אז עברו עוד שבועיים על ה-DSR, לא מעט מהם העברנו הרחק ממנו בגלל טיולים משפחתיים של סוף החופש, חגים ושאר עניינים - כך שלהוסיף על חוויות השימוש ממנו מבחינת הרכיבה עצמה, אין לנו הרבה. זה עדיין אותו כלי שלוקח קצת זמן להתחבר לאופי שלו, אבל ברגע שזה קורה (אם זה קורה, הוא לא לכל אחד) - מתחילים ממש לחבב את הבחורצ'יק. את השקט שבו הוא מזמזם ממקום למקום, תגובות המצערת, ובעיקר התחושה הזו של הבעיטה בישבן של שניכם בהאצות. אחרי עוד קצת משחק עם הבולמים המתכווננים אפילו מצאתי את הנקודה של האיזון בין נוחות לבין תמיכה וריסון של הכלי. שגרת הטעינה שלו והחישובים בראש של סדר היום במונחים של קילומטרים עד נקודת החשמל בין לבין הפכו לחלק די אוטומטי, אבל זה בעיקר בגלל סדר היום המאוד לא שגרתי שלי.
מכל מקום, מכיוון שאת התקופה האחרונה הוא העביר בעיקר בעמידה, זו הזדמנות מצוינת להתייחס לאחד ההיבטים היותר מרכזיים בסוג כזה של אופנוע והבחירה בו - הכסף. כמה זה עולה, כמה זה חוסך ולמי זה טוב.
לא ספונטני, מחושב
הערה לפני שנתחיל. שוק האופנועים רווי בקטגוריות, תתי קטגוריות, נפחים ומחירים. ואם להשוות בין כלים בעלי מנוע בערה פנימית נהייה כבר די סלט קטגוריות - לנסות למצוא למי לשדך את ה-DSR כבר נהייה די מורכב. ברור לי שיש כאלו שיתלבטו בינו לבין הונדה CB500X הזול ממנו משמעותית (50 אלף שקלים) או אפילו NC750 (65 אלף שקלים) או X ADV כקטנוע דו"ש גדול וזהה במחירו ל-DSR (80 אלף שקלים), יהיו כאלו שברשימה שלהם יופיע גם סוזוקי וי סטרום (66 אלף שקלים).
כאן בחרתי להשוות את עלויות האחזקה לימאהה טרייסר 7, הוא משלב פער מחיר משמעותי בינו לבין הזירו (57 אלף שקלים), שימושיות נרחבת, ידידותי למשתמש, באופן כללי אחת העסקאות הנוצצות לאופנוען הרב משימתי, אבל בעיקר בשל הסיבה שמחירון הטיפולים שמפרסמת "מטרו" היבואנית שקוף ומפורסם באתר שלה, מה שמאפשר לא רק לי, אלא לכל אחד להשוות בקלות בין אלו שלו לבין אלו של הזירו.
אז בתור התחלה בואו נשים בצד את מה שהטרייסר (או כל אופנוע בעירה פנימית אחר) הוא כן והזירו לא - חוויית שימוש ורכיבה אחרת. אם מבחינתכם התפעול של האופנוע, ההילוכים, הצליל וכו' הוא חלק בלתי נפרד מהרכיבה - טרייסר. הזירו מחליף את זה בשקט ובתפעול שמתמצה בגז וברקס. מבחינת השימוש, טווח ממוצע בדוק של 160 ק"מ בשימוש מעורב ואחריהם טעינה של 8-9 שעות מבהירים שזה לא כלי ספונטני לרכיבות סתם ככה, ובטח לא לטיולים בסופי שבוע. בעוד הטרייסר זקוק לדקות ספורות במשאבת הדלק כדי לצאת שוב לדרך למרחק כפול וצפונה מזה של החשמלי.
