חלקי פח מעוכים, ניידת משטרה מרוסקת בצד הדרך ורכב פרטי שנבלם אחרי שהתנגש בה בעוצמה - כך נראתה בליל שבת האחרון זירת התאונה הקטלנית על כביש 25, סמוך לשגב שלום. שני קורבנות גבתה: רס"ר אבישי יצחק טוויל ז"ל, בן 40 מדימונה, מתנדב במשטרה שנהג בניידת, ונער בן 14 שישב ברכב הפרטי. אישה כבת 30 שנהגה ברכב הפוגע עדיין מאושפזת בבית החולים.
מהחקירה עולה שהנהגת נסעה במהירות של כ-170 קמ"ש, תוך שהיא מתעלמת מקריאות השוטרים לעצור. במהלך מנוסתה פגעה בניידת משטרתית נוספת ולבסוף הביאה לאובדן חיי אדם. ביום ראשון הגיעו מפקדי ושוטרי משטרת התנועה ללוות את רס"ר טוויל ז"ל בדרכו האחרונה. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בדימונה, עיר מגוריו, והותיר אחריו משפחה כואבת ואת חבריו למדים הכחולים, שמתקשים לעכל את האובדן.
האירוע הטרגי והמיותר הזה מצטרף לשורה ארוכה של תאונות קטלניות שממשיכות לגבות קורבנות בכבישי ישראל, ושמספרן הגיע לשיא בשנה שעברה. הוא גם ממחיש את הכשל המתמשך של המדינה בטיפול במניעת מכת המדינה הזו. אלא שבפועל, הסכנה בדרכים שעלולה להכות בכל אחד מאיתנו בכל רגע נתון נדחקת לסוף סדר היום הלאומי. מאז קום המדינה נהרגו בתאונות דרכים מעל 33 אלף בני אדם - כ-8,000 יותר מאשר בכל מלחמות ישראל. בממוצע, נוסף כל 17 שעות נוסף הרוג נוסף לרשימה הארוכה. הייתם מקבלים מציאות של פיגוע קטלני בכל 17 שעות?
בלעדי לווואלה:
מנכ"ל הרלב"ד יורם הלוי מדבר על השכול, על המוות בכבישים ומגלה למה הפסיק לרכב על אופנועים
בשנת 2024 נשבר שיא ההרוגים בתאונות דרכים, כש-439 בני אדם קיפחו את חייהם - המספר הגבוה ביותר זה 17 שנים וזינוק של 21.6% לעומת 2023. היה מצופה שהנתון הקשה הזה כזה יטלטל את המערכת ויכניס את הגופים האחראים - משרד התחבורה, המשרד לביטחון לאומי ומשרד המשפטים - למוד חירום. זה לא קרה.
פחות ממחצית 2025 מאחורינו, וכבר נקטלו 201 בני אדם בכבישים. אין כמעט ספק שהשנה תסתיים עם מספר הרוגים דומה, ואולי, חלילה, אף גבוה יותר מהשנה הקודמת.
"הנתונים האלה נוראיים", אומר יניב יעקב, מנכ"ל עמותת "אור ירוק". "אנחנו עומדים על סדר גודל של הרוגים כמו בשנה שעברה. אחרי שיא כזה היית מצפה לראות שינוי: רכבים בטוחים יותר, תשתיות משופרות, אכיפה הדוקה. אבל מה שקורה בפועל זה ההפך. חותכים בתקציב הרלב"ד (הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ל"ר), שאמור להוביל את המלחמה בתאונות הדרכים, והמשטרה עסוקה בעניינים אחרים.
"מצד אחד, התקציבים של המשרד לביטחון לאומי ומשרד התחבורה רק עולים. מצד שני, מקצצים באכיפה ומשלמים על זה בחיי אדם. הנזק הכלכלי של תאונות הדרכים עומד על כ-20 מיליארד שקל בשנה. חיי אדם לא חשובים לכם? לפחות תחסכו כסף.
"יש מחסור אדיר בשוטרים", מוסיף יעקב. "אין מספיק ניידות. אנחנו לא רוצים שיתפסו נהגים - אנחנו רוצים שהנהגים יפחדו להיתפס. לפני עשור היית יוצא מבילוי אחרי ששתית קצת, ואם היית עולה על ההגה היית רועד מפחד. היום אף אחד לא חושש. זה עניין של כוח אדם, תקציב ותעדוף".
הטיפול בנהגים שיכורים הוא דוגמא מצוינת להיעדר האכיפה וההרתעה בדרכים. "משטרת התנועה לא עובדת באכיפה של שכרות באמצע השבוע", אומר איש משטרת התנועה בדימוס, ונראה שצריך לקרוא את המשפט הזה שוב כדי לקלוט את משמעותו. "בין ראשון לרביעי החבר'ה הצעירים נוסעים על 180-200 קמ"ש באיילון, שיכורים לגמרי. רק בחמישי, שישי ושבת יש אכיפה, בדרך כלל בירידות לאיילון.
"במקומות בילוי לא תראי שוטרים וינשופים, ומי שאומר לך שזה בגלל שהשוטרים עסוקים בענייני המלחמה, מבלבל את המוח", הוא חורץ. "ביוני 2023, לפני המלחמה, נתפסו ארבעה שיכורים בשבוע. הרי לא צריך יותר מארבע ניידות שיעמדו ביציאות ממתחם האירועים בבית עובד, למשל, ואחרי כמה שעות יש לפחות 40 דוחות. בתקופה של ברונו שטיין, היו מתייצבות כל לילה ניידות בנמל תל אביב ואנשים היו רועדים מפחד".
"אין אכיפה של שכרות בישראל", מסכים אתו עו"ד ותיק לענייני תעבורה. "המשטרה מייצרת תודעה של עשייה ולא עושה כלום. למה? כי זה דורש מאמץ. הם מעדיפים לעמוד בסוף איזו ירידה ולתפוס נהגים על מהירות, או מתחפשים לעץ ותופסים נהגים עם טלפון ביד. המטרה היא לא להוריד תאונות, אלא לייצר דוחות. אבל מה בדיוק הטעם כשדוח על מהירות ממצלמה מגיע אליך אחרי חודשיים, וצריך להתאמץ כדי להיזכר שהיית שם בכלל? לתפוס שיכורים בפורים ובסילבסטר זאת לא חוכמה.
"יש בעיה בשיטת ההפעלה של המשטרה. בכל עיר יש יחידת תנועה ובמקביל את משטרת התנועה הארצית, שאמורה לאכוף בכבישים הבינעירוניים. איפה הם עומדים? בירידה משפרעם בכביש 79, כביש חדש עם שלושה מסלולים. דוח שיינין מ-2005 דיבר על 450 ניידות שצריכות להיות במשמרת בכל הארץ. אם יש רבע מזה צריך לשמוח".
לא עוצר באדום
תיק עבירות התנועה של איתמר בן גביר נחשף
אבל שכרות היא רק חולייה אחת בשרשרת כשלי האכיפה המשטרתית. בראיון שנתן בסוף חודש מאי ניצב חיים שמואלי, ראש אגף התנועה, הוא הודה שהמצב קשה. "צריך להבין שזה מצב חירום לאומי לכל דבר, אנחנו חייבים לגבש תוכנית לאומית", קרא. "אנחנו צריכים להיות עם 450 ניידות תנועה במשמרת אחת. האוכלוסייה גדלה ואיתה גם הכבישים, מספר כלי הרכב והלחץ - ואנחנו עומדים על 250 ניידות ביממה שלמה". בחישוב פשוט מגיעים לפחות מ-100 ניידות בכל משמרת.
כדי לחפות על המחסור בשוטרים מתגאים במשטרה בהגדלת האכיפה האלקטרונית, אבל אפילו שמואלי לא מתרשם. "האמצעים הטכנולוגיים הם מהמורה בפני עצמה וזה משהו שחשוב לי להדגיש. קח למשל את מצלמות המהירות הכתומות שכולנו מכירים. כולם הרי יודעים שחלק מהן מצלמות דמה. האפקט הוא בעיקר הרתעתי. אלו מצלמות שהחברות שלהן כבר לא מתחזקות אותן.
"ההתעסקות של השוטרים עם הטכנולוגיה במהלך המשימות גוזלת זמן שמבחינתנו הוא מציל חיים. למה שוטר צריך לעמוד עם אקדח מהירות, ללכוד עבירה, לעצור את הנהג וללכת לדבר איתו? אנחנו מנסים להכניס יותר אקדחים מתקדמים, שמצלמים את העבירה ושולחים לנהג הודעה, ובינתיים השוטר יכול להמשיך בפעולת אכיפה ולמנוע את התאונה הבאה. אבל זו פרוצדורה שמערבת את מכון התקנים ועניינים משפטיים, כי צריך לוודא שזו תהיה ראיה קבילה".
ולמרות הדילמה בין התעסקות בטכנולוגיה לשיטור, מנכ"ל אור ירוק מתעקש שהדרך היחידה להתמודד עם בעיית כוח האדם היא בהרחבת השימוש באמצעי אכיפה דיגיטליים. "האזרחים לא אוהבים את זה, אבל אין ברירה: המשטרה מתמקדת במהירות, בבריונות ובמכשירים סלולריים - זה חשוב, אבל אכיפה דיגיטלית היא הדרך היחידה לגשר על המחסור בשוטרים. פעם היו מגדירים יעד למספר המפגשים בין שוטר לנהג. זה יצר תחושת נוכחות, ביטחון והרתעה. היום אין את זה. אצלנו, עד שמגיעה הודעת קנס, כבר שכחת מהנסיעה. באירופה מקבלים אותה תוך יום. אצלנו תוך חודש.
"יגידו אולי שיש עניינים יותר דחופים: חטופים בעזה, משפחות שכולות, את מי מעניינת תאונת דרכים? אבל עובדתית, אם לא מכלילים את נרצחי מסיבות הנובה, השנה נהרגו בתאונות יותר אנשים מאשר במלחמה. וזה מוות מיותר, בלי תכלית ובלי מטרה. והכל נובע מרשלנות והזנחה".
חבר הכנסת בועז טופורובסקי מ"יש עתיד" עמד במשך חמש שנים בראש ועדת המשנה לבטיחות בדרכים, הפועלת תחת ועדת הכלכלה של הכנסת. ביולי 2024 הודיע על התפטרותו, במחאה על אוזלת היד המתמשכת בטיפול במניעת התאונות.
"מדובר במחדל שידוע לכל אנשי המקצוע. כולם יודעים מה צריך לעשות ולא עושים כלום", הוא אומר. "במשטרה, ברלב"ד, במשרד המשפטים, במשרד התחבורה - כולם לא עושים את העבודה שלהם. אנשים מתים, ואף אחד לא משלם את המחיר. להפך. הם מקודמים. אין תוכנית רב־שנתית ואין מבצעי אכיפה.
"יש פתרונות טכנולוגיים, כמו מצלמות שממוקמות בגובה עיני הנהג, אבל לא משתמשים בהן. למה? כי צריך להתעסק עם זה. במקום זה, קובעים פעם ברבעון ישיבה לוועדת השרים לבטיחות בדרכים, ואז מבטלים אותה. עד היום היא התכנסה פעם אחת בלבד, וההחלטה שיצאה אז היא שצריך להקים ועדות. זה לא מזיז לאף אחד".
טופורובסקי מזכיר את ועדת החקירה הפרלמנטרית שהקים איתן כבל ואת דו"ח מבקר המדינה החריף בעניין וקובע: "לא השתנה בעקבותיהם כלום. החלטתי להתפטר מהוועדה כי אני לא מוכן להשתתף יותר בהצגה הזאת. אנשים באים לדיונים, מדברים, מבטיחים ולא מקיימים. לא הייתי מוכן לעמוד בראש ועדה שאף אחד לא סופר. והמשטרה? היא הבלוף הכי גדול. השר שאחראי עליה מחזיק בשיא של עבירות תנועה ואתם מצפים שיציג תוצאות בתחום האכיפה? שרת התחבורה מאשימה את הנהגים במקום לקחת אחריות. זה כל מה שצריך לדעת".
שאלנו מקור בשירות הציבורי המעורה בפרטים מה הנוסחה לטיפול במגפת התאונות. "הדבר הכי חשוב, זה שמישהו יוביל את האירוע, מישהו שיסנכרן בין כל הגופים, וינהל את המאבק בתאונות הדרכים. אי אפשר לגלגל את זה ממשרד למשרד. את מה שקורה היום בכבישים אפשר לתאר בשתי מילים: אלוהים אדירים".
ואכן, בדוח שפרסם במאי 2024 קבע מבקר המדינה שהכשל הגדול ביותר הוא חוסר התיאום בין הגופים הממשלתיים והיעדר אסטרטגיה לאומית מתוקצבת למאבק בקטל בכבישים. בדיקתו של אנגלמן מצאה כי הכשל המרכזי הוא מעמדה הבעייתי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. למרות החלטת ממשלה משנת 2005, שהעניקה לרלב"ד את המנדט להוביל את המאבק בתאונות, היא נותרה נטולת סמכויות אפקטיביות. גם אחרי שהבעיה הוצגה כבר בדוח מבקר המדינה ב־2016, וגם לאחר שוועדת הכלכלה של הכנסת קבעה כי מדיניות הממשלה חסרה ראייה מערכתית, כלום לא השתנה. משרד התחבורה, המשטרה, משרד החינוך והרלב"ד פועלים כל אחד בנפרד, ללא גוף מתכלל וללא שיתוף פעולה אמיתי.
הדוח גם מצביע גם על כך, שאין במשרד התחבורה גורם מקצועי ייעודי שאחראי רק על בטיחות בדרכים. היחידות שעוסקות בנושא עוסקות גם בתחומים אחרים, ואין מי שמרכז, מפקח או מקבל החלטות אסטרטגיות בתחום הזה. שרי התחבורה במשך כמעט שני עשורים לא מילאו את חובת הדיווח שלהם על ביצוע תוכניות הרלב"ד, וראש הממשלה לא דיווח כלל לכנסת, כפי שמתחייב בחוק.
"הנדסת תודעה של עשייה"
מצבה של הרלב"ד שופך אור נוסף על התמונה הקודרת: מתוך 72 משרות, כ־12% לא מאוישות; המועצה שלה פעלה במשך קרוב לשנתיים ללא קוורום וללא אפשרות משפטית לקיים ועדות; הנציגים מטעם משרדי הממשלה מונו באיחור ניכר, וחלקם כלל לא מונו; מנכ"ל קבוע מונה רק לאחר תקופת כהונה ארוכה של ממלא מקום ובחלק מהשנה פעלה הרשות גם ללא יו"ר.
התקציב, הסממן המובהק לכמה המדינה לוקחת את הנושא ברצינות, נמצא בצניחה חופשית. מ-550 מיליון שקל בשנת 2008, קוצץ התקציב ל-59 מיליון שקל ב-2025. למעשה, מאז 2005 לא קיימת בישראל תוכנית לאומית מתוקצבת, מאושרת וממשלתית להפחתת מספר ההרוגים.
תוכנית "50 עד 30", שגובשה ב־2021 על ידי הרלב"ד, לבקשתה של שרת התחבורה שגם אז הייתה מירי רגב ושהציבה יעד שאפתני להפחתת מספר ההרוגים והפצועים הקשים במחצית עד 2030, הונחה על שולחן הממשלה ללא תקציב, לא נדונה ולא יושמה בשל פיזורה של הכנסת. פיילוט מצומצם בהיקף של 80 מיליון שקל יושם באשכול רשויות מקומיות, והשפעתו לא הורגשה כלל.
ביום ראשון הקרוב תקיים הרלב"ד כנס חירום לאומי לבטיחות בדרכים, בהשתתפות שרת התחבורה רגב, מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן, מפכ"ל המשטרה רנ"צ דני לוי, יו"ר הרלב"ד ניצב בדימוס יורם הלוי, מנכ"ל הרלב"ד גלעד כהן, חברי כנסת, גורמי מקצוע ומומחים מהארץ ומהעולם. בכנס תוצג תוכנית "25 עד 30", הגרסה הרזה, הצנועה ואולי המציאותית יותר של התוכנית הקודמת.
כמובן שלא רק הציפיות הצטמקו, גם התקציב: התוכנית המקורית הוערכה ב-970 מיליון שקל, ואילו הנוכחית ב-350 מיליון שקל בלבד, בתקווה שהסכום הנמוך, יחסית, יאפשר את אישורה בממשלה ומימושה בפועל.
בין היתר כוללת התוכנית את הגברת האכיפה ומעבר לאכיפה חכמה, הרחבת מערך האכיפה האוטומטית, שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, תגבור שופטי תעבורה, קיצור זמני טיפול בתיקים והפחתת עסקאות טיעון מקלות. שדרוג תשתיות בצמתים, כבישים בין-עירוניים, אזורים עירוניים וסביב מוסדות חינוך, הכשרת נהגים, עדכון תוכניות הלימוד, שילוב כלים דיגיטליים, והתמקדות בהסברה לאוכלוסיות פגיעות.
"צריך להעביר תקציבים יעודיים למשטרה, לעשות מיפוי, לבצע אמבושים גדולים ולהראות עשייה אמיתית", מסכם עורך הדין לענייני תעבורה. "אין לי מושג מה הם עושים כל היום, אבל כולם עסוקים בהנדסת תודעה של עשייה. בשורה התחתונה - אין נוכחות משטרתית בכבישים. זה שאתה שם שוטר עם משקפת ומצלמה לא יוריד את מספר התאונות. הסוד הוא להרתיע. דוח דורנר שעסק בהרתעה קבע שהדבר היחיד שמוריד פשיעה הוא הגדלת הסיכוי להיתפס. כשאדם יודע שהוא לא יראה ניידת, הוא עושה מה שבא לו".
תגובות
תגובת משטרת ישראל: "אגף התנועה ומשטרת ישראל פועלים בנחישות לצמצום תאונות הדרכים והנפגעים והגדלת סיכויי העבריין להיתפס. נכון להיום, ישנן כ-5,000 תאונות פחות וכ-1,000 נפגעים פחות, אל מול תקופה מקבילה אשתקד. אגף התנועה מוביל שינוי מגמה בכל הקשור לאכיפה דיגיטלית וכיום כ-45% מהדו"חות שנרשמו מתחילת השנה הינם דיגיטליים. זאת לצד שיפור השירות לציבור הנהגים, באמצעות שליחת הודעת sms ושליחת קישור עם אפשרות לתשלום הדו"ח תוך פחות מ-24 שעות מרגע ביצוע העבירה.
"מתחילת שנת 2025 ובמסגרת החמרת הענישה נגד נהגים שנוהגים בפסילה ביודעין, נעצרו ונחקרו 2,147 נהגים. מדובר בעלייה של כ-54% ביחס לתקופה מקבילה אשתקד. לצד האתגרים הביטחוניים והחברתיים המורכבים שעמם מתמודדת המשטרה, האכיפה בכבישים ממשיכה להתבצע בפריסה ארצית, תוך התאמה לאתגרים עימם מתמודדת משטרת ישראל. אנו פועלים להגברת הנוכחות והבולטות באמצעות מתנדבים וגיוס שוטרים נוספים לצד ביצוע אכיפה אפקטיבית ונחושה הממוקדת כנגד עבירות מסכנות חיים.
"אגף התנועה פועל במסגרת כלל משאבי המשטרה, ובשנה החולפת אף גויסו עשרות שוטרים ומתנדבים חדשים במטרה לתגבר את הפעילות בכבישים. אכיפת עבירת השכרות מתבצעת לאורך כל ימות השבוע, בעיקר באזורים הרלוונטיים של מוקדי בילוי".
תגובת משרד התחבורה: "בניגוד לפרסום, תקציבו של הרלב"ד לא נפגע, והתוכנית לא הוגשה מפני שעלותה הייתה לא ריאלית והגיעה למיליארדים רבים. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מחויב למאבק המשותף בקטל בדרכים וביום ראשון הקרוב מתוכנן כנס חירום גדול להצגת התוכנית הלאומית למאבק בתאונות הדרכים. הכנס יעמוד בסימן גיבוש צעדים מידיים לשיפור הבטיחות בדרכים, לצד הנחת יסודות לשיתוף פעולה בין-מערכתי מתואם בין כלל הגורמים הרלוונטיים: משרדי ממשלה, גופי האכיפה, מערכת המשפט והמשטרה, נציגים ממערכת הבריאות והחינוך, התחבורה ציבורית והפרטית, חברות תשתית ממשלתיות, נציגי צה"ל, רשויות מקומיות וארגוני החברה האזרחית.
"יובהר כי תאונות הדרכים הן מכת מדינה הנובעת בין היתר מהיעדר אכיפה, ענישה מקלה וחוסר הרתעה מספקת. למען הסר ספק, על האכיפה אחראית המשטרה ועל הענישה - מערכת בתי המשפט. משרד התחבורה מבצע את חלקו בטיפול במוקדי סיכון ובהסברה.
"לצערנו, מרבית התאונות הקטלניות (80%) מתבצעות על ידי עברייני תנועה. במקביל, משרד התחבורה פועל בנחישות לצמצום התאונות באמצעות השקעה מסיבית בתשתיות ובמוקדי סיכון, מאות מיליארדי שקלים מוקצים לשדרוג כבישים, טיפול בכבישים אדומים ופיתוח תחבורה עירונית ובינעירונית, השקעה ברשויות המקומיות ועבודה צמודה עמן במטרה לשפר את הבטיחות בדרכים בכבישים העירוניים, חיזוק מערך התחבורה הציבורית, יצירת חלופה נגישה ואיכותית לנהיגה פרטית, הגברת הסברה וחינוך באמצעות העלאת מודעות לסכנות בדרכים ושינוי תרבות הנהיגה בישראל.
"משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מחויב להמשיך במאבק בקטל בדרכים, להציל חיים ולתמוך במשפחות הנפגעים. משרדנו מקווה שהשנה הקרובה תביא איתה שינוי ממשי ותצמצם את מספר התאונות וההרוגים בכבישי ישראל".
מהרלב"ד נמסר: "אנו עומדים בפני משימה לאומית - להפוך את הכבישים לבטוחים יותר לכל אזרחי ישראל. הגיע הזמן למהפכה תרבותית שתפחית את עבירות התנועה ותציל חיים. הרלב"ד הוא ארגון מציל חיים ונעשה כל מה שנדרש כדי לעמוד במשימה".