בואו נדבר קצת על 'צריכת דלק'. כן, אותו נתון, שני בחשיבותו ל 'איך הוא סוחב?' המקובל בשיח הישראלי. נגדיר, צריכת הדלק של רכב עם מנוע בנזין או דיזל הוא הנתון שמציין כמה ק"מ יעבור הרכב כשהוא צורך 1 ליטר בנזין או סולר. לא מדובר בבדיקה רגעית אלא כאשר אנחנו נוסעים עשרות או מאות קילומטרים, ויכולים להוציא נתון ממוצע. לדוגמא, אם בדרך של 200 ק"מ הרכב צרך 15 ליטרים. אנחנו נחלק את המרחק בכמות הליטרים והמשמעות היא שעבור כל ליטר דלק הרכב עבר 13.33 ק"מ.
כל יצרניות הרכב המודרניות מציגות בלוח המחוונים נתוני צריכת דלק באמצעות מחשבי הרכב. יש מי שמציג את הנתון בליטרים ל-100 ק"מ, כלומר כמה ליטרים צורך הרכב ל-100 ק"מ נסיעה. כדי להביא את הנתון ל קילומטר לליטר, מחלקים 100 במספר שמוצג. כך שאם הרכב שלכם מציג 6.3 ליטר ל-100 ק"מ. מחלקים 100 ל-6.3 וזה יוצא בדיוק 15.87 ק"מ לליטר. יש מכוניות שמראש מציגות לכם על הצג את הנתון של קילומטר לליטר, ויש כאלה שיתנו לכם את האפשרות לבחור, כולל בתצוגת מיילים לגאלון הנהוגה בארצות הברית. כל תצוגת הנתונים המקסימה הזו מבוססת מחשב הרכב, והיא אופטימית משהו יש לציין מראש.
הנתון האמיתי יתקבל רק בתחנת הדלק, ובשל הבדלים בין תחנות שונות ואפילו משאבות שונות, רצוי לעשות את זה אפילו באותה משאבה אם אתם מחליטים לבצע ניסוי מדעי מדויק. מתדלקים את הרכב עד שהמשאבה מפסיקה. מאפסים את מד האוץ, נוסעים כמה שנוסעים, אבל רצוי לפחות עשרות ק"מ, וחוזרים לאותה המשאבה בדיוק. מתדלקים שוב, ורואים כמה דלק נכנס בתדלוק השני. עכשיו לוקחים את הק"מ שעברנו באותה הנסיעה, ומחלקים בנתון הליטרים שתודלקו בתדלוק השני. זו צריכת הדלק הממשית של הרכב.
עד כאן הנתונים הם ברורים, חשבון פשוט לא? אבל אם זה המצב, למה שני נהגים שונים מתווכחים ביניהם מה צריכת הדלק של הרכב, בהנחה ששניהם נוסעים בדגמים זהים?
כאן אנחנו נכנסים לסיבה המשמעותית ביותר בצריכת הדלק - הנהג, וליתר דיוק סגנון הנהיגה.
אישה כלשהי, שלא נזכיר את שמה אך עם זאת, אני נשוי לה, מכירה שני מצבי נהיגה: רגל עד הפח או ברקס (המונח באנגלית מדוברת Pedal to the Metal, ומציין לחיצה חזקה על דוושת התאוצה, בלי רחמים) - אין באמצע. הנשוי לה, רואה רמזור אדום מרחוק, ועוזב את דוושת התאוצה ונותן לרכב להתגלגל לרמזור. בהתחלף האור לירוק, היא חוזרת לרגל עד הפח, בעוד הנשוי לה מאיץ בעדינות וצובר מהירות במתינות תוך שהוא צופה קדימה - יש פקק? רמזור? או כביש פתוח.
מי לדעתכם ישיג צריכת דלק טובה יותר? (ומי ישחק את הבלמים פחות?) התשובה היא ברורה. אם אתם רוצים להגיע לצריכת דלק טובה וחסכונית, הנהיגה שלכם חייבת להיות מודעת לתנאי הכביש, לצפות קדימה ולהתאים את אופי הנהיגה. אגב, סגנון הנהיגה רלוונטי גם לנושא צריכת החשמל של כלי רכב חשמליים.
כמובן שזה רלוונטי גם בכביש מהיר. חלק מחבריי צוחק על צריכות הדלק עליהן אני מדווח ב CAR-PAD. בכל מקום אני רושם 'הכי אופטימלי שיש', שהמשמעות היא כביש בינעירוני פתוח, מישורי פחות או יותר, הפעלת קרוז קונטרול על 90 קמ"ש, ונסיעה בנתיב הימני ברוגע למשך עשרות קילומטרים. ראשית תשיגו לעצמכם רוגע ושלווה בנהיגה, ולא תרגישו כאילו יצאתם לקרב. שנית, תופתעו כמה הרכב שלכם יכול להיות חסכוני אם אתם מאמצים סגנון נהיגה שכזה. הערה קטנה לגבי בעלי רכבי פיג'ו / סיטרואן / אופל בעלי תיבת הילוכים אוטומטית בעלת שמונה הילוכים - אצלכם ההילוך השמיני ישתלב במהירות של כ 94 - 95 קמ"ש, וזה אומר שכדי להגיע לצריכה אופטימלית ברכב שלכם, אתם צריכים לקבוע בבקרת השיוט מהירות של 95 קמ"ש ולא 90 כפי שאני עושה עם מרבית כלי הרכב.
