כמה אנחנו אוהבים גימיקים. לא משנה מה זה, כמה זה יעיל או מועיל, אנחנו פשוט מתים על זה. התחושה הזו התחדדה אצלי עוד יותר בתקופה האחרונה כשראיתי את ההערצה על גבול הסגידה לגימיקים שטסלה מציעה. אז בואו נתחיל בסעיף הגימיקים כאן ועכשיו גם עבור הדגם הזה - ET5 של סקייוול - הקרוסאובר החשמלי שנחת בישראל ממש לאחרונה.
נצלול, איך לא, לתוך מסך המולטימדיה הענק בגודל 12.8 אינץ' ונראה אלו פנינים הצלחנו ללקט: תאורת אווירה פועמת. את קצב הפעימות אפשר להצמיד למהירות הנסיעה או לצליל הבוקע מהרמקולים. אם זה לבד לא מספיק, אז גם אפשר לבחור אם קצב הפעימות יתבצע באותו צבע או במגוון צבעים מתחלפים. יש אינסוף אפשרויות לבחירת הגוון, ואפשר להדליק את תאורת האווירה הקדמית בנפרד מהאחורית ולהיפך.
יש 3 מצבי מנוחה עם שמות מפוצצים: 'מסיבה שמחה', 'לינה בשטח' ו'שינת בריאות'. במצב 'מסיבה שמחה' בוקעת מוזיקה קצבית ממערכת השמע, יחד עם תאורת הפנים ותאורת החוץ הקדמית המרצדות בקצב ונוצר מופע אור-קולי שקשה לפספס. במצב 'לינה בשטח' תא המטען נפתח, המזגן מתעורר ל-25 מעלות במהירות מאוורר מלטפת, וממערכת השמע יש אפשרות לבחור בין מגוון סגנונות מוזיקה ערבה ומרדימת עפעפיים. במצב 'שינת בריאות' המושבים הקדמיים נשכבים לחלוטין, הדום מתרומם לרגליים והמזגן נדלק לטמפרטורה הרצויה. וכדי להשלים את העבודה על כל החושים עם רובד נוסף של שלווה ובריאות, ממערכת השמע יש אפשרות בחירה בין 6 סוגי צלילים מרגיעים: צרצרים, ציפורים, גשם קל, גלי ים, מפל מים ומדורה. כמובן שאת כל אחד מהפרמטרים אפשר לקבוע לערך המבוקש, וגם יש טיימר שיפסיק את כל העונג הזה כדי שתעורר משנת היופי המתבקשת.
רגע, זה לא נגמר. יש גם אפליקציה ייעודית לרכב שמאפשרת שיקוף מלא של הסלולר. של הכל. אפילו הזרמת וידאו מנטפילקס. כמובן שיש גם כפתור, אחר, שמשבית את האפשרות להזרמת המידע למסך הרכב. וכן אתם צודקים, הוא יהיה בשימוש ע"י אותם אנשים מעולם לא לחצו על "איני הנהג" בוויז למרות שכן נהגו.
זה פשוט בלתי נתפס כמה אנשים התלהבו מכל העושר הזה ופיצ'רים נוספים שקצרה היריעה האינטרנטית מכדי לספר. כמה הסובבים אותי הביטו נפעמים ומרותקים לכל הבהוב של נורת לד ולכל צליל פכפוך של מים. כמה זה יצר שיח בין זרים לחלוטין, כמה צחוק ואושר יצר כלי רכב שבמבט ראשון נראה סטנדרטי. אם זה המצב, אולי כל העושר "המיותר" הזה לא רק שנחוץ, אלא ממש הכרח. בכל רכב. מכל זן, בכל גודל וצורה. אולי כך אפשר להשיג שלום עולמי?!
לא יודע, זו שיחה פילוסופית עמוקה מדי, אז וויתרתי על הדיון המעמיק עם עצמי והמשכתי לנבור בניסיון לגלות מה עוד מקבלים לצד שלל הגימיקים. ראשית, מראה גדול ומרשים. פרט לשם היצרן המואר לרוחב דלת תא המטען, העיצוב לא צעקני או אגרסיבי, כשהרמיזות (במכוון או שלא) למרצדס GLE באיזור הקורה האחורית מוסיפות להילה האלגנטית שמרחפת מעליו.