הפער מתחיל באולם התצוגה. כאמור, מחירו של הטרייסר 7 עומד על 57 אלף שקלים בעוד זה של הזירו הוא 80 אלף שקלים. כך שהזירו יקר ממנו ויקר באופן כללי, שכן בסכום כזה הוא מתקרב לשליש העליון של מחירי האופנועים הלא יוקרתיים או עתירי הנפח. אבל מה קורה כאשר מתגלגלים החוצה מאולם התצוגה, פה הסיפור נהייה מעניין.
יש את עניין אגרות הרישוי המוזלות לכלים חשמליים, אבל כאן הפער לא שובר קופות חיסכון. זו של הטרייסר תעלה לכם 305 שקלים לעומת 44 שקלים בזו של ה-DSR. אבל במכפלות של 3 שנים, זה בהחלט סכום נחמד להשאיר בקופה.
עלות ביטוח החובה לזירו על פי הנתונים האישיים שלי נעה בין 1,658 שקלים להצעה הזולה ביותר ועד 2,959 שקלים ליקרה ביותר. בטרייסר 7 המחירים נעו בין 3,521 שקלים ל-6,405 שקלים, הייתה גם אחת חריגה ב-8,371, אבל נשים אותה בצד. כלומר, פער שנתי של כ-2,000 עד 3,500 שקלים בעלויות הביטוח.
גם בכל הקשור לתחזוקה שוטפת יש פערים בין הכלים, בעוד צמיגים למשל הם רכיב מתכלה בו לא יהיה פער בין הכלים, אלא יותר נגזרת של אופי הרכיבה. בכל הקשור למכלולים האחרים, יש פער והוא משמעותי. מבחינת טיפולים בלבד, בטרייסר תשלמו 3,630 שקלים עד 20 אלף הקילומטרים הראשונים שלכם יחד. בזירו, שמרווחי הטיפולים לא זהים לחלוטין לבנזין, היא תעמוד על 1,048 שקלים ו-32 אגורות ב-24 אלף הקילומטרים הראשונים שלכם (טבלה מפורטת מצורפת).
הפער בעלויות האחזקה מסתכם ב-4,743 לנסועה דומה בין שני הכלים. ולמרות שיש לקחת בחשבון שנושא כמות הנסועה משפיע על העלויות, לא צריך מחשבון משוכלל כדי להבין שהפערים פה הם משמעותיים מאוד. אם נגזור משמעויות שנתיות של עלויות אחזקה, בנסועה השנתית שקבענו כהנחת היסוד של 15 אלף ק"מ עלות האחזקה של הטרייסר תהייה 2,817 שקלים לעומת 735 שקלים ב-DSR. חיסכון של 2,082 שקלים.
גם כאשר ממקדים את העלויות לנושא האנרגיה - דלק במקרה של אופנוע או חשמל במקרה של אופנוע חשמלי נושא הנסועה משפיע מאוד, אבל על זה אפשר להתגבר בבידוד של העלות לק"מ בודד. אנחנו בחרנו ללכת על מספר כולל שמשלב בתוכו מספר הנחות יסוד - וגם אם המשמעות היא שהוא לא יהיה נכון לכל משתמש, את התמונה הכוללת הוא בהחלת מצייר.
כאמור, קבענו את בסיס החישובים על נסועה שנתית של 15 אלף ק"מ, שוב, מכיוון שאנחנו מראים פער, אין משמעות גבוהה למספר עצמו, אם כי הפערים יגדלו במקביל אליו. תקראו לנו לא הגונים, אבל רק לשם העניין שבדבר, הענקנו מספר הנחות מפליגות לטרייסר והכבדנו על DSR. כך למשל חישבנו את צריכת הדלק של הטרייסר באופן מחמיא לפי 18 ק"מ לליטר בעולם האמיתי. זאת ועוד, למרות התנודתיות שלו כלפי מעלה, אנחנו אופטימיים - אז את מחיר הדלק הפחתנו ב-50 אגורות ל-6 שקלים. לפי החישוב הזה ההוצאה השנתית על דלק בטרייסר תעמוד על 5,000 שקלים.
