מחיר: 335 אלף שקלים (רכב המבחן XLTעם חבילת 'כרום'), 365 אלף שקלים (Wildtrack)
מתחרים: טויוטה היילקס, פולקסווגן אמארוק, פורד F-250
אהבנו: תא נוסעים, עידון על הכביש, נוחות ועבירות שטח, צריכת דלק
לא אהבנו: מחיר, מנוע 170 כ"ס, איבזור צנוע ביחס למחיר
ציון: 8.5/10
קטגוריית הטנדרים 1-טון התחזקה לאחרונה עם מותגים מעניינים, ביניהם ייצטרך הריינג'ר לכבוש את מקומו. הפיק-אפ המוצלח של מיצובישי נעלם מהמפה, משאיר את הזירה לטויוטה היילקס ואיסוזו דימקס הנצחיים, מתוגברים מלמטה על ידי סאנגיונג מוסו. מלמעלה התגבשה קבוצת עילית של ג'יפ גלדיאטור ופורד ריינג' ראפטור, הנחשקים ויקרים מאוד. והנה מצטרפים לקבוצה האחים-למחצה פולקסווגן אמארוק, ולצידו פורד ריינג'ר העומד היום למבחן.
אלו 'אחים למחצה' מכיוון שמתחת לקליפה הם יושבים על (כמעט) אותה שלדה, מתלים, תיבות הילוכים, מכלולי שטח ותצורת מתלים. צ'מפיון מציעה את אמארוק רק עם V6 דיזל 3.0 ליטר המפיק 240 כ"ס ו-61 קג"מ, בעוד פורד בחרה בשני מנועי דיזל 4-בוכנות 2.0 ליטר, המפיקים 170 או 205 כ"ס. המאבק בין אמארוק וריינג'ר אינו מצטמצם רק לכוחות סוס ורמות איבזור; יש כאן עימות בין שני מותגים גדולים הבאים לנגוס בטנדר האייקוני של טויוטה היילקס והשאלה היא, האם יידע הטנדריסט הישראלי להתבונן אל מתחת לקליפה החיצונית?
לפורד ריינג'ר יש נקודת פתיחה טובה; זהו דגם חדש אצלנו, אבל אחיו הגדול 250F כבר פתח את הציר, והאליפסה הכחולה מוערכת ומקובלת. תעתועי המיסוי בישראל גורמים לכך ש-250F המגודל שנהנה מפטור ממס קנייה שמקבלים כלים מסחריים במשקל 4 טון ומעלה, עולה בישראל פחות מאשר אחיו הקטן ריינג'ר; 250F יעלה לחקלאי 315 אלף שקלים 'בלבד', לעומת 325 או 365 אלף שקלים לריינג'ר הקטן והחלש יותר. הזוי.
דלק מוטורס מציעה את פורד ריינג'ר בגרסת XLT הבסיסית שאותה אנו בוחנים היום, בהספק 170 כ"ס ומחיר לא בסיסי של 325 אלף שקלים. חבילת 'כרום' תוסיף ל-XLT עוד 10,000 שקלים ואת מנוע הדיזל כפול המגדשים בעל 205 כ"ס, תקבלו בגרסת ווילדטראק העולה כבר, אללי, 365 אלף שקלים. נציין כי אמארוק נמכר במחירים רשמיים של 360 או 400 אלף שקלים, אבל כקבלת פנים לריינג'ר הכריזה פולקסווגן מסחריות על מבצע הוזלות, 325 אלף שקלים 'בלבד' עם מנוע ה-6V האימתני; האם נוכל לקרוא לזה קטטה משפחתית?
עיצוב: הצבע השחור של רכב המבחן אינו עושה חסד לעיצוב הריינג'ר, הוא מבליע את גילופי המרכב הכוחניים בסגנון אמריקני, את יחידות התאורה הרבועות ואת דלת הארגז המושקעת. הריינג'ר מתהדר באלמנטים עיצוביים הלקוחים מעולם הטנדרים האמריקני, אותו מובילה פורד מזה עשרות שנים. מלפנים שבכה מסיבית ולא מצועצעת, מסגרת כרום ויחידות תאורה רבועות. לוחית הרישוי גבוהה, מוגנת בפני נגיחות קרקע או טבילה במים עמוקים. מדרגות צד רחבות וקשת מטען בוהקת משלימים את האלמנטים הקישוטיים ויוצרים מרכב מאוד מרשים ואמריקני באופיו. באורך 5.37 מטרים ורוחב 1.92, הריינג'ר ארוך, רחב וגבוה מהטויוטה בסנטימטרים בודדים.
תא נוסעים: מרחב המחיה מצוין. קל לטפס אל הסיפון בעזרת ידיות אחיזה מסיביות, תנוחת הישיבה גבוהה ושלטת, תמיכת המושבים מצוינת והתחושה מודרנית יותר מאשר בטנדרי עבודה שגרתיים. התצפית קדימה מוגבלת מעט, בגלל מכסה המנוע הגבוה. חומרי הדיפון והריפוד טובים ומוצקים, כמצופה בטנדר האמור לשמש כרכב עבודה.
לוח המחוונים נשלט על ידי מסך מולטימדיה אנכי בגודל 10 אינץ'. הלוח מפורט ומגיב מהר, אבל מחייב נבירה טרחנית למדי כדי להגיע לתפריטים. שמחנו למצוא מתגים ייעודיים להפעלת המזגן ומערכת הצליל. לוח המחוונים 8-אינץ' מול הנהג מפורט ומקורי, אבל לא תמיד נוח לשימוש; מד הסל"ד מצטנע באחת הפינות, מד הדלק גדול מדי. יש תצוגת מצבי שטח לגמרי לא רעה. 6 מתגי AUX מותקנים בתקרה, אתה מוזמן להפעיל בעזרתם זרקורים, משאבת מים, כריזה, כל מה שייתן לך הרגשה טובה.
הכניסה לאחור קצת יותר צפופה אבל יש מקום טוב לשני פועלים, או לילדיו של בעל הבית. יש יציאות מזגן, שקעי 12 ו-220 וולט (אך לא שקעי USB או C). גם בגרסת XLT הבסיסית, הריינג'ר מספיק מרווח ונוח כדי לשמש כרכב משפחתי. יש מבחר תאי איחסון הכולל מדף קטן ושימושי מול הנוסע. תאי הדלתות גדולים במיוחד, ניתן להשחיל לכל אחד בקבוק שתיה משפחתי + תרמוס. ארגז המטען גדול ורבוע עם 6 קרסי עיגון, תאורה, ונקודות מתח 12 ו-220 וולט.
מנוע: פורד ריינג'ר מגיעה לארץ עם מנועי דיזל 2.0 ליטר. הווילדטראק כפול המגדשים מייצר 205 כ"ס ו-51 קג"מ שהם, אוהו, איזו מקריות מפתיעה! בדיוק ההספק והמומנט המירביים של טויוטה היי לקס; אצל טויוטה מגיע הכוח מוקדם יותר, לריינג'ר יש תיבת הילוכים עדיפה.
רכב המבחן XLT מצויד במגדש בודד המספק 170 כ"ס ב-3,500 סל"ד, ו-41.3 קג"מ ב-1,750 סל"ד. אני לא יכול לומר לכם שזה לא מספיק כוח; רכב המבחן שייט בקלילות במהירויות כביש-6, דהר בלי בעיה מסדום לערד, וגם בשטח לא הרגשנו בחוסר כוח. ל- XLT יש רק שישה הילוכים, אבל שני הראשונים קצרים וקרובים אחד לשני. זה מעניק זינוק נאה מעמידה אבל בהמשך אנו מקבלים יחסי העברה ארוכים מכפי שמקובל היום, כאשר להרבה כלים יש 7, 8 ואף 10 הילוכים.
יוצא שבמהירויות בין עירוניות תאוצות ה-XLT אנמיות למדי, צריך לחשוב קצת יותר לפני עקיפה, ועוד לא העמסנו או גררנו שום דבר. מסתבר כי 170 כוחות סוס מסוגלים להיות מספיק יעילים אבל בהתייחסות למחיר הרכב, היינו מצפים לקצת יותר פלפל. אף טנדריסט לא מתעניין בנתוני 0-100 אבל לקבלת פרופורציה - רכב המבחן נזקק ל-11.6 שניות להשלמת המאוץ הקלאסי, בעוד הווילדטראק יסתפק ב-10.5 שניות. אמארוק יעשה זאת ב-8.7 שניות מכובדות ביותר.
