מפגש בכורה עם טויוטה היילקס המחודש

חמש שנים עברו מאז הציגה טויוטה את הדור השמיני של היילקס, הטנדר שרכש לו מוניטין חובק עולם בין חקלאים ומושבניקים, פקחי שמורות הטבע ולוחמי מיליציות באפגניסטן. היילקס 2020 קיבל מתיחת פנים קוסמטית, בעיקר בחזית; הגריל הישן הוחלף בכונס אוויר מגודל ומשושה, מוקף במסגרת מוכרמת ומזכיר את טאקומה האמריקני. יחידות תאורה לד חדשות הופיעו בארבעת הפינות והשינוי אינו דרמטי, אם כי הוא יותר יפה ועדכני מאשר בעיצוב הקודם.

הגישה של "בואו לא נשנה את מה שעובד טוב" נמשכת גם בתא הנוסעים; לוח המחוונים לא השתנה הרבה, עכשיו הוא מתהדר בצג מולטימדיה 8" המסתנכרן בקלות עם Apple Car Play ו-Android Auto. בצידי הצג יש מתגים פיסיים, המונעים שיטוט מיותר בין תפריטים שונים. השינויים חיוביים, אבל לומר לכם שיש כאן מהפיכה? ממש לא. גם שימושיות תא הנוסעים לא השתפרה; יש מגוון תאי איכסון אבל רק שלוש נקודות טעינה מלפנים (ואף לא שקע טעינה מאחור), אין פתח מיזוג אחורי אבל יש שקע 220 וולט.

תנוחת הישיבה נותרה גבוהה ושלטת, אם כי המושבים אינם מהמשובחים והתומכים בסגמנט. איכות חומרי הדיפון והריפוד מרשימה ביותר; הם לא מתוחכמים אבל כמו תמיד, הם משדרים עמידות ואיכות. המושב האחורי זקוף וקטן יחסית, זה לא מקום נוח לטיול שטח או ליום עבודה ארוך.

שינוי משמעותי היא חזרתו של מנוע 2.8 ליטר המפיק היום 204 כ"ס ו-51 קג"מ. מנוע זה חזק בהרבה ממנוע ה-2.4 150 כ"ס שעדיין זמין על המדף, לארבע רמות גימור/מינוע הנמוכות; מנוע ה-2.8 החדש זמין רק ברמת האיבזור Adventure שהתייצבה למבחן. גרסת Adventure כוללת גם שפע מערכות בטיחות מודרניות ועדכניות, ההופכות את ההיילקס לטנדר המתוחכם בסגמנט, אבל במחיר זה, הילקס מתקרב במידה מסוכנת לטריטוריית האמריקנים המגודלים.

נזכיר כי בצד מחירי קנייה גבוהים מהמקובל בקטגוריה, היילקס שומר על ערכו בצורה יוצאת דופן. יש האומרים כי המוניטין מוגזם אבל עובדה היא, כי זהו אחד מכלי הרכב המבוקשים ביותר במחלקת המשומשים. זהו שיקול פיננסי המשפיע על אטרקטיביות המוצר באולם התצוגה.

דגמי ה-2.4 ליטר 150 כ"ס נמכרים ב-230,000 שקלים (אוטומטי 2X4 או ידני 4X4), וכן בגרסת Adventure מוזלת, 260,000 שקלים לאוטומט 4X4. מהיכרותנו המוקדמת עם ה-2.4 ליטר הוא 'עושה את העבודה' בכביש ובשטח, אבל ביצועיו מחווירים מול עוצמתו הבשרנית של ה-2.8 החדש.

הטנדר המגודל מגיב מיידית לכל לחיצה על דוושת הגז, מאיץ יפה בלי להמריא בסולם הסל"ד. שיא המומנט מגיע כבר ב-1,600 סל"ד כך שבשום מקרה, המנוע אינו צורח לקראת הקו האדום. התאוצה מאפס ל-100 נמשכת 10.7 שניות, כך שהוא מהיר בשתי שניות מאשר מנוע ה-2.4. תאוצות הביניים מרשימות מאוד והתחושה מאחורי ההגה מגבה את המספרים. בשיוט רגוע ב-120 קמ"ש מסתובב המנוע ב-1,800 סל"ד, זה נמוך מהמקובל. היצרן טוען ל-14.5 קילומטרים לליטר בנסיעה בין עירונית, זהו נתון תיאורטי לחלוטין; אפילו עם בקרת שיוט על 110 קמ"ש לא הוצאתי יותר מ-10.5 קילומטרים לליטר, ובדרך כלל אף פחות.

