הטיילים האנרגטיים שצעדו בערוצו של נחל תבור הופתעו לגלות רכב שטח שחלף על פניהם בשקט מוחלט - הדיסקברי ספורט לא השמיע רעשי מנוע, לא פלט ניחוח בנזין או דיזל. הוא הגיח בשקט, ונעלם מאחורי אחד מעיקולי הנחל. ככל הנראה הייתה זו הפעם הראשונה בה הם פגשו רכב שטח הנוסע על חשמל טהור, וכך גם אני. הדיסקברי ספורט PHEV עבר את רוב השביל של נחל תבור בהנעת חשמל שאינה פוגעת בסביבה, ומטרידה פחות את שותפינו לשביל.
הפלנטה הירוקה
דיסקברי ספורט המחושמל מתבסס על המערכת ההיברידית אותה פגשנו לאחרונה, מתחת למכסה המנוע של האיווק PHEV הנטען. להזכירכם בקצרה, המערכת מתבססת על מנוע בנזין 'אינג'ניום' 3 בוכנות 1.5 ליטר, המפיק לא פחות מ-200 כ"ס. מנוע הבנזין מניע את הגלגלים הקדמיים, באמצעות תיבת 8 הילוכים.
מנוע חשמלי בהספק 107 כ"ס מניע את הגלגלים האחוריים, ניזון ממצבר 15 קילוואט- שעה, הנטען תוך שעתיים וחצי עד שש שעות; בטעינה מהירה יתמלא המצבר ל-80%, תוך עשרים דקות בלבד. במצב 'חשמל טהור' אמור המצבר להספיק לכ-60 ק"מ נסיעה עירונית, או לנהיגה קצרה במהירות עד 135 קמ"ש. אלו נתונים אופטימליים, אצלנו הניע מנוע הבנזין לאחר 50 קילומטרים; זה נתון המסוגל לספק נסועה יומית של צרכן עירוני טיפוסי. הרכב יכול לנוע במצב היברידי-אוטומטי, חשמלי-טהור, או מצב SAVEבעזרתו הגעתי לנחל תבור עם מצבר מלא.
מה שכיף ברכב היברידי נטען הוא שאתה פטור מ'חרדת הטווח' האופפת מכוניות חשמליות; נסעת רחוק מהמתוכנן, שכחת לטעון בלילה, לא קרה כלום. בבוא העת יותנע מנוע הבנזין בחרישיות של סוכן מוסד, אתה לא שומע, לא רואה ולא מרגיש שום דבר. זהו אחד ממנועי 3 בוכנות הטובים בהם פגשתי, תוך כדי שהוא סוחט 200 סוסונים מנפחו הצנוע. עם דוושה לחוצה ומעל 3,000 סל"ד שומעים את צלילו האופייני של מנוע הטריפל, אבל בדרך כלל הוא דיסקרטי ונסתר מן האוזן. מה שלא נסתר הוא שקשוק השקלים באולם התצוגה; 420,000 שקלים עבור קרוסאובר קומפקטי זה הרבה מאוד כסף, אפילו אם זה מוצר פרימיום.
מי צריך היברידי נטען?
יצרני המכוניות צריכים היברידיים נטענים מכיוון שהם מורידים את רמת הזיהום הכללית של קשת דגמי היצרן, מרחיקים ממנו את אימת הקנסות על זיהום אוויר. אבל איפה האינטרס של הלקוחות? כיום אין הטבות מיסוי רציניות על מכוניות היברידיות נטענות שקע ובינינו, מי שמוציא 420,000 שקלים על קרוסאובר קומפקטי 5 מושבים, לא מתעקש לחסוך כמה ליטרים ביום, או שבוע.
היברידיות נטענות מזהמות פחות מאחיותיהן המונעות בנזין או סולר, אבל זה נכון בעיקר למי שנוסע מרחקים קצרים יחסית. לנהג בעל נסועה יומית גבוהה החיסכון בדלק נמוך יותר מכיוון שלאחר פקיעת החשמל, אתה סוחב איתך עוד כ-150 קילוגרמים על מנוע הבנזין. עברתי עם רכב המבחן כ-50 קילומטרים תוך שהוא שורף רק ליטר אחד של בנזין, זה נתון מצוין; אבל ברגע שהתייבשה הסוללה מצאתי את עצמי עם תצרוכת דלק של 11-12 קילומטרים לליטר בנסיעה בינעירונית רגועה למדי, זה כבר לא מבריק; וכנראה גם פחות חסכוני מהדיזל 2.0 ליטר של לנד רובר.
