מבחן ראשון: פיאט 500e

עם שם היסטורי אבל עם הפנים לעתיד, פיאט 500 החדשה יושבת על פלטפורמה חשמלית שתצעיד את היצרנית מטורינו לדור הבא של המכונית. נהגנו בה לראשונה בישראל

פיאט 500e (פיאט)

מאז ומעולם הייתה פיאט יצרנית מעולה של מכוניות קטנות. היו לה גם אחרות, מכל הסוגים חלקן ספורטיביות כמו הדינו, רודסטרים, מיקרוואנים גאוניים כמו מולטיפלה, עבור במשפחתיות שונות ומשונות, גם משונות מאוד כמו הכרומה - אבל העוגן, הספציאליטה היה תמיד מכוניות קטנות בזרם אחיד שנמשך מהטופולינו ועד היום ובתוך הזרם הזה שם אחד מאפיל על כולם - ה-500, או כמו שהם קוראים לה בחיבה "צ'ינקוצנטו".

האורגינל הוצג ב-1957, והיה מהות המכונית הקטנה והבסיסית כמו מכוניות קטנות ובסיסיות ששטפו את אירופה בשנות השיקום בעשור שאחרי מלחמת העולם השנייה. דה שבו, מיני, איזטה, רנו קאטר שבו, NSU פרינץ ואחרות. החידוש הוצג ב-2007 והיה הומאז' רטרו על בסיס הפנדה והפך לרב מכר עולמי היסטרי שהשאיר אותו 14 שנים בפס היצור - אלו מספרים חריגים מאוד בתעשיית הרכב המודרנית של המאה ה-21.

עוד בוואלה!

הווה מול עבר: פיאט 500 פוגשת את הסבתא

לכתבה המלאה
הדור היוצא שרד פרק זמן ארוך וחריג ביצור (צילום: קינן כהן)

אבל את ההתמהמהות בהצגת המחליפה ניצלו בפיאט כדי ללכת לכיוון אחר לגמרי. למעשה כזה שיאפיין את היצרנית הזו בשנים הבאות - חשמל. וצריך לזכור, היא עשתה את זה תחת שנים לא פשוטות בשותפות של FCA המוזרה שחיברה בין פיאט לבין קרייזלר ובהמשך תחת החברה המאוחדת של FCA ו-PSA (פיג'ו,סיטרואן ואופל) שכעת נקראת סטלנטיס. ובתאגיד כל כך גדול, לאפשר לפרויקט כזה להמשיך לנוע אומר בעיקר אור ירוק מהחלונות הגבוהים ביותר. פיאט 500 היא סנונית ראשונה בקו דגמים עתידי שימשיך את רוח ה-500 לעוד גרסאות. תצורות 5 דלתות וכמובן קרוסאובר הן השתיים הראשונות שנראה.

אז האם ה-500 החשמלית היא ההמצאה מחדש של המכונית הקטנה והחסכונית שהייתה סבתה ב-1957? כמה מאוד קילומטרים וקילוואטים אחר כך, אנחנו מנסים לענות על השאלה הזו בנהיגה מקומית ראשונה בישראל, שהיא המדינה הראשונה מחוץ לאירופה בה משווקת ה-500 החדשה.

המימדים צמחו לכל כיוון בדור הנוכחי (צילום: קינן כהן)

צורה לך

אמרתם איטליה, אמרתם סטייל ועיצוב. פיאט 500 היוצאת עשתה בית ספר במראה חמדמד ומתחבב בקלות שסירב להזדקן. פיאט 500 החדשה לוקחת את העסק בדיוק מאותו מקום צעד מדוד מאוד קדימה. הקווים הכללים דומים מאוד, וכשהיא עומדת ליד 500 דור קודם היא פשוט נראית כמו אחת שמישהו נשף בחוזקה לאגזוז וניפח אותה (אם היה לה כזה...). היא מספיק שונה כדי להיות חדשה, מספיק דומה כדי לשמר את המומנטום, לא הבנתי אם את תשומת הלב היא קיבלה בגלל המראה או הצבע הפלורוסנטי המיוחד שלה.