על ה-DSR הכבדנו, והפחתנו מהטווח המקסימלי שלו 20 ק"מ ל-140 ק"מ לכל טעינה מלאה. תעריף החשמל הביתי שעומד על 50 אגורות לקילוואט-שעה, סוללת 14.1 קילוואט-שעה של הזירו משמעם עלות של 7 שקלים לטעינה. בשקלול עם הקילומטראז' השנתי מדובר ב-750 שקלים על אנרגיה בשנה. גם פה, פער של 4,250 שקלים לטובת הזירו הוא מובהק וקיצוני.
בסיכום השוואת העלויות, גם עם ההנחות המובנות בפנים (הנחות במובן של נקודת מוצא ושל "צ'ופרים" בחישוב לאופנוע הבנזין), פערי העלויות בהיבט של רישוי, ביטוח, טיפולים ודלק עומדים על כ-8,500 שקלים לטובת ה-DSR במקרה הזה. אז זהו? הכל פשוט וקל? לא ממש, יש אותיות קטנות.
עושים חשבון
אז כן, בחישוב שנתי ישנו פער אחזקה משמעותי לטובת ה-DSR וזה במקרה של אופנוע זול יחסית כמו טרייסר 7 מולו, תעלו בקטגוריות ובנפח והפערים יטפסו בהתאם, כמו גם הפער הראשוני עליו הם יצטרכו לכסות במקרה של אופנוע יקר יותר מהטרייסר. אז בואו נדבר על הפער הזה. התחלנו עם מרווח של 23 אלף שקלים במחירי שני הכלים, ניקח את החישוב הגס שלנו של חיסכון בן 8,500 שקלים בשנה ועל מנת לכסות עליו תצטרכו להחזיק את הזירו נניח קצת פחות מ-3 שנים. פשוט וקל לא? אמרנו לכם כבר - לא.
כי בין המספרים מסתתרים החיים האמיתיים. כאן יש כבר שקלולים ושיקולים שלא יכולנו להכניס לטבלאות ולחשב מכיוון שהם תלויים בתשובות שהרוכש יספק לעצמו. כך למשל, אם טיול חודשי באופנוע או קפיצה לחברים מהמרכז לצפון ולהיפך הוא חלק מהחיים שלכם - ה-DSR לא רלוונטי. אם האופנוע הוא כלי תחבורה אישי-פרקטי נטו והרכיבות שלכם הן עירוניות או פרבריות קצרות טווח (רחובות-ת"א או רעננה-ת"א וכאלו) אין ל-DSR שום מגרעות של ממש, להיפך הוא בדיוק הכלי עבורכם עם בונוס של החזר מהיר הרבה יותר של ההוצאה הראשונית בשל הטווח המשופר ברכיבה איטית.
ויש שתי נקודות אחרונות שצריך לדבר עליהן, אבל אין לנו כרגע תשובה מובהקת על אף אחת מהן. הראשונה היא שלמרות האחריות בת 5 השנים לביצועים שלה, הסוללה והעמידות שלה לאורך שנים (אנחנו ננסה לענות על זה בכתבה הבאה) היא עדיין נעלם שלא ייחודי לזירו, אלא משליכה על כל עולם כלי הרכב החשמליים. מצד שני, שמענו מספיק גם על מנועי בנזין שלא בדיוק פאר העמידות. השאלה השנייה היא איך יתנהג שוק המשומשים לכלים האלו בטווח הארוך יותר. כניסת שיווק האופנועים האלו תחת כנפיה של יבואנית גדולה כמו מטרו לפני כשנה וחצי הופכת גזירה של משמעויות של ירידת ערך מהשנים הקודמות ללא רלוונטית. ולהעריך מה יהיה מצב השוק, הכלים והניסיון עם היבואנית בעוד שנתיים או שלוש? צר לי, אנחנו לא בעסקי הנבואה.