מבחן ראשון: יונדאי וניו

יונדאי וניו הוא קטן הקרוסאוברים של יונדאי, אח קטן לקונה ואח קטן מאוד לטוסון ואח קטן מאוד מאוד לסנטה פה והלאה עד הפלאסייד ברוך המימדים. פירוט השושלת הזו מבהיר דבר אחד - יונדאי כמו כל יצרנית יודעת על איזה צד מרוחה החמאה ומרצפת במרץ את היצע הדגמים שלה בקרוסאובר לכל צורך, שוק, גודל ועומק כיס. וניו, נכון לעכשיו, כי מי יודע מה עוד צפוי, הוא הקטן ביותר בהיצע. גודלו כשל סופר מיני כמו i20 כמה ס"מ לפה או לשם, אבל כל חזותו והופעתו אומרת קשיחות ועזוז, שמשה זקופה, מבנה רבוע, חרטום לא מצטנע, כאילו אינו מודע לגודל שלו, קצת כמו גור כלבים קטן. התחרות שמולו נמצאת בקרב הקטנים מבין הקרוסאוברים, ונעה מסיאט ארונה, קיה סטוניק בואך סוזוקי ויטארה, אם כי האחרון כבר גדול ממנו חיצונית. הכלים שממוקמים הלאה כמו סקודה קאמיק, פיג'ו 2008 ומעלה כבר גדולים, יקרים ממנו ולא ממש ברי השוואה.

מחירו של הוניו מתחיל ב-110 אלף שקלים לרמת הגימור אינספייר הבסיסית (חישוקי פלדה קטנים, מזגן מכאני, ללא בקרת שיוט ועוד), עבור ב-118 לרמת הגימור פרימיום הנבחנת (חישוקי סגסוגת 17 אינץ', בקרת אקלים, קיפול מראות חשמלי, תאורת יום לד, בקרת שיוט וכרום על הגריל) ועד 123 אלף שקלים לסופרים המאובזרת שמוסיפה שילוב עור סינטטי בריפוד וצביעה בגוונים שונים לגג ולמראות.

בתור הקטן והנגיש יותר מדגמי יונדאי, כבר כאשר ניגשים לתא הנוסעים אפשר למתן ציפיות בנוגע למה שנמצא בפנים. אבל דווקא המבט הראשון מסביב מרשים מאוד. שילובי גוונים, המוטיבים העגלגלים בעיצוב הקונסולה, מסך המולטימדיה בגודל 8 אינץ' עם קישוריות אפל ואנדרואיד, שני שקעי USB ושקע 12V, שליטה מההגה על בקרת השיוט, מחשב הדרך והמולטימדיה, כמות נאה ושימושית של תאי אחסון ומרווח לא רע בכלל ביחס למידות הקומפקטיות, כך זה ארוז בהנדסת אנוש פשוטה להבנה ותפעול.

מהצד השני הפלסטיקה מאוד נוקשה ופשוטה, אולי חצי מדרגה מעל האקסנט. בתור רכב בסיסי זה לא היה כל כך מפריע אלמלא הפלסטיק הזה היה גם במקומות אלמנטריים כמו משענת היד בדלתות. הפשטות הזו ממשיכה גם מאחור, שם הפלסטיק הזה ממשיך לשלוט בתא. מי שמפתיע פה בספסל הזה הוא מרווח הרגליים. למרות בסיס גלגלים צנוע של 252 ס"מ, מבוגר סביר מידות יכול לשבת פה מאחורי מבוגר סביר מידות במושב הקדמי, לא להתרווח בכיף, אבל בהחלט לשבת. פתחי מיזוג או שקעי טעינה אין כאן, אבל נחמד היה לגלות תאורה אחורית בדיוק מעל המושב האחורי, הורים צעירים שצריכים לתור אחר מוצץ בלילה ידעו להעריך את זה.

תא המטען עם 355 ליטרים יענה על צרכים של משפחה צעירה בעלת עגלה קומפקטית ותיק גדול או עגלה גדולה ותיק קטן. בכל מקרה יש בו וו תליה בודד וארבע טבעות קשירה.

