מחיר (בסיס/מבחן): 250/215 אלף שקל
מתחרים: סקודה קודיאק, KGM רקסטון, BYD טאנג
אהבנו: מרווח, אבזור, שימושיות, ביצועים, בטיחות ומחיר
לא אהבנו: התנהגות כביש, טווח נסיעה
ציון: 8/10
פעם בכמה שנים מגיע לארץ רכב במחיר שובר שוק, שיוצר קטגוריה חדשה ומושך אחריו את המתחרים. זה מה שקרה כאשר נחתה כאן מאזדה 6 והפכה את מכוניות המנהלים למשהו הרבה יותר עממי, כאשר הושק כאן יונדאי טוסון הראשון, קרוסאובר משפחתי ראשון במחיר של מאזדה 6, וגם כאשר הגיע קיה ספורטאז' 1.6 ליטר, קרוסאובר משפחתי במחיר של טויוטה קורולה.
למקסוס מיפה 7 יש את הפוטנציאל להוביל את המפכה הבאה: רכבי 7 מקומות חשמליים במחיר של קרוסאובר בנזין 7 מקומות. עד לפני חודש, רכב 7 המקומות החשמלי הזול ביותר, ה-BYD טאנג, נמכר ב-325 אלף שקל, ורכבים חשמליים תפסו רק 3% משוק רכבי ה-7 מקומות, שמסר בעשרת החודשים הראשונים של השנה כמעט 18 אלף מכוניות.
ברמת המחיר של הדגמים הפופולריים, כמו מיצובישי אאוטלנדר, סקודה קודיאק וצ'רי טיגו 8 לא היה עד עכשיו רכב חשמלי בהיצע, חוץ מייבוא מצומצם של גרסאות ה-7 מקומות של סיטרואן ברלינגו ותאומיו, עם טווח קצר וזהות מסחרית שהרחיקה ממנו לקוחות פוטנציאלים רבים, וייבוא מצומצם של דגמי 6-7 מושבים מהדור הקודם של המיפה, עם טווחי נסיעה מצומצמים מאוד, 250-300 ק"מ בנתון היצרן.
מיפה 7, לעומת זאת, עולה כעת החל מ-215 אלף שקל בדגם הבסיס, או 250 אלף בדגם המאובזר שכולל סוללה וטווח מוגדלים. אלה מחירי המשלוח הראשון, ששוחרר מהמכס בתעריפי המס הקודמים, המשלוחים הבאים כבר יהיו יקרים יותר, כמו שאר החשמליות.
UMI, שמייבאת את מותגי ג'נרל מוטורס, הפכה השנה לאחד משלושת היבואנים שמחזיקים בזיכיון ייבוא של מקסוס הסינית, לצד אוטו חן וצ'יינה מוטורס, כאשר גם אוטו חן צפויה להשיק בקרוב את דגמי מיפה. מדובר במצב חסר תקדים. את הרכב המבחן אספנו מ-UMI, הראשונה להשיק את מיפה 7 ואת
אחיו הגדול מיפה 9, והמחירים מייצגים את אלה שבאולמות התצוגה שלה.
מקסוס היא אחד המותגים של SAIC, כמו MG שמיובאת בידי לובינסקי. ב-2023 מכרה SAIC מכל מותגיה 2.8 מיליון מכוניות, כאשר מקסוס לבדה מוכרת 223 אלף מכוניות.
אז יש פוטנציאל: האם הוא מתממש?
עיצוב: בניגוד למקובל בשוק דגמי מיפה "לובשים" זהות של מיני-ואן ולא של קרוסאובר, וגדולים יחסית. ה-7 מגיע לאורך של 4.9 מטר, רוחב של 1.88 מטר, גובה של 1.76 מטר ובסיס גלגלים של 2.98 מטר, גדול משמעותית מהקרוסאוברים באותה רמת מחיר. אחרי החזית בעלת העיצוב הנקי, מגיע הפרופיל השמרני יותר, עם פסי ניקל בולטים לטובת תחושת יוקרה מתאמת. קיה, למשל, הוכיחה עם ה-EV9 שאפשר ליצור מיני ואן נאה ומעניין. מקסוס עוד לומדת.
