מחיר משוער: מ-300 אלף שקל
מתחרים: סמארט 1
אהבנו: עיצוב, טכנולוגיה, התנהגות כביש והנאה מנהיגה
לא אהבנו: מחיר צפוי, מרווח, מהפכה שהפכה למרצ'נדייזינג
זה אחד המקרים שבהם חוש ההומור של ההיסטוריה מצטיין. ב-1959 השיקה בריטיש מוטור קורפוריישן את האוסטין מיני המקורית, מכונית עממית, זולה וגאונית, ביטוי של הנדסה בריטית יצירתית מהסוג שניצח את הגרמנים 11 שנה לפני כן. מכונית קטנה גדולה שהמציאה מחדש את המכונית הקומפקטית, הפכה עם השנים לסמל בריטי לא פחות מצ'רצ'יל והאוטובוס הלונדוני ושרדה על פסי הייצור 41 שנה.
65 שנים אחר כך, ב-2024, מושק דור רביעי של המיני החדשה, זו שנולדה אחרי שהמקורית הלכה לעולם שכולו צוללות צהובות. היא עדיין חסכונית בזכות גרסה חשמלית, רק שכעת מיני שייכת לב.מ.וו הגרמנית ומיוצרת בסין. אם היינו מתארים נסיבות כאלה לסר אלק איסיגוניס, היוצר הגאוני של המיני המקורית, הוא היה חושב ששמענו יותר מדי פעמים את לוסי בשמיים עם יהלומים.
זה רגע דרמטי בתולדות המותג הגרמני בריטי, שצמח ממכונית רטרו אחת לסדרת דגמים. בשנה שעברה הושק הדור החדש של הקנטרימן, גדול מתמיד, מבוסס על ב.מ.וו X1 ומיוצר לצידו בלייפציג. השנה הושק דור חדש וחשמלי למיני קופר הקלאסית, כאשר לצידו ממשיך ייצור גרסת הבנזין אחרי מתיחת פנים מקיפה, והוצג דגם חדש שיתמקם ביניהם וכנראה ימכור יותר משניהם ביחד, קרוסאובר חשמלי קטן בשם אייסמן, שייוצר גם הוא בסין.
האם המיני החדשה היא עדיין מיני? מה עוד מייחד אותה מול עדרי החשמליות החדשות?
עיצוב: זאת מיני, ללא ספק. הפנסים העגולים, הגריל העגול שכעת אטום ברובו, מבנה הגג. ברוח הזמן פנסי האיתות עברו מהכנף למראות הצד, וידיות הדלתות הן כבר לא כרום בולטות אלא נטמעות בדלתות, בשני המקרים כדי לסייע בהפחתת מקדם הגרר ל-0.28. רק שזו ממש לא מיני. בהשקה העמידה ב.מ.וו, כלומר מיני, את של זו של 59' ליד זו של 24', והיה אפשר להתרשם עד כמה עיצוב יכול להוליך שולל. החדשה ארוכה כמעט במטר, מצוידת בחישוקי 18 אינץ' לעומת 10 אינץ' של המקורית, ושוקלת פי 2.5 ממנה: 1.6 טון לעומת 617 ק"ג. מחיר משקל הסוללה, שפע הבטיחות והחלטה שברגע שאתה פותח את דלת הנהג תרגיש משקל של מכונית גרמנית.
סביבת הנהג: משהו מהיצירתיות של מיני שרד עד היום. לוח המחוונים העגול של המיני המקורית הפך כעת למסך מולטימדיה עגול ודק, בדיוק אותו מקום, בקוטר 9.4 אינץ'. מחווה נאה. אפשר אפילו לבחור בו תצוגה שמזכירה את לוח המחוונים המקורי מבחינת הפונטים, ומלווה בצליל מנוע מלאכותי שאמורה להזכיר את צליל מנוע האוסטין של המיני ההיא. וגם יש לו פיצ'ר גאוני: כשנוסעים עם מערכת הניווט המקורית מופעלת, ברגע שמתקרבים לצומת נפתח בו חלון גדול עם צילום חי שלה, ועליו חיצי הכוונה שחוסכים הרבה בלבול בכיכרות.
יש גם תצוגה עילית כתחליף יעיל ללוח המחוונים שמעולם לא היה במיני מול עיני הנהג, ומנגד כפתורי הנעה ותפעול פיזיים, בעיצוב רטרו. בקרת האקלים לא נמלטה מהגליה למסך, אם כי התפעול זמין כבר ממסך הבית. החומרים קשיחים, אולי עוד סוג של מחווה למיני המקורית והפשוטה, רק שכאן מדובר במכונית יקרה קטנה. לפחות הם ממוחזרים.
הישיבה מלפנים נוחה וגבוהה יחסית. הגישה לספסל האחורי שבו שני מושבים בלבד לא נוחה אפילו יחסית לרכבי 3 דלתות אחרים. דגם 5 דלתות טרם נחשף, אבל יגיע. תא המטען זעיר, בנפח 210 ליטר בלבד, הלקוחות הפוטנציאלים ממילא מזמינים בוולט במקום לבשל.
