השוואתי: סקודה סופרב מול יונדאי סונטה הייבריד

המשפט השני או השלישי שאמר לי יואל באותו יום סיכם פחות או יותר את מה שאנחנו חושבים על המכוניות האלו, "שלא יהיה ספק, לא משנה מה יהיה בסוף היום, אני לוקח כל אחת מהן על פי קרוסאובר או ג'יפון במחיר הזה". ולמען האמת זה פשוט נכון, להוציא אחד או שניים יחידי סגולה עם איזה ערך מוסף כמו טויוטה ראב4 ההיברידי או הסובארו פורסטר שמאפשר יכולות שטח מתונות - כל שאר החברים בקבוצה הזו הם בעיקר ערימת מגרעות ופשרות.

מבחינה של נתוני המסירות של כלי רכב בישראל, באירופה, בארצות הברית ולמעשה בכל העולם, נדמה שאנחנו הופכים להיות מיעוט. ובתוך המיעוט שממשיך לקנות מכוניות רגילות ולא סטיישנים-מוגבהים-מינוס-השימושיות-פלוס-צריכת-דלק, אלו שקונים משפחתיות גדולות התמעטו עוד יותר. מקטגוריה מרובת מתחרות נותרו יותר ויותר נציגות עייפות שכאן מכוח האינרציה (פולקסווגן פאסאט, סובארו B4, שברולט מאליבו) מאשר מתחרות רעננות ורעבות (פיג'ו 508 המצוינת אך יקרה מאוד). הוסיפו לכך מדיניות "מס ירוק" שמתוך דאגה לפריחת החלמוניות גורמת להעלאת המס על מכוניות ירוקות, והעדפת מכוניות מזהמות וזולות על פניהן - ויש לכם את כל הסיבות לראות קטגוריה מצוינת קמלה.

ובתוך כל האווירה הלא פשוטה הזו, שתי מכוניות הצליחו בשנים האחרונות להרשים גם על הכביש, גם באולמות התצוגה וגם בשוק המשומשות - יונדאי סונטה וסקודה סופרב. מעניין לראות ששני הקלפים החזקים שלהן מימים ימימה, הראשונה עם צריכת הדלק והאבזור והשנייה עם האיכות והשימושיות, הם אלו שהן מטיבות לשחק איתם גם כאן, גם היום.

יונדאי סונטה מתייצבת למבחן ברמת הגימור לימטד המאובזרת ובמחיר של 196 אלף שקלים, יש לה גם את רמת הגימור פרימיום במחיר 182 אלף שקלים. סקודה סופרב מתייצבת למבחן ברמת הגימור סטייל (השנייה מבין ארבע רמות הגימור שלה) במחיר של 212 אלף שקלים. רמת גימור זו מגיעה גם עם מנוע ה-1.5 ליטרים ולו 150 כ"ס ובמחיר של 199 אלף שקלים.

הפערים בין השתיים מתחילים אפילו בהופעה החיצונית שלהן. אתם תחליטו מה שתרצו על פי טעמכם, אבל דבר אחד ברור, שתי המכוניות האלו הן שתי גישות שונות לגמרי. בעוד הסופרב מאופקת, ממלכתית, עם קווים כבדים ונקיים, המעצבים ביונדאי לא השאירו טריק אחד בעיצוב רכב שלא נוצל פה. מהגריל הענק, חתימת התאורה הייחודית מלפנים, הגילוף של כל חלק פח בה ועד הזנב המפוסל. אז יופי הוא עניין של טעם, אבל ברור אצל מי דלקו האורות עד שעה מאוחרת יותר בסטודיו.

שתי המכוניות מציעות רשימות אבזור ארוכות, ארוכות מאוד, אותן תוכלו למצוא בפירוט באתרי היבואניות. אנחנו נתרכז בפערים הרלוונטיים.

האווירה בשני תאי הנוסעים בהחלט תאפשר לרוכש לשחרר אנחת הנאה כאשר הוא יביט סביב. נתחיל בסונטה, התא נאה שילוב החומרים, המרקמים והגימור מעניק תחושת עושר מסביב. כך הדבר גם בסופרב, אם כי כאן שפת העיצוב היא יותר פונקציונלית. בשתיהן איכות החומרים מעורבת, החל ברכות נעימה במקומות אליהן מגיעות הידיים תדיר ורמת קושי הולכת וגוברת ככל שיורדות הידיים ומתרחקות לפינות הרחוקות של תא הנוסעים. לסקודה יתרון קל בהיבט הזה, כאשר בשלב מסוים איכות הפלסטיקה מתייצבת.

לשתיהן לוח מחוונים דיגיטלי, בשתיהן הוא עשיר בצבעים ומחליף תצוגות במופע גרפי מרשים. בצ'כית הוא דובר עברית, בקוריאנית יוקרנו נתונים על השמשה הקדמית. גם מסכי המולטימדיה זהים בגודלם, 8 אינץ', יידעו לתקשר עם מכשירי אפל ואנדרואיד, שוב הצ'כי יודע עברית אולם יש לו יתרון נוסף - איכות וחדות התצוגה בו עדיפה על זו של הקוריאנית. אודיופילים? מערכת השמע של הסונטה מבית BOSE עשויה לקרוץ לכם. אפילו ההגאים מציגים גישה דומה, המבנה שלהם נוטש את תצורת שלושת החישורים לטובת שניים - היתרון - זה מאפשר את תנוחת הנהיגה הגרועה של יד מונחת בנונשלנטית על תחתית ההגה - פויה סקודה, פויה יונדאי.

בהמשך לאותה גישת עיצוב פונקציונלית, הנדסת האנוש והתפעול בסקודה פשוט ונוח יותר. החל בסידור הכפתורים שעל ההגה, גודל הלחצנים בבקרת האקלים וכלה בתפעול המערכות בקונסולה המרכזית המסודרים משני צידי ידית ההילוכים ולא במקובץ כמו ביונדאי, בה כפתורים מחליפים את ידית ההילוכים ומאפשרים פינוי מקום בין המושבים. בשתי המכוניות טעינה אלחוטית לנייד, מצלמות היקפיות, דיפוני עור, גגות שמש, מושבים חשמליים ומחוממים. העניין הוא שבפינג פונג הזה של האבזור, הסונטה ממשיכה עוד כמה צעדים עם דברים כמו הנעה מרחוק, כפתורים אינטגרליים לפתיחת שערים או חניות, ולמרות שלשתיהן רשמית מערכות בטיחות ארוכות מאוד, ליונדאי יש גם התרעה ליושבים מאחור במקרה של רכב חולף לפני פתיחת דלת, התרעה נגד שכחת ילדים במכונית, הצגת השטח הצמוד לרכב בלוח המחוונים עם הפעלת האיתות (זה גימיק יותר מאשר מערכת מצילת חיים, אבל שוין, אנחנו לא נגיד לא לעוד מערכת בטיחות).

המעבר למושב האחורי מתחיל בסונטה, הכניסה לא ממש נוחה - מחיר העיצוב החיצוני שלה, חומרי הדיפון טובים, יש וילונות בחלונות האחוריים, הבליטה ברצפה שאמורה לאכלס לרוב תעלת הינע לא מפריעה מאוד וגם מרווח לרגליים לא חסר, יש יציאות מיזוג וגם שקע USB. ואז עוברים לסופרב, ולא רק שלמכונית הזו יש פלא של מושב אחורי, היא פשוט מכה את הסונטה שוק על ירך. מקלות הכניסה ומרווח הראש, איכות הדיפון בדלתות, מרווח הרגליים העצום (למרות שלשתי המכונית בסיס גלגלים זהה של 284 ס"מ), הראות החוצה, שליטה על מושב הנוסע מהמושב האחורי, בקרת אקלים נפרדת, שני שקעי USB טייפ C ושקע 230V, פתאום אפילו תעלת ההינע הבולטת יותר בטלה בשישים.

בתאי המטען הסיפור דומה, לסונטה יש 510 ליטרים וזה אומר תא גדול. אולם הפתח שלו קטן יחסית בשל מבנה הדלת וגבוה. הוא נטול נקודות עיגון, ווי תליה או תאים. בסופרב יש לא רק יותר נפח (584 ליטר) אלא גם פתיחה חשמלית (גם ללא מגע), פתח גדול הרבה יותר וקלות העמסה שאין שנייה לה בתעשייה, פתרונות תלייה, אחסון, תאים, שקע 12V ועוד.

