אי שם בשנת 1973, היפנים תפסו את עשיית הרכב האמריקנית עם המכנסיים למטה. משבר הדלק שהכה בארצות הברית חשף את מי שהאמינו שמכונית אמיתית צריכה מנוע V8 לסוג אחר של כלי רכב. כ-50 שנים אחר כך, תעשיית הרכב האמריקנית עשויה למצוא את עצמה באותו מצב, הפעם עם סוג של משבר דלק מעורבב במשבר אקלים ועם מכוניות שמגיעות לא מיפן אלא מסין. האם הלקחים נלמדו? האם האמריקנים שוב מביטים על התחרות העדכנית מלמעלה ושאננות?
מסתבר שלא כל כך. לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל האמריקאי, ג'ים פארלי, מנכ"ל פורד ואחד הקולות הבולטים בממשק שבין הממשל, יצרניות הרכב והקונים, הודה אחרי נסיעת מבחן שלו במכונית חשמלית מתוצרת צ'נגן כי היצרניות הסיניות הופכות ל"איום קיומי", כאשר הוא מדגיש בעיקר את קצב ההתקדמות המהיר שלהם. פארלי ביקר בסין במסגרת שיתוף הפעולה שיש לפורד עם היצרנית הסינית.
לפי הדיווח לנסיעה הצטרף גם סמנכ"ל הכספים של פורד, ג'ון לאולר, שאמר אחר כך לפארלי: "ג'ים, זה לא כמו מה שראינו מהם בעבר. הבחורים האלה מקדימים אותנו".
במקרה הזה, כמו אחרים בתחומי ההנעה למשל, מגלות היצרניות המסורתיות כי היתרון הגדול שהיה להן או שחשבו שהיה להן על היצרניות הסיניות למעשה לא קיים במוצרים שמיועדים לייצוא, בעיקר בכל מה שקשור לעלויות הייצור.
ויש עוד זווית, האירוע הזה מתרחש על רקע מהלכים גדולים יותר לא רק אצל פורד, אלא בתעשיית הרכב כולה, שעושה "חישוב מסלול מחדש" בכל הקשור להשקעות העתק בתכנון, ייצור והסבת מפעלים לבניית כלי רכב חשמליים, בעוד הביקוש לסוג כזה של הנעה הולך ונהייה מתון יותר ויותר.
בהיבט האמריקאי, ההתבטאות הזו של פארלי ושל סמנכ"ל הכספים של פורד שנכח שם, מגיעות בשיאה של דרמה אודות כוונת הממשל האמריקאי להטיל מכסים על כלי רכב ורכיבי רכב המיוצרים בסין על מנת להגן על תעשיית הרכב המקומית, בשווי של 100%.
אולם דווקא זה עשוי להיות צעד שיחזור אליהן כמו בומרנג. גם בשל העובדה שפורד, ועוד יותר ג'נרל מוטורס, פעילות בסין, שם לא ישב הממשל בשקט במקרה של מיסוי אגרסיבי וגם כי הן מעוניינות לעשות שימוש בסין כמיקור חוץ לייצור מכוניות זולות ותחרותיות יותר. המהלך של הממשל למשל יקשה עליהן להשתמש בסוללות סיניות כדי להוזיל את מחירי החשמליות החדשות שלהן.
פורד, שכבר מייצרת את המוסטנג מאך E ואת טנדר ה-F150 לייטנינג בארה"ב, ואת האקספלורר החשמלי באירופה, הצהירה כי בכוונתה להשיק חשמלית זולה יחסית במחיר של כ-30 אלף דולר עד שנת 2027, טווח מחירים שאמור לכוון לשוק בו הסינים פעילים מאוד כרגע.
הודעת הגניזה של חלק מהתוכניות החשמליות שהציגה בשנים הקודומות, לא יכולה לפטור אותה מהדאגה למה שיעשו הסיניים, אם היא לא תהייה שם להעמיד מוצר מתאים בשוק המכוניות העממיות והזולות יחסית. זו, כאמור וכזכור הייתה בדיוק הרגל בדלת שהניחו היצרנים היפניים לפני 50 שנים. גם אם הממשל האמריקאי יצליח לחסום מכירה של סיניות בארה"ב, מה שכמעט לא קורה היום אבל בוושינגטון חוששים ממפעלים סיניים במקסיקו, פורד תצטרך להתחרות בחשמליות סיניות בשווקים אחרים.
ומי הרכב המסקרן שהרשים את הבכירים? לפי הדיווח מדובר בקרוסאובר חשמלי של צ'נגן, אך שם הדגם המדויק לא פורסם.
צ'נגן, עם היקף ייצור של כ-2 מיליון כלי רכב בשנה, היא אחת היצרניות הגדולות בסין, אם כי היקף ייצור החשמליות שלה הוא רק חלק קטן ממנו. מתת המותג שלה שאמור להגיע לישראל - דיפאל, ייצרה החברה 136 אלף יחידות בשנה החולפת. היבואנית שמחזיקה בזיכיון הייבוא של המותג היא מכשירי תנועה, יבואנית סוזוקי.
אנחנו צפויים לראות פה את ה-S7, קרוסאובר בקטגוריה של אקספנג G6 וטסלה מודל Y. אורך של 4.75 מטר ובסיס גלגלים של 290 ס"מ. ההנעה היא אחורית, 258 כ"ס וזינוק ל-100 קמ"ש ב-6.7 שניות. הטווח מסוללת 66.8 קוט"ש עומד על 475 לפי תקן WLTP.
פרטים נוספים אודות הרכב, רמות הגימור והמחירים אמורים להגיע בחודשםי הקרובים לקראת תחילת השיווק הסדיר הצפוי לסוף השנה.