חושב שיש בו מענה למי שמחפש את המכונית הסולדית בקבוצה הזו. למי שעוד לא, או כבר לא זקוק למרווח בתא הנוסעים, שכל אופנת מנועי הטורבו זרה לו, שמערכות מולטימדיה מרובות פירוטכניקה לא עושות לו את זה ובכל זאת רוצה משהו מעט שונה. האם ב-174 אלף שקלים לרמת הגימור הנבחנת הוא יהפוך פתאום ללהיט מכירות - מסופקני, יש במחירים זולים יותר ממנו כלים שעבור רוב האנשים שאינם בררניים מדי יעניקו הרבה יותר בהרבה פחות.

האם הוא בפני עצמו מציע היום תמורה טובה יותר מאי פעם? כן רבתי. ואם כל זה היה רק בשביל לקבל עוד מכונית עם מערכות בטיחות מובנות מפס היצור ולא צפצפה פסיבית בהתקנה מקומית - דיינו.

מנוע, הנעה: בנזין, 4 צילינדרים, קדמית
נפח: 1,998 סמ"ק
הספק/סל"ד (כ"ס): 165/6,000
מומנט/סל"ד (קג"מ): 21.4/4,000
תיבת הילוכים: אוטומטית פלנטרית, 6 הילוכים

מידות:
אורך (ס"מ): 455
רוחב (ס"מ): 184
גובה (ס"מ): 168
בסיס גלגלים (ס"מ): 270
תא מטען: 442 ליטרים

ביצועים:
תאוצה 0-100: 10.1 שניות
מהירות מירבית: 189 קמ"ש

מתחרים:
סיאט אטקה, פיג'ו 3008, סובארו פורסטר, טויוטה ראב 4, יונדאי טוסון, קיה ספורטאז'

מחיר:
174 אלף שקלים