זינוק באיכות החומרים בתא הנוסעים, אבל זה לא היה כזה אתגר. מה שכן, הפעם רובם מחומרים ממוחזרים (צילום: קינן כהן)

בתא הנוסעים יש זינוק אדיר מבחינת איכות חומרים. זה לא קשה, פיאט 500 אף פעם לא הייתה איזו מציאה גדולה בתחום הזה. פה ושם יש פלסטיקה קשה ופשוטה למגע, עיצוב עליז ומלא חיים מחפה על כך וגם התירוץ של שימוש נרחב מאוד בחומרים ממוחזרים. אריגי תא הנוסעים עשויים מבקבוקי פלסטיק ממוחזרים שנמשו מהים. גם תנוחת הנהיגה המוזרה של הדור היוצא עם ההגה הנמוך והאופקי מדי השתפרה, ואפשר למצוא בה את הכיוון המדויק והנוח. תאי האחסון במשורה, תא מרכזי קטן, תא נפתח בתחתית הקונסולה שמשמש גם מחזיק כוסות, משטח טעינה לנייד (עם הדפס של קו הרקיע של טורינו - מדליק). אבל על מה שחסר בתאי אחסון היא מפצה בשטח אחסון אחורי שבטעות אתם עלולים לראות בו כמושב אחורי. כי לשבת שם אי אפשר - אלא אם כן אין נהג במכונית, אבל אז אתם בבעיה אחרת לגמרי...

למעט גרסת הבסיס, ה-500 החדשה מגיעה עם מסך 10.25 אינץ' (צילום: קינן כהן)

הנדסת האנוש טובה, מסך גדול ללוח המחוונים עם תצוגות יעילות וברורות ומסך גדול מאוד מאוד של 10.25 אינץ' למערכת המולטימדיה שמשמשת גם לשליטה על תפריטי ומערכות המכונית. יש גם אפשרות ברוכה לשליטה על הפונקציות המרכזיות מפקדים פיזיים תודה לאל. גם ההגה במראה הרטרו מפצח את היישום של כפתורים בכמות ובפריסה הנכונה לשימוש יומיומי נוח ונהיר. יש גם כמה התחכמויות לא ברורות כמו פתיחת הדלת בלחיצה על כפתור ובתחתית הדלת ידית גיבוי פיזית, מה נגיד, בהחלט גורם לך לבטוח בעסק.

ברחבי המכונית חבויות "הפתעות" קטנות, כאן קו הרקיע של טורינו, עיר הולדתה של פיאט (צילום: קינן כהן)

הגרסה אותה אנחנו קיבלנו היא הקבריולה, עם גג הסרדינים המתקפל מעל הראש, אבל עדיין משאיר את מסגרת החלונות, יש כאלו שאוהבים את זה מבחינתי זה אומר כל המגרעות של גג נפתח בלי החוויה של גג נפתח. וכבונוס לסידור הלא טוב הזה הוא גם מבטל לכם אפשרות לשימוש במראה האחורית כאשר הוא מופשל וגם הופך את תא המטען לגומחה מצומצמת נפח (185 ליטרים) ולא נוחה לשימוש.

ברמת הגימור "לה פרימה" הנבחנת, היקרה והבכירה מכולן היא מציגה רשימת אבזור ארוכה מאוד מלבד המסך הגדול והגג בהדפס המיוחד, יש לה קישוריות אפל ואנדרואיד, כניסה והנעה ללא מפתח, חישוקי 17 אינץ', תאורת לד מלאה, מושבי עור סינטטי ועוד. רשימת מערכות הבטיחות בגרסה זו גם היא מלאה וכוללת בלימה אוטומטית, התרעת רכב ב"שטח מת", בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון סטייה מנתיב עם שמירת מרכז נתיב, חיישני חניה ומצלמת רוורס ועוד.

או הטבעה של ה-500 המקורית בידיות הדלתות (צילום: קינן כהן)

על חשמל

במעבר להנעה החשמלית פיאט שמרה על מאפייני תצורת ההנעה של הדור היוצא - מנוע והנעה קדמיים, אבל כאן נגמר הדימיון. היא מוצעת בשתי גרסאות הנעה, הראשונה והבסיסית (אקשן) עושה שימוש בסוללות 23.7 קווט"ש המספקות טווח של 190 ק"מ והמנוע מפיק 95 כ"ס. ביצועי הגרסה הזו לא נופלים בהרבה מהגרסה החזקה עם תאוצה ל-100 קמ"ש ב-9.5 שניות ומהירות מירבית של 135 קמ"ש. היא מסוגלת לקבל טעינה מהירה של עד 50 קווט"ש.