דוגמאות קצה לצריכות דלק בטכניקות החיסכון בכביש מהיר:
1. סיטרואן קקטוס דיזל, עם תיבת הילוכים ידנית. מתודלק מלא, אחרי כמה ק"מ במרכז, אני מפנה את הסיטרואן ונוסע לכיוון חיפה, תוך שאני מכוון את הקרוז קונטרול ל 90 קמ"ש. בכניסה לחיפה מצביע מחשב הרכב על הנתונים הבאים: נסעת כ 100 ק"מ, יש לך עוד 1240 ק"מ עד התדלוק הבא, צריכת הדלק הממוצעת שלך היא כ-34 ק"מ לליטר.
2. טויוטה לנד קרוזר 2007, דיזל ארוך. הרכב אחרי טיפול בו הוחלפו שמנים ופילטרים, תודלק בכפר סבא, ומשם ישירות לנהריה. צריכת הדלק הראתה נתון לא סביר של 6.6 ליטר ל-100 ק"מ, או 15.15 ק"מ לליטר.
3. סקודה אוקטביה 1.2 טורבו בנזין. רכב ליסינג. יצא מערד בדרכו ללוד. צריכת הדלק הממוצעת עמדה על מעל 29 ק"מ לליטר.
אם תחפשו נסיבות נקודתיות, כמו הרכב בירידה, "נסעת על ניוטרל בירידות" (שזה דבר מטופש לעשות, וגם מגביר את צריכת הדלק), הייתה רוח גבית, או כל סיבה אחרת, אענה שכל הנתונים האלה חזרו על עצמם כאשר באתי לשחזר אותם.
להיפטר מציוד והרגלים
האם ניתן לומר עכשיו שצריכת הדלק של לנדקרוזר 2007 היא 15 ק"מ לליטר או של אוקטביה היא 29 ק"מ לליטר - ממש לא. אבל המשמעות היא שלנהג יש השפעה עצומה על צריכת הדלק של, ואתם יכולים לייצר נהיגה חסכונית באמצעות מודעות וערנות לתנאים המשתנים בנהיגה.
צריכת הדלק של ההרכב מושפעת מהמון משתנים, תקינות הרכב, משקל עודף שאתם סוחבים שלא לצורך, התקנת גגון מיותר שיוצר התנגדות גבוהה לרוח, והרבה מזה - סגנון נהיגה שלכם. הרכב שלכם יכול להיות (הרבה) יותר חסכוני באמצעות אימוץ סגנון נהיגה מתון ורגוע, זה לחלוטין ברגל שלכם.
הגעתם עד כאן ואתם מחפשים את הת'כלס, אז מצ"ב הטיפים של 'וואלה רכב' לנהיגה חסכונית:
1. האיצו במתינות - אין צורך להדביק את דוושת התאוצה לרצפה בתחילת נסיעה מעמידה. עם זאת, כשאתם משתלבים בתנועה בנתיב האצה שימו את הטיפ הזה בצד, והתאימו את עצמכם למהירות התנועה בה אתם משתלבים.
2. הביטו רחוק- קראו את הדרך שלפניכם. אתם נוסעים ולפניכם רמזור אדום או האטה בתנועה - נסו לגלוש לעבר ההאטה. הורידו את הרגל מדוושת התאוצה, וגלשו במתינות.
3. שימוש בבקרת שיוט - אתם בכביש בינעירוני והתנועה פתוחה - הפעילו את בקרת השיוט על המהירות הרצויה. אם יש לכם בקרת שיוט אדפטיבית, שימו לב שאם הרכב מאט בגלל התנועה, כשהיא תיפתח הרכב יאיץ בחוזקה עד שיגיע למהירות שקבעתם, וזה יהיה פחות חסכוני.
4. תעיפו את זה - יש לכם גגון על הרכב שנשאר שם מהטיול לפני חודש לצפון? מנשא אופנים לסופ"ש? הסירו אותם ביומיום. הם גורמים להתנגדות לאוויר ומביאים לצריכת דלק מופרזת. כנ"ל לגבי ציוד מיותר שאתם מחזיקים ברכב. משקל עודף = צריכת דלק עודפת.
5. לסגור חלון, יש מזגן - מאותה סיבה, הקפידו לסגור חלונות ואת גג השמש כדי להפחית חיכוך והתנגדות לאוויר
6. ניצול הגרביטציה - בירידה - תנו לרכב להתגלגל ולצבור מהירות, בעלייה לחצו על דוושת התאוצה במתינות, גם במחיר קיזוז קל במהירות שמתאזנת עם זו שצברתם בירידה.
7. מיזוג - אלא אם יש לכם פינגווין, איברים להשתלה או גופה על בסיס קבוע ברכב, קבעו את הטמפרטורה לזו שנוחה לכם ותנו לבקרת האקלים לווסת את פעולת המיזוג.
8. לחץ אוויר - וודאו שלחץ האוויר בצמיגי הרכב תואם את הגדרות היצרן. לחץ אוויר נמוך מדי מביא לבזבוז דלק.
9. תחזוקה שוטפת - רכב במצב אופטימלי עובד באופן היעיל ביותר, הקפידו על שמנים איכותיים, מסננים נקיים והחלפה שלהם במועד.
עוד טורים ובולגים של יואב פולס ב-CAR-PAD