בעוד יצרניות אחרות של מכוניות ספורט כמו מקלארן ופרארי פונות לפתרון ההיברידי, בין אם לטובת ביצועים או כניעה לקולות הקיצוניים של הטרור הפרוגרסיבי-סביבתי שכולל את כל המכוניות בסל אחד, למרות שהמכוניות האלו הן פרומיל שבפרומיל מהמכוניות בכבישים ונוסעות הרבה פחות מהמקובל, כך שהעליהום הסביבתי הרבה פחות רלוונטי עבורן.
פורשה, כמו פורשה מבינה שלצד מכוניות חשמליות לחלוטין או היברידיות פלאג אין, אפשר גם לשמור אמונים למנועי בנזין שעדיין מציעים את החוויה האמיתית כאשר מדובר במכונית ספורט.
ושוב, בפעם הרביעית, פורשה מציגה את גרסת ה-RS לגרסת ה-GT3 ל-911. היא עוד חולייה בשרשרת הדורות שבהן פורשה מציעה ללקוחות שלה את הדבר הכי קרוב למכונית מסלול טהורה שמקדשת את מעשה הנהיגה - עם מנוע בוקסר, שישה צילינדרים בנפח 4.0 ליטרים שנושם בלי תגבור של מגדשי טורבו ובטח שבלי שום דבר שאפילו מזכיר חשמל או תגבור חשמלי למנוע, עם הנעה אחורית ורק תיבת ההילוכים כפולת המצמד בת 7 יחסי העברה מזכירה שבכל זאת, המטרה פה היא לפרק לגורמים כל דבר אחר על המסלול.
המנוע שממשיך מהדור הקודם עובר טיפולים מתגברי הספק, ועכשיו עם 525 כ"ס וקו אדום ב-9,000 סל"ד. יחסי העברה קצרים יותר מה-GT3 מאפשרים לה זינוק מהיר יותר ל-100 קמ"ש ב-0.2 שניות והיא תעצור את השעון על 3.2 שניות, ל-200 קמ"ש היא תגיע ב-10.6 שניות ועד מהירות מירבית של 296 קמ"ש.
אבל החלקים המעניינים יותר הם אלו שגורמים לה להיות כל כך מהירה. נתחיל בערימת החלקים מסיבי פחמן (כנפיים קדמיות, מכסה תא המטען, הדלתות, הגג והמושבים, ואלו לפני חבילת הקרבון המורחבת), נמשיך בתכנון מיוחד וספציפי למכונית הזו של מערכת המתלים, בעוד יצרניות שואפות לחלוק כמה שיותר רכיבים עם כל דגם, בפורשה עשו את כל הדבר הזה רק לגרסה הזו, כדי לצמצם כמה שיותר את הצלילה של החלק הקדמי בבלימות חריפות. את הבולמים עצמם אפשר לכייל לאחד מ-9 מצבים לשיכוך, 9 מצבים להחזרה - לכל ציר בנפרד. עוד בבקרות: שליטה על הדיפרנציאל מוגבל ההחלקה האלקטרוני בכניסה או ביציאה מהפניה (גם פה, 9 מצבים לכל אחד), שבעה מצבי התערבות לבקרת המשיכה ועוד.
תחום נוסף בו פורשה לקחה את ה-GT3 RS לרמה אחרת לגמרי הוא כל נושא האווירודינמיקה. מדובר בהשקעה שלא זכורה לי במכונית כביש סדרתית אי פעם. על מנת לצלוח את רוב החלק הטכני בהודעה של פורשה צריך תואר בהנדסה אווירית, אבל גם מהרשימה המצומצמת הזו אפשר לקבל סחרחורת: בחזית מותקנים בחלק התחתון כונסי אוויר אקטיביים, שמתעלים את האוויר סביב לזרועות המתלה הקדמי כדי לייצר עוד כוח הצמדה. בבתי הגלגלים הקדמיים יש מסיטי אוויר נוספים שאמורים למנוע מאוויר "לכוד" בבתי הגלגלים לייצר הפרעות להתקדמות. במקום שבו בדרך כלל נמצא תא המטען של ה-911 יש כעת מערכת תעלות אוויר המסיטות אותו לצידי המכונית. אלו שבגג מסיטים את האוויר החם שדרכו חולפת המכונית הרחק מכונסי האוויר של המנוע (אוויר קר יותר פירושו יותר חמצן, בעירה טובה יותר וביצועים עדיפים).
כל תחתית המכונית מחורצת ב-14 מסיטי אוויר, חלקם מייעלים את הזרימה של האוויר מתחת למכונית, חלקם מתעלים אותו לקירור הבלמים ותיבת ההילוכים. מסיט אוויר לפני הגלגלים האחוריים מזרים אוויר לכיוון החלק האחורי של המכונית לשיפור היציבות וההצמדה שלה. ואחרונה חביבה, כאילו שאפשר שלא לשים לב אליה - הכנף האחורית, שגבוהה יותר מגג המכונית ויכולה לשנות את הזווית שלה בהתאם למהירות למה שרוצים להוציא מהמכונית - מהירות? הכנף עוברת למצב שטוח לצמצום ההנגדות, אחיזה? היא תשנה זווית על מנת להצמיד את המכונית לקרקע ויש גם את מצב הבלימה בו היא ושאר הכנפיים הדינאמיות משמשות כמו מעצור אוויר בכלי טיס להאטת המכונית.
ומכיוון שפורשה, כמו פורשה יודעת לסחוט עד הסוף את הלימון הנוסטלגי, היא מציגה לשוק האמריקני לפחות את המכונית הזו גם בסכמת צביעה ירוקה לבנה עם חישוקים ירוקים וכיתוב בסגנון שהוא מחווה ל-911 קאררה RS של שנות ה-70, הראשונה להציג את צמד האותיות האלו על מכונית של החברה. והפעם זו לא מחווה ריקה מתוכן, שכן למרבה הצער, זו עשויה להיות הפעם האחרונה שנוכל לראות 911 עושה את מה שה-GT3 RS עושה.
ולסיום, נעשה את זה כמו עם פלסטר - בבת אחת, אולי זה יכאב פחות - מחירה של פורשה 911 GT3 RS בישראל יתחיל ב-1.9 מיליון שקלים.
הנשמה הטהורה של אסטון מרטין
מבין כל המכוניות בעולם, מכונית הספורט היא הביטוי הכי מוחלט להנאה מנהיגה, מכל תצורות המרכב של מכוניות ספורט הרודסטר הדו מושבית היא זו שמצהירה על כך שהנהיגה עצמה וההנאה ממנה היא מה שחשוב פה. וכאשר זו רודסר של מכונית ספורט מאסטון מרטין, נו, אתם מבינים לאן זה הולך.
ולמרות שבעבר היא אמרה שלא תציג גרסת V12 למכונית הספורט הקטנה שלה - הואנטג' ואז עשתה את זה עם הקופה, וכשהיא עשתה את זה אמרה שלא תציג גרסת רודסטר והנה היא עושה את זה עכשיו - כל מה שאנחנו אומרים - אסטון מרטין - בבקשה תמשיכו לשקר לנו.
נהיגה ראשונה: אסטון מרטין וואנטג'
לדחוף את מנוע ה-V12 בנפח 5.2 הליטרים של אסטון לתוך הוואנטג' הקטנה היה אתגר לא פשוט. הן מבחינת נדל"ן בחזית של המכונית והן מבחינת הצורך לדאוג ליכולת נשימה, קירור, ופינוי חום של הלב הגדול הזה. חלק מהפתרון היה לעשות שימוש ברכיבים שמגיעים מה-DBS הגדולה מתחת לגוף של הוואנטג', שהורחב והוסיף פתחי הוצאת אוויר מאחורי הגלגלים הקדמיים. מכסה המנוע עצמו עוצב מחדש על מנת להכניס את המנוע הגדול יותר, הוא, כמו הפגושים עשוי סיבי פחמן.