הגרסה החזקה יותר שתשמש את שלוש הגרסאות האחרות ונמצאת במכונית המבחן היא עם סוללת 42 קווט"ש, המצהירה על טווח של 320 ק"מ, למנוע הספק של 118 כ"ס והתאוצה ל-100 קמ"ש היא ב-9 שניות ועד מהירות מירבית של 150 קמ"ש. כאן אפשרות הטעינה המהירה מגיעה עד ל-85 קווט"ש.

עם הפשלת הגג נחסמת לחלוטין הראות לאחור (צילום: קינן כהן)

בפועל מתגלה המכונית כזריזה הרבה יותר ממה שמרמז דף הנתונים. זה גם נתון המומנט הגבוה של 22.4 קג"מ, גם המיידיות בה מתורגמת לחיצה על הדוושה לתנועה קדימה וגם השקט המזמזם שבה היא מתפרצת מהמקום או תאוצות הביניים. כן, פרצופים מופתעים נרשמו מסביב לא מעט פעמים. אין לה בעיה לזגזג בתנועת אחר הצהריים הכבדה עם ניצול הכוח המתפרץ והמימדים לתפור טורי מכוניות עם נהגים הלומי חום.

טכנית, יש מושב אחורי (צילום: קינן כהן)

גם בעיר אני מוצא את עצמי מופתע מדי פעם מהקצב בו היא מפתחת מהירות במקטעים קצרים בין רמזורים, היעדר הפידבק של וויברציות או רעש מטעה מאוד ורק מבט ללוח המחוונים מאפס בחזרה את הנהג למציאות. אגב, לא משנה באיזה סגנון היא ננהגה - לטווח המוצהר של 320 קמ"ש אתם לא תגיעו, אלא אם כן תעשו אותם על גבי מובילית. בפועל הטווח הריאלי הוא 260 ק"מ. זה בסדר גמור למכונית עירונית והטעינה המהירה - אכן מהירה מאוד, 5 דקות במטען מהיר ויש לכם 50 ק"מ, חצי שעה ואתם ב-80 אחוזים מסוללה בת אחוזים בודדים.

וטכנית יש גם תא כפפות אחורי בשם תא מטען (צילום: קינן כהן)

זו גם ההזמנות לדבר על מצבי הנהיגה שלה. במצב נורמל היא בדיוק כמו כל מכונית אחרת, בגז מאיצים בעזיבה שלו גולשים, במצב RANGE היא מכניסה לשימוש בלימה רגנטיבית בה כל עזיבת דוושה תביא לתאוטה מוחשית מאוד של המכונית, עד כדי אפשרות לנהיגה עם דוושה אחת בלבד אחרי שמתרגלים לזה. רק שהבלימה הזו לעיתים אלימה מדי, בעיקר במהירות נמוכה. הייתי מצפה למצוא מנגנון וויסות של העוצמה. המצב השלישי SHERPA האולטרה חסכוני ימנע מכם נסיעה מעל 80 קמ"ש, שימוש במזגן ולמעשה יתעל כל אנרגיה שבנמצא כדי לייצר כמה שיותר טווח, אני חושב שהוא אפילו לקח לי מהסוללה בטלפון - בקיצור - לא ראוי למאכל אדם.

בנהיגה משולבת לאורך ימי המבחן שהיו ברובם במצב ה-RANGE רשמנו צריכה ממוצעת של 14.3 קווט"ש ל-100 ק"מ.

"לה פרימה" היא המהדורה המוגבלת והיקרה ביותר של ה-500 (צילום: קינן כהן)

כמכונית שנושאת את השם "500", שנולדה ומיוצרת בטורינו, היא בהחלט מספקת את הסחורה בקלות ההשחלה של 363 הס"מ שלה למקומות חניה פנויים. אבל דווקא ממי שיצאה מעיר התעשייה ההיא, התפלאתי למצוא שנוחות הנסיעה העירונית לא טובה במיוחד. המשקל הרב (יחסית למכונית מיני), חישוקי ה-17 אינץ' וכיול קשיח של הבולמים הופכים את הנסיעה בה לרצף קופצני ומטלטל של מעבר בין שיבושים. מכסי ביוב בולטים, שבר בכביש, יציקת אספלט בולטת על תעלה לרוחב הכביש כולן מנערות אותה ועל באמפרים בכלל מדובר בהצלפה אלימה לחוליות הגב. העסק משתפר מחוץ לעיר עם ספיגה קצת יותר טובה, אבל אז המחיר הוא רעשי דרך מאוד מאוד נוכחים גם מכיוון הגלגלים וגם מגג הבד שלא ממש מסנן את הסביבה.