אז מה נשאר לנו? תדמית טכנולוגית מתוחכמת, שמירה על הכדור, הרבה סוסים ומומנט גבוה, הזמין בכל רגע. לדיסקברי ספורט PHEV יש הספק משולב של 309 כ"ס ו-54 קג"מ הזמינים בכל רגע. ה-PHEV מאיץ ל-100 קמ"ש תוך 6.6 שניות - זה 1.2 שניות מהיר יותר מדגם הבנזין 250 כ"ס, 3.5 שניות מהר יותר מהדיזל 180 כ"ס. במושב הנהג תרגיש היטב את הביצועים המשופרים ובעיקר, את הדרך בו מייצרת המערכת ההיברידית את כוחה. התאוצות מיידיות, רציפות וחזקות, תחילת הנסיעה חרישית ומענגת, זו חוויית נהיגה ייחודית מאוד - ועבור זה כבר שווה לשלם כסף, אם אתה בפלח השוק של פרימיום-אירופי.
מרחב מחייה
השאלה הנשאלת היא, עד כמה הוא באמת פרימיום? מבחוץ זה קרוסאובר נאה מאוד, אם כי הוא לא מנקר עיניים. החזית מאוד 'לנד רוברית' ומבחינתי, זו מחמאה. יש בדיסקברי ספורט משהו גברי ומוצק, המעביר היטב את ה-DNA הבריטי עם קשיחות של רכב שטח. הישבן לגמרי לא רע, הוא בוודאי עדיף על ישבנו הבולבוסי של דיסקברי 5, אחד הכלים הפחות מצודדים שיצאו אי פעם משערי המפעל בסוליהול.
אז העיצוב החיצוני בסדר גמור, אם כי אינו מלהיב. תא הנוסעים לעומת זאת, משדר נוחות, יוקרתיות ואלגנטיות שנלקחו מהמלך, ריינג' רובר. זהו אחד מעיצובי הפנים הפחות מקושקשים שניתן למצוא היום, עם קורה אופקית מסיבית הנמתחת לרוחב הדשבורד, בתוכה נעוץ אלמנט אנכי המכיל את מסך המולטימדיה 10 אינץ'. מתחת לצג המרכזי יש לוח בקרה המשלב מתגים פיזיים וחוגות, עם תפעול דיגיטלי של חלק מהמחוונים. זה נראה מעולה ואני משער שלאחר פז"מ הסתגלות קצר, יהפוך לאינטואיטיבי לגמרי. חומרי הדיפון והריפוד מצויינים, עור, אלומיניום ופלסטיק איכותי למדי, הגולשים גם לחלקים הנסתרים של תא הנוסעים.
לא התאהבתי במתגי גלגל ההגה, הם לא הכי ארגונומיים וקל להפעיל אותם בלי כוונה. לוח המחוונים מול הנהג משלב מחוונים אנלוגיים ודיגיטליים - זו לא יחידה מרשימה במיוחד, אבל היא מתפקדת היטב. למערכת השמע MERIDIAN יש הספק 380 וואט ו-11 רמקולים; המערכת ממלאת את החלל בצליל אלוהי ועשיר ביותר. חלק מההנאה נובע מבידוד אקוסטי מצוין, המגביר את רמת העידון והפינוק. תנוחת הישיבה מצוינת מלפנים ומאחור; בגלל נפח המערכת ההיברידית, לספורט PHEV יש רק חמישה מושבים, זה כבר לא 5+2.
התנהגות כביש ושביל
התאוצות חזקות וחרישיות יחסית, גם כאשר נראה כי המצבר כמעט ריק. מד החשמל מצביע על 0% חשמל אבל עדיין נשאר בסוללה מספיק מיץ, כדי לסייע בעקיפות מהירות. התחושה אינה של רכב המאיץ מאפס ל-100 ב-6.6 שניות, אבל הכלי זריז וחזק. מצד שני, זה ממש לא 'ספורט' - הרכב כבד וגבוה, מתנודד על מתלים רכים יחסית, ועל צמיגי 235/60R18 שאינם ספורטיביים מדי, תודה לאל.