מצידו השני של המטבע מצאנו בידוד מצוין מרעשי מנוע ורעידות, הנסיעה ב-XLT שקטה ונעימה מאוד. תיבת 6-ההילוכים קצת איטית בתגובותיה, אבל זה לא באמת מפריע. מתג חשמלי שולט על שילוב הילוכים ידני. ה-XLT היה חסכוני למדי לאורך מאות קילומטרים של שיוט בכביש-6, עלייה מים המלח, וזחילה טכנית בנחל דרגות.
תצרוכת הדלק בכביש בין עירוני נעה בסביבות 11-12 קילומטרים לליטר, קיבלנו גם תוצאות טובות יותר. היצרן טוען ל-11.4 קמ"ל במסלול מעורב, זה קצת אופטימי אבל אפשרי בהחלט. בנהיגת שטח יעבור הריינג'ר 6-9 קילומטרים לליטר. למי שאוהב ביצועי מנוע מודגשים או שהוא מעמיס וגורר הרבה, שווה לשקול שדרוג לווילדטראק שיהיה חזק ואנרגטי יותר.
נוחות נסיעה והתנהגות כביש: נקודת התורפה של טנדרי עבודה היא נוחות הנסיעה ללא מטען בארגז. לטנדרים אלה יש קפיצי עלים אחוריים המכוילים להעמסת 1-טון וללא מינימום של 150-250 קילוגרם בארגז הם נוקשים וקופצניים, בעיקר ליושבים מאחור. רכב המבחן נוח יותר מאשר חלק ממתחריו הבכירים בגלל כיול שונה של המתלים, צמיגי 255/70 על חישוקי R17 המתעדפים נוחות, ומשקל עצמי גבוה יחסית. במונחים של טנדר זהו רכב מתורבת אבל אני חייב להודות, שאהבתי אותו מאוד עם לחץ אוויר מופחת במקצת. כושר ההעמסה הוא 1,000 קילוגרם כמקובל בקטגוריה, וכך גם כושר גרירה של 3,500 קילוגרם.
יהיה צורך לערוך מבחן השוואתי כדי לדרג את נוחות הנסיעה מול המתחרים, אבל התחושה שלי היא שהריינג'ר XLT יהיה אחד מהטובים בתחום. תנוחת הישיבה הגבוהה ומשקל עצמי של 2,230 קילוגרם לא מעודדים נהיגה ספורטיבית אבל ההיגוי ישיר וקל למדי (זה טוב לתמרוני עיר ושטח), יש ארבעה בלמי דיסק. מבחינת בטיחות יש שפע התראות, בקרת סטיה מנתיב ובלימה אוטונומית, בקרת שיוט מלאה. יש 8 כריות אוויר וחמישה כוכבי יורואנקאפ אבל אין אופציית AWD חשובה לנסיעת 4X4 על הכביש, להגברת הבטיחות.
שטח: כל זה יפה מאוד אבל אתם כבר יודעים שאנחנו לא כאן כדי לספור כריות אוויר, אלא כדי לרדת מהאספלט. פורד ריינג'ר תוכנן באוסטרליה על ידי אנשים היודעים מה נדרש כדי להתמודד עם מסעות מפרכים במרחבי ה-Outback. יש לו שלדת סולם וסרן אחורי חי, הנעת 4X4 או 2X4, הילוך כוח ובקרת משיכה ובעיקר, נעילת דיפרנציאל אחורי. דווקא גרסת הבסיס XLT מגיעה עם מידת צמיגים מצויינת לשטח,
255/70 על R17 העמידה יותר בפני תקרים ומאפשרת להרכיב צמיגי שטח ראויים לשמם. ווילדטראק מגיע עם חישוקי 18 או 20 אינץ', פחות מתאימים לעבודת שטח.