בפניות היא מתגלה כמכונית עם שובבות ניכרת ועולזת להכנסת אף פנימה, כאשר משלבים עזיבת גז במיוחד במצב בו פועלת הבלימה הרגנרטיבית היא גם משחררת קצת את האחוריים. להגיד שיש פה כיף? מילה קצת גדולה, בעיקר בגלל שההגה סינטטי לחלוטין וכאשר נמצאים במצב הרגיל דוושת הבלמים (תוף מאחור) לא מספקת פידבק טוב במיוחד.

יש גם גרסת 3+1 עם "חצי דלת" שמקלה על הכניסה לאחור (צילום: קינן כהן)

חשבון בבקשה

פיאט 500e החדשה יושבת בול על המשבצת שהייתם מצפים ממי שה-500 המקורית היא ההשראה שלה ומי שה-500 הקודמת היא החוליה המקשרת בין השתיים. יש לה סטייל בחוץ ובפנים, היא מתקדמת טכנולוגית לא פחות ואף יותר ממכוניות קטנות וחשמליות, מאובזרת ובהחלט שמה את צלב הכוונת על המטרה - מכונית עירונית חשמלית שעושה שמח. כאשר זוכרים שזה הייעוד שלה, טווח ריאלי של 260 ק"מ הוא בהחלט מכובד ושימוש שיאפשר טעינה אחת לשלושה או ארבעה ימים. מה גם שנסיעה עירונית מרובת בלימות בהחלט מיטיבה עם צריכת החשמל.

דור הולך ודור בא (צילום: אתר יצרן)

בעיני המגרעה הגדולה ביותר שלה היא הנוחות העירונית, דווקא כי שם היא אמורה לבלות את עיקר חייה. צמיגים בחתך פחות דרמטי (כפי שמציעות הגרסאות הזולות יותר) ישפר את המצב. ואם נגענו בגרסאות הזולות יותר, למעט מי שיתעקש על הטופ של הטופ, אני לא מוצא הצדקה אובייקטיבית לגרסת ה"לה פרימה" הבכירה ב-155 אלף שקלים. היא עדיין דיל פנטסטי ביחס למתחרה הישירה שלה המיני SE שמתחילה ב-200 אלף שקלים, אבל גרסאות ה"פאשן" ב-120 אלף שקלים וה"אייקון" ב-130 אלף שקלים ו-135 אלף שקלים לקבריולה הן עסקאות אטרקטיביות בהרבה, עם ויתור קטן על אבזור וחיסכון גדול במחיר. ועבור מי שטווח בכלל לא מהותי בשבילו, אפשר להסתפק גם בגרסת ה-190 ק"מ (וטווח ריאלי משוער של 150 ק"מ) במחיר שובר שוק של 100 אלף שקלים שבקיזוז הוצאות ההאחזקה מהווה אלטרנטיבה מגניבה למכוניות מיני לוגמות בנזין, בניכוי השימושיות המוגבלת.

בשורה התחתונה, לפיאט לקח המון זמן להוציא מחליפה ל-500 הקודמת, אבל כשהיא עשתה את זה זה בוצע בצורה מעולה, עם הרוח של פעם בטכנולוגיה של המחר.

עוד בוואלה!

רטרו חשמלי: מיני קופר SE החשמלית במבחן

לכתבה המלאה
(צילום: קינן כהן)

על הצד הטכני: פיאט 500e "לה פרימה"

מנוע, הנעה: חשמלית, קדמית
הספק (כ"ס): 118
מומנט (קג"מ): 22.4
תיבת הילוכים: הילוך יחיד
סוללה: 42 קווט"ש

מידות:
אורך (ס"מ):
363
רוחב (ס"מ): 168
גובה (ס"מ): 153
משקל (ק"ג): 1,405
בסיס גלגלים (ס"מ): 232
תא מטען (ליטרים): 185

ביצועים:
תאוצה 0-100:
9 שניות
מהירות מירבית: 150 קמ"ש

מתחרות:
ישירה: מיני קופר SE, עקיפות: פיג'ו 208e, אופל קורסה e, רנו זואי, סמארט EV

מחיר:
120 אלף שקלים (בסיס), 155 אלף שקלים (מבחן)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully