השוואתי: יונדאי איוניק 5 מול סקודה אניאק וסקייוול ET5

יש מבחנים בהם הדילמות, הפערים, ההבדלים ואיתם גם הדעות שאנחנו מגבשים אודות המכוניות מלווים אותנו לאורך היום כולו. אנחנו מתדיינים בסוף הקטע המנהלתי, ושוב בסוף הקטע הדינאמי, ואז על סעיף הנוחות, וגם בפרקי הזמן בהם אנחנו מודדים תאי מטען וגובה מושבים או מתפעלים את האביזרים השונים בתא הנוסעים, וכאשר המחברת מלאה בהערות והארות יושבים לפרלמנט הסופי של הכרעות והשגות - זה לא ממש קרה הפעם.

לא רק בגלל שהיה פער ושוני בין המכוניות האלו, גם זה, אבל לא רק - אלא כי בכל סעיף וסעיף כל אחת מהן הפגינה גישה, תפיסה, ביצוע ויישום שונים כל כך שלא רק ההבדלים ביניהן חודדו אלא גם הסדר בהן הן נעמדו על הפודיום בסוף היום.

הבדלי הגישות בין המכוניות האלו קופצים כבר בחניה. יפה או לא זה עניין של טעם וכולנו מכירים אנשים עם טעם מחריד. אבל יש הבדלים בסגנון העיצוב עצמו בין המכוניות האלו שמספר משהו. יונדאי שנחושה לפרוץ קדימה עם מותג חשמלי העמידה פה מכונית מעוצבת עד אחרון פרטיה. מהעיצוב ההאצ'בקי המסותת בקווים ישרים ועד המשחקים עם התאורה שהם כאילו חצי אייטיז וחצי עתידניים. בסקודה, יצרנית אירופית שסולידיות, שמרנות ויציבות היא השם השני שלה פחות או יותר העסק מנסה להישאר נאמן יותר לקו הדגמים הנוכחי. הסקייוול שנחוש לחדור למיינסטרים בשווקים מערביים עושה את זה עם מראה מכובד אבל גם מאוד גנרי. פה ושם ומכל מיני זוויות הוא מזכיר יותר מדי מכוניות אחרות, אבל נו, סין...

גם בפנים נשמר אותו סדר של הבדלי תפיסות בין שלושת המתחרים. בסקייוול, כמעט בכל מקום אליו העיניים זזות יש משהו שמזכיר משהו ממכונית אחרת. המסך הצף כמו במרצדסים של לפני כמה שנים וכך גם הרמקולים בדלתות. פסי הדיפון ופתחי המיזוג מזכירים את של אודי מאותה תקופה ובורר ההילוכים בצורת חוגה פשוט נראה בדיוק כמו זה שבפורד. אבל הבעיה המרכזית שלו היא לא זכויות יוצרים, אלא הנדסת אנוש ש"מוזרה" היא מחמאה ממש עבורה. הוא ישלח אותך לחיטוט בתפריטים כדי לכוון את עוצמת הבלימה הרגנטיבית אבל כפתור ביטול בקרת יציבות - זה על המקום הכי בולט בערך במסך באופן קבוע. אותו הדבר עם בקרת האקלים, מחשב הדרך ועוד. יותר מדי פונקציות נמצאות במסך ודורשות יותר מדי התעסקות.

סקודה אניאק אף הוא לא מתעלה, עם לוח מחוונים דיגיטלי קטן מדי מכדי להכיל את כל המידע ולכן יש צורך להציג חלק ממנו על מסך המולטימדיה שדרכו מתופעלות גם המערכות האחרות וכמובן השטות הזו של השליטה בעוצמת השמע עם תנועה של האצבע על פס פלסטיק, come on סקודה. כך שמתוך השלושה האלו יונדאי נמצא כבעל סביבת הנהג הטובה יותר. גודל המסכים, התצוגה, התפעול הנורמלי ביותר למערכות השונות ועם כל זה, עדיין עם כל מיני הברקות כמו קונסולה מרכזית נעה ורצפה שטוחה לחלוטין. לא כל הבוחנים הסכימו, אבל אני אפילו חיבבתי את בורר ההילוכים ה"הפוך" בו סיבוב של הידית קדימה משלבת ל-D.