לכל ההיילקסים יש שבע כריות אוויר אבל רק ברמת הגימור Adventure תקבל מפרט מלא של מערכות בטיחות מודרניות. שמירת הנתיב האקטיבית עובדת 'בסדר', אבל מוזר; המערכת פועלת באמצעות בלימת אחד הגלגלים הקדמיים (ולא על ידי תיקון הגה), והיא פחות אפקטיבית ונעימה ממערכות רגילות. תחושת הבלימה בזמן תיקון הכיוון מוזרה, ומיותרת לטעמי.

בקרת השיוט האדפטיבית היא חידוש בטנדרים יפאניים, וכאן היא פועלת מצוין. היא מאיצה בנינוחות ובולמת בלי להכניס אותך לסטרס; בסופו של דבר, מטרת בקרת השיוט היא להשאיר אותך נינוח, והמערכת של היילקס עושה את זה מצוין. יש גם זיהוי הולכי רגל ורכב דו גלגלי - כמה חבל שכל הצ'ופרים האלה מוצעים רק בדגמי Adventure היקרים ביותר. כל האחרים, יסתפקו במוביל-איי צורמני.

עקב עליית המשקל העצמי ב-60 קילוגרם, ירד כושר ההעמסה מ-850 ל-790, זה עדיין מספיק לרוב המטרות. כושר הגרירה נשאר 3,500 קילוגרם. הופתענו לגלות כי עדיין, הבלמים האחוריים הם בלמי תוף... הלו, 2021 זה כאן, תופים? בירידה מהירה מדימונה לצומת הערבה הפגינו הבלמים דעיכה מסויימת, לא מסוכן אבל ממש לא מתאים לרכב כזה.

יש דגם 2X4 המיועד ללקוחות מסחריים ומוסדיים, אבל אנחנו רוצים את היילקס עם הנעת 4X4 ויכולות שטח מופלגות. גם כאן, אין הרבה חדש - טויוטה משתמשת במכלולי Old School מוכחים ויעילים, בעלי רמת הישרדות גבוהה ביותר. ההנעה אחורית עם שילוב חשמלי של 4X4 לשטח, והילוך כוח אפקטיבי. בקרת המשיכה כויילה מחדש וביחד עם נעילת דיפרנציאל רוחבית, רמת העבירות מצוינת. שלדת הסולם מבטיחה חוסן מכאני ולסרן האחורי יש מהלך מתלה גבוה המשפר את המגע עם הקרקע.

צמיגי 265/65R17 בעלי פרופיל גבוה, מאפשרים הורדת לחץ אוויר לטובת נוחות ועבירות. הנוסחה של טויוטה היא קלאסית, מכאנית, ומסתייעת במינימום אלקטרוניקה. זה יעיל, אפקטיבי, ולא מפתיע אותך בשטח.

זוויות המרכב טובות במונחים של טנדר - זויות גישה/נטישה של 29/27 מעלות, זה סביר מאוד עבור טנדר לפני הגבהת מרכב. מרווח הגחון המינימלי הוא 21 ס"מ מאחור (מתחת לביצת הדיפרנציאל), 22 מתחת למנוע הממוגן. קראתם באתר של טויוטה שמרווח הגחון הוא 31 ס"מ? תשכחו מזה, זו מדידה ביזארית במרכז הגחון, חסרת משמעות עבור משתמש השטח.

במהלך המבחן טחנו מגוון שבילים מהירים ומשובשים, הצלבות קיצוניות, אגני פודרה ודיונות חול לוהטות, ומעברים טכניים שחייבו נעילת דיפרנציאל ונסיעה מדודה מאוד. ההיי לקס אכל את כל מה שהשלכנו לעברו, ריחף בקלילות מעל הדיונות ונתן לנו תחושת בטחון מוצקה מאוד, תחושה שנבנתה בשקדנות מאז 1968.

מה שפחות אהבנו הייתה נוחות הנסיעה; היצרן טוען כי "במסגרת שיפור הנוחות והתנהגות הכביש בוצע שדרוג של מערכות המיתלים והגברת ההיגוי. בולמי הזעזועים מלפנים וקפיצי העלים מאחור כוילו מחדש, ויחד עם התותבים החדשים, יוצרים נסיעה חלקה יותר ומופחתת זעזועים". צר לי ידידיי, אולי יש שיפור מינורי אבל עדיין - היי לקס נשאר טנדר קשוח וקופצני, בוודאי ללא עומס בארגז. המתלים הקדמיים עושים עבודה טובה יותר, במחיר של תנודות חרטום מודגשות. למזלנו, הצמיגים מאפשרים הורדת לחץ אוויר וב-26 PSI, בשטח הוא היה נסבל יחסית.