בסיס גלגלים הארוך בקטגוריה (3.27 מטרים) מעניק נפח העמסה ומרחב פנים, אבל הוא פוגע בזוויות המרכב; זווית גישה של 30 מעלות נחשבת לטובה, אבל זוויות הבטן (21 מעלות) והנטישה (23 מעלות) פחות טובות.
עם מרווח גחון של 23.5 ס"מ והילוך כוח קצרצר, הריינג'ר התמודד היטב עם השטחים התובעניים של מדבר יהודה, מאפשר שליטה מצוינת בדוושות התאוצה והבלימה - קל לזחול איתו על פני מכשולים טכניים. לסרן האחורי יש מהלך מתלה מצוין ובאופן קצת מפתיע, הריינג'ר כמעט ולא מחכך פגושים בקרקע ומפעיל בעצמו בקרת ירידה במדרון, גם במצב High. אני משער שבחולות לוהטים הוא לא יהיה גיבור גדול, אבל צמיגיו הגדולים מאפשרים הורדה מסיבית של לחץ אוויר, שתאפשר לו לצלוח גם דיונות טובעניות. עם הגבהת מרכב קלה והתקנת צמיגי שטח או AT יהיה הריינג'ר רכב טיולים מעולה.
השורה התחתונה: פורד ריינג'ר מזרים דם חדש ואיכותי לקטגוריית הטנדרים הבינוניים, עם יכולות מצוינות בכביש ובשטח ויכולת לתפקד גם כרכב משפחתי. זהו סוס עבודה מודרני ורענן, העשוי להאפיל על מובילי הקטגוריה שכבר מתחילים להזדקן. דלק מוטורס מנסה למצב את הריינג'ר כתחליף אופנתי לרכב פנאי קשוח, אבל גרסת XLT לא לגמרי משכנעת במיתוג זה. הבעיה היא מחירו הגבוה. תמורת 325 אלף שקלים הייתי מצפה למנוע חזק יותר, לרמת אבזור עשירה יותר, ולהנעת 4X4 בכביש.
המצב מוחרף עקב העובדה שמול ריינג'ר עומד אמארוק בעל המנוע הכביר ועכשיו גם מחיר אטרקטיבי ומצד שני ניצב טויוטה היילקס, מתחרה רב יכולות ובעל מעמד אייקוני. את הקרב בין שני המותגים נוכל לחרוץ רק לאחר מבחן השוואתי, אליו נגיע בהזדמנות אחרת.
על הצד הטכני: פורד ריינג'ר XLT
מנוע: טורבו דיזל 4-בוכנות 1,996 סמ"ק
הספק/סל"ד (כ"ס): 205/3,750
מומנט/סל"ד (קג"מ): 50.9/1,750
תיבת הילוכים: אוטומטית, 6 הילוכים
הנעה: אחורית, 4X4 לשטח, הילוך כוח
עזרי עבירות: בקרת משיכה, נעילת דיפרנציאל אחורי, בקרת ירידה במורד
ממדים:
אורך (מטר): 5.37
רוחב (מטר): 1.92
גובה (מטר): 1.88
בסיס גלגלים (מטר): 3.27
מרווח גחון (ס"מ): 23.5
זווית גישה / נטישה (מעלות): 30 / 23
צמיגים: M&S, 255/70 R17
משקל עצמי (ק"ג): 2,331
כושר העמסה / גרירה (ק"ג): 1,000 / 3,500
מידות ארגז (פנים, ס"מ): אורך 156.4, רוחב 122.4 (בין בתי גלגלים), עומק 51.1
ביצועים (יצרן)
0-100 קמ"ש (שניות): 11.6
מהירות מרבית (קמ"ש): 180
צריכת דלק (ק"מ לליטר, יצרן): 11.4
צריכת דלק (ק"מ לליטר, מבחן): 10
בטיחות:
ציון מבחן הריסוק האירופי: 5 מ-5 כוכבים
מערכות בטיחות אקטיבית: בלימת חירום אוטונומית בנסיעה לפנים ולאחור, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעה על סטייה מנתיב ושמירת נתיב, ניטור רכב בשטח מת, הקרת עייפות נהג, חיישני חנייה מלפנים ומאחור
אחריות:
36 חודשים או 100 אלף קילומטרים