המנוע הוא אותו אחד שמשמש את ה-DB11 ואת ה-DBS עם 690 כ"ס, מניע את הגלגלים האחוריים דרך 8 הילוכים בתיבה פלנטרית. השרירים האלו מזניקים אותה ל-96 קמ"ש ב-3.5 שניות ול-322 קמ"ש מירביים.
ואם חשבנו שגרסת הקופה עם מנוע ה-V12 על 333 היחידות שלה שממש נחטפה היא נדירה, הוואנטג' V12 רודסטר מוגבלת ל-249 יחידות בלבד, ולפחות לפי מה שאומרים באסטון מרטין, גם היא נרכשה כבר, אפילו לפני ההודעה הרשמית או פרסום המחיר שלה.
אנחנו לא יודעים מה ההבטחה הבראה שאסטון מרטין תפר, אבל אנחנו לא יכולים לחכות לזה.
להיות מיליונר לא יספיק פה
ואחרי שהשתעשענו עם בוקסר 6 צילינדרים בפורשה ו-V12 באסטון מרטין, תעשו מקום, כי בנטלי מביאה את שירת הברבור של מנוע ה-W12 בדגם המולינר באטור. המכונית הזו, שמבוססת על הקונטיננטל GT היא מהדורה אולטרה אקסלוסיבית שתיוצר ב-18 עותקים בלבד על ידי מולינר, הזרוע האולטרה אקסלוסיבית של בנטלי, על שם אחד מבוני המרכבים הטובים ביותר בשנות ה-20 של המאה הקודמת. המולינר באטור (שמו של אגם באי באלי) תשמש סוג של חוליה מקשרת בין בנטלי על מנועי הענק שלה לבין שפת העיצוב העתידית של מכוניות היצרנית מהדור הבא - החשמליות.
כן, באופן שרק חברה כמו בנטלי יכולה לעשות, היא מבקשת להראות את הכיוון העתידי אליו היא תלך עם דגמים חשמליים, הראשון בהם ב-2025 באמצעות מכונית שחוגגת עם מנוע 6.0 ליטרים בתצורת W12 שבמהדורה הזו שלו, האחרונה וה"אולטימטיבית" לדברי בנטלי, מפיק 729 כ"ס, 80 סוסים יותר מהגרסה החזקה ביותר עד כה של הקונטיננטל ה"ספיד". כיול מחדש של המנוע, סעפת יניקה חדשה, מגדש טורבו משודרג חוברים לשימוש במכלולים שכבר פגשנו בקונטיננטל GT כמו בולמי אוויר, מוטות מייצבים שמופעלים על ידי מנוע חשמלי, דיפרנציאל מוגבל החלקה אלקטרוני, בלמים קראמיים וסיבי פחמן, חישוקי 22 ועוד.
אנחנו יודעים שזה דווקא העיצוב שלה שאמור להיות הסיפור החשוב, אבל תסמכו עלינו שחסכנו לכם ייסורים של קריאת משפטים כמו "המונח שבו אנחנו משתמשים הוא 'יציבה של חיה במנוחה' - דמיינו אריה או נמר, השוכב בתנוחת תקיפה בעשב הגבוה. הצורה מלאת הכוח של כוח מוחלט במנוחה, שנראה מהיר אפילו כאשר הוא סטטי" אויש תנוחו... אבל באמת שמכל הקשקושים מסביב, על אחד אנחנו לא יכולים לוותר, אתם רואים את התמונה הזו של פתח המיזוג והגרף לרוחב הדשבורד? אתם מסתכלים על חריטת לייזר של גל הקול שמייצר מנוע ה-W12 של בנטלי.
יום אחד הילדים או הנכדים שלנו יסתכלו עלינו בתימהון כאשר נשמיע להם את המוזיקה של דור המכוניות האמיתיות האחרון שבנתה החברה הזו.