יונדאי וניו לא משווק נכון לעכשיו באירופה. המשפט הזה חשוב כי הוא יכול להצביע על כמה מאפיינים של הדגם הזה. זה מתחיל במנוע, שבניגוד לאופנה הנוכחית לא מצמצם נפח וצילינדרים ולא עושה שימוש במגדש טורבו. זה מנוע חדש, עם שני מזרקי דלק לכל בוכנה, תזמון שסתומים חשמלי ועוד. עם מנוע בנפח בריא והספק של 123 כ"ס הגבוה מרוב מתחריו רף הציפיות עולה, אבל נתון המומנט שעומד על 15.7 קג"מ מצנן קצת את העניינים, מתחריו המוגדשים סוחטים יותר מהמנועים הקטנים שלהם וקג"מ זה בסוף מה שחשוב בעולם האמיתי בנוסף, שני אלו מגיעים בסל"ד גבוה משמעותית מאשר במנועי הטורבו. כל זה על הנייר, מה קורה על הכביש? ובכן עד רמה מסוימת הציפיה לביצועים נענית, בהתנהלות מנהלתית מינוס, עירונית עד פרברית רגועה הוא אכן כזה. שם הגמישות הלניארית של מנוע אטמוספרי עדיפה בעיני ונעימה יותר מהתזזיתיות של מנוע טורבו קטן.

המקום בו הרושם הזה נסדק הוא כאשר צריך להאיץ בו ליותר מקצב כזה או בכביש הררי. שם נחשף אופי אחר שלו. בעליות האוויר נגמר לו מהר, הצליל נהייה לא נעים, הקצב נהייה מתון והוא הרבה פחות נמרץ ממה שהיה מצופה מרכב קטן בהספק שהיה שייך למשפחתית עד לפני כמה שנים. מי שמצטרפת להשבתת השמחה היא תיבת ההילוכים שלו. מדובר בתיבה רציפה, מבין תיבות ההילוכים, תיבה רציפה היא אולי חסכונית בדלק, אבל בכל מה שקשור לאופי או ופעולה נעימה, היא ממוקמת קצת מעל תיבת פנדורה. למרות הניסיון לייצר לה "מדרגות" המדמות החלפת הילוכים, תחת מאמץ היא חושפת את האופי של תיבות רציפות, מזניקה את הסל"ד ואת המנוע למעלה ושם כזכור לא גרים בכיף הסוסים שלו. כך שיש פשוט מנוע שמרעיש מאוד, אבל הקצב ממש לא מתגבר בהתאם.

זה לא שהוא לא נוסע או לא יצליח להשלים עליה, הוא יעשה את זה ואפילו יאפשר עקיפה תוך כדי בתנאים מסוימים. אבל זה קצת כמו עם מתבגר שאומרים לו לסדר את החדר - זה יקרה בסוף, אבל אוהו כמה מריבות וצעקות עד שזה מתבצע.

אולי בגלל שהוא מכוון לשוק האמריקני, אולי כי זה מה שהיה על המדף, אולי כי התרגלנו לקרוסאוברים קטנים שמכוילים לצד הקשיח של הסקאלה, אבל כיול המתלים של הוניו נוטה לצד הרך. זה אומר מעבר מפתיע ותפעול טוב מאוד של שיבושים עירוניים, בורות ושקעים במהירות עירונית וזה נמשך כך עד מהירות גבוהה יותר. שם הבעיה היא פחות השיכוך של השיבושים אלא יותר השיבושים של הרעשים. כי בכל מה שקשור לבידוד, לא קשה להבחין איפה חסכו פה. נסיעה על כביש שאינו סלול ברמה גבוהה מאוד מחדיר לתא הנוסעים המון רעש מלמטה, מהכביש ומבולמי הזעזועים, אם יש רוח אז גם מכיוון החלונות וגם מכיוון המראות.

המחיר של הרכות הזו במתלים הוא בכביש המפותל. כל עוד לא תעשו שום דבר שהוא מעבר לנסיעה מאוד רגועה בקצב מאוד רגוע, הוא יסתדר עם זה. קליק אחד מעבר והעסק מתחיל להיות לא נעים בכלל. השילוב של מתלים רכים, עם היגוי מהיר ובלמים חזקים מייצרים תמהיל שבו תמרון בלימה וחמיקה ממכשול, או אפילו תנועת ימין-שמאל כדי לברוח מקרע צמיג באמצע מחלף או במקרה שהיה לי, עדר כבשים בעיקול - ולמרות שלא הגיע לרמה של איבוד אחיזה, הוא מתנודד באופן מאוד מאוד לא סימפטי עד שבקרת היציבות מרסנת את הנדנוד. גם במבחן סלאלום התופעה חזרה על עצמה.