סביבת נהג ותא נוסעים: כשמתיישבים מקבלים פלאשבק מהרבה חשמליות אחרות. יש צמד מסכי 12.3 אינץ', אחד למולטימדיה ולתפעול והשני כלוח מחוונים, תאי אחסון, ותפעול חשמלי למושב הנהג. הישיבה גבוהה, הראות החוצה טובה, ואיכות החומרים והבנייה טובה יחסית. החסרון הוא כרגיל בתפעול: את זווית פליטת זרם המזגן אפשר לשנות מידית פיזית, אבל כל שאר התפעול הוא מהמסך, כולל אפילו שחרור בלם החנייה. מעצבן, מסוכן מבחינה בטיחותית ועוד מזכה אותך בהתרעות על חוסר תשומת לב לנהיגה כשאתה מסית את המבט מהכביש למסך. כמות ההתרעות אכן מציקה, ואפשר לבטל את רובן (מהמסך...) אבל צריך לעשות זאת מחדש בכל נסיעה.
אבל ברכב כזה הנהג הוא לא האיש הכי חשוב, אלא אלה שיושבים מאחור. וכאן מגיע היתרון הגדול של המיפה 7 על פני עדר הג'יפונים. הוא מיני ואן אמיתי, בתצורה הכי קלאסית עם דלתות צד ומושבי קפטן נפרדים, מה שאנחנו רגילים לראות במובילי נוסעים אמריקנים יקרים בהרבה, גם חזק גם בשוק הסיני.
דלתות הצד נפתחות חשמלית מהשלט, או מנגיעה בידית שלהן. קל לטפס פנימה והמרחב בשורה השנייה מצוין. המושבים מתכווננים, ויש יציאת מזגן עם שליטה הטמפרטורה ועוצמת המיזוג.
המעבר לשורה השלישית נוח, דרך המסדרון בין מושבי השורה השנייה. יש שם פתחי מיזוג, שקעי USB, שלוש חגורות בטיחות שיהיה נהדר לילדים או מתבגרים לא גבוהים, אבל למרות המבנה המיני ואני, לא מתאים למבוגרים ליותר מנסיעות ממש קצרות. הוא צר וקצת נמוך, אבל עדיף על מה שתקבלו בשורה השלישית ברכבי מקומות אחרים במחיר הזה. הוא גם לא מאוד רחב.
בתא המטען יש נפח של 280 ליטר לפני קיפול מושבים. קצת יותר גדול מזה של רוב קרוסאוברי ה-7 מקומות, אבל מספיק בקוש לקנייה משפחתית, בטח שלא לטיול משפחתי, למיפה 7 יש כאן יתרון משמעותי עם כמעט 500 ליטר נפח, אבל תוספת של 60 אלף שקל למחיר. דלת תא המטען חשמלית.
אבזור: ה-7 מגיע כסטנדרט (215 אלף שקל) עם מסך מולטימדיה ותפעול 12.3 אינץ' עם אנדרואיד אוטו ואפל קארפליי אלחוטיים, לוח מחוונים 12.3 אינץ', דלת הזזה ימנית חשמלית, מושב נהג בכוונון חשמלי, מפתח חכם, פתחי מיזוג לשורה השנייה והשלישית ו-6 שקעי USB, שניים בכל שורת מושבים. הפרימיום המאובזרת (250 אלף שקל) שבה נהגנו מוסיפה גג פנורמי ומסילות גג, דלת הזזה שמאלית חשמלית, מושב נוסע חשמלי ואופציית טעינת מכשירי חשמל אחרים מהסוללה (V2L).
בטיחות: בניגוד לסיניות רבות שנוחתות כאן ללא ציוני בטיחות, המיפה 7 קיבל 5 מ-5 כוכבים במבחן הריסוק האירופי. הבטיחות האקטיבית כוללת בלימת חירום אוטונומית בנסיעה לפנים ולאחור, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעה על רכב בשטח מת, התרעה על פתיחת דלת לכביש לא פנוי, אור גבוה אוטומטי ועוד. ה-7 מצויד ב-6 כריות אוויר.
מנוע וביצועים: יש מנוע אחד, בהספק של 245 כ"ס, ומומנט של 35.7 קג"מ. הביצועים טובים מאוד, גם כאשר בוחרים במצב החסכוני, שאליו מתווספים רגיל וספורט שמשפרים את התאוצה עוד יותר. לא ביצועים של טסלה, אבל מוביל נוסעים זריז בהחלט.
חשמל וטווח: המיפה 7 מציע בחירה בין שני גדלי סוללה, 77 או 90 קוט"ש, שמסוגלות שתיהן לטעינה איטית בקצב של 11 קילוואט ומהירה בקצב של 130 קילוואט. לא הרבה יחסית לגדלי הסוללות, בטח שהגדולה. זה אומר שתצטרכו להקצות כ-45 דקות לטעינה מהירה בדרך מ-10% סוללה ל-80%.
