נוסעים בנטל: השוואתי קרוסאוברים 7 מקומות

אם אתם צריכים להסיע שבעה נוסעים במכונית, אפילו אם הם אנשים מסוג ילד - המכוניות האלו לא בשבילכם. כן, טכנית יש להם 7 מושבים, אבל בין ההגדרות היבשות של "מושב" לבין האפשרות המעשית לשים שם מישהו יש פער משמעותי, משמעותי לפחות כמו ההגדרה "ציור" למונה ליזה ולמה שהילד מביא מהגן.

רכב 7 מושבים אמיתי ושימושי יהיה מיניוואן כמו קיה קרניבל או הגרסאות האמריקניות לקרוסאובר 7 מושבים כמו פורד אקספלורר ושברולט טראוורס. אלא שהדוגמאות האחרונות יקרות, יקרות מאוד אפילו וגם המימדים שלהם לא תמיד מתאימים לכל אחד. וכך נשארנו עם הפתרון של קרוסאוברים שעוברים השתלת צמד מושבים בתא המטען, אלו התבססו בנישה שגם אם אינה פלח השוק הגדול ביותר, הוא משמעותי.

משמעותי בשוק הליסינג בו הלקוח הישיר יכול תמורת תשלום חודשי לא גבוה משמעותית מאשר קרוסאובר כמו יונדאי טוסון או טויוטה ראב 4, לקבל רכב עם מעטפת שימוש גדולה יותר, לא בהכרח כי יש 4 ילדים, אלא כי הוא מאפשר להקפיץ עוד ילד או שניים מהחוג בסבב הפיזורים. לחברת הליסינג קל יותר למכור אותו הלאה כי יש שכבה לא קטנה של לקוחות לרכב כזה כמשומש וכן הלאה וכן הלאה בשרשרת הערך של המכונית. לראיה, הגלגולים הראשונים של המיניוואנים הקטנים - קיה קארנס, טויוטה וורסו וגם מאזדה 5 עדיין מבוקשים גם עשור ויותר אחרי הפסקת השיווק שלהם.

למבחן זה קיבצנו שלושה מתמודדים, שניים מהם סקודה קודיאק ו-KGM רקסטון הם שחקנים חדשים במגרש, הקודיאק כדגם כל חדש והרקסטון בגרסת הנעה אחורית מוזלת שהגיעה לכאן לפני מספר חודשים. המתחרה השלישי - ניסאן אקסטרייל כאן משתי סיבות - הוא טרם עומת בהשוואתי בגרסה זו בעלת 7 המושבים וכי הוא למעשה אח למיצובישי אאוטלנדר הפופולרי והנעדר ממבחן זה בשל מתיחת פנים קרובה. נציג פופולרי נוסף שאינו נמצא כאן הוא צ'רי טיגו 8 פרו, גם הוא עומד לעבור עדכון ביחידת ההנעה ולכן נמתין להגעת דגם מעודכן.

המתמודדים כאן ממלאים את מצוות ההופעה ה"קרוסאוברית". אבל כל אחד ברמת "הידור" שונה. הקודיאק, הוא החדש מבין השלושה והמראה העדכני שלו אכן בולט מבין השלושה, אם כי במבט צד וליד השניים האחרים הוא לא יותר מאשר סטיישן על עקבים. באקסטרייל יש קצת יותר מאפיינים "קשוחים" בעיקר עם גריל בולט וחלק אחורי רבוע יותר. אבל אם אתם בעניין של אפקט ההגעה - הרקסטון הוא אולי הכי פחות מעודן מהם, אבל מגמד את השניים האחרים בהופעה שלו שנגזרת בעיקר מכך שהוא שייך לקטגוריה מעל ומגיע מרכב שטח של ממש.

