נתיב פלוס: ייסורי גמילה מבורכים

למשרד התחבורה יש אותות קלון גדולים. החניקה האיטית של הרלב"ד (מי רוצה מטיף בשער המשרד...), ה"הצלחה" לשמור על מספר הרוגים שנתי למרות השיפור בכלי הרכב והתשתיות, הפארסה העלובה של "דירוג הבטיחות", יש בו פקידים שגם את חימום הכיסא שלהם נראה שלא ממלאים היטב ואני יכול להמשיך, לו זו הייתה מטרת הטור הזה.

אבל הפעם, משרד התחבורה דווקא לא נכנע לפופוליזם, הפעם משרד התחבורה עשה מה שמבוגר אחראי צריך לעשות כשאין ברירה - להחליט על צעד קיצוני.

צעד קיצוני שהוא ראשון בתהליך גמילה ארוך ומייסר מהמכונית הפרטית של מר ישראלי. כמו כל גמילה, מסמים, הימורים, אלכוהול, מין וצפיית בינג' - יש תופעות לוואי, יש קריז, יש טענות לכל העולם ומעט מאוד רצון להבין שאי אפשר להמשיך בהרס העצמי שנקרא אדם אחד במכונית בכל בוקר.

למי שנהג בכביש החוף או נתיבי איילון בחמש השנים האחרונות ברור שפרויקט נתיב פלוס בסך הכל הקדים בשנתיים את מה שבין כה וכה היה קורה. התארכות זמני הנסיעה בכביש החוף הייתה קיימת עוד לפני סימון 2+ עליו.

אני יודע שלא כולם עובדים מרחק הליכה מקו אוטובוס או רכבת בינם לבין מקום העבודה. יש כאלו שעובדים במקומות אליהם התחבורה הציבורית לקויה. גם לכם יש פתרונות בדמות שאטל שיכולים לארגן ממקום העבודה, אבל אני מוכן לקבל את הטיעון הראשוני - אתם תמשיכו בלית ברירה לעשות שימוש בכביש. גם אלו שכלי הרכב שלהם משמש אותם לצרכי עבודה.

אני מדבר על כל השאר, על אלו שרואים אוטובוס מבפנים רק בשינוע בשדות תעופה או בפעם האחרונה בשירות הצבאי. על אלו שכלל לא בדקו את האפשרות להגיע לעבודה בתחבורה ציבורית, כי "לא בא להם", כי הם משלמים כל כך הרבה על הרכב ורוצים להשתמש בו, כי הם חלילה צריכים להחליף רכבת ואוטובוס בדרך לשם.

אם לברוקרים בכירים בוולסטריט, פרסומאים בלונדון, אדריכל בברצלונה ונגן צ'לו בפילהרמונית של ווינה אין בעיה לנוע בתחבורה ציבורית, ייאות גם מר ישראלי לעשות זאת.

נכון, התחבורה הציבורית בישראל רחוקה שנות אור מהתפארת של האנדרגראונד, המטרו, החשמליות של וינה ושאר פתרונות תחבורה בעולם. נכון שסנכרון בין יותר משני כלי תחבורה ציבורית הוא קשה לעיתים, ושלושה הם כבר בלתי אפשריים הסתברותית. אני יודע את זה, כבר יותר משנתיים, כנוסע קבוע בכביש 5, אני עושה שימוש קבוע ונרחב בה, ובחודש שקדם לחגים שימוש אינטנסיבי במיוחד.

אבל התחבורה הציבורית בישראל היא מהזולות בעולם המערבי בזכות סבסוד נדיב מהמדינה. תחבורה ציבורית, כמו שירותים ציבוריים לא אמורה לייצר נוחות מדהימה, אף אחד לא מתרווח בתא בקניון עם העיתון (אני מקווה...). היא אמורה לייצר פתרון של פשרות במקום אחד ויתרונות במקום אחר. לא מוכנים להתפשר? אפילו לא יום אחד או יומיים בשבוע? אין בעיה, אבל כמו אלו שאינם מצביעים בבחירות, זכותכם הבסיסית לתלונות - נשללה מכם. על הפינוק של נסיעת אפנדי סוציופטית בדד במכונית ראוי שייגבה מחיר.

אז התחבורה הציבורית אינה מושלמת, היא לא תשתנה אם לא ייעשה בה שימוש ולא ייעשה בה שימוש כל עוד לא תשתפר - ביצה ותרנגולת קלאסיים. הפתרון לזה אגב נמצא גם הוא במשרד התחבורה. מישהו פעם שמע על מדיניות המפלגות בנוגע לתחבורה? בכתבה שלנו לפני בחירות אפריל חלקן כלל לא התייחסו לנושא - אתם מתבקשים לחשוב על זה בפעם הבאה שתשלשלו את הפתק ובתמורה ישלשלו עליכם.

נתיב פלוס אינו מושלם, העובדה שפעילותו וצמצום הנתיבים אינו מוגבל לשעות העומס כמקובל בפתרונות כאלו הוא טמטום פר-אקלנס. איסור רכיבה של דו גלגלי בהם זו כבר איוולת עם דיפלומה - מהו דו גלגלי אם לא תמצית החיסכון במטראז' על הכביש? יש לו עוד דרך ארוכה, אבל הצעד הראשון הזה, הוא הקשה ביותר, הכואב ביותר - אבל נחוץ מאין כמותו.