מבחינת מערכות הנעה, מציגות שתי המכוניות האלו את שתי הגישות המובילות היום בתחום ההנעה. מאירופה מגיעה אלינו הבחירה במנוע קטן (יחסית), מוגדש טורבו המשודך לתיבת הילוכים כפולת מצמד כדי לייצר מכונית יעילה ומצומצמת פליטת מזהמים. הגישה הקוריאנית-אמריקנית בסונטה היא שימוש במנוע בנזין אליו מצורפת יחידה חשמלית כדי לייצר שילוב בין כוח חשמלי זמין ונקי במהירות נמוכה ומנוע בנזין יעיל במהירות גבוהה, שני אלו משודכים לתיבת הילוכים אוטומטית פלנטרית עם מנגנון שילוב וסנכרון בין המנוע החשמלי לתיבת ההילוכים (תקראו עליה עוד במבחן הבכורה של המכונית).

ואחרי כל זה, המספרים: סקודה סופרב עם 190 כ"ס ב-4,200 סל"ד ו-32.6 קג"מ ב-1,500 סל"ד. יונדאי סונטה עם 192 כ"ס ב-6,000 סל"ד ו-37.5 קג"מ ב-1,770 סל"ד. ואחרי המספרים, המציאות: קודם כל שתי המכוניות נוסעות נהדר, שתיהן חזקות, מהירות עם עתודות כוח שלא תדאגו לגבי זה. האופי של הסונטה נינוח יותר בהעברת הכוח בעוד הסופרב מעניקה תחושת זריזות. אבל לא רק תחושה, בכל מבדקי התאוצה היה דפוס עקבי, כמה מטרים ראשונים בהם הסונטה מזנקת קדימה באדיבות המהירות של אספקת הכוח החשמלי וההשתהות של תיבת ההילוכים הרובוטית בסופרב ואז הסופרב פתאום מרימה את החצאית ודופקת ספרינט אל עבר האופק. בתאוצות הביניים, לקח לתיבת ההילוכים של סונטה קצת יותר זמן להיענות ללחיצה על המצערת, זמן שהסופרב ניצלה כדי לדפדף במהירות להילוך המתאים, לגדוש אוויר למנוע ולהיעלם קדימה.

בהיבטי הנוחות שתי המכוניות מספקות רמות מעולות של עידון ובידוד. בכביש הצדדי בו אנו בוחנים נוחות ניתן למצוא בתא שטח קצר יחסית כל מפגע הידוע לאנושות. סדקים, בורות, גלים, שברים, גדודיות, מכתשי פגזים, קרעי אספלט, טלאים והסכמים קואליציונים. שתי המכוניות העבירו את הישבנים שלנו באופן מלכותי על העסק. אבל אחת מהן עשתה את זה קצת יותר טוב וזו הייתה הסונטה. הרכות הבסיסית שלה טובה יותר, הבולמים גרמו לה לרצד פחות על שברים, חישוקי ה-17 אינץ' (18 בסופרב) היו סלחניים יותר לטיפול בשיבושים הקטנים וכן בידוד הרעשים היה טוב יותר. שתי המכוניות הלא קטנות האלו מסתדרות לא רע בערים, סופרב דורשת פחות זמן להתרגל למימדים שלה לעומת הסונטה שדורשת זמן התאמה ארוך יותר לקורות הקדמיות העבות יותר ולמראה ה"אמריקנית" בצד הנהג עם הגדלת העצמים המוגזמת שלה.