במושבים האחוריים בא לידי ביטוי יתרון המימדים של המכוניות האלו והחירות שמאפשרת פלטפורמה חשמלית לשחק עם תאי הנוסעים. בכולם יש מרווח אדיר מאחור, אבל בסקייוול הוא הטוב ביותר, ברוחב המושב, בעומק וגם באבזור של שקע 220 ו-USB, יציאות מיזוג, משענות מתכווננות, שליטה על מושב הנוסע, חומרי דיפון במראה יוקרתי ועוד. זה לא אומר שהאיוניק 5 והאניאק הן בעלות דרגש בספינת עבדים כן? אלו בין המושבים האחוריים המרווחים ביותר שיש בטווח המחירים הזה וגם האבזור בהם ניתן ביד נדיבה. לכל אחד מהם נקודות לכאן או לכאן, ביונדאי משענת הגב מתכווננת, בסקודה יש בקרת אקלים עם שליטה נפרדת ליושבים מאחור, ביונדאי יציאות המיזוג בקורות הצד, בסקודה חומרי דיפון נעימים יותר - כך שהעסק מסתיים בתיקו.

בתאי המטען, על פי המדידות שביצענו, הסקייוול הוא בעל הנתונים הטובים ביותר מבחינת מימדים של רוחב, גובה התא וגובה הסף - אבל אלו לא מספרים את הסיפור האמיתי. למעט דלת חשמלית אין לתא הזה מה להציע בעולמות הפתרונות הפרקטיים. בלי ווי תליה, תאים, טבעות עיגון או שקע 12V והשטחה מוגבלת של המושב האחורי. ביונדאי מפתח טעינה רחב ונוח, טבעות קשירה, תא תחתון לאחסון כבל הטעינה וגם אביזרי נוחות כמו שקע 12V והמושבים שלו ניתנים לקיפול בזווית טובה - אבל המגבלה שלו היא הגובה שמכתיב המדף האחורי שמשאיר 37 ס"מ בלבד בינו לבין רצפת התא. בסקודה רשימת האבזור זהה לזו של יונדאי עם עוד כמה תאים פה ושם, כאן יש קיפול למושבים ישירות מתא המטען אבל רק עד זווית מוגבלת ולא השטחה לגמרי כמו באיוניק 5. ובכל זאת המבנה שלו והמחשבה הפרקטית מעניקה לו את הנקודות בסעיף הזה.

המבחן מתחיל בנהיגה בין עירונית מנהלתית במהירות החוקית ובקצב התנועה. הכביש כולל מידה שווה פחות או יותר של עליות וירידות בצידן השני וכל המכוניות ננהגות בקצב ואופן אחיד. בסקייוול יש נוחות שמגיעה משיכוך רך יחסית בבולמים, אבל זה נעלם תחת הרושם הלא מבריק שעושה בידוד הרעשים והבידוד שלו. אנחנו יודעים שזה קשה יותר במכונית חשמלית בלי רעש המנוע הממסך, אבל כאן זה היה ניכר מאוד. למעשה זה ומושבים פחות טובים הם בעיקר מה שמונע ממנו להתברג גבוה יותר בסעיף הזה. בסקודה הנוחות היא מהסוג האירופי והמרוסן מאוד, זה פחות ימצא חן בעיני מי שבעיניו נוחות זה נדנוד אמריקני מעלים שיבושי כביש. ביונדאי אפשר למצוא את השילוב של כיול מתלים טוב בבסיסו עם תיקון המגרעות של השניים האחרים, הוא המאוזן יותר בפעולת המתלים שלו בנוחות ובעל בידוד הרעשים הטוב יותר.

שלושתם מספקים ביצועים זריזים לתנאי יום יום של נהיגה. יש 204 סוסים בסקייוול והסקודה ו-217 ביונדאי עם מומנט של 31.6 לאניאק, 32.6 ב-ET5 והיונדאי מוביל עם ייתרון גם בסעיף זה - 35.7 קג"מ. זה אומר שלמרות שהם סוחבים כ-2 טונות ממקום למקום הקצב שלהם יפה מאוד. במבדקי התאוצה הקדים האיוניק 5 את הסקודה בפער זעום של חצי מכונית בתאוצות 0-100 וכן בתאוצות ביניים שמדמות עקיפה בטווחי המהירות של 50-120 קמ"ש. הסקייוול באופן קבוע היה השלישי בחבורה הזו. בלי תיבות הילוכים וזמינות מוחלטת של הכוח זה ההספק והמומנט שנותנים את הטון.

בנהיגה הדינאמית יותר הסקייוול הוא הראשון להרים ידיים ולהיכנע. אלו לא רק הפערים הברורים בין זה שהוא בעל הנעה קדמית והשניים האחרים עם הנעה אחורית. הוא פשוט רכב שמכויל לא טוב. עם יותר מדי תנועה של המשקל על כל הצירים, תת היגוי, פחות מדי דיוק בהורדת הכוח לכביש, פחות מדי תחושת "סמוך עלי" בסיבובים, הגה מאוד מנותק ובעל משקל משתנה תדיר. מצד שני, קשה להאשים את הסינים בזה שהם לא פגעו במקום שאליו הם לא כיוונו לכתחילה.

