מחיר: 215 אלף שקל
מתחרות: סקודה אוקטביה RS, פולקסווגן גולף GTI, יונדאי אלנטרה N
אהבנו: ביצועים ותחושות, התנהגות, אבזור והנדסת אנוש
לא אהבנו: מרווח, צריכת דלק
ציון: 9/10
מאזדה 3 הנוכחית כבר בת 6 שנים, גיל שבדרך כלל כבר רואים בו את הדור הבא מחמם מנועים. אבל למאזדה יש את הקצב שלה, ובמקום להאט, ה-3 מקבלת אצלנו אזרחות מדוד סאם ונוחתת אצלנו לראשונה בתקינה אמריקנית-קנדית, מפס הייצור במקסיקו.
אפשר להגיד תודה לאיחוד האירופי ששוב הקשיח את תקני הזיהום עם תקינת היורו 7 ולדונלנד טראמפ שהטיל מיסוי כבד על מכוניות שמיוצרות במקסיקו, ומחייב את היצרנים הזרים שפועלים בארה"ב לחפש שווקים חדשים למכוניות שלהם.
בזכותם, יותר מ-20 שנה אחרי שה-3 נחתה לראשונה בארץ ואף הייתה במשך כעשור המכונית הנמכרת בישראל, אנחנו יכולים לקנות אותה גם עם מנועי 2,500 סמ"ק, 191 כ"ס בגרסה הרגילה, ו-227 עם טורבו עם הנעה כפולה. מכונית שהייתה גורמת לגרטה טוננברג לשוט לכאן בלי קשר לעזה אם רק הייתה יודעת, עם ביצועים טובים בדגם הרגיל (7.8 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש) ומצוינים בטורבו, שבו ננהג היום רק 6.5 שניות ל-100 קמ"ש).
זאת המאזדה 3 הכי יקרה שנחתה בישראל, מ-170 אלף שקל עם המנוע האטמוספרי, ומ-210 אלף שקל לטורבו, כאשר מכונית המבחן שלנו היא בגרסת ההאצ'בק שעולה 5,000 שקל נוספים. רק שהביצועים מציבים אותה מול מכוניות כמו פולקסווגן גולף GTI (מ-305 אלף שקל), סקודה אוקטביה RS (265 אלף שקל) ויונדאי אלנטרה N שתושק אצלנו בקרוב. בנתוני היצרן ה-3 טורבו קרובה אפילו לטסלה מודל 3 (6.1 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש), שעולה 211 אלף שקל. פתאום משפחתית הליסינג הופכת לרמי לוי של המשפחתית החמות. ואולי במקרה שלה, אושר עד.
עיצוב: גם אחרי 6 שנים ה-3 עדיין נאה, עם נגיעות יוקרתיות. הטורבו מגיעה עם חישוקים ומראות צד מושחרים ויש גם מסגרת ניקל מאוד אמריקנית לחלונות. לא ה-3 של השכן.
סביבת הנהג: גם כאן, יש עשרות אלפי ישראלים שירגישו בבית. בגרסה הזו יש מסך מולטימדיה גדול יותר, תצוגה עילית שהייתה פעם נפוצה יותר בדגמי מאזדה וחבל שנעלמה, וגם ריפודי עור, כולל לרוחב הדשבורד. צבע אדום אמריקני ברכב המבחן, אבל יש גם אופציה לשחור.
ה-3 כבר לא צעירה, אבל שוב ושוב היא מזכירה שזה דווקא לטובה. מכונית 2025 עם שפע כפתורי תפעול פיזיים, לבקרת האקלים ולסטריאו. תפעול המסך מתבצע מחוגה בקונסולה שבין הנהג לנוסע, לא מלחיצות על המסך. יש פה קצת סרבול, אבל זה בטוח יותר מנגיעות, ומאפשר כוונונים נוספים כמעט בלי להוריד את העיניים מהכביש, כשבחלקם המערכת מסרבת פקודה ברגע שהרכב בתנועה, מטעמי בטיחות.
מצד שני, זה עוד רכב עם החסרונות של תקינה אמריקנית: המראות חשמליות לא מתקפלות, רק ידנית, וקצת קטנות בשדה הראייה שלהן מאלה האירופיות.
הישיבה מלפנים נוחה אך נמוכה וספורטיבת, כוונן חשמלי למושב הנהג מסייע. מאחור, לעומת זאת, צפוף. הממדים לא קטנים בכלל, עם אורך של 4.46 מטר, רוחב של 1.795 מטר, גובה של 1.435 מטר ובסיס גלגלים נדיב של 2.725 מטר. אבל חלק מבסיס הגלגלים מתבזבז בגלל מכסה המנוע הארוך ואת המחיר משלם מרווח הרגליים במושב האחורי.
חלונות קטנים מגבירים את תחושת המצור, ויש כאן עוד תזכורת לגיל של ה-3 - אין יציאת מזגן, ואפילו לא שקעי USB. גרסת הסדאן תהיה קצת יותר מרווחת.
תא המטען כבר קטן גם כן, עם נפח של 295 ליטר בלבד, לפחות יש מתחתיו גלגל רזרבי.
אבזור: מסך מולטימדיה 10.25 אינץ', תצוגה עילית לנהג, ריפוודי עור מלאים, מערך מצלמות היקפיות 360 מעלות, מערכת שמע של BOSE עם 12 רמקולים, טעינה אלחוטית לא מקוררת לנייד, מפתח חכם ומושב נהג חשמלי עם שני זכרונות. יש אנדרואיד אוטו, אבל רק בחיבור בכבל, אפל קארפליי יש גם אלחוטי.
בטיחות: הדגמים האמריקנים לא מצוידים בבלימת חירום בנסיעה לאחור, במניעת סטייה כאשר מאותר רכב בשטח מת, בבלימת חירום לתנועה חוצה בצמתים ובתרעה על ילד שנשכח ברכב, שיש לחלק מהמתחרים שלהם. יש בלימת חירום אוטונומית בנסיעה לפנים ולאחור, בקרת שיוט אדפטיבית, ניטור רכב בשטח מת, אור גבוה אוטומטי.
ביצועים: הכל יחסי, אמר פעם אלברט איינשטיין, אחד שהבין בתאוצות. וה-3 היא שיעור בביצועים, ובהבדלים בין רכב בנזין לחשמלי. לחיצה על הגז לא רק מדביקה אתכם למשענת המושב, אלא מלווה בגרגור העמוק הזה שיש רק למנועים גדולים, צליל מענג וחם שחשמליות יכולות לשחזר רק מספוטיפיי.
התיבה האוטומטית זריזה יחסית, יש גם משוטי הילוכים מאחורי ההגה. אפשר היה להחליף אותה באחת כפולת מצמדים לתאוצות טובות יותר, אבל מאזדה השמרנית מעדיפה שלא לשלוח אותנו להחליף קלאצ'ים והיבואנית דלק מוטורס שלא מחבבת את הדוושה השלישית, השאירה בארה"ב את האופציה הידנית שעדיין מוצעת שם למכונית הזאת. חבל.
אין בעיה לעקוף, ביחד עם משוטי ההילוכים בהגה והתצוגה העילית על השמשה הקדמית, קל לנהוג כאן מהר ולעקוף את כולם בדרך למשאבת הדלק.
אם קאמילה האריס הייתה מנצחת בבחירות לנשיאות, מכונית כזאת כבר בטח הייתה מוצאת מחוץ לחוק בארה"ב. למזלנו קיבלנו את דונלד טראמפ, שעוד עשוי לתת לה הטבת מס. וחבל שאין לה בארץ משהו כזה, לממן את החיים עם מכונית שצרכה בימי המבחן ליטר בנזין לכל 9.5 ק"מ. גם מרווח הטיפולים יוצא דופן היום, ויוסיף להוצאות: אחת לכל 12 אלף ק"מ או שנה, מה שבא קודם.
נוחות והתנהגות: ה-3 תמיד התבלטה בתחום הזה. כאן יש צלחות בלימה מוגדלות ביחס ל-2.5 ליטר הרגיל (אם כי זהות ל-2 ליטר האירופית) והבלימה אכן מצוינת, אבל אין איזה מפרט מתלים שיש בגרסאות ספורט. נוחות הנסיעה טובה יחסית למכונית ביצועים, מתקשה עם מהמורות קטנות בעיר, אבל הכיול הקשיח מונע טלטולים בכביש גלי.
משקל הגוף נשלט היטב בסיבובים, ה-3 משנה כיוון בשמחה, עם הגה מדויק ובעל משקל טוב, אבל לא עתיר תחושה. בבידוד רעשים שהיה מסתיר את רעשי המנוע והרוח חסכו כאן. מפריע לכם? תגבירו את עוצמת הקול בסטריאו, בשביל מה התקנו לכם אחת של Bose.
השורה התחתונה: בעידן שבטבלאות המכירות בארץ שולטות היברידיות ופלאג אינים, ה-3 טורבו היא גיליטי פלז'ר. מכונית ביצועים ברוח העשור הקודם ואולי קצת לפניו. לא הכי חדשה, אבל גם לא סינטטית.
לא קיצונית מדי, ועדיין שימושית כמשפחתית, שמסוגלת כמעט להצדיק את התרומה שלה להתחממות הגלובלית. פוליטי קורקט כמו דונלד טראמפ, מסוגלת לייצר עבירות תנועה בקצב מהיר יותר מאיתמר בן גביר, וכל כך מהנה ומשמחת בכך ששרדה בינתיים את חרב הרגולטורים. תהנו ממנה כל עוד מותר.
על הצד הטכני: מאזדה 3 פרימיום טורבו
מנועים: בנזין 2,488 סמ"ק, הספק משולב 227 כ"ס ב-5,000 סל"ד, מומנט משולב 42 קג"מ ב-2,000 סל"ד
תיבת הילוכים: אוט', 6 הילוכים, הנעה כפולה
ביצועים:
0-100 קמ"ש (שניות): 6.5
מהירת מרבית (קמ"ש): 215
צריכת דלק יצרן (ק"מ): 11.5
צריכת דלק מבחן (ק"מ): 9.5
מידות:
אורך (מטר): 4.46
רוחב (מטר): 1.795
גובה (מטר): 1.57
בסיס גלגלים (מטר): 272.5
תא מטען (ליטר): 295
משקל: 1,543 ק"ג
צמיגים: 18R215/45
בטיחות:
ציון במבחן הריסוק האירופי: 5 מ-5 כוכבים (מ-2019)
בטיחות אקטיבית: בלימת חירום אוטונומית בנסיעה לפנים ולאחור, בקרת שיוט אדפטיבית, ניטור רכב בשטח מת, אור גבוה אוטומטי
אחריות:
3 שנים או 100 אלף ק"מ