בשבוע האחרון פירסמה דוברות משרד התחבורה 10 הודעות, מחציתן בענייני תכניות פיתוח של רכבת ישראל, והשאר כללו שדרוג כביש בכפר סבא, ספינה של המשרד שהצילה חיים בכנרת ומיזם לטכנולוגיות מצילות חיים. אולי צריך גם אחד לטכנולוגיות ללקיחת אחריות.
בהכל ההודעות מתגאה המשרד שהפרויקט מתבצע לפי "חזונה של שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא"ל מירי רגב", עם ציטוט שלה. ואחריו תמיד ציטוט מתחנף של מנכ"ל משרדה, משה בן זקן. רק על התקלה התפעולית הדרמטית של רכבת ישראל ביום חמישי בערב, שגרמה נזק של עשרות מיליוני שקלים ופגיעה בשירות לציבור רגב טרם הצליחה למצוא זמן להתייחס, אפילו שהיא שוהה במקרה בארץ.
ככה נראית המשילות של מירי רגב. שווה לשלוט במשרד התחבורה בשביל גזירת סרטים, לא כדי לקחת אחריות על מחדלים, להסביר לציבור שנפגע מהן מה קרה, וכיצד ימנעו מהן להתרחש שוב. מה זה קשור אליה, לתת הסברים לציבור.
רק לפני כשנתיים וחצי הביאה רגב להתפטרותו של מיכה מייקסנר מנכ"ל הרכבת דאז, אחרי שמיררה את חייו באמצעות מקורבה, יו"ר הרכבת עו"ד משה שמעוני. מייקסנר היה מנכ"ל מוערך, שהוציא את הרכבת ממשבר ניהולי, החזיר למסלול את פרויקט החישמול הקריטי והביא לכך שמשרדי הממשלה האחרים הסכימו לחזור לעבוד עם הרכבת. אפילו הדרג המקצועי באוצר החמיאו לו.
כשעזב עקץ שר האוצר בצלאל סמוטריץ' את רגב במסיבת עיתונאים בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו, והחמיא למצבה של הרכבת בזכותו של מייקסנר, אותו למד סמוטריץ' להכיר כששימש בעצמו שר התחבורה. אבל למייקסנר הייתה בעיה אחת: הוא סירב לקדם מינויים פוליטיים שדרשה ממנו רגב.
בחודש שעבר התפטר שיקו ז'אנה, שרגב הביאה מנמל אשדוד כדי שינהל את הרכבת במקומו. ז'אנה לא הצטיין באשדוד, ונאלץ להתפטר מהרכבת אחרי שפרויקט החשמול שוב נקלע לאיחור גדול, ביחד עם פרויקטים אחרים ברכבת. ביום שישי, יממה לאחר תקלת המטענים, סיים את תפקידו רשמית, אז גם הוא כמובן לא אחראי.
אולי אפשר היה לצפות שממלא מקומו, אבי אלמליח, יעשה כבר אמש סבב ראיונות ואולפנים, וינסה להסביר ללקוחות הרכבת איך הועמס המטען ברשלנות עד כדי כך שקרונותיו קרעו חוטי חשמל במרחק של מאות מטרים. אלמליח, סמנכ"ל התפעול של הרכבת והמשנה למנכ"ל מזה חמש שנים, שימש בעבר כראש מרכז הבקרה של הרכבת. אולי הוא יכול להסביר איך לא זיהו שם את הנזק, אפשרו לרכבת להמשיך לנסוע, ולגרום נזק דומה במרחק עשרות קילומטרים, ליד ויתקין.
בסך הכל זו תקלה תפעולית, לא חגיגת פורים של ועד הרכבת, אירוע שאליו מיהרו בחודש מרץ האחרון רגב, בן זקן ושמעוני להתייצב ולהרים ליו"ר ועד עובדי הרכב ליאב אליהו, המזוהה עם הליכוד ומקורב לרגב.
אנשים איחרו לעבודה, פספסו טיסות, יתקשו לפחות בשבוע הקרוב להגיע לנתב"ג בשיא עונת התיירות, ולחזור ממנו הביתה. הרכבת היא אמצעי תחבורה מרכזי בישראל, שאנחנו מממנים בעשרות מיליארדים מהמיסים שלנו, וכשהיא מקרטעת זה יורגש בעומסים בכבישים ובאוטובוסים. אבל מה זה קשור לרגב?
וכשזאת האווירה, לא בטוח שברכבת ובמשרד התחבורה מבינים כמה מזל היה לכולנו שהקורבנות היחידים באירוע הזה היו כבלי ועמודי חשמל, זמן ועצבים של כולנו. בגוף מקצועי שבו איש לא אחראי, שאף אחד לא נדרש לתת בו הסברים ושהפולטיקאים בוחשים בו, תאונה שבה יאבדו חיי אדם היא רק עניין של זמן.