באניאק הריסון ההדוק שהוא מפגין בנסיעה המנהלתית לא נשמרים כאשר הקצב עולה, הוא עדיין היה מעולה, אבל קצת "מפוזר" יותר בשליטה על הגוף בפיתולים. האיוניק 5 לעומת זאת היה הפתעה מרעננת מאוד, ממרכב גמלוני כזה ומכונית ששוקלת כל כך הרבה לא ממש מצפים ליותר מדי. ועדיין, רמת האחיזה גבוהה מאוד ועל כבישים חלקלקים מספיק אפשר גם להוציא יפה את הזנב להחלקה קטנה. מההגה אין משוב, אבל הוא מהיר, מדויק ובעל משקל טוב מאוד (כלומר, כמה הוא מופנה והתגובה התואמת של המכונית לכך). מבין הבלמים הלא ממש טובים של שלוש המכוניות האלו, שלו היו הפחות מרגיזים לשימוש.

כרגיל, צריכות החשמל של המכוניות נבדקו בשלוש נקודות - לאחר הפרק המנהלתי הבין עירוני, לאחר הקטע הדינאמי ושוב בסיום הכולל של המבחן. שיהיה ברור מראש, אלו אולי שלושת תנאי הנהיגה הכי פחות אידיאליים למכוניות חשמליות, לכן הטווחים כאן הם רלוונטיים אך ורק להשוואה בין המכונית האלו בתנאים האלו וגם אז לא ממש במדויק. זאת מכיוון שבמבחנים השוואתיים אנו עורכים מספר בדיקות תאוצה לכל מכונית המתלילות את צריכת החשמל וכן נוהגים מספר פעמים את הקטעים הדינאמיים, שוב, כאלו שמעלים את הצריכה משמעותית.

אחרי שזה נאמר, בהיבט של צריכת החשמל היה הסקייוול החסכוני ביותר בסיכום המבחן עם 6.2 ק"מ לכל קוט"ש בסוללה, אולם צריך לקחת בחשבון שהיכולות הדינאמיות הפחותות שלו גם הביאו לכך שהנסיעה בו בקטעים התובעניים הייתה איטית יותר. אחריו נמצא האיוניק 5 עם 4.1 ק"מ לקוט"ש והסקודה שהוא גם הכבד מהשלושה עם 3.7 ק"מ לקוט"ש. שוב, כמו עם צריכות דלק במכוניות רגילות, סביר להניח שהלקוח הממוצע יפיק מהאיוניק 5 והסקודה מספרים טובים משמעותית. כך למשל בנהיגה איטית ומודעת שיפר האיוניק 5 את הנתונים שלו ל-7.6 ק"מ לקוט"ש, שמשמעותם טווח ריאלי של מעל ל-500 ק"מ.

כמו הטווחים, גם זמני הטעינה המוצהרים של היצרניות הולכים והופכים ללא רלוונטיים. הטעינה השגרתית מוכתבת בכל מקרה מזו שאתם יכולים לקבל מהשקע או עמדת הטעינה בבית שלכם. בעמדות הטעינה הציבוריות לעומת זאת אתם תוגבלו פחות מיכולת ה"שאיבה" של המכונית אלא מתפקוד עמדת הטעינה עצמה. מכל מקום, בכל מקרה לאיוניק היכולת למהירות טעינה הטובה ביותר, ואחר כך הסקודה והסקייוול הוא הפחות מהיר מהם להיטען מבחינת קצב.

שלוש המכוניות האלו מציבות סוללת מערכות בטיחות טובה מאוד על הנייר. לשלושתן תיקון סטייה מנתיב, בלימה אוטומטית, זיהוי הולכי רגל, בקרת שיוט אדפטיבית ושליטה אוטומטית על התאורה. אבל כאן הסקייוול נאלץ לעצור בצד עם חסרונן של מערכות כמו זיהוי תנועה חוצה, זיהוי רכב ב"שטח מת" ובלימה אוטומטית בנסיעה לאחור וכן ללא ציון ניסוי ריסוק של EURO Ncup בו השיגו האחרות 5 כוכבים. מבין השתיים הנותרות איוניק 5 מקבל עוד כמה נקודות זכות בטיחותיות על פני האניאק עם מניעת מעבר אקטיבית בזיהוי רכב ב"שטח מת", התרעה על רכב חולף לפני פתיחת דלת, התרעת תנועה חוצה בצומת והתרעה למניעת שכחת ילד במושב האחורי.