מנוע וביצועים: יש בחירה בין שתי יחידות כוח חשמליות, בסיסית עם 184 כ"ס בקופר E הבסיסית, ו-218 כ"ס בקופר SE שבה נהגנו. התיבה כמובן אוטומטית עם תמסורת ישירה וההנעה בהתאם למסורת - קדמית, חידוש שהמיני המקורית הביאה לפלח השוק שלה.
כמו בחשמלית טיפוסית הביצועים טובים מאוד, אם כי כאן לא מוגזמים. יש כבר אפשרויות של צליל מנוע מלאכותי שאפשר להצמיד להם, אבל המוד השקט עדיף.
טווח וטעינה: זה כבר הדור החשמלי השלישי של המיני, הראשון יוצר ב-2008 בסדרה מוגבלת של 200 יחידות, השני נמכר עד לאחרונה אבל סבל מטווח קצרצר של 235 ק"מ. המיני החשמלית החדשה מציעה בחירה בין שתי סוללות, 40.7 קוט"ש ו-305 ק"מ, או 54.2 קוט"ש ו-402 ק"מ שבה נהגנו. למרות שלא ממש התאמצנו לחסוך, והמסלול כלל לא מעט עליות, המיני הפגינה טווח בפועל של 350-360 ק"מ, כמו של קרוסאובר סיני ממוצע. בסדר גמור.
נוחות והתנהגות: המיני הייתה תמיד סמל להתנהגות כביש זריזה ומהנה, מה שקשה לשחזר ברכב חשמלי. אבל המיני בהחלט מתאמצת, ומצליחה חלקית. המכונית הכבדה שומרת היטב על הנתיב בסיבוב, ההגה מדויק ובעל משקל נכון, אבל כרגיל כיום נטול תחושות. יחסית לרכב חשמלי, זו מכונית ספורט. את המחיר משלמים בכיול קצת נוקשה של המתלים, כמעט אמרנו גרמני, אבל זה הרי אוטו בריטי.
השורה התחתונה: מי שמחפש היום יורשת חשמלית אמיתית למיני ההיא ימצא אותה בליפמוטור T03, סינית נטולת היומרה, עם 5 דלתות, תג מחיר של 100 אלף שקל, והבטחה שעד סוף השנה גם תציע מערכות בטיחות אקטיביות. קצת יותר עיצוב, 30 אלף שקל יותר ו-2 דלתות פחות וישנה גם פיאט 500e המעוצבת.
המיני החדשה היא חיה אחרת. היא כבר מותג, וגובה מחיר בהתאם. כשאתה רוכש אותה אתה מקבל פיסה מהונדסת מהמאה ה-20, אבל עם אופי אמיתי שחריג בחשמליות. היא מסובבת ראשים ומציתה חיוכים, כמו שתשבור כיסים. החשמל כאן, כמו המכונית כולה, הוא לא ניסיון להציל את העולם ולהעלים לתמיד את משברי הנפט, כמו שהוא הצהרה אופנתית.
יש לה מבטא גרמני והיא מיוצרת בסין, אבל ב-2024 גם ראש ממשלת בריטניה הוא לא ממש הפוליטיקאי הבריטי הקלאסי, אלא רישי סונאק, איש עסקים אמיד, בן למשפחה הודית. מיני, כמו הממלכה המאוחדת, ידעה להתקדם עם הזמן, אולי זה מה שאפשר לניסוי העיצובי מ-2000 לשרוד ולהפוך לחטיבה מצליחה בב.מ.וו, בניגוד לכישלון של פולקסווגן עם החיפושית החדשה.
מעניין אם באיזה האנגר אי שם בגרמניה או בסין, כבר נבנית מכונית מעופפת בדמותה של המיני. אם יש מכונית שיכולה להימתח גם למהפכה התחבורתית הבאה, זו המכונית הזאת.
.
על הצד הטכני: מיני קופר SE
מנוע: חשמלי, 218 כ"ס, 33 קג"מ
תיבת הילוכים: אוט', תמסורת ישירה. הנעה קדמית
חשמל:
סוללה: 54.2 קוט"ש (49.2 בשימוש)
קצב טעינה איטית מירבי: 7.4 קילוואט
קצב טעינה מהירה מירבי: 95 קילוואט
מידות:
אורך (מטר): 3.86
רוחב (מטר): 175.6
גובה (מטר): 1.46
בסיס גלגלים (מטר): 252.6
תא מטען (ליטר): 210
משקל (ק"ג): 1,680
ביצועים:
0-100 קמ"ש (שניות): 6.7
מהירות מירבית (קמ"ש): 170
טווח משולב (יצרן, ק"מ): 402
טווח משולב (מבחן, ק"מ): 350
בטיחות:
מבחן הריסוק האירופי: טרם נבחנה
בטיחות אקטיבית: בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, שמירת נתיב, התרעה על רכב בשטח מת
הכותב היה אורח מיני בספרד