מרצדס שוב על הכוונת של ב.מ.וו, הפעם הם ממש רציניים

אני מודה. המראה של סדרה 7 החדשה לא בא לי טוב בעיניים. לא גריל הכליות הענק, לא הפנסים המפוצלים מלפנים ולא הקורה האחורית המחודדת והפחות מעוגלת. אני מבין מאיפה זה מגיע, הרי כדי לנצח את מרצדס בתחום בו היא שולטת עשרות שנים צריך משהו שנראה אחרת, כזה שידברו עליו, שיסובבו אחריו את הראש. זה על אותו משקל של הדור הרביעי של סדרה 7, זה שחתום עליו המעצב כריס בנגל. זה בכלל לא משנה איך היא נראית, צריך רק שידברו עליה כדי שידעו שהיא קיימת. מבחינה זו, זה הצליח אז, ונראה שזה יצליח גם הפעם - ולא רק בגלל העיצוב.

כי להבדיל ממרצדס, ב.מ.וו בחרה בספינת דגל אחת - בסדרה 7. מרצדס לעומתה פיצלה את הסגמנט העליון למסורתי (S קלאס) ולחשמלי (EQS). הצעד של מרצדס עשוי להיחשב כמהלך הגיוני המגדיל את העוגה, אבל כשמדברים על דגמי הקצפת, יכול להיות רק דובדבן אחד שכולם נועצים בו מבטים - זה שיושב במרכז.

אז מבחוץ היא לא הילדה הכי יפה בשכונה, אבל היא ארוכה, גבוהה ונוצצת, ואין מצב שלא תשימו לב כשהיא נכנסת - ולא משנה לאן. מבפנים זה אותו דבר, רק הפוך. כלומר שונה מכל דבר אחר, אבל הרבה יותר זורם וקל לעיכול. לא הכל, כי יש כמה פריטים שהם יותר מדי מתחכמים, כמו כיוון פתחי האוורור החשמליים, לחצן המגע לפתיחת תא הכפפות, ואפילו לחצני המגע לפתיחה ולסגירה החשמלית של הדלתות. כן, בב.מ.וו לא רוצים שלקוחות הסדרה יניעו אף שריר. יש לחצני מגע להכל. הם לא בהכרח יותר נוחים לשימוש, ואולי פשוט צריך להתרגל אליהם. בכל מקרה, הביצוע מושלם. מודרני, נאה, מהוקצע עד הפרט האחרון. לא שציפיתי לפחות ממכונית שכזו. עד שנכנסתי לאחת ממכוניות המבחן שהציעה גימור מחומרים ממוחזרים. המראה, הריח, האווירה, זהה לחלוטין, אבל המגע שונה, ורמת הדיוק בעיטוף החלקים, כמו בדשבורד למשל, פחות מדויק ומוצלח. לא משהו נורא ובכל מכונית אחרת זה אפילו לא היה זוכה למבט חטוף נוסף, אבל סדרה 7 היא דובדבן, לא סתם עוד מכונית.

ברחבי חלל האירוח פזורים שלל מסכים. ברוח התקופה לוח המחוונים והמולטימדיה ממוסגרים במסגרת דקה אחת. כבר ראינו זאת אפילו במכוניות עממיות, אבל מיני-טאבלט 5.5 אינץ' בידיות הדלתות האחוריות? זה טרם נראה. הוא שולט על אוסף הווילונות שמספקים צל מארבעה כיוונים, על התאורה, על כיוון המושבים, אפשרויות העיסוי, החימום והקירור, על מערך האודיו, על הדיבורית וכמובן על מסך ה"הייפר סקרין" הענק. מסך 31 אינץ' בפורמט של עד 32:9 וברזולוציה של 8K שיורד מהתקרה ומאפשר לגביר היושב מאחור להמשיך את הסרט שהתחיל, נניח דרך אמזון TV (לב.מ.וו יהיו אפשרויות קישור לחברות נוספות בהתאם לשוק היעד), או לבצע שיחת זום לסגירת העסקה הבאה.

אלה לא המסכים, שעושים את סדרה 7 לכל כך מיוחדת, זה גם לא המראה שלהם, החדות הקריספית או התגובה המהירה שלהם למגע, זה גם לא מיני הגימיקים, ריפודי העור המפנקים (יש תחליף-עור לצמחוניים), גימורי האלומיניום/עץ המוקפדים או תאורת האווירה המשתנה בקצב המוזיקה - זה איך שהכל תפור יחד. לא התחברתי לכל השינויים, המושבים הקדמיים לא היו לי מספיק נוחים (האחוריים מעולים), אני גם לא אוהב את לוח המחוונים של ב.מ.וו מהשנים האחרונות, אבל ללא ספק ב.מ.וו ייצרה תא נוסעים מפנק ומינימליסטי בצורה העשירה ביותר. משהו בתפר שבין מופת של פאר ורגיעה עם טכנולוגיה מהשורה הראשונה.

כדי שסדרה 7 החדשה תתאים לכולם ובכל העולם, היא מוצעת עם ארסנל חדש של מנועים שמקיפים כל תחום. יש חשמל, בנזין היברידי פלאג-אין, בנזין היברידי מתון ודיזל היברידי מתון. כל שוק יקבל את מה שמתאים לו. בינתיים בהשקה, טעמנו מהגרסה החשמלית שנקראת i7, ומגרסת הבנזין החזקה ביותר, 760. ייצור גרסת הפלאג אין, והדיזל יחל רק בשנה הבאה, ובהמשך מתוכננת גרסת בנזין חזקה עוד יותר.

הגרסה החשמלית נשענת על מערכת ההנעה של ב.מ.וו iX. וזה אומר: שני מנועים חשמליים בהספק משולב של 544 כ"ס שיוצרים הנעה כפולה וניזונים מסוללות ענק של 101.7 קוט"ש. מבחינת הביצועים היא מזנקת ל-100 קמ"ש ב-4.7 שניות, מגיעה ל-240 קמ"ש מרביים והטווח המוצהר נע בין 591-625 ק"מ.

כמקובל במכוניות חשמליות יוקרתיות, עוד לא הספקת ללחוץ על הדוושה, והמנועים כבר העיפו אותך קדימה. הזינוק מעמידה מיידי ובועט, על גבול העוצמה האגרסיבית אם הדוושה נסחטת מידי. בתאוצות הביניים זו ממש פצצת אנרגיה, כך שמצאתי את עצמי רק מחכה להזדמנויות עקיפה או יציאה מפניה הדוקה, כדי להתענג על הזינוק הפתאומי. במהירויות תלת ספרתיות גבוהות נרגעת התאוצה, אבל עדיין, המיידיות בה הכל נעשה לא מפסיק להרשים.

עברתי כ-200 ק"מ, חלקם מהירים למדי, והצריכה הממוצעת עמדה על 3.9 ק"מ לקילוואט. זה אומר טווח ראלי של כ-400 ק"מ. נכון שסגנון הנהיגה שלי ובעיקר של שותפי לדרך לא ריחם על אף גרגר אלקטרון, ובנהיגה שקולה יותר נשיג טווח גדול בהרבה, ועדיין נראה לי שיהיה קשה לשחזר את נתון הטווח המוצהר.
גרסת ה-760 מוציאה את אותו הספק של 544 כ"ס, אבל עושה הכל אחרת לגמרי. זה לא רק בגלל הצליל המהפנט, זה לא רק בגלל תחנת הכוח החדשה והמכובדת (V8 כפול מגדשים בנפח 4.4 ליטרים שמשלב מערך היברידי מתון עם עוד 18 כ"ס), זה לא רק בגלל שיש כאן תיבת הילוכים (חדשה גם כן), זה השילוב של כל אלה והעובדה שהמכונה הזו שוקלת "רק" 2,345 ק"ג - 370 ק"ג פחות מ-i7 החשמלית והעתידנית. זה המון, וזה מה שבין היתר עוזר לה להתעופף מהר יותר בין הרמזורים עם 4.2 שניות בתאוצה הקלאסית ל-100 קמ"ש. אבל זה גם מעבר לכך.

i7 מפתיעה בכמה שהיא דינמית. אתה לא מצפה לזה ממפלץ כל כך ארוך (5.3 מטרים) וכל כך כבד (2,715 ק"ג). אבל ב.מ.וו התעלו מעל עצמם ואחרי שנים בהם הם במודע ויתרו על דינמיות לטובת נוחות נסיעה, הם חזרו למקורות. ההיגוי חד, המתלים האדפטיביים דואגים לשמור על השלדה מאוזנת והצמיגים הדביקים וההנעה הכפולה שומרים על המסלול שההגה התווה. גרסת הבנזין לוקחת את כל זה ועושה זאת טוב יותר, בעיקר כי היא מצליחה להכניס את האף טוב יותר בתחילת הפנייה. על הרקע הזה מפתיע שדווקא גרסת הבנזין פחות שכנעה כשצריך היה לרדת על הבלמים בנהיגה דינמית. למען הסר ספק, הרכב בלם היטב, אבל במהלך הראשוני של הדוושה התחושה היתה שהרכב לא בולם מספיק. זו תופעה מוכרת מדגמים עם מערכות בלימה רגנרטיביות, ותופעה שלא היתה קיימת ב-i7. כנראה בגלל שהמנוע החשמלי ב-i7 כבר מתחיל בפעולת הבלימה עם עזיבת דוושת הגז. ככה זה שהמערכת החשמלית פשוט מהירה יותר מהיצור האנושי שצריך להעביר את הרגל בין הדוושות.

ואחרי הפסקה האחרונה זו תהיה טעות גסה למדוד את סדרה 7 רק במונחים של רכב ביצועים ספורטיבי. נכון שהיא עושה זאת באופן מעורר פליאה, אבל היא נולדה לגהץ כבישים סוררים, וכאן היא מרשימה עוד יותר. הדור הקודם של סדרה 7 היה נוח, אבל לא מדהים ובעיקר כבר לא עמד בקצב של המתחרות שהיו נוחות, שקטות ומעודנות יותר. עכשיו סדרה 7 חוזרת למשחק. המתלים האדפטיביים מאפשרים לה לרחף על פני ענן רך ומפנק, ולבודד את הברון שיושב מאחור, ברכות מופתית. יחד עם בידוד אקוסטי משובח שמשאיר את רוב הרעשים בחוץ, יש כאן את אחד הכלים המרגיעים ביותר על הכביש.

ביחס למרצדס, השליטה הבלתי מעוררת בתחום, ב.מ.וו בחרה לשים את כל הביצים בסל אחד, ולהתמקד בדגם אחד בפסגה. ריכזה את כל האנרגיה בסדרה 7 החדשה שהיא לא רק טובה יותר מקודמתה, היא עולם אחר מקודמתה - מלוטשת, מאובזרת, נוחה, מהירה, מרשימה ובעיקר מפנקת ממנה. אני אישית פחות מתחבר לעיצוב, אבל גם מהקודמת לא נפלתי, ובעיקר מבין מה הרעיון והמטרה ביצירת מכונית פאר שונה. אני כבר אסתדר איתה אם היא תופיע לי בחניה.

לישראל היא מזדרזת להגיע ותעשה זאת כבר בשבועות הקרובים. עכשיו רק נותר לקחת את צמרת היוקרה למבחן השוואתי ולהכריע מי הטובה ביותר.