רגע לפני הסיכום, מבט רחב יותר על המשמעויות שנגזרות מהמבחן הזה. מי שניזון רק מכותרות האתרים עשוי לקבל את הרושם שבישראל יש רוב למכוניות החשמליות בכבישים. האמת היא שעד סוף השנה צפוי השוק הישראלי לרשום כ-10,000 מכוניות חשמליות בשנת 2021, מספר זניח ביחס למספר כלי הרכב שיימכרו בה בסך הכל, אבל מאוד משמעותי ביחס לגידול ביחס למה שהלך פה בשנים הקודמות בעיקר בכמות הדגמים החשמליים שנכנסו לפה השנה החל ממכוניות קטנות כמו פיאט 500e עבור בקרוסאוברים קומפקטיים כמו ג'ילי גיאומטרי C ועד ספינות פאר כמו מרצדס EQS. הוא משמעותי גם כי כמו שאמרנו כבר בעבר, שנת 2021 לא תהייה שנת המהפך, זו עוד רחוקה מאוד, אבל היא השנה שבה אפשר לציין את הנקודה בזמן בה החלו החשמליות את מסען ללב הקונצנזוס.

שלוש המכוניות האלו לא יהיו ממכריעות הכף לטובת החשמליות, עוד לא. אבל כל אחת מהן כיריית פתיחה ראשונה של המותג מאחוריהן בעולם החשמל מעידה שכולם ללא יוצא מן הכלל כבר מתייחסים לאירוע הזה ברצינות. האם החדשה הבאה שלכם חייבת להיות חשמלית? התשובה היא עוד לא. לגבי זו שאחריה? אני כבר לא בטוח.

המכוניות האלו הוכיחו לנו שתחום הרכב החשמלי הגיע לבשלות כזו שכבר מאפשרת לו להיות חלופה טובה למכוניות בנזין. אולי לא לכל האנשים וכמובן שכל ההיבט של תשתיות הטעינה הציבורית עוד צריך לסגור פער כדי שיהיה אפשר להסתמך עליה. אבל עבור מי שהחלופה שלו עד כה הייתה קרוסאובר או ג'יפון בטווח המחירים שלהם ואפילו זולים יותר בכמה עשרות אלפי שקלים - בחישוב הכולל של עלויות אחזקה ודלק, מדובר בחיסכון עצום.

הסקייוול שמגיע למקום השלישי בהתמודדות הזו הוא נציגות סינית שמוכיחה שהעידן החשמלי יצר "יישור קו" רציני מאוד, כאשר יצרנית לא מוכרת מעמידה בניסיון הראשון שלה מכונית שיכולה קודם כל להתייצב להתמודדות, וגם לצאת עם נקודות זכות באמתחתה. אמנם אלו נמצאות בתחום האבזור והמימדים ולא בהיבטים של הנדסת אנוש, נוחות והתנהגות. לזכותו גם המחיר הזול ביותר במבחן, במקרה הזה, ב-185 אלף שקלים הוא העסקה הטובה יותר למי שמחפש מקסימום מכונית ואבזור לשקל.

ההתמודדות אם כן מתמקדת יותר בשתי המכוניות הנותרות. סקודה אניאק הוא ההצעה למי שרוצה מכונית חשמלית שתהייה הכי קרובה מבחינת המראה, חווית המשתמש והתנהגות למכונית רגילה. על הפערים הדינאמיים לא היינו מתמקדים יותר מדי, זה בעיקר בונוס. הבעיה הגדולה יותר שלו היא המחיר - הוא מתחיל ב-190 אלף שקלים ובמקרה של מכונית המבחן ברמת הגימור לאונג' עולה 229 אלף שקלים. לעומתו איוניק 5 שגם הרשים יותר ברוב הפרמטרים וגם מביא איתו את הוויב הטכנולוגי והחדשני של מכונית חשמלית יחד עם נקודות זכות בתחום הנדסת האנוש, המרווח, האחריות (5 שנים לעומת שנתיים ואופציה לשנה נוספת בסקודה), ההתנהגות גם עולה פחות ממנו. לא רק בגרסה הנבחנת "סופרים" במחיר של 200 אלף שקלים אלא גם בזו שמעליה ה-elite המאובזרת עוד יותר ב-217 אלף שקלים. ולכן הוא זה שמנצח במבחן הזה.

השתתפו במבחן:
רמי גלבוע, יואל שוורץ

ותודה לדודי מוסקוביץ צילומי תדמית על העזרה בצילומים ועיבוד התמונות