פרישת בכירים בתעשיית הרכב היא תמיד אירוע משמעותי מאוד, וכאשר מדובר במנכ"ל של אחד מקונצרני הרכב הגדולים בעולם על אחת כמה וכמה.
וכאשר פולקסווגן מודיעה על סיום תפקידו של הרברט דיאס אחרי 7 שנים בתפקיד, דווקא בזמן רגיש מאוד בו החברה הולכת ומגדילה את היצע החשמליות שלה - ההחלטה על עזיבתו של דיאס מעוררת עניין רב. באופן סמלי, דיאס שכאמור הצעיד את פולקסווגן בכיוון החשמלי, נכנס לתפקידו ב-2018, אז החליף את מטיאס מולר על רקע הדי ואדי ההתפוצצות של פרשת הדיזל-גייט, בה הודתה הקבוצה כי התקינה תוכנת מחשב שמאפשרת לרמות בבדיקות זיהום האוויר של מכוניותה ונקנסה במיליארדי דולרים.
לזכותו של דיאס עומדת המהפכה החשמלית המואצת שעוברת פולקסווגן כאשר הוא היה זה שדחף לכיוון הפיתוח של פלטפורמת ה-MEB החשמלית, עליה מבוססות המכוניות החשמליות של הקבוצה. יחד עם זאת, בין הביקורות שנשמעו כלפיו וכלפי החברה היו גם כאלו שנגעו לפלטפורמה הזו ולמוצרים המבוססים עליה, בין השאר כלפי ה-ID3 וה-ID4 שהתגלו כמוצרים בוסריים ולא "אפויים" מספיק. החשש היה שתחילת תנועה עם מכוניות שלא עומדות בקנה אחד עם המוניטין של החברה עשויים לפגוע בה בהמשך הדרך עם המוצרים הבאים בתור. וכמובן שאי אפשר להתעלם מכך שייתכן מאוד שחברי הדריקטוריון ובעלי המניות לא ראו עין בעין את הדחיפה של דיאס לכיוון הטכנולוגי של החברה ולא התמקדות במוצרים עצמם.
לדיאס היו גם התנגשויות עם איגודי העובדים החזקים בגרמניה, בעיקר בשל חוסר הנכונות שלו להתפשר בדיונים בסוגיות היקף התעסוקה של עובדים בזמן השינויים שעוברת היצרנית עם המעבר לעידן החשמלי, כולל שינוי בהיקפי ייצור והסבת מפעלים. לאיגודי העובדים כוח לא מבוטל בפולקסווגן, שמחזיקים בנתח מהחברה.
כאמור, את דיאס יחליף אוליבר בלום, שהצטרף לקונצרן ב-1994 ומאז עבר בין אודי, פולקסווגן וסיאט ומאז שנת 2015 משמש כמנכ"ל פורשה (ויוסיף להחזיק בתפקיד זה במקביל). בלום הוא מהתומכים הגדולים של המהפכה החשמלית, הן בהצגת דגמים חשמליים ייעודיים כמו טאייקן והן בהצהרות שלו על גרסאות חשמליות למקאן הבא, לבוקסטר, קאיין ו-SUV חדש שיצטרף להיצע.
במקביל, תומך בלום גם בנתיב נוסף בו צועדת פורשה בשנים האחרונות - מחקר ופיתוח של דלקים סינטטיים, כאלו שיצמצמו את התלות בנפט, את זיהום האוויר ובכל זאת יאפשרו המשך שימוש במכוניות בנזין "רגילות" שיוכלו לעשות שימוש בדלקים האלו.