טווח הנסיעה הרשמי הוא 410 ק"מ למיפה 7 עם הסוללה הקטנה ו-480 ק"מ עם הגדולה. בנסיעה של מאות קילומטרים עם הסוללה הגדולה, מיעוטה תחת מאמץ, ורובה בשיוטים פרבריים ועירוניים, עמד הטווח המעשי על 350 ק"מ בלבד, פער גדול יחסית. אפשר לבחור את עוצמת הטעינה הרגנרטיבית בנסיעה, לטובת פחות שימוש בבלמים וטעינה משופרת, אבל זו לא ממש נהיגה בדוושה אחת, ולפי נתון אחוזי הסוללה שמציג הרכב, היא גם לא ממש תרמה לטעינה מוגברת אפילו אחרי ירידה מירושלים לשער הגיא. מחשב דרך לא מצאתי.
נוחות והתנהגות: המיפה 7 הוא רכב גדול וכבד, וברגע שמגיעים סיבובים הוא גם די מגושם. אין תחושה מההגה הקל, בקרת היציבות מתערב בעצבנות ובאגרסיביות בכל תת היגוי קטן, שמגיע מהר.
הנוחות טובה מול שיבושים קטנים, אבל הכיול הרך הזה מביא לנדנוד אחרי מעבר פסי האטה ובכביש גלי. ואולי זה בגלל פיצ'ר ולא באג, שנועד לסמן לנהג להירגע ולנסוע רגוע עם הילדים.
השורה התחתונה: לפני 20 שנה החלה עליית המיני ואנים, בכל הגדלים, עם עדיפות בשימושיות ובניצול החלל ברכב. אבל אחרי זמן קצר נולד טרנד הג'יפונים והקרוסאוברים, והפוזה הפכה להיות חשובה מהמהות. מיפה 7 מזכיר לנו מה היה יכול להיות אם היינו נשארים עם מובילי הנוסעים האמיתיים, שניגפו מסחרית מול "רכבי הפנאי". הוא מעניק איכות חיים גבוהה למשפחה, קלות גישה ושימוש ושפע של אבזור, לצד רמת בטיחות גבוהה ומאומתת.
הביצועים טובים, ורק הטווח מאכזב, למרות שהוא דומה למה שמציעים קרוסאברים 5 מקומות רבים, כולל BYD אטו 3. גם התנהגות הכביש לא מתבלטת. יצרנים כמו יונדאי וקיה ידעו להיעזר בתחום המורכב הזה ביידע ממהנדסים בוגרי יצרנים אירופים כדי להשתפר, זו לא תהיה פחיתות כבוד אם הסינים ילכו בעקבותיהם.
המחירים הנוכחיים יהיו תקפים רק למשלוח שכבר בארץ, ויעלו בהמשך. כמו שהוא היום המיפה 7 הוא קנייה מוצלחת מאוד למשפחה הגדולה והמטיילת, שתוכל לעשות לשוק ה-7 מושבים את מה שעשה האטו 3 לקרוסאוברים המשפחתיים.
על הצד הטכני: מקסוס מיפה 7
מנוע: חשמלי, 245 כ"ס, 35.7 קג"מ
תיבת הילוכים: אוט', תמסורת ישירה, הנעה קדמית
חשמל:
סוללה (קוט"ש): 90
טעינה איטית (קילוואט): 11
טעינה מהירה (קילוואט): 130
ביצועים:
0-100 קמ"ש (שניות): 8.7
מהירת מרבית (קמ"ש): -
טווח נסיעה משולב יצרן (ק"מ): 480
טווח נסיעה מבחן (ק"מ): 350
מידות:
אורך (מטר): 4.91
רוחב (מטר): 1.885
גובה (מטר): 1.756
בסיס גלגלים (מטר): 2.975
תא מטען (ליטר, כשל המושבים בשימוש): 280
משקל (ק"ג): 2,159
בטיחות:
ציון במבחן הריסוק האירופי: 5 מ-5 כוכבים (2024)
בטיחות אקטיבית: בלימת חירום אוטונומית בנסיעה לפנים ולאחור, בקרת שיוט אדפטיבית, ניטור שטחים מתים ומניעת סטייה, התרעה על פתיחת דלת לכביש לא פנוי, בקרת עירנות נהג, זיהוי תמרורים
אחריות:
5 שנים או 100 אלף ק"מ לרכב, 8 שנים או 200 אלף ק"מ לסוללה. הטיפולים הם אחת לשנתיים או 30 אלף ק"מ.