אם נגענו בבקרת היציבות, זה המקום לפרט גם על שאר מרכיבי הבטיחות המתקדמת של הוניו. באופן מבורך ובהתאם למדיניות היבואנית, גם פה מערך הבטיחות הוא המקיף ביותר שניתן לאבזר את הדגם, והוא מגיע במלואו גם מרמת הגימור הבסיסית וכולל בלימה אוטומטית, תיקון סטייה מנתיב, שליטה בעוצמת התאורה ובקרת עירנות נהג וחיישני רוורס. עוד מערכת שמציע הוניו היא בורר מצבי נהיגה המאפשר בחירה בין מצב ספורט, חסכון ורגיל, למעט תגובה קצת יותר מהירה ללחיצה על המצערת במצב ספורט הפערים בין המצבים לא משמעותיים. למרות ההנעה הקדמית הוא גם מציע מערכת סיוע לנסיעה בחול ובוץ המתבססת על בקרת המשיכה.

בסיום ימי המבחן עמדה צריכת הדלק הממוצעת של יונדאי וניו על 13 ק"מ לליטר ממוצעים וסבירים לקבוצתו.

יונדאי וניו רחוק מלהיות מושלם. הוא לא מתאמץ להסתיר את העובדה שזה רכב שאמור להיות בבסיס ההיצע, כך הוא גם מוגדר על ידי היצרנית. החומרים בתא הנוסעים פשוטים, בידוד הרעשים שלו לא מהמשובחים, שילוב המנוע ותיבת ההילוכים לא עומד בקו אחד עם הטובים שבקבוצה שלו, מנהגי הכביש שלו לא מרשימים. אם מסתכלים מתחת למרכב גם רואים איפה חסכו (אין כיסוי תחתון למנוע, דיפון חלקי בבתי הגלגלים וחומרי בידוד בתא המטען). הוא פשוט מפתיע כי לאחרונה הרגלנו למוצרים מלוטשים הרבה יותר מיונדאי, i30 הנוכחית והסנטה פה הם שתי דוגמאות מצוינות.

אבל, הטוויסט בכל הסיפור הזה לא קשור למדדים אובייקטיביים כאלו ואחרים, למפרט הטכני, לביצועים או להתנהגות של הוניו. הוא קשור ללקוחות שלו בעולם האמיתי ובאולם התצוגה. זה יישמע כמו הכללה, אבל המציאות מוכיחה ששאלת קיומו או היעדרו של מדגש טורבו במנוע מעניינת ללקוחות שלו את קצה הבוכנה. אם בתיבת ההילוכים מופיעות האותיות P,R,N,D זה פחות או יותר עונה על הדרישות ממנה. מסך מולטימדיה גדול, צימוד לנייד ושקעי טעינה רלוונטיים הרבה יותר מריסון המרכב וכל עוד הוא מצויד במראה הנכון, עם הסמל המוכר וכמובן תג המחיר התחרותי - לא צריך הרבה יותר מזה. אפשר להתווכח אם זה טוב או רע, אי אפשר לבחון את זה, ולמדוד את זה אבל זו המציאות.

ושם בעולם האמיתי ובאולם התצוגה, היתרונות והחסרונות שעולים מהמבחן ניצבים מול רשימת הדרישות של הלקוחות - החל במראה החיצוני, עבור באבזור החיצוני ובאבזור הנוחות (ברמת הגימור הזו), מערכות הבטיחות ואת כל זה אורז תג מחיר תחרותי לקבוצה - ליונדאי וניו יש יכולת שכנוע טובה מאוד.

מנוע, הנעה: בנזין, 4 צילינדרים, קדמית
נפח: 1,598 סמ"ק
הספק/סל"ד (כ"ס): 6,300/123
מומנט/סל"ד (קג"מ): 4,500/15.7
תיבת הילוכים: אוטומטית, רציפה

מידות:
אורך (ס"מ): 404
רוחב (ס"מ): 177
גובה (ס"מ): 159
בסיס גלגלים (ס"מ): 252
תא מטען (ליטרים): 355

ביצועים:
תאוצה 0-100: 11.2 שניות
מהירות מירבית: 186 קמ"ש

מתחרות:
סיאט ארונה, קיה סטוניק

מחיר:
118 אלף שקלים (מבחן)