בשבוע שעבר, ערב יום הזכרון, פירסם משרד הביטחון כי מיום הזיכרון שעבר נוספו 316 חללים למניין הנופלים. עוד 61 נכים שנפטרו כתוצאה מנכותם והוכרו במהלך השנה כחללי מערכות ישראל.
ועדיין, בשנת מלחמה, נהרגו יותר ישראלים בתאונות דרכים מאשר במלחמה בעזה, בלבנון, בשומרון וברחבי הארץ. לפי אתר הרלב"ד נהרגו באותו זמן 440 בני אדם בכבישים.
מתחילת 2025 נהרגו 157 בני אדם, עלייה של 8%. בין השאר נהרגו 46 הולכי רגל (10%+) ו-33 אופנוענים (22%+). במגזר היהודי נהרגו 105 בני אדם, זינוק של 30%, ובמגזר הערבי 44 (ירידה של 19%).
כבר לפני חודשים בוטלה ישיבה נדירה של ועדת השרים לענייני בטיחות בדרכים, בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, בהשתפות שרת התחבורה מירי רגב והשר לביטחון פנים איתמר בן גביר עצמו עבריין תנועה כבד. הוועדה שהייתה אמורה לדון בעתיד הרשות לבטיחות בדרכים (הרלב"ד), ובתוספת סמכויות ותקציבים עבורה.
ראיון בלעדי:
יו"ר הרלב"ד יורם הלוי על נפילת בנו בטול כרם ולמה הפסיק לרכב על אופנועים
היום דנה במשבר הוועדה לביקורת המדינה, בראשות ח"כ מיקי לוי (יש עתיד), בהמשך לדוח שפירסם בנושא מבקר המדינה בשנה שעברה. יו"ר הרלב"ד, יורם הלוי, אמר כי "המרכיב העיקרי הוא חוסר הרתעה לנהגים בכבישי ישראל. זה מתבטא בעקיפות מסוכנות, סמים ואלכוהול, בריונות בכביש, הסחות דעת ועוד. חודש מרץ האחרון היה קטלני ביותר ב20 שנה האחרונות וכל אחד יכול לעשות את החישוב איפה נהיה בסוף השנה. על פי קצב העלייה - יהיו 100 הרוגים בתאונות דרכים".
ניצב חיים שמואלי, ראש אגף התנועה אמר בדיון כי "יש תכניות רבות אך צריך לתקצב את תגבור הניידות בכבישים, יש פער של 200 ניידות במשמרת. יש לנו קרוב ל-2,500 מתנדבים שישמחו לעלות לכבישים במידה ויהיו ניידות. במשמרת אחת אנחנו זקוקים ל-450 ניידות, בעוד שביממה כולה עומדות לרשותנו רק 250 ניידות תנועה. גדלנו באופן משמעותי בכמות הנסיעות בכבישים - המספרים פשוט מדהימים. למרות זאת, לא גדלנו כלל במשאבים".
אחרי שבבתי המשפט התברר כי מצלמות המהירות הנייחות של המשטרה נרכשו מבלי שנבדקו, וכי יש חשש לגבי אמינותן בבדיקת מהירות הנסיעה של רכבים חשמליים, טען ניצב שמואלי כי חייבים לאשר את הצעת החוק מ-2018 שתקבע כי כל כל מכמונת משטרתית אמינה, מה שלא יאפשר לבחון את הנושא בבית משפט.
שמואלי: "אנחנו מדברים על שדרוג מערך האכיפה הדיגיטלית. יש לנו תוכניות מפורטות לגבי הציוד שאנחנו רוצים לרכוש. המטרה היא להכניס מכשור אכיפה מתקדם, אך התהליך נתקל בבירוקרטיה שלוקחת שנים. הכוונה היא לצייד את שוטרי הדרך הנוסעים בכבישים במכשירים מתקדמים, כמו מחשבי דרך וציוד נוסף המופיע בתוכנית, וכל זה דורש תקציב ייעודי".
יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי, לשעבר ניצב במשטרה, אמר כי "מספר ההרוגים ממשיך לעלות ולצערי השנה הוא ישבור את השיא השלילי של השנה הקודמת ויכול להגיע ל-500 הרוגים. אנחנו נמצאים בצומת מאוד בעייתית. יש מדיניות ויש שר מיוחד לנושא, ויש גם תקציב. הנזק הוא אדיר - נזקים חברתיים, ריסוק משפחות. אפשר אחרת. צריך גוף אכיפה אחד. צריך להגיד למפכ"ל את מה שאני חייבתי בתקופתי במשטרה: כאשר כל הקצינים ייסעו עם אורות כחולים ומספר אדום, זה יכפיל את כוח ההרתעה. זה לא ייגמר לעולם אם האוצר לא יתגייס. 500 הרוגים זה נזק מצטבר של 20 מיליארד שקל. אם יש בעיה של חקיקה, תבואו ותדברו, נעשה הכל כדי לבלום ולהאט את כל התאונוות".
בדיון בוועדה, שיתפה אסתר שחר, אם לילדה שנפצעה בתאונת דרכים בטיול שנתי את סיפורה הכואב: "בתי יצאה לטיול שנתי באוטובוס. האוטובוס לא שמר מרחק, ובגלל זה היא נפצעה ונמצאת כעת במצב סיעודי קשה. לא ייתכן שנהג אוטובוס נמצא על הכביש חודשיים וארבעה ימים אחרי שהוא לא שמר מרחק, סטה ימינה והתנגש במשאית. הוא עשה זאת פעמיים קודם לכן, ולא קרה לו כלום, ובפעם השלישית ילדים נפגעו בגללו. מדוע נהג אוטובוס כזה נשאר על הכביש? הוא לוקח מספר גדול של ילדים ויש לו אחריות עצומה עליהם. מדוע נהג אוטובוס ילדים אינו נדרש להציג עבר תעבורתי? נהגים כאלה חייבים לרדת מהכביש".