שתי המכוניות האלו הן גם בנות לוויה נהדרות לשיוטים ארוכי טווח במהירות גבוהה, אבל לכל אחת מהן מגרעה משל עצמה. בסונטה אלו רעשי רוח מכיוון המראות באיזור המהירות 110-120 קמ"ש, בסופרב אלו רעשי צמיגים ורעשי רוח מצטרפים ב-140-150 קמ"ש וצפונה. בכביש המפותל הסונטה מרשימה מאוד בפני עצמה ובטח בהשוואה לדור היוצא. ניתן להעמיס עליה כוחות צד ולצלוח פניות במהירות ובביטחון גבוה, מצב הספורט שלה מזרז את תגובות תיבת ההילוכים ומחדד את היענות המנוע. אבל אין לה ממש סיכוי מול הקטר הצ'כי שנקרא הסופרב. כל העסק פה כאילו הודק בעוד כמה קליקים. השליטה בגלגול הגוף, הדיוק של הלחיצה על הבלמים (בהיעדר מערכת רגרנטיבית של מכוניות היברידיות), הנכונות לשנות כיוון בהחלטיות והתחושה הכללית שכל העסק זז יחד ומגובש יותר. שלא נטעה - שתיהן לא מהנות לנהיגה, והיכולת לפרק לגורמים כביש מפותל לא רלוונטית ל-99 אחוזים מהרוכשים, אבל אמרנו את זה בעבר ונגיד שוב. מכונית שמשנה כיוון טוב יותר תעשה את זה בכביש שיורד מחמת גדר ותעשה את זה כאשר צינור פלדה במשקל עשרות טונות ייפול מהמשאית שלפניכם בכביש 6.

צריכת הדלק, לא יפתיע אף אחד, עמדה באופן עקבי ומובהק לטובת הסונטה. לא משנה אם זה היה בפרק המנהלתי (אך מהיר) שבו היא עברה 17.5 ק"מ לליטר לעומת 13.7 בסופרב או בסיכום המבחן אחרי פרקי נהיגה דינאמיים רבים ובדיקות האצות. שם במדידה האחרונה הפער היה זהה - 15.8 ק"מ לליטר בסונטה ו-11.8 בסופרב.

אנחנו שונאים מבחנים כאלו. בהם המכוניות מעולות ואנחנו יושבים מתפלפלים על עוד כוס קפה ועוד אחת מי המכונית הטובה יותר. תנו לנו הכרעה ברורה עם מנצחת ברורה, תעשו לנו חיים קלים. אבל תודה לאל שאנחנו חיים במציאות של מכוניות מעולות גם משני מותגים עממיים כאלו.

סקודה סופרב היא המוצר הטוב יותר מבין השניים האלו, נקודה. חבילת המנוע-גיר, האיכות, ההרכבה, הנדסת האנוש, השימושיות, התנהגות הכביש, בכל הסעיפים האלו היא יוצאת עם נוקאאוט. הסונטה מעניקה נוחות נסיעה טובה יותר, חיסכון משמעותי בדלק ויותר אבזור נוחות ובטיחות. הסונטה גם מנצחת במבחן הזה.

ורגע לפני שאתם לא מבינים איך זה, ושלא יכול להיות שהמכונית הטובה יותר הפסידה, נגיד עכשיו ושיהיה ברור, לו היו החיים בחירה על פי המאפיינים שציינו עד עכשיו בלבד - התוצאה הייתה שונה. אבל כאן נכנס גם עניין המחיר. כזכור, 196 אלף שקלים בסונטה ו-212 אלף שקלים בסופרב (214 במכונית המבחן ספציפית), עכשיו, 16 אלף שקלים הם לא מעט כסף ושוב, הסקודה טובה יותר, אבל לדעתנו לא בפער כזה. הוסיפו לזה 5 שנות אחריות ביונדאי (ו-7 שנים למערכת ההיברידת) לעומת שנתיים בסקודה והנה תוצאה בה המכונית הטובה יותר לא בהכרח מנצחת.

אבל העימות הזה לא הסתיים, רחוק מכך. בעוד כחודש וחצי תתפרסם נוסחת המס הירוק החדש, אלמלא יצליחו בכלמוביל למצוא קונץ-פטנט ולמנוע את ההתייקרות הצפויה של הסונטה, העסק יהיה שונה לחלוטין. המפנה הבא בעלילה, הגעת הסופרב iV פלאג אין הייבריד במהלך השנה הבאה שתטרוף שוב את הקלפים. אז העימות הזה תם, אבל המאבק ממש לא נשלם.