לשלושתם תאי נוסעים טובים מבחינת המרווח לנהג לנוסעים, לפחות בשתי השורות הקדמיות. בשלושתם איכות חומרים טובה, רק בירידה לדקויות אפשר לתת בהם סימנים כאשר הרקסטון מסווה היטב את גילו עם מראה נקי אבל בכל זאת מתמקם שלישי בשל הנדסת אנוש ותפעול מסורבל יותר של המולטימדיה והתפרטים בלוח המחוונים.

במקום השני האקסטרייל שמציע איכות חומרים והרכבה טובים, אבל הקודיאק בכל זאת נותן "פוש" אחרון עם מראה מודרני ובעיקר פתרונות אחסון ותפעול נוח יותר של המערכות בתא הנוסעים. יצוין לחיוב כי הקודיאק והאקסטרייל שומרים עם פקדים פיזיים למערכת השמע ובקרת האקלים.

ברקסטון הפקדים למערכת המיזוג הם לחצני מגע שאמנם מחוץ למסך המולטימדיה, אבל לא תמיד נוחים לשימוש, שליטה על עוצמת השמע רק מההגה או באמצעות "החלקה" של מסך המולטימדיה לתפריט משני.

בשורת המושבים השנייה לכולם יש מרווח טוב מאוד, אבל הרקסטון מרשים במיוחד עם מרווח רגליים מצוין, רצפה כמעט שטוחה לחלוטין. ליושבים פה יש גם יציאות מיזוג, שני שקעי USB ושקע 12V. בניגוד לשורה הקבועה ברקסטון, בניסאן ובסקודה המושב האחורי נע על מסילה ומאפשר "משחק" בין מרווח רגליים לשורה השנייה ויושבי השורה השלישית. לשתיהן שקעי USB, סקודה מוסיפה שקע 12V מצד שני היא מפסידה נקודות על תעלה בולטת ברצפה שלפחות מנוצלת למיקום תאי אחסון על גביה.

אבל המיקוד פה הוא בשורת המושבים השלישית, הסיבה והמסובב של קיום המכוניות האלו - כאן הניסאן פשוט עוזב ידיים מוקדם מאוד, כמו אחיו לפלטפורמה מיצובישי אאוטלנדר, גם כאשר שורת המושבים השנייה מוזחת קדימה עד הסוף - פשוט לא ניתן להושיב פה יותר מילד קטן, רצוי כזה שאפשר לתקוע לו טלפון מול העיניים כהסחת דעת. ברקסטון המצב טוב יותר, גם במרווח וגם בשל יציאות מיזוג עם שליטה לשורה השלישית שזה צ'ופר של ממש. הוא משלם מחיר בגמישות בשל המושבים המקובעים. מה שמשאיר את המקום הראשון לקודיאק שעל אף ההופעה החיצונית החלבית שלו, דווקא הוא מתגלה כבעל שורת המושבים השלישית השימושית יותר ועם גישה טובה משל השניים האחרים אליה.

אצל כל המתחרים, בקיפול השורה השלישית אין לכם שום בעיית מטען, עד כאן הכל ברור. ההתנצחות מתחילה בשימוש בתא המטען כאשר כל המושבים בשימוש. כאן גם ככה צר המקום וכל כמה ליטרים משמעותיים. האקסטרייל עם 120 ליטרים וגם במדידות שביצענו הוא הקטן מבין השלושה. הרקסטון והקודאיק עם תאי מטען גדולים משמעותית (240 ו-289 ליטרים בהתאמה) לא רק בנפח אלא גם מבחינת המבנה והשימושיות, ושוב הקודיאק נותן את הגרוש ללירה כאשר מתחת לרצפה שלו הוא מאחסן גם גלגל חלופי.

למעט הרקסטון המשווק בגרסת ה-2X4 ברמת גימור אחת בלבד ומחירה 215 אלף שקל, האקסטרייל והקודיאק הגיעו ברמות גימור גבוהות מאלו המשווקות בדרך כלל לליסינג. הקודיאק ברמת הגימור "סטייל" שמחירה 242 אלף שקל (217 אלף לגרסת הכניסה) והאקסטרייל ברמת הגימור "טקנה" שמחירה 237 אלף שקל (207 לגרסת הכניסה). על מנת "להשוות תנאים" אנחנו מתייחסים לאבזור של גרסאות הבסיס.

