לפני כמה שנים הופיעה באחד העיתונים מודעה מפתה על פרויקט נדל"ן חדש. אתם יודעים, מהסוג שמספר לכם שהוא נמצא 20 דקות מתל אביב בלי לציין שזה נמדד ברכיבה על אופנוע סופר-ספורט ב-3:00 לפנות בוקר. בקיצור, בתיאור המיקום הוא מופיע כך: "מול הים בין קיסריה למכמורת", לקח לי בדיוק 5 שניות לשאוג מצחוק ולהגיד לקנצלרית "את לא מאמינה איך מחרטטים פה לאנשים דירה בגבעת אולגה...".
חשבתי על זה כשהתחלתי לנהוג בסטאריה. בסופו של דבר, קלפו את המראה הזה, תורידו את המושבים מאחור וקיבלתם את המסחרית של יונדאי. זו שמחליפה את ה-i800, אבל איזה פרצוף יש לכם להסתובב עם מסחרית?
ביונדאי יודעים את זה ובכלל מבינים שם בשנים האחרונות שעיצוב זה לא רק מה שמכסה את המכונית, אלא חלק בלתי נפרד מהזהות שלהם. זה גרם לחברה הזו לייצר בשנתיים האחרונות רצף מוצרים עם שפה ומראה מאוד מובחנים; הטוסון הנוכחי, האיוניק 5 ועכשיו הסטאריה.
טיפוס לתא הנוסעים הגבוה שלו דורש הנפה של הגוף בסיוע ההגה, היעדר ידית אחיזה כאן (וקיומה בצד הנוסע) מעוררת תמיהה בנוגע לשיקול הדעת של המהנדסים. ההתמקמות בתוכו קודם כל מהממת מהבחינה של התצפית החוצה. יש פה חלונות ענק כאשר אלו בדלתות הקדמיות יורדים נמוך לכיוון המותניים. שונה מאוד מהמכוניות המודרניות שקוברות אותך בתוכן. לי, הזכיר כל החלל הזה ישיבה בתא תותחן של מפציץ ממלחמת העולם השנייה. מניסיון העבר של הדרכת בעלי מוגבלויות בנהיגה, הראות המצוינת החוצה היא בונוס עצום לכאלו עם תנועה מוגבלת.
יש שפע תאי אחסון, מגירות וגומחות. בדלת, בדשבורד, בקונסולה המרכזית זה בכלל מחסן וגם לכל השורות מאחור. יש גם המון שקעי USB, יציאות מיזוג, שורה שנייה שנעה על מסילה, מתקפלת ומתרוממת לאפשר כניסה וישיבה מרווחת גם בשורה השלישית. אחרי שהושבתם שישה מבוגרים בשתי השורות, נשארו לכם 831 ליטרים של תא מטען.
המרווח מלפנים מצוין והנדל"ן בשפע מאפשר פריסה מעולה של פקדי השליטה על מערכת השמע והמזגן, בלי התחכמויות וקיצורי דרך - כפתור גדול וברור לכל פונקציה ושימוש. אפילו כפתורי ה-D, N, R ו-P של תיבת ההילוכים ענקיים כל כך שאפשר לתפעל אותם עם כפפות ריתוך. העסק מקבל "נו נו נו" בהיבט הפרקטי שלא מאפשר לראות את כל לוח המחוונים כי חלקו העליון של ההגה מסתיר אותו.
איכות החומרים תזכיר לכם שמדובר במכונית מהודרת, אבל מסחרית בבסיסה. לפחות האבזור ברמת הגימור "לקשרי" הנבחנת מרשים. שני חלונות שמש, וילונות צד, ריפודי עור למושבים, אלו הקדמיים מחוממים וזה של הנהג חשמלי, לוח מחוונים דיגיטלי, בקרת האקלים נפרדת ליושבים מלפנים ומאחור, המקבלים פתחי מיזוג לכל שורה.
המזגן עצמו מעולה וזה קריטי, כי שטח החלונות האדיר שלו מלהיט אותו גם אחרי עמידה קצרה בשמש. מי שהיה חסר לנו זה מנגנון סגירה חשמלי לדלתות הצד, אלו גדולות, כבדות ודורשות יד של מבוגר לפתוח אותן. אגב אם סוגרים אותן כשחונים בעליה זה צריך להיות מבוגר חסון ואם הן משתחררות כשאתם בירידה שאלוהים ירחם על מי שנמצא בדרכן...
רשימת מערכות הבטיחות טובה עם כל אלו האקטיביות כמו תיקון סטייה מנתיב, בלימה אוטומטית ובקרת שיוט אדפטיבית וגם כאלו קריטיות במכונית כזו כמו התרעה למניעת שכחת ילדים במכונית, או כלליות כמו זיהוי תמרורים, התרעה על תחילת תנועה של הרכב מלפנים, התרעת תנועה חוצה מאחור וגם גימיקים חביבים כמו הקרנה של דופן המכונית בלוח המחוונים עם הפעלת איתות.