בעיית הנוחות משותפת לרוב טנדרי Heavy duty באשר הם; אם אתה אמור להעמיס 800 קילוגרם אז בלא מטען, תהיה קופצני וחובט. חריג בתחום הוא ניסאן נבארה שהינו בעל קפיצי סליל אחוריים, אבל לא זוכה לתפוצה נרחבת. במהלך המבחן יצאנו לסיבוב התרשמות עם היילקס בעל ערכת מתלים משופרת מאוד, של חברת "אאוטבק טכנולוגיות". הערכה של אאוטבק פותחה בשיתוף עם עדו כהן מפרדס חנה והיא כוללת החלפת העלים האחוריים בקפיצי סליל יעודיים ובולמי פוקס 2.0 ו-2.5 אינץ'. זו ערכה יקרה, כ-30,000 שקלים ליחידה, והיא עוד לא מורשית לשיווק בישראל. את יכולות ההעמסה ונשיאת המשקל של הטנדר עם ערכת הקפיצים, יש להתאים למגוון משקלים על פי צרכי והעדפות הצרכן.

הספיק לנו סיבוב קצר כדי לגלות עולם אחר של נוחות ובקרת מרכב. ההיילקס המשופר סופג באדישות חבטות ודילוגים, מבודד את ישבנך משיבושי השביל, ברמה אותה ניתן למצוא ברכבי שטח העולים מעל חצי מיליון שקלים. הסלילים האחוריים מעניקים גם מהלך מתלה קיצוני המשפר את העבירות. בקיצור - הפיתרון הטכנולוגי מעולה ומהפכני, צריך רק להשלים לו תקינה ולהוזיל את המחיר.

תוצאת המבחן של היילקס 2021 לא הפתיעה אותנו, היא חוזרת על עצמה, באופן עקבי ומשמח. היילקס המחודש הוא רכב וורסטילי ביותר, לכביש ולשטח. יכולת השטח שלו מצוינת, נשענת על טכנולוגיות מוכחות ויעילות. מנוע ה-204 כ"ס מזריק לו מנה של פלפל, ומערכות הבטיחות מעניקות פוטנציאל משפחתי חשוב. תוספת הכוח ומערכות הבטיחות מקפיצה את ההיילקס לעמדה בכירה בסגמנט, במידה המתחילה להצדיק את מחירו הגבוה.

בעיית הנוחות מוכרת, ויש לה גם פתרונות זמינים וזולים יותר מאשר המערכת של אאוטבק; בפחות מ-20,000 שקלים אפשר להגביה היי לקס, להרכיב לו מיגון גחון מלא, וצמיגי AT המתאימים לשטח. הוסף לכך את המעמד המיתולוגי של היילקס כרכב בעל שמירת ערך סנסציונית וקיבלת להיט מכירות בטוח, גם בדגם המחודש. בעתיד נעמת את היילקס המחודש עם מיצובישי טרייטון-פרו, ובהמשך עם איסוזו דימקס החדש העומד להגיע אלינו בקרוב; הקרבות יהיו אפופי אבק דרכים ונתזי טרשים.

עוד עבודות של דודי מוסקוביץ באתר הבית שלו: https://www.dudpro.com/

מנוע: טורבו דיזל 2,755 סמ"ק
הספק/סל"ד: 204/3,000 כ"ס
מומנט/סל"ד: 51/1,600 קג"מ
תיבת הילוכים: פלנטרית, 6
העברת כוח: הנעה 2X4 ו-4X4, הילוך כוח, בקרת משיכה, נעילת דיפרנציאל אחורי

ביצועים
תאוצה 0-100 (שניות): 10.7
מהירות מרבית: 175 קמ"ש
תצרוכת דלק בינעירונית, מבחן (קמ"ל): 9.5

מידות:
רכב: אורך / רוחב / גובה (ס"מ): 532.5 / 185.5 / 181.5
ארגז: אורך / רוחב / עומק (ס"מ): 152.5 / 154 / 48
בסיס גלגלים (ס"מ): 308.5
צמיגים: 265/65R17
זוויות גישה / נטישה: 29 / 27
מרווח גחון (ס"מ): 22
כושר גרירה מרבי (ק"ג): 750/3,500
כושר העמסה (ק"ג): 790
משקל עצמי (ק"ג): 2,305

מחיר (שקלים): 275 אלף שקלים