לכולם רמת אבזור טובה, הכוללת בקרות אקלים ויציאות מיזוג לאחור, לוח מחוונים דיגיטלי, קישוריות לאפל ואנדרואיד, מפתח חכם, תאורת לד, חיישני חניה, חלונות כהים מאחור ופסי גגון (חשוב כאשר תא המטען הוא סמלי). ועכשיו להבדלים - הניסאן והרקסטון נועלים צמיגי 225/60 על חישוק 18 אינץ' בקודיאק זה 215/65 על חישוק 17 אינץ' וזו נקודת זכות לטובתו. בניסאן ובקודיאק יש גם מצלמה אחורית וגג פנורמי. לוחות המחוונים של האקסטרייל והרקסטון בגודל 12.3 אינץ' ו-13 אינץ' בקודיאק. הרקסטון אמנם עם מושבי עור, אבל זה הקודיאק שנרשם כמוביל בסעיף האבזור, שכן גם בגרסת הבסיס הוא רושם עוד קצת אבזור כמו טעינה אלחוטית, חימום מושבים וכאמור גלגל חלופי.

לכל המכוניות החבילה הבסיסית של בלימת חירום אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית ותיקון סטייה מנתיב. מכאן יש כבר פערים הרקסטון נותר מעט מאחור בלי התרעת רכב ב"שטח מת" והתרעת תנועה חוצה מאחור. האקסטרייל והקודיאק בתיקו כאשר שניהם עם 5 כוכבים במבחן הריסוק האירופי (הרקסטון לא נבחן), הראשון מציע זיהוי תמרורים והשני התרעת פתיחת דלת בזיהוי רכב חולף.

בעוד האקסטרייל והקודיאק עושים שימוש במנוע בנזין 1.5 ליטר עם טורבו - 163 סוסים ו-30.6 קג"מ עם שלושה צילינדרים ביפני ו-150 ו-25.5 קג"מ וארבעה צילינדרים אצל הצ'כי, הרקסטון מביא מנוע 2.2 ליטר דיזל עם 202 כ"ס ו-45 קג"מ. וההבדלים האלו גם משנים מאוד את ההתנהלות של השלושה לפחות בהיבט של התחושות. זמינות הכוח של הקוריאני טובה משמעותית ועם תיבת הילוכים אוטומטית עם 8 הילוכים מאפשרת לו למצוא את רצועת הכוח היעילה בקלות. הקודיאק והאקסטרייל מאוד דומים מבחינת ביצועים (טכנית הם זריזים יותר ל-100 קמ"ש מהרקסטון, אבל כאמור זה לא בא לידי ביטוי בתחושות). כל עוד הם ננהגים במתינות הכוח בהחלט מספיק, רק כאשר הם נדרשים לקצב מהיר מגלים שהסקודה עם תיבת הילוכים היפראקטיבית כדי להתאים את יחס ההעברה המתאים ושהתיבה הרציפה באקסטרייל כבר פחות נעימה תחת עומס. בסקודה ובניסאן יש גם מערכת היברידית מתונה, זו של הקודיאק יעילה יותר עם אפשרות לדימום מנוע בשיוט ובירידות וגם פרקי זמן ארוכים יותר של הפעלת מיזוג כאשר המנוע כבוי.

צריכת הדלק נמדדה בנהיגה מנהלתית המדמה שימוש יומיומי רגוע ונדגמה שוב אחרי פרק הנהיגה הדינאמית. בשני המקרים היה הקודיאק החסכוני ביותר עם צריכה של 13.5 ק"מ לליטר בנהיגה רגועה, הניסאן עם 12.3 ק"מ לליטר לא רחוק ממנו והרקסטון הגדול והכבד מבין השניים צרך 11.7 ק"מ לליטר.

