היצרנית הגרמנית ממשיכה בתהליך החשמול של דגמיה, ואחרי גרסאות פלאג אין הייבירד של היצרנית כמעט לכל רוחב ואורך ההיצע שלה, מ-X1 ועבור באחיו הגדולים ומסדרה 3, סדרה 5 והסדרה 7, בשנה האחרונה היא מתחילה להוציא בזה אחר זה דגמים חשמליים לחלוטין. וזה קורה אחרי הפסקה ארוכה מאוד מאז עשתה זאת אי שם ב-2013 עם ה-i3 הקטנה.
אז אחרי שורת טיזרים שלא אמרו הרבה, אבל עשו ליצרנית יופי של יחסי ציבור וסיבוב על כל המדיה, מוצגת המכונית עצמה. ה-i4 אמנם חשמלית לחלוטין, אבל עדיין לא על פלטפורמה ייעודית, אלא כזו הנשענת על הסדרה 3. אבל בפעם הראשונה ב.מ.וו נכנסת לתחרות ישירה בסגמנט מכוניות הסדאן החשמליות מול יריבות כמו פולסטאר, המותג החשמלי של וולוו וכמובן מול טסלה מודל 3.
ב.מ.וו i4, ספורט סדאן חשמלית ראשונה לב.מ.וו
למרות ההתבססות על הסדרה 3, המראה החיצוני הוא פחות סדאן-קלאסי ויותר בכיוון של קופה 4 דלתות, סוג של סדרה 4 גראן קופה. מכאן גם נובע השימוש באותו "גריל" שנוי במחלוקת במראהו. למרות שלמרבה האירוניה הוא אטום לחלוטין בגרסה זו הן בשל העובדה שאין מנוע בעירה פנימית לקרר והן לצרכי שיפור מקדם הגרר.
מבחינת מימדים, עם 478 ס"מ לאורך היא ארוכה יותר ב-7 ס"מ מסדרה 3, רחבה יותר ב-2.5 ס"מ עם 185 ס"מ וגם מעט יותר גבוהה עם 145 ס"מ (תוספת של 1.5 ס"מ). גם בסיס הגלגלים שלה ארוך יותר, אם כי באופן זניח של חצי ס"מ כאשר הוא עומד על 285.5. מי שמאבד מגודלו הוא תא המטען שיורד ל-470 ליטרים (10 ליטרים פחות).
בשלב זה מוצעת ה- i4 בשתי גרסאות ה-eDrive40 שתהייה גרסת הבסיס וה-M50 שתהייה הבכירה (לעת עתה?). שתיהן עושות שימוש בדור החמישי של מערכות ההנעה החשמלית של ב.מ.וו עם הסידור הקומפקטי של מערכת ניהול החשמל, המנוע והתמסורת ביחידה אחת. סידור שאמור להיות גם יעיל יותר אנרגטית לטענת היצרנית. יעיל אנרגטית ופחות מזהם לייצור בשל שימוש מצומצם בחומרים שמקורם בכרייה ואפילו רכיבים מחומרים ממוחזרים בתא הנוסעים (שטיחי הרצפה עשויים מרשתות דיג ממוחזרות).
לגרסת הכניסה מנוע חשמלי יחיד בהספק 340 כ"ס ועם 43.8 קג"מ המניע את הגלגלים האחוריים. הזינוק ל-100 קמ"ש אורך 5.7 שניות והמהירות המירבית מוגבלת אלקטרונית ל-190 קמ"ש.
לגרסה זו סוללת 83.9 קוט"ש שזמן הטעינה שלה מ-0 ל-100 אחוזים משקע ביתי יעמוד על 8.5 שעות ומעמדה מהירה היא תגיע מ-10 ל-80 אחוזים ב-31 דקות. טעינה מהירה מעמדות של 200 קוט"ש תאפשר הוספה של 150 ק"מ ב-10 דקות. הטווח המוצהר עומד על 590 ק"מ. בהשוואה לטסלה מודל 3 ה-i4 בגרסה זו איטית בעשירית השנייה לזינוק ל-100 קמ"ש מגרסת הבסיס של טסלה, אבל מציעה טווח ארוך יותר מגרסת ה-LR של המודל 3.
גרסת ה-M50 שאינה מכונית רשמית של חטיבת M, אבל הפעם הראשונה בה החטיבה מתנסה בשיפור מכונית חשמלית סדרתית, תעשה שימוש בשני מנועים חשמליים - קדמי ואחורי.
ההספק של גרסה זו עומד על 544 כ"ס והמומנט על 81 קג"מ. התאוצה ל-100 קמ"ש מתקצרת ל-3.9 שניות (איטית ב-0.6 שניות מטסלה מודל 3 פרפורמנס) והמהירות המירבית היא 225 קמ"ש (מוגבלת אלקטרונית).
הסוללה זהה לזו של הגרסה הרגילה, וכך גם זמני הטעינה של השתיים. אולם כאן הטווח קצר יותר - עד 510 ק"מ. מה שעוד שונה בין השתיים הוא חלוקת המשקל לפנים ולאחור - אחד מהמאפיינים הבולטים יותר של מכוניות החברה שמתהדרת בחלוקה של 50:50 בחלק מדגמיה. כאן, ה-i40 מציגה יחס של 45.1:54.9 לפנים ולאחור בהתאמה. ה-M50 מאוזנת יותר בזכות המנוע הקדמי ומציגה יחס של 48.1:51.9. מה שכן, קלות הן לא - עם 2 טון לגרסת הבסיס ו-2.2 טון לחזקה.
למרות המשקל, בב.מ.וו מבטיחים יכולות דינאמיות שלא יביישו את הפירמה, בזכות מיקום הסוללות נמוך שמוריד את מרכז הכובד ביחס לסדרה 3 מקבילה. רכיב נוסף בהצהרה שלהם נוגע להרחבה של המפסק בין הגלגלים שהופך אותה לרחבה יותר. לאלו מצטרפים בולמים אדפטיביים (או בולמי אוויר כאופציה) והגה בכיול מיוחד לדגם.
הבדלי בין שווקים, עלויות ייצור שונות, מדיניות מכירה, מיסוי ושלל גורמים אחרים מקשים על הערכת מחיר אמיתית למכונית הזו בתרגום לשקלים. גם השוואה בין פערי המחיר באחוזים של ה-iX3 (הגרסה החשמלית ל-X3) ביחס לגרסת הפלאג אין והשלכה שלה על הפער בין סדרה 3 פלאג אין לגרסת הבסיס של ה-i4 בעייתית בשל פערי ההספק והביצועים בין השתיים. כך או כך, כאשר היא תגיע לפה במחצית הראשונה של 2022 נדע אם היא תישאר דגם נישה בהיצע או ירית הפתיחה לתחרות בשוק הספורט-סדאן החשמליות.