כל אלה מעניקים לדיסקברי ספורט נוחות נסיעה גבוהה בכל סוגי כביש ושביל. זו פשרה המתאימה ללקוחותיו הטיפוסיים של הקרוסאובר הקומפקטי, אני לא חושב שהם ירצו להשחיז איתו צמיגים. הדיסקו הנטען מסוגל גם לתפור כביש הררי במהירות גבוהה, אבל תעזבו אותו מזה - השילוב בין המנוע החרישי ונוחות הנסיעה הופך אותו לקרוזר מפנק ומרגיע. מערך הבטיחות מלא, כולל קישוריות מלאה לסלולאריים.
בטיול שטח רגוע גילינו כי ה'ספורט' הוא ממש לא 'דיסקברי'; יש לו מרווח גחון סביר בלבד (21.2 ס"מ), וזוויות מרכב של קרוסאובר ממוצע. בעזרת מערכת 'טריין ריספונס' הוא מצליח למקסם את אחיזת הצמיגים בקרקע, אבל אם אתה לא מוכן לשרוט או להסתכן בתלישת חלקי פלסטיק נמוכים - זה ממש לא רכב שטח אמיתי. שילוב ההנעה הקדמית על בנזין וההנעה האחורית החשמלית, מוצלח והדרגתי למדי. רק בזינוק חד לאחור ניתן היה להרגיש החלקה קלה של הגלגלים האחוריים אבל מנוע הבנזין הצטרף מיד לחגיגה, והעניק דחף טוב לצמיגים הקדמיים.
בחזרה אל השטקר
דיסקברי ספורט הוא אחיו המסוקס-במקצת של 'איווק' העירוני, אותו בדקנו רק לאחרונה. ה'ספורט' זוכה להצלחה גדולה באירופה, אבל אצלנו הוא מתקשה להתגבר על משוכת מחירו הגבוה. הוא מעניק עידון ויוקרתיות גבוהים ביחס לסגמנט, מבלי להיות צעקני מדי. הבייבי דיסקו מצליח לשדר משהו מתחושת ה'כריזמה' וה'אופי' המושכים את שוחרי המותג הבריטי, גם בגרסה עירונית זאת. המערכת ההיברידית מתאימה לקוחות עירוניים בעלי טווחי נסיעה קצרים, פחות אטרקטיבית ללקוחות אינטנסיביים יותר. אהבנו את תא הנוסעים המכובד ואת ביצועי המנוע המעניקים דחף רציני, נראה שאלו הציפיות מרכב שכזה. דיסקברי ספורט, שאינו ממש 'דיסקברי' ואינו ממש 'ספורט' מעולם לא היה אצלנו ולעולם לא יהיה להיט מכירות, גם ובעיקר בגלל המחיר, אבל שוחרי המותג הבריטי יכולים למצוא בו בן לוויה בעל ניחוח בריטי ראוי.
על הצד הטכני: לנד רובר דיסקברי ספורט PHEV
מנוע, הנעה: בנזין מוגדש 3 בוכנות, מניע את הגלגלים הקדמיים, מנוע חשמלי לאחוריים
נפח: 1,498 סמ"ק
הספק (כ"ס): 200
תיבת הילוכים: פלנטרית, 8 הילוכים
מנוע חשמלי, הספק (כ"ס): 108
הספק משולב (כ"ס): 309 כ"ס
מומנט משולב (קג"מ): 54
ביצועים:
תאוצה 0-100 (שניות): 6.6
מהירות מרבית (קמ"ש): 209
תצרוכת דלק ממוצעת (מבחן, קמ"ל): 11-12.0
מידות:
אורך (ס"מ): 459.7
רוחב (ס"מ): 206.9
גובה (ס"מ): 172.7
בסיס גלגלים (ס"מ): 274.1
מרווח גחון (ס"מ): 21.2
זווית גישה / נטישה (מעלות): 30.2 / 25
צמיגים: 235/60R18
מחיר: 420 אלף שקלים