נוחות הנסיעה הציבה פער ממשי בין הרקסטון ובין השניים האחרים. בסופו של דבר שורשיו כרכב שטח קשיח יחסית באים לידי ביטוי בנוקשות ועבודה לא חלקה של הבולמים, הוא גם היה הרועש מבין השלושה בשיוט בכביש המהיר. הקודיאק והאקסטרייל דומים מאוד בכיול שלהם - נוחים בכביש המהיר, אבל פחות מוצלחים בטיפול במהמורות קטנות ושברים. התיקו ממשיך כאשר הקודיאק נהנה מטיפול טוב יותר בבאמפרים, האקסטרייל שקט יותר בכביש המהיר.

אף אחד לא מצפה או צריך קרוסאובר 7 מושבים מושחז לכביש המפותל, ואכן התנהגות כביש היא לא הצד החזק של מי מהם. הרקסטון מגושם וכבד וזה ניכר בשינויי כיוון, יחד עם זאת הוא מאוד סלחן ולא יעשה משהו מפתיע או לא צפוי. האקסטרייל מבהיר שהוא לא מעוניין בכל המשחקים האלו של שינויי כיוון, בלימות והאצות, עם רכינת גוף והגה מאוד מנותק. הקודיאק היה המרוסן ובעל התנהגות הכביש הטובה יותר מבין השלושה.

על פניו, רכב 7 מושבים מרווח ושימושי למשפחה לא צריך להיות קרוסאובר. קחו טנדרון ממוצע כמו סיטרואן ברלינגו בגרסה מוארכת שלו או אפילו רכב כמו דאצ'יה ג'וגר - העניקו לו קוסמטיקה אטרקטיבית, פתרונות אחסון בתא הנוסעים ובזיקה של איכות חומרים משופרת והנה לכם מוביל נוסעים קטן מבחוץ וחכם מבפנים - אנחנו לא ממציאים את הגלגל - זה כבר נעשה בעבר, אבל הלקוחות לא באו, כי לאף אחד מהם לא היה את האפיל של "רכב פנאי" (מי ישמע כמה פנאי יש לכם עם 4 ילדים...).

וכך אנחנו נשארים עם הפתרונות האלו של היצרניות, שמהנדסות שני מושבים לא שימושיים לרכב שלא היה אמור לשאת אותם לכתחילה וגורר שורת פשרות בתמורה. ככל מבחן השוואתי, ההכרעה במבחן הזה לוקחת בחשבון את מכלול המרכיבים של המכונית, אבל המשקל הגבוה יותר הוא להתאמה שלו לייעוד של רכב 7 מושבים בכמה שפחות פשרות.

זה מביא את האקסטרייל לנקודת נחיתות מסוימת, למרות תא נוסעים טוב, נוחות נסיעה טובה למרחקים ארוכים ומנוע יעיל, הוא בהחלט רכב לקחת בחשבון בתצורת ה-5 מושבים שלו, אך שורה שלישית תאורטית לחלוטין פשוט לא מאפשרת להמליץ עליו לשימושים שעל הפרק במבחן הזה. הרקסטון נהנה מהופעה חיצונית מרשימה מאוד, תא נוסעים מאובזר, תא מטען שימושי, המחיר הנמוך ביותר פה ומנוע בריא. בעוכריו הנדסת האנוש ובידוד הרעשים. מה שמשאיר את הקודיאק לצאת מפה עם הציון הגבוה יותר. גבוה יותר, לא גבוה באופן מוחלט. הדור החדש שלו טוב, אבל הוא יותר ליטוש והתקדמות מדודה, הוא עדיין הטוב בקבוצתו, אבל קשה לומר שמדובר ברכב מרשים במידה שעשה זאת הדור הקודם.

ובחזרה לראשית הכתבה, צריכים 7 מושבים? בתמורה לשחרור הפוזה - קיה קרניבל בן שנה וחצי יעלה פחות מהם ויעניק הרבה יותר.

השתתפה במבחן: אופיר בר-זהר