המנוע פה הוא יחידת הדיזל המוכרת של קבוצת יונדאי-קיה. 2.2 ליטר עם 177 סוסים ו-44 קג"מ. ולזכותו ייאמר שהוא גמיש ונעים לשימוש בהתנהלות רגועה ומתונה. אבל אם קצת לוחצים עליו הוא נהייה הרבה פחות נעים תוך שהוא מכניס שאון רב לתא הנוסעים, נושף ומתנשף בחוסר שביעות רצון. ומילא לו לטרוניות האלו הייתה מתלווה עוצמה, אבל אם המראה שלו נטע בכם אשליות על ביצועי חללית, כדאי להירגע. לרעשי המנוע מצטרפים רעשי כביש רבים, ואם מדובר במעבר על רצף שיבושים או כביש שבור החלל הגדול שלו פועל כמו תיבת תהודה אחת גדולה.
וזה ממש חבל, כי מבחינת נוחות נסיעה מדובר באחת המסחריות היותר נוחות היום בקבוצה. לא רק מלפנים, אלא גם כאשר יושבים בשורה האחרונה, זו שנוטה לסבול מכיול בולמים נוקשה מאחור. הסיבה היא ההתעקשות הראויה לציון של יונדאי לצייד את גרסאות הנוסעים של הסטאריה במתלה רב חיבורי מאחור, שאפו.
לנוחות הנסיעה הטובה מצטרפות מחמאות בתחום ההיגוי והתמרון שלו. זו בכל זאת ספינת יבשה עם 525 ס"מ מקצה לקצה ובסיס גלגלים של 327 ס"מ. ובכל זאת, למעט פעמים של חוסר התאמה למקומות חניה מפאת הרוחב - לא הייתה בעיה לתמרן אותו בשלל סביבות ומתארי נהיגה.
כמצופה וכמקובל, הסטאריה מתנודד מצד לצד בכביש מפותל, נשען על הבולמים הרכים ולא מעודד להמשיך לעשות את זה. גם ההגה הוא לא החומר ממנו עשויות מכוניות מהנות לנהיגה. זה לא נאמר לשלילה או לגנותו - זה פשוט מאפיין הנסיעה שלו. לזכותו ייאמר שהוא עם המון סבלנות ואורך רוח כלפי נהיגה מטופשת כזו.
בסיכום המבחן הוציא הסטאריה 10 ק"מ לליטר, נתון יפה מאוד יחסית לכך שלא מעט פעמים הוא נשאר מונע בעצירות קצרות של העמסת קניות למשל והונע דקות לפני היציאה לדרך כדי לצנן את תא הנוסעים.
קבוצת המיניוואנים היא מהקטגוריות החכמות ביותר בתעשיית הרכב, אבל גם אחת הסובלות הגדולות מהפופולריות הגואה של "רכבי הפנאי" בעלי 7 המושבים. בשם המראה ההרפתקני (הבדיחה על חשבונכם), כלים כמו שברולט טראוורס, פורד אקספלורר, יונדאי פאליסייד, טויוטה היילנדר או סובארו איוולטיס העלימו כמעט לחלוטין את המכוניות שסיפקו נוחות ופרקטיות של דלתות צד ושל מרווח פנים מעולה לנוסעים ומטען.
בהשוואה של הסטאריה לנציג הבכיר של הקבוצה הזו כיום - קיה קרניבל, עצם ההשווה היא עלבון לקרניבל שכל כך הרבה יותר טוב ממנו כמוביל נוסעים בפער משמעותי וכבונוס עושה את זה ב-50 אלף שקלים פחות. אבל לקרניבל יש בעיה, הוא יעשה את זה רק אם מדובר ב-7 נפשות. ברגע שמדובר במשפחה פעילה יותר דמוגרפית או מישהו שזקוק ל-8 מושבים, הקרניבל שמשווק על ידי היבואנית הרשמית מחוץ למשחק.
כאן מתמודד הסטאריה מול כלים כמו פולקסווגן טרנספורטר, סיטרואן ג'אמפי, רנו טראפיק, פורד טרנזיט ודומיהם. מולם ורק מולם, גם במחיר שנושק ל-300 אלף שקלים הוא מציע שורת יתרונות בתנאי המחייה והנוחות שככל שמדובר בהתמודדות מול כלים מסחריים פרופר, גורמים לכוכב של הסטאריה לזרוח.
על הצד הטכני: יונדאי סטאריה
מנוע, הנעה: דיזל, קדמית
נפח (סמ"ק): 2,199
הספק/סל"ד (כ"ס): 3,800/177
מומנט/סל"ד (קג"מ): 1,500/44
תיבת הילוכים: אוטומטית, 8 הילוכים
מידות:
אורך (ס"מ): 525
רוחב (ס"מ): 200
גובה (ס"מ): 199
בסיס גלגלים (ס"מ): 327
תא מטען (ליטרים): 831
ביצועים:
תאוצה 0-100: 12.4 שניות
מהירות מירבית: 185 קמ"ש
צריכת דלק (מבחן): 10 ק"מ לליטר
מתחרים:
פולקסווגן טרנספורטר, פורד טרנזיט, רנו טראפיק, מרצדס V קלאס, סיטרואן ג'אמפי
מחיר:
295 אלף שקלים