בטיחות היא כנראה הקריטריון הכי חשוב שקיים במהלך בחירת רכב חדש. אתם לא תמיד יודעים את זה, אנחנו לא נוטים לחשוב עליו, אבל הוא זה שיקבע אם ואיך נצא בחיים מתאונה קשה, זה שיקבע איך היקרים לנו הנוסעים איתנו ישרדו תאונה. ואם אתם בקטע של 'לי זה לא יקרה', אז מספיק לשמוע בחדשות על תאונות דרכים קשות, ולהבין שגם אותם אלו שארעה להם תאונה לא ממש תכננו לצאת בבוקר ולהיקלע לתאונה. בטיחות. ומכיוון שהנושא רחב מאוד, משתנה תדיר ומכיל המון מונחים והגדרות, אנחנו נסקור בכתבה הזו ובבאה אחריה את היסודות החשובים יותר בהבנה של מרכיבי הבטיחות של המכונית. בעיקר כדי לתת לכם את היכולת לקבל החלטות מושכלות לגבי הרכב הבא שלכם.
אותיות ומספרים
באולם התצוגה תוכלו להתרשם בעיקר מכל אותן מערכות בטיחות שיש במכונית שלכם, וכאן ישנם מספר מושגים ומונחים שאתם צריכים להכיר. אם אתם לא ממש זוכרים מה זו בקרת שיוט אדפטיבית ומה זה תיקון הגה אקטיבי - אני ממליץ שתעיינו במאמר הזה. הוא יעשה קצת סדר במושגים.
אבל מערכות בטיחות אינן הכל. צריך לראות שהן עובדות באופן יעיל, ולוודא שתכנון הרכב ראוי. המבוגרים מבין הקוראים עוד זוכרים את התקופה שבטיחות ברכב הוגדרה בציבור ה'מבין' כפונקציה של עובי הפח. אם יש לו פח עבה (וולוו, אמריקניות) אז הרכב בטוח, ואם יש לו פח דק אז הוא עשוי מנייר, והוא לא בטוח. והאמת היא שזה רחוק מהמציאות. במציאות אנחנו רוצים שהרכב יגן על הדבר הכי חשוב - הנוסעים. רכב שיהיה בנוי הכי חזק שאפשר, לא יספוג את האנרגיה שבתאונה, ויעביר אותה לנוסעים. אנחנו רוצים רכב שיקרוס תוך כדי תאונה, ישמור על תא הנוסעים שלם, ובכך יעביר כמה שפחות מאנרגיית הפגיעה לנוסעים ברכב.
את זה בדיוק בודקים בארגונים המוכרים כמו EuroNCAP האירופי או NHTSA וה-IIHS האמריקניים. ההבדלים בין הגופים השונים נוגעים למתודות המבחנים שהם מיישמים והבדיקות השונות. כך למשל באלו האמריקנים נבדקת גם העמידות של המכונית בפני התהפכות, כלומר, מה רמת הסיכון שיש לאבדן שליטה והתהפכות של המכונית בעת תמרון חירום או תאונה. גם בסעיף הזה יש הבדל בין השניים כאשר ה-NHTSA עורכת חישובים על סמך בסיס הגלגלים, רוחב וגובה הרכב כדי להעריך את מידת הסיכון ואז עורכת מבחן שבודק מה הסיכון בפועל להתהפכות כזו, בעוד ה-IIHS הופך מכוניות על הגג או מפעיל לחץ על הגג כדי לבדוק את מידת העומס שהוא יכול לשאת.
המכונים האלו מקבלים או רוכשים כלי רכב חדשים ומרסקים אותם במגוון תרחישים, מציידים אותם בחיישנים רגישים המודדים את עוצמת המכה, מתעדים ומצלמים את הריסוק מכל כיוון, בוחנים את חומרת הפציעות שנגרמו לבובות הניסוי שהושבו ברכב, בוחנים את תפקוד מערכות הבטיחות המותקנות בכלי הרכב, ובסופו של דבר מוציאים ציון סופי.
לרוב הציון מורכב מציון בכוכבים מ-0 כוכבים (הכי נמוך) עד 5 כוכבים (הכי גבוה). בתוך כל מבחן תוכלו להתרשם גם ממרכיבים פנימיים שאותו המכון דירג, בין אם זה בהתייחס להגנה על נוסעים, על הולכי רגל ועוד. כיום כדי שכלי רכב יקבל את הציון המקסימלי הוא צריך גם לכלול סט של מערכות בטיחות שהן המינימום ההכרחי על מנת להיכלל בקטגוריה מסוימת. במכונים האמריקנים הציון לעיתים ניתן באותיות המסמנות את הדירוג או בהגדרות כמו "מתעלה", "מתקדם" או "בסיסי".
כאן אנחנו מגיעים לנקודה קריטית להבנה. עם ההתפתחות הטכנולוגית, גם בהגנה על הנוסעים, גם בחומרים וגם במערכות בטיחות מתקדמות, רמת הבטיחות של רכב שקיבל 5 כוכבי בטיחות ב-2012 רחוקה מאוד מרמת הבטיחות של רכב שקיבל אותו ציון בדיוק ב-2022. למעשה יש מצב שאותו רכב מ-2012 היה מקבל היום ציון נכשל. המשמעות היא שכשאתם בוחרים רכב משומש חשוב מאוד ללמוד על ציוני הבטיחות שהוא קיבל בזמנו, אבל זה רלוונטי רק מול האלטרנטיבות מאותה התקופה. זו תהיה טעות חמורה לחשוב שרכב שקיבל ציון בטיחות מקסימלי לפני עשר שנים נהנה מאותה רמת בטיחות של רכב חדש שמקבל ציון בטיחות זהה. חשוב להבין שגם מכוני הבדיקה, הן האירופי והן האמריקני מעדכנים כל הזמן את הקריטריונים.
מכון חשוב נוסף הוא מכון הבטיחות הסיני. סין היא יצרן רכב גלובלי גדול וחשוב, וככזה היא גם מחזיקה במכון בטיחות סיני ה-C-Ncap, אשר לכאורה מסתייע במודלי בדיקה דומים לאלו של EuroNCAP. אם תיכנסו ללינק (ותעשו תרגום לאנגלית) תוכלו להתרשם ממבחר מבחני ריסוק שהמכון מבצע. למרות האמור, אני ארגיש יותר בנוח לקבל החלטה לפי המכון האירופי או האמריקני.
נתון נוסף שחשוב לדעת ולהכיל הוא מי הגרסה הספציפית שנבחנה באותו מבחן ריסוק. כלי רכב נמכרים בשווקים שונים בגרסאות שלא תמיד זהות אחת לשנייה, ונבדלות זו מזו ברמת האבזור ועוד, בהתאם לקונפיגורציה הספציפית לאותו השוק. בדרך כלל שלדת הרכב והמרכב יהיו זהים, אבל מפרט הבטיחות עשוי להשתנות בין שוק לשוק. אז גם כשאתם קוראים ולומדים על ציון הבטיחות של רכב מסוים, שימו כוכבית קטנה ליד, כי לא בטוח שזה בדיוק אותה רמת גימור שתקבלו בארץ. לעיתים היא תהיה יותר נמוכה, ולעיתים יותר גבוהה.
דבר נוסף חשוב הוא לדעת שרכב שקיבל ציון בטיחות במבחן, ייתכן שעוד מערכת בטיחות אחת או שתיים יעבירו אותו לדירוג גבוה יותר. עכשיו נכון יהיה להבין אילו מערכות היו חסרות באותו מבחן שבוצע, והאם הרכב שמסופק לנו בישראל כבר מצויד באותן מערכות או לא. רוצה לומר, שאחרי שלמדנו על תוצאות הרכב במבחן ריסוק, שווה לחפור עוד קצת ולהבין מה היה חסר לו על מנת לקבל ציון גבוה יותר, ולהשוות לרמת האבזור הזמינה לנו בשוק המקומי.
אז לסכם עד עכשיו, כלי הרכב נבחנים במכוני בדיקה עצמאיים ובלתי תלויים. לנו כצרכנים חשוב לחפש מידע על רמת הבטיחות של הרכב בו אנחנו מעוניינים, להשוות לכלי רכב אחרים ביניהם אנחנו מתלבטים, ואז להוסיף לשיקולים את יתר השיקולים הקיימים בעת בחירת רכב כמו מחיר, אמינות ועוד.
בפרק הבא נדבר על ציון הבטיחות של משרד התחבורה, אותו ציון שמופיע בתחתית כל פרסום וכל מודעה של היבואנים המתייחס לרכב ספציפי.
לעוד פוסטים וכתבות של יואב פולס בקרו ב-car-pad.