פתיחת דלת מגלה מקום נעים ומזמין. דשבורד גדול עם תפירה נאה, קונסולה רחבה שתורמת את חלקה לתחושת הגודל והעושר, משטח אופקי דמוי עץ וכיסוי רמקולים שנראה שגם הוא הגיע ממדף החלפים של מרצדס. מעמדת הנהג התצפית מצוינת לכל כיוון, המראות גדולות ומכסות שטח אפקטיבי והישיבה הנוחה, הגבוהה והשלטת, נפגמת רק בגלל גלגל הגה שלא יוצא מספיק ומקשה על מציאת תנוחת הנהיגה טובה. האווירה לא סופר-אולטרה טכנולוגית, אלא יותר איכותית-פרימיום ובדיוק בגלל זה מפתיע לגלות שהקרוסאובר מפספס בתחום הנדסת האנוש שאמורה להעניק לנהג את אותו רוגע פרימיום מתבקש. חסר בורר עוצמה למערכת השמע (יש רק מגלגל ההגה, או מנבירה בתוך שני מסכים), חלק מהפונקציות שנמצאות מחוץ למסך, כמו מפשיר האדים לשמשה האחורית, יכולות להיות בפנים, כשפונקציות אחרות, כמו קביעת דרגת הבלימה הרגנרטיבית, מוסתרות בתוך המסך. הפקדים השונים שעל ההגה נראים נהדר, אבל גם פה לוקח זמן להתרגל להנדסת האנוש. תפעול מחשב הדרך דורש לעיתים לחיצה נוספת על פקד "אישור" כדי לעבור לתפריט הבא, כשחלק מהלחצנים דורשים לחיצה נחושה מידי, והתגובה שלהם לא תמיד מהירה.
הממדים הגדולים יוצרים מרחב פנימי עצום ממש, כשבמושב האחורי נמצא תנאים של מחלקה ראשונה. דונמים של מקום לכל כיוון אפשרי, המושב נוח, למשענת יש שתי דרגות הטיה, יציאות מיזוג, שקע 220V ו-2 כניסות USB. תא המטען ענק גם כן, אם כי סף ההטענה גבוה, חסרים ווי תליה או אפשרויות עיגון, ובקיפול המושבים לא מתקבלת רצפה שטוחה.
נתוני המנוע לא יוצאי דופן עם 204 כ"ס ומומנט סביר של 32.6 קג"מ. אלה מסדרים ל-ET5 ביצועים מעולים בכל התנהלות עירונית וביצועים טובים במהירות בינעירונית. היציאה מהמקום החלטית, אפילו מעט מסחררת גלגלים, כשצבירת הקמ"שים בהמשך מעט מתמתנת עד למגבלה האלקטרונית ב-160 קמ"ש. אין כאן תאוצה שומטת לסתות אבל באמת שלא חסר דבר, ואין צורך ביותר מלחיצה עדינה בחצי דוושה כדי שהקרוסאובר הכבד הזה (1,920 ק"ג), ינוע באופן משכנע. מעניין שדווקא בתמרוני חניה כשזקוקים לעדינות מצד דוושת התאוצה, זו נעשית מעט פחות רגישה ומאלצת את הנהג להפעיל יותר לחץ כדי ליצור תנועה.
זה גם המצב בנסיעה לאחור, כששם פוגשים מצלמת-זווית רחבה איכותית, חיישני חנייה, וגימיק נחמד נוסף: ציון המרחק בס"מ מהאובייקט מאחור. כשמגיעים לסביבות 30 ס"מ, המערכת כאילו מרימה ידיים והמרחק הופך לכיתוב כלשהו בסינית. כנראה משהו בסגנון: "אחי, אנחנו מסירים אחריות, מכאן זה עליך".
אם חשבתם שסיקרנו את כל הגימיקים, אז יש עוד. כחלק משלל האפשרויות הניתנות לבחירה, ET5 מציע 2 התנגדויות שונות לדוושת הבלם. התרגלנו לקבל אופציות שכזו כשמדובר בהיגוי (ונחשו מה, גם כאן זה קיים), אבל לא בבלימה. מעבר בין שני מצבי הבלימה לא גדול במיוחד, ורק משנה את קושי הדוושה, כך שמצאתי את עצמי מוותר על הבחירה שניתנה לי.
ככל רכב חשמלי יש גם אפשרות בחירה בין מצבי הבלימה הרגנרטיבית. ואם לרוב במכונית חשמלית יש אפשרות בחירה בין 2 ל-5 דרגות בלימה. כאן יש אפשרות בחירה בין 100(!) דרגות. מעבר לכך שהבחירה נמצאת במסך ולא נוח לתפעל את העסק הזה תוך כדי תנועה, גם עוצמת הבלימה במצב הנשכני ביותר לא גבוהה במיוחד. יש לזה יתרון בנוחות הנסיעה, כי אז האף לא צולל ברגע עזיבת דוושת התאוצה, מצד שני המערכת פחות מאחזרת אנרגיה מבוזבזת, וזה פוגם בצריכה.
לאורך ימי המבחן צרכתי בממוצע 16.7 קילוואט שעה, שמתורגמים לטווח של 430 ק"מ. פחות מהטווח המוצהר של 460 ק"מ להם אמורה להספיק סוללת ה-72 קוט"ש שלו, אבל מספק לגמרי כל טיול ספונטני שיכול להסתיים בטבילה באילת. נציין כי כאשר הסוללה מגיעה ל-15%, לוח המחוונים כולו נדלק כדי שאף אחד ברכב לא יפספס זאת. כשבסוללה נותרו 7%, מחשב הניהול מכבה את המזגן כדי לחסוך בצריכה. לדברי היבואנית, היצרן מאפשר להם לשלוט במחשב הניהול ולקבוע היכן לבצע את ההפחתה. זו יצירת אמון בין יצרן ויבואן שראויה להערכה.
טעינה מלאה של סוללה ריקה לגמרי אורכת 11 שעות משקע טעינה ביתי. טעינה מהירה מ-30% ל-80% תתבצע תוך חצי שעה.
הכבישים המחורצים והחבוטים של הצפון, ושיטוט פקוק באזורי גוש דן, היוו אתגר מצוין לבחינת נוחות הנסיעה של הקרוסאובר הגדול הזה. בהתנהלות עירונית הוא הצליח יותר בהתמודדות עם שיבושים גדולים ופחות עם שברים וטלאי אספלט קטנים. ככל שעלתה המהירות נוחות הנסיעה השתפרה, אבל אז הורגש מחסור בריסון (אותם "נדנודים" נוספים לאחר מעבר על שיבוש כלשהו) והחלו להישמע רעשי צמיגים. בהמשך (סביבות 110 קמ"ש) גם רעשי רוח באזור המראות. מעניין שבנסיעת שבילים הוא מתפקד לא רע. אין הנעה כפולה, מרווח הגחון קטן (15.9 ס"מ) והפלסטיקים העדינים לא מעודדים ירידה מהאספלט, ובכל זאת הרכב מפגין חוסן ומצליח לבלוע מהמורות. רק זכרו שהרכב מגיע עם ערכת ניפוח ומי שירצה גלגל חלופי יוכל לרכוש זאת בנפרד.
בתחום הדינמי אין ל-ET5 מה להציע. הוא מתפקד באופן בטוח וצפוי, אבל ההיגוי מלאכותי, הבקרות ממהרות להתערב, והבלמים מחסירים פידבק. שילוב של אלה וחוסר ריסון מאותתים לנהג להוריד קצב. גם בקרת השיוט האדפטיבית פחות נעימה מהמוכר לנו מהמתחרים והקפיצות בין "תחנות" המהירות הן של 10 קמ"ש.
סוף דבר
סקייוול ET5 נכנס לזירה החשמלית הרותחת עם מוצר מעניין. הוא לא דינמי והנדסת האנוש שלו לא מבריקה. מצד שני הוא מרווח באופן יוצא מהכלל, שופע אבזור, כולל אבזור בטיחות מתקדם, מספיק חזק כדי לעמוד בגבורה מול המתחרים, מציע צריכת אנרגיה טובה וטווח נסיעה מכובד. נוחות הנסיעה סה"כ סבירה ואצל אף אחד לא תהפוך ל-Deal Braker.
מחיר רכב המבחן עומד על 185,000 שקלים (לרמת הגימור "לקשרי" האמצעית מתוך שלוש), ועל פניו דומה למחיר ההתחלתי של המתחרים כמו סקודה אניאק ויונדאי איוניק 5. אלא שאם תרצו את אותו אבזור אצל המתחרים תאלצו להוסיף מעל 30,000 שקלים. זה מקנה ל-ET5 יתרון בתמורה במיוחד שהמחיר כולל טיפולים חינם ל-4 שנים ואחריות מורחבת.
מה מידת החשש מכך שמדובר ברכב סיני ממותג לא ידוע? מעניין שאתם מעלים את זה כי בראשית שנות ה-90 וראשית שנות ה-2000 - אלו בדיוק השאלות שעלו כאשר מישהו דיבר על המותגים מאחורי שני המתחרים הגדולים שלו - יונדאי וסקודה...
על הצד הטכני: SKYWELL ET5
מנוע, הנעה: חשמלי, קדמית
הספק (כ"ס): 204 כ"ס
מומנט (קג"מ): 32.6 קג"מ
מצבר: לתיום-יון 72 קילוואט/שעה
תיבת הילוכים: יחס העברה ישיר (הילוך אחד)
מידות:
אורך (ס"מ): 469.8
רוחב (ס"מ): 190.8
גובה (ס"מ): 169.6
בסיס גלגלים (ס"מ): 280.0
תא מטען: 535 ליטרים
משקל: 1,920 ק"ג
צמיגים: 235/50/19
ביצועים:
תאוצה: 0-100: 7.9 שניות
מהירות מירבית: 160 קמ"ש (מוגבל אלקטרונית)
מתחרים:
כרגע: איוניק5, סקודה אניאק, AIWAYS U5, בהמשך: MG מארוול R
